מטפלים באמנות מהחברה הערבית בישראל צריכים לגשר על פערים בין התרבות הערבית המאופיינת כקולקטיבית לבין הידע המערבי המאופיין כאינדיבידואלי, אותו הם רוכשים בהכשרתם לטיפול באמנות. המחקר הנוכחי בוחן באיזו מידה וכיצד הם הצליחו להשתלב בין תרבויות שונות אלו, וכיצד שילוב כזה מתבטא בעבודת שטח עם בני תרבותם. הממצאים מצביעים על כך שהיו מטפלים שלא הצליחו לשלב את שני העולמות התרבותיים, בעיקר סטודנטים, בעוד שאחרים ניהלו צורות שונות של אינטגרציה. רוב המטפלים המנוסים הצליחו לגשר על הפערים, השתמשו בחומרים אומנותיים וכלים שהותאמו לתרבות הלקוח ומצאו דרכים ייחודיות לשלב אמנות בטיפול. כמו כן, המטפלים המנוסים ראו בתהליך ההכשרה תקופה טובה ומועילה, כאשר הסטודנטים חוו קשיים הן בהדרכה והן בעבודת השטח. המחקר יכול לסייע למטפלים ולבנות תוכניות לימודים לטיפול באמנות המותאמות לתרבות הקולקטיבית.

למגפת הקורונה העולמית נודעו השפעות נרחבות על תחומי חיים רבים בישראל. היא חייבה סגרים לפרקים וריחוק חברתי, שמשמעם שיתוק הפעילות הסדירה במדינה, לרבות במערכות החינוך וההשכלה הגבוהה. המעבר הפתאומי והלא צפוי מהוראה פנים אל פנים בכיתות להוראה מרחוק הציב אתגרים רבים בפני מרצים וסטודנטים כאחד. רבים מהם חוו הלם טכנולוגי, פדגוגי וחברתי-רגשי והתקשו – בתחילתו של המשבר ולעיתים גם בשלביו המתקדמים – ליישם תהליכי הוראה ולמידה יעילים. הספר הכשרת מורים בתקופת משבר הקורונה: אתגרים, הזדמנויות ושינוי בוחן באמצעות מחקרים איכותניים, כמותיים ומשולבים את אופני התמודדותם של מרצים וסטודנטים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות עם השינויים בתהליכי ההוראה, הלמידה וההערכה שנכפו עליהם ועם השלכותיהם.

מחקר זה התמקד בזהות התרבותית של מתכשרים ערבים להוראה ממזרח ירושלים הלומדים במכללה יהודית במערב ירושלים. זהו מצב ייחודי ומחקר ייחודי, במיוחד בהתחשב בחשיפה הקודמת המוגבלת של המתכשרים הערבים, שכן מבחינת רבים מהם מסלול לימודים זה היה חשיפתם הראשונית לתרבות היהודית "האחרת".

אמריקה הולכת ונהפכת לשתי מדינות נפרדות, עם שתי גרסאות נפרדות של החוקה, הכלכלה וההיסטוריה האמריקאית. זה אינו סיפור על שבטיות, אלא סיפור על הפרגמנטציה (פיצול, קיטוע) של הכל. הריסוק של כל מה שנראה בעבר מוצק, הפיזור של אנשים שהיוו פעם קהילה. וזה קורה לא רק בין הימין לשמאל, אלא גם בין קבוצות שונות בתוך הימין ובין קבוצות שונות בתוך השמאל וכך גם בתוך אוניברסיטאות, בתוך איגודים מקצועיים ואפילו בתוך משפחות. סיפור מגדל בבל הוא מטפורה למה שהרשתות החברתיות עוללו לכמעט כל הקבוצות והמוסדות בחברה ובאומה, באופן שמסכן את עתידה. מאמר זה מוקדש לשאלות כיצד זה קרה, איזה עתיד צפוי בשל כך ומה תפקידה של מערכת החינוך בפתרון המשבר.

מתוך הסתכלות ביקורתית, בני הנוער כיום מנהלים יחסים מורכבים מאוד עם רשתות חברתיות. מצד אחד, הם צורכים תכנים מבהילים, מסוכנים ובלתי-הולמים ואלו מחלחלים לנימי נשמתם ונצרבים בתודעתם. מצד שני, זוהי הפלטפורמה החברתית המרכזית עבורם, המספקת להם חיי חברה, הנאה, שייכות ונחמה, והיא נחשבת לחשובה ומשמעותית יותר מהזירה המציאותית