מצפן פנימי אותנטי הוא קבוצה של ערכים, שאיפות, תחומי עניין ומטרות שמסייעים לאדם לכוון את עצמו ואת דרכו בחיים. מחקר זה בחן את הקשר בין מצפן פנימי אותנטי של מתבגרים, רווחה נפשית, ותעדוף חיוביות ומשמעות. ממצאים ממדגם של 677 מתבגרים מצביעים על כך שציון גבוה יותר של מצפן קשור לתעדוף גבוה יותר של משמעות ולתעדוף גבוה יותר של חיוביות, אשר קשורים באופן חיובי לרווחה נפשית סובייקטיבית

משמעות בחיים, המוכרת כמעט פה אחד כמרכיב יסודי של רווחה סובייקטיבית (הרגשה טובה כללית), זכתה למעט תשומת לב מחקרית כשזה נוגע לילדים, כנראה בגלל מחסור בכלי מדידה מתאימים לטווח גילאים זה. מחקר זה מציג ראיות לעקביות פנימית, מבנה גורמים (factor structure), ותוקף של שאלון משמעות בחיים לילדים (MIL-CQ), שהוא כלי דיווח עצמי חדש הכולל 21 פריטים, הבודק את נוכחותה ומקורותיה של משמעות בחיים אצל ילדים.

מאמר זה טוען לחשיבותם של החינוך למשמעות והחינוך המשמעותי כמרכיבים חיוניים בהכנת ילדים ובני נוער לעולם המשתנה והלא ודאי של העתיד. המחברת בוחנת ראיות אמפיריות על החשיבות של משמעות לחינוך ולהתפתחות בריאה של ילדים ובני נוער, ומציעה מודל להתערבות.

כיצד נוכל לחזק את הביטחון העצמי של תלמידנו? ספר בשם "הפדגוגיה של הביטחון" מבקש להעצים את ההישגים הלימודיים בבתי ספר ומציע לשם כך שבע פרקטיקות להעלאת הביטחון העצמי של הלומדים.

התפיסה שהחזיקו בה החוקרים עד היום היתה שהפרעת קשב וריכוז היא הפרעה רפואית הדורשת פתרון רפואי; שהיא נגרמת על ידי ליקויים טבעיים במוחם של ילדים; ושהתרופות שאנו נותנים להם מתקנות את הליקויים הללו. אך האם כל מה שאנחנו יודעים על הפרעת קשב וריכוז בכלל לא נכון?

אמנם, הטלפונים החכמים מאפשרים להורים לדעת היכן הילדים נמצאים בכל עת והרשתות החברתיות מהוות אמצעי תקשורת מרכזי, חשוב וחסר תחליף. אבל, האינטראקציות המקוונות יכולות להפוך בין רגע לשדה קוצים בוער של קטילות ומריבות, כאשר העומדים מהצד מלבים את האש. על רקע זה, המאמר בודק מהו תפקידה של מערכת החינוך בדרמה הדיגיטלית הזו וכיצד יכולות מורות ויועצות להנחות תלמידים להתנהלות נכונה ברשת.