גיא מורד חלק בצורה גלויה ואמיצה את חוויותיו וניסיונו כמורה חדש במערכת החינוך. אלה רשמיו ותובנותיו העיקריים על בתי הספר בישראל, על המצב בכיתות ועל התלמידים:

לא מעט נכתב בספרות המחקר אודות השפעותיהם של מתח ורגשות שליליים בקרב מורים על שחיקה בעבודה, ביצועים טובים פחות בכיתה וכמובן ירידה בתחושות הסיפוק. אלה משפיעים לא רק על המורה עצמו אלא גם התלמיד ועל הישגיו האקדמיים. עם זאת באשר לדחיינות של מורים כמקור למתח ולחוויות רגשיות שליליות, לא נערכו מחקרים מספקים. המחקרים שכן נעשו התמקדו בדחיינות של תלמידים ואלה שבכל זאת עסקו במורים, השתמשו על פי רוב בכלי דיווח עצמי. המחקר הנוכחי מבקש לבדוק את הפנומנולוגיה של דחיינות מורים מנקודת מבטם, ואת הקשרים בינה ובין חוויות רגשיות ומתח באמצעות גישה איכותנית.

על אף תשומת לב מדעית ותקשורתית מוגברת בשנים האחרונות שהופנתה לאלימות ותוקפנות מינית מצד נשים, מחקר מוגבל למדי התמקד באופן ספציפי בתפיסות הציבור את התנהגותן. המחקר הנוכחי מבקש לבחון את אופי תגובות הציבור ואת עמדותיו כלפי קטגוריה של תוקפות מיניות הנמצאת לעתים קרובות במרכז השיח התקשורתי – מורות אשר תקפו תלמידים מתבגרים – באמצעות סקירת תגובות קוראים שהועלו בעקבות חמישה מאמרים שפורסמו בעיתון "הפינגטון פוסט" (Huffington Post) בין נובמבר 2010 לנובמבר 2013.

קורט לוין (1947-1890), פסיכולוג חברתי גרמני-אמריקאי, הגה מתודולוגיה של מחקר פעולה אשר חלחלה לתחום החינוך והתפתחה לתנועה עולמית בשם "המורה כחוקר" (teacher research). תנועה זו ממלאת תפקיד גדול בהכשרת מורים בארץ ובעולם. לוין, בהשפעת ג'ון דיואי, דגל בדרך חשיבה פרגמטית שמציבה במרכז את הפרקטיקה ומעדיפה את ההתבוננות בתהליך העשייה על פני מדידה של התוצר

הספר מקרב ומרחיק מבקש להציע פרשנות רדיקלית-אקזיסטנציאלית לדמותו של "המחנך המשמעותי" ולטיבו של "המצב האנושי" השורה בין מורים לתלמידים בבית הספר הציבורי. לפי פרשנות קיומית זו, ביסודה של ההתקשרות הפדגוגית המשמעותית עומדת מחויבותו של המחנך להתפתחות אנושיותו של החניך, המומשגת במונחי מתח עקרוני ובלתי פתיר המתקיים בעצם הווייתו של האדם.

השנים הראשונות בהוראה יכולות להיות קשות מאוד. לכן, חשוב לזכור את מקורות המוטיבציה וההשראה להיכנס לתחום, ולהפוך את זה לסרט. תקציר זה מציע ארבע שיטות שיעוררו את תשוקתך למקצוע.

לפעילות גופנית השפעה חיובית אדירה על הישגים והתנהגות של תלמידים בגן חובה ובכיתות א'-ח'. המחקר מצא קשר חיובי בין מאמץ פיזי לבין כישורי למידה, כגון דיוק, ריכוז, קריאה וסיום מטלות. כאשר הילדים נמצאים בתנועה, קל יותר לגרום להם להצביע, להשתתף, ללמוד ולשאול שאלות.