עיצוב שיתופי ( Participatory-Design ) הוא מתודולוגיה בשדה של העיצוב ממוקד- המשתמש, הנותן מנדט להשתתפות פעילה של משתמשים בתהליך העיצוב, כדרך לפיתוח מערכות רגישות ותקפות מבחינה חברתית עיצוב שיתופי מערב משתתפי קצה באופן ישיר כשותפי עיצוב. משתמשי קצה יכולים להיות ילדים, שיכולים להפיק תועלת מתוכנה חינוכית, כמו גם מורים, מטפלים והורים אשר משתמשים בתוכנה על מנת לעזור לילד להשיג מטרות חינוכיות וחברתיות ספציפיות. עיצוב שיתופי שימש בהצלחה לפיתוח טכנולוגיה חדשה כמו תוכנת מחשב, סביבות וירטואליות וממשקים רובוטיים. לאחרונה נעשה שימוש בעיצוב שיתופי ( Participatory Design ) בבחינת טכנולוגיה חדשה— שולחן מגע אלקטרוני Diamond Touch Table (DT, זהו יישום אינטראקטיבי ממוחשב, המבחין בו זמנית במגע של 2-4 אנשים, ודורש מקבוצת משתמשים לעבוד יחדיו בשיתוף פעולה . המאמר מתאר את מטרות הסדנה (תמר וייס, סיגל עדן) .

ילדי בתי הספר היסודיים בגילאי שש עד תשע בכפר יונה יחקרו פיתוח רפואי , יציגו אותו על פוסטר וידגימו אותו במודל רובוטי. בנוסף הם ישתלמו במדעים וילמדו לעבוד בצוות. כפר יונה הוא אחד היישובים המתקדמים בתחומי החינוך בארץ אשר מתחילים כבר בגילאי בית הספר היסודי להנחות תלמידים לפיתוח טכנולוגי. בכפר יונה נפתחו מספר רב של קבוצות רובוטיקה לבתי ספר יסודיים. הפרויקט הכלל-יישובי מתבצע בהנחיית עמותת FIRST . רוב עבודת ההנחיה הטכנולוגית לתלמידי בתי הספר היסודיים תתבצע ע"י קבוצת הבוגרים של בית הספר המקיף השש שנתי ביישוב. תכנית נוספת הקיימת ביישוב כפר יונה בחטיבת הביניים הצעירה ומיועדת לגילאי 9-14, הנקראת FIRST Lego League – FFL, מאפשרת לתלמידים לבנות רובוט אוטונומי לביצוע מספר משימות על גבי לוח משימה מרובה אתרים ונושאים. באמצעות התוכנית התלמידים, כחוקרים צעירים, יחקרו נושא הקשור לנושא השנתי השנה: Body Forward, יעבדו בעבודת צוות וייחשפו למדע ולטכנולוגיה.

מטרת המחקר להבין כיצד מנהלי בתי-ספר יסודיים בישראל תופשים את השפעת הניהול העצמי על מנהיגותם. בבסיס המאמר נמצאת ההנחה כי מנהלי בתי הספר מייצגים את הממשק בין קובעי המדיניות לבין יישום המדיניות, וככאלה הם שחקני מפתח ברפורמה החינוכית. במסגרת המחקר נערכו חמישה-עשר ראיונות עומק, חצי-מובנים. עם שנים-עשר מנהלי בתי ספר יסודיים, המנהלים בתי ספר בשיטת ניהול עצמי. מתוך הממצאים עולה, שהמנהלים נמצאים בשלב מעבר של מנהיגות חינוכית וניצבים עתה בפני אתגרים חדשים. . מחקר זה מאמת את הממצאים של מחקרים קודמים ומציע שתי תובנות חדשות על תפישות המנהלים באשר לתפקידי המנהיגות שלהם. הראשונה, תפישה של שחיקה באמון בכל דרגי מערכת החינוך. השנייה, דילמה בין אוטונומיה , כוח והשחתת מידות. הטיפולוגיה שפותחה במחקר זה, במטרה לייצג את תגובותיהם השונות של המנהלים בשיטת ניהול עצמי, מספקת מסגרת קונספטואלית נרחבת לעריכת מחקרים נוספים בנושא תפישות מנהלים באשר לתפקידם כמנהיגים ( בוורלי , טופז.) .

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק עמדות ותפיסות של סטודנטים בחינוך הגבוה כלפי שימוש בטכנולוגיות מידע ותקשורת למטרות הוראה ולמידה. ממצאי המחקר מצביעים על תפיסות אמביוולנטיות ויחס דו-ערכי להוראה ולמידה בסיוע טכנולוגיות מידע ותקשורת. מחד הסטודנטים ציינו את היתרונות הרבים שחש לטכנולוגיית מידע ותקשורת בהוראה ובלמידה, באופן מפתיע, מצאו החוקרים כי רבים מהסטודנטים לא הציגו שינוי תפיסתי בכל הקשור לשילוב טכנולוגיות מידע ותקשורת בחינוך. רוב הסטודנטים תפסו את טכנולוגיות מידע ותקשורת ככלים שמטרתם להחליף את הלוח ומקרן השקפים ולא ככלים שעשויים לקדם רפורמה טכנו-פדגוגית. ממצאים אלו מדאיגים במיוחד לאור העובדה שהסטודנטים שהשתתפו במחקר היו סטודנטים להוראה – המורים והמחנכים של דור העתיד (מירי ברק, ארתור קוגן)

מאמר זה מביא את סיפורו של בית-הספר הניסויי "כרמים" מנקודת מבט אישית, והוא מבוסס על התבוננות לאחור בתהליך שעבר צוות ביה"ס ומנהלת ביה"ס, משלב התכנון ועד ההקמה והמיסוד. כותבת המאמר, מנהלת ביה"ס מעלה תובנות שהן פרי עבודה ולמידה שהתנהלו במשך יותר מעשר שנים ומתאר יצירה משותפת מנקודת מבט אישית (יפה בן עמי)