כיצד מכשירים מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי בתיכונים בקנדה, באסטוניה, בקליפורניה, בהולנד, בסין ובפינלנד? מהם תנאי הקבלה לתוכניות ההכשרה במקומות אלה? מהם תוכני הלימוד, מסלולי ההסמכה, אפשרויות הפיתוח המקצועי? מיהם הגורמים המפקחים ואילו תקציבים מושקעים במדינות אלה בהכשרת מורים לחינוך טכנולוגי-מקצועי? סקירת מידע זו משיבה על שאלות אלה ומשרטטת את דמותו המצויה והרצויה של המורה בחינוך הטכנולוגי-המקצועי

המטרה של ניהול משאבי אנוש בבתי ספר היא לתרום לשיפור איכות שירותי החינוך הניתנים במוסד. ניהול משאבי אנוש מבוסס על פרקטיקות ופעילויות הקשורות להתנהגות עובדים, עמדותיהם, גישתם לעבודה (מוטיבציה) ויעילות הפעולות שלהם. הוא מתמקד בגיוס עובדים, פיתוחם המקצועי, הנעתם ושימורם בארגון. מאמר זה סוקר את האלמנטים של ניהול משאבי אנוש ואת תפקידו של המנהל בניהול משאבי אנוש בבית הספר.

המחקר בחן את הקשר בין תפיסות העובדים לגבי הזמינות והתועלת של פרקטיקות משאבי אנוש בבתי ספר לבין מעורבותם וביצועיהם בעבודה. 208 מורים ומורות לחינוך יסודי ותיכוני בהולנד מילאו שאלון כמותי מקוון. ממצאי המחקר מראים שתפיסות לגבי הזמינות והאפקטיביות של שיטות משאבי אנוש קשורות למעורבות של המורים בעבודה ולביצועיהם. פרקטיקות הנתפסות כזמינות, אך לא מועילות, נמצאו בקשר שלילי עם מעורבות וביצועים בעבודה. כמו כן, ממצאי המחקר מצביעים על כך שלסוגים שונים של פרקטיקות משאבי אנוש עשויות להיות השפעות שונות על מעורבות בעבודה וביצועי עבודה.

הרפורמות החינוכיות בעשורים האחרונים עוצבו ברובן לפי הגישה התאגידית השואבת השראתה מהתחום העסקי. גישה זו רואה במורה אמצעי להשגת מטרות בית הספר וקוראת לאימוץ שיטות עבודה מבוססות שוק המדגישות יעילות, תחרות, אחריותיות ורגולציה. המאמר מציג גישה מתקדמת לניהול משאבי אנוש בבתי ספר המבוססת על ערכים אתיים-חברתיים והרואה ברווחת המורה ובפיתוח כישרונותיו מטרה בפני עצמה. שיפור בחוויית העבודה של המורים, התמקדות בצורכיהם ובפיתוח כישרונותיהם יגבירו את מחויבותם לבית הספר ולמטרותיו ויובילו לשיפור בתוצאות הלמידה של תלמידיהם.

הון אנושי של מורים מושפע ממנהיגות בית ספרית, מאקלים בית ספרי, מתחושת הביטחון בבית הספר ומהזדמנויות לצאת לפיתוח מקצועי. ניתן להעצים הון אנושי של מורים באמצעות פיתוח מקצועי, טיפוח אקלים בית ספרי, תמיכה מדרגי הפיקוח, הזרמת תקציבים, הגדלת ההיצע של המועמדים להוראה ופיקוח על מחלקות ומוסדות ההכשרה האקדמיים. בכוחו של מנהל בית הספר לטפח הון אנושי של מורים באמצעות הקרנת תחושת אכפתיות ויצירת אקלים נוח להביע דעות, לנסות, לחדש ולטעות. בנוסף, כדי לטפח את פוטנציאל ההון האנושי של המורים, על מנהל בית הספר להגדיר מראש את ציפיותיו, להציג חזון, לסמוך על מורים ביישוב בעיות משמעת ולוודא כי סגל המורים ממשיך להתמקצע ולחדד מיומנויות.

עורכי המחקר בחנו כיצד 103 סטודנטים לעבודה סוציאלית וייעוץ חינוכי חווי צמיחה וקשיים רגשיים במהלך רפלקציית סיפור חיים תלת שלבית. ניתוח תוכן של הרפלקציות הכתובות של הסטודנטים עם גמר המהלך בשילוב ראיונות שנערכו שנה לאחר מכן חשפו תחושה חזקה של צמיחה אישית ומקצועית, לצד קשיים רגשיים. המחקר מציע המלצות ליישום של רפלקציית סיפור חיים במקצועות הסיוע.

הצורך של בתי ספר ליישם ניהול משאבי אנוש הולך וגדל. ניהול משאבי אנוש יכול לסייע לשיפור הישגי התלמידים באמצעות הגברת המעורבות והמוטיבציה של המורים. מאמר זה מציע מסגרת מושגית לעיצוב ניהול משאבי אנוש בבתי ספר שיסייע ביצירת כוח עבודה איכותי ומחויב של מורים. המאמר מתמקד בגישת המחויבות לניהול משאבי אנוש ומציע פרקטיקות שעשויות לתרום ליצירה של כוח עבודה של מורים מוכשר ומחויב וכן מצביע על תהליכים ליצירת סביבה מיטבית שבה ניהול משאבי אנוש עשוי להוביל לתוצאות רצויות.

על אף ההיסטוריה המדממת של פקיסטן, יחסיה המתוחים, החשדניים והעוינים עם שכנתה הודו והתרומה הפוטנציאלית לדורות העתיד, לימודי שלום אינם קיימים בלימודי ההכשרה להוראה. עבור מרצים שהנחו קורס של לימודי שלום, האתגר המרכזי היה קושי בניהול זמן ובהתקדמות בסילבוס.
לצד זאת, סטודנטים חשו שינוי תפיסתי ותודעתי, ראו בחתירה לשלום ערך עליון ואף סברו כי לימודי השלום יכולים לתרום להם ברמה האישית. כלומר, ביישוב סכסוכים בזירה הביתית, הזוגית, המשפחתית והחברתית.

מחקר זה השווה בין התפתחותן המקצועית של שתי קבוצות פרחי הוראה שהשתתפו בקורס דידקטי להוראת ביולוגיה בשני מוסדות אקדמיים שונים. הקבוצה בעלת הידע התוכני המועט והניסיון המוגבר בהוראה התעניינה בעיקר בפרקטיקות ממקדות בתלמידים ובמורים. הקבוצה בעלת ידע התוכן המוגבר והניסיון המועט התעניינה בעיקר בסוגיות של מיומנויות חשיבה ברמה גבוהה ושל פער הידע בינם לבין תלמידיהם

158 סטודנטים לטיפול בילד ובנוער ולהוראה בישראל דיווחו על רמות נמוכות של תקשורת עם הוריהם ועל רמות גבוהות יותר של קשרים חיוביים עם עמיתים (peers). בנוסף לכך דיווחו הסטודנטים על מעורבותם בהתנהגות מסוכנת ובחוויות של חיפוש-זהות כאשר היו בגיל ההתבגרות. לממצאים יש השלכות יישומיות להכשרת סטודנטים, מפני שהם מרמזים כי כדאי לשים דגש על קישור מתמשך ועקבי בין חוויות אישיות ובין התפתחות אישית