קיימים שלושה מודלים מרכזיים המתארים את תהליך הקריאה, מהם נובעות גישות ושיטות להוראת הקריאה, כאשר כולן גם יחד חותרות לקראת המטרה המרכזית- הקניית קריאה וכתיבה. בחלקו השני מפרט המאמר את המלצות ועדה בראשות פרופ' רינה שפירא, לבחינת נושא הוראת הקריאה. וכן תוכניות נוספות של משרד החינוך להקניית הקריאה והכשירות האוריינית בכיתה א'.

בעקבות הדיון הציבורי הוראת הקריאה החליט צוות מורים במכללת לוינסקי העוסקים בתחום הוראת השפה במכללה, לגבש מספר עקרונות לקביעת תכניות הלימודים במכללה. הצוות התכנס מספר פעמים לאורך שנת הלימודים, ונייר דיון זה הוא תוצר של הדיונים שהתנהלו בו.

נושא המחקר הוא הספרות הדיגיטלית הכתובה בטכניקת ההיפר טקסט. ספרות זו נכתבת בפורמט HTML או בעזרת יישומים ייעודיים כגון, Storyspace. כך ניתן למצוא את ספרות ההיפר טקסט הן באינטרנט והן כיישום עצמאי (stand alone). המחקר משרטט את דמותה והשלכותיה של ספרות ההיפר-טקסט תוך התמקדות במיבנה הסיפור, הנוצר כתוצאה מהמדיום החדש העומד לרשות הסופרים. שאלת המחקר היא "האם ספרות ההיפר טקסט היא קפיצת מדרגה וחידוש אסטרטגי, או שמא היא מקצינה את מסורת הספרות האקספרימנטלית הכתובה, בעזרת המדיום הדיגיטלי? בחינה מדוקדקת של ספרות ההיפר טקסט מגלה, שגם "אריכות חייו" של הסופר מובטחת למרות הקישור, שלכאורה מאפשר לקורא לבחור את דרכו ביצירה. הקישור איננו נקבע על-ידי הקורא, אלא מוכתב ע"י הסופר, מתוך צרכיו האמנותיים תוך שהוא מגביל גישה חופשית למקטעים אותם הוא רוצה להציג מאוחר יותר בתהליך הקריאה. ספרות ההיפר טקסט, שאיננה תלויית אינטרנט, מאפשרת גם "קריאת ברירת מחדל", כלומר יש סדר ליניארי ברור, המוכתב ע"י הסופר (חוה כהן ריטר)

פרופיל גרפי של שיטות קריאה. הפרופיל הגראפי הוצע על ידי גיסי שריג והסבר עליו מופיע ב: "עקרונות ומעשים בהוראת הקריאה" האוניברסיטה הפתוחה.

בהרצאה זו, שניתנה בכנס על שיעורי חברה בדמוקרטיה, מנה פרופ' ג'ון פטריק מאוניברסיטת אינדיאנה שבעה מרכיבים חיוניים לדעתו בחינוך לדמוקרטיה. בין המרכיבים: הקניית ידע על המשטר הדמוקרטי ועל החברה האזרחית, פיתוח התנהגויות, מיומנויות ונטיות אופי אזרחיות, עידוד פעילות חוץ-לימודית במועצות תלמידים ובקבוצות ספורט ואי הגבלה של הוראת הדמוקרטיה למקצוע האזרחות בלבד.

במחקר חלוץ נמצא שרוב הסטודנטים העדיפו HTML על פני ספר אלקטרוני, כלומר העדיפו שורות ארוכות וגלילה על פני דפדוף. ממצא זה היה בולט במיוחד בקרב הסטודנטים למדעים מדויקים. עיצוב המחקר הנוכחי היה שונה מעיצוב מחקר החלוץ, אבל השאלות שהנחו את שניהם היו זהות: האם אופן הצגת הטקסט משפיע על תוצאות מבחן ידע? האם סטודנטים מעדיפים גלילה או דפדוף, שורות ארוכות או קצרות? האם ההעדפות והציונים של גברים ונשים שונים? האם יש הבדלים בין סטודנטים למדעים מדויקים לסטודנטים במקצועות הבריאות? תוצאות המבחן הראו שסטודנטים שלמדו מטקסט HTML הצליחו יותר מאלה שלמדו מספר אלקטרוני, ללא קשר לחוג הלימוד ( שקולניק מרים ושרה קול ) .

השפה האינטרנטית שונה בתכלית מן השפה הכתובה המודפסת: ראשית, היא מושתתת על היפר-טקסט – אובייקטים הקשורים ביניהם באמצעות "לינקים", דבר המבטל את הליניאריות של מסלול הקריאה. שנית, המורפולוגיה של הרשת מוצאת את ביטויה לא רק במבנה טכנולוגי אלא במבנה הרעיוני והתוכני, ומשפיעה על אופן הכתיבה, הצגת המידע, ואופן הקריאה והקליטה . מה עושה הסביבה האינטרנטית, ההיפר-טקסטואלית, למרחק בין "המסמן" (המילה) ל"מסומן", לדבר עצמו? האומנם המרחק גדל ומועשר, כפי שמרמז הביטוי "היפר-טקסט", או שמא מצטמצם? ואולי הוא משתנה איכותית ונעשה מימד בסביבה חדשה? ( מירה טנצר).

מחקר זה אינו עוסק בהשוואה בין שיטות קריאה, אלא בהשוואת שני כלי אבחון הבודקים מוכנות לקריאה. האבחונים הם "התנהגות קריאה בספר מוכר" הבודק אסטרטגיות של קורא מתחיל וכלי אבחוני שני הבודק תפיסות וחשיבה הנקרא "מוכנות". לצורך המחקר נבחר בית הספר הדוגל בשיטת השפה השלמה וכל הכיתות עובדות לפי הפילוסופיה של השפה השלמה. מטרת המחקר לבדוק איזה כלי יעיל יותר ויכול לנבא הצלחה או כישלון בראשית לימוד הקריאה. המחקר בודק את תוקף הניבוי של הצלחה בקריאה בראשית הקריאה בכיתה א' לפי מדדים התנהגותיים, איתור מקומו של הילד ברצף האורייני, תוך השוואה למדדים המאתרים בשלות ומיומנויות למידה. (נילי פלטי)

פעילות משחקית לאיתור מיומנויות קדם קריאה בתהליך דינאמי של הוראה מאבחנת, הפעילויות בודקות תכלול פסיכומוטורי ומיומנויות קשב, הדף האחרון בודק קלט מילולי – אורתוגרפי קצר וערנות פונולוגית בסיסית, מתאימה לילדים העומדים ללמוד לקרוא: גן חובה, תחילת כתה א ותלמידים מתקשים, ניתנת להעברה יחידנית או קבוצתית, מאפשרת מיפוי קבוצתי ורישום דיפרנציאלי, הרישום נוח לסימון במהלך הפעילות או מיד לאחריה, הגדרת המיומנויות מאפשרת תכנון אופרטיבי לעבודה (רחל שי)

לעניין השפעה רבה על משתנים חשובים רבים בלמידה. המאמר סוקר את המחקר בנושא העניין ומתמקד בעניין בטקסטים עיוניים. מוצגים ממצאי המחקר הרלוונטי. תשומת לב מיוחדת הוקצתה לתרומתו של קול הטקסט לעניין. אפשר לומר על טקסטים הנכתבים "בגובה העיניים" שיש להם קול. כתיבה "בגובה העיניים" היא כתיבה בסגנון ידידותי ושיחתי. סגנון זה הפך באחרונה חביב על כותבי ספרי לימוד לאוכלוסיות מגוונות של תלמידים. המאמר מציג מחקר חדש שבחן את השפעת סגנון הכתיבה "בגובה העיניים" על הלמידה, העניין, אסטרטגיות הקריאה, העדפות הקריאה ומשך הקריאה. הממצאים מראים שסגנון הכתיבה "בגובה העיניים" הגביר את ההתעניינות בטקסט, אפשר קריאה שוטפת יותר והיה עדיף על רוב התלמידים. המאמר כולל גם כמה מסקנות לגבי בכלי המחקר המועדפים לאיסוף נתוני עניין מצביים, לעומת אישיים.

יחידת לימודים בנושא מיקרואורגניזמים בשיטת STS נכתבה לכיתות ט', י' ומוט"ב. היחידה כוללת 15 משימות לימודיות יחידניות ושיתופיות. היחידה עוסקת בלימוד עקרונות ומושגים ביולוגיים. כמו כן עוזרת היחידה לתלמיד לפתח מיומנויות עבודה במעבדה, בחשיבה מדעית ובפתרון בעיות, ומעודדת טיפוח עמדות וכושר שפיטה, המתבססים על ידע ועל ערכים. היחידה כוללת את שיטות ההוראה/ למידה הבאות: עבודת מעבדה בקבוצות, קריאת קטעים מדעיים, צפייה בסרטי וידיאו, סיור לימודי, משחק תפקידים, למידה בקבוצות ג'יקסו וחיפוש מידע במאגרי מידע. ההערכה נעשית באמצעות תיק עבודות (portfolio). (מחמוד חליל)

השאיפה לגלות מהו טקסט עיוני-לימודי טוב, כיצד נעריך אותו ובעיקר איך נכתוב טקסט כזה, היא שעמדה בבסיס המחקר שיוצג במאמר זה. המחקר נעשה בהשראת מחקרם של גרייבס ועמיתים (Graves et al, 1988), שזכה להתייחסויות רבות בספרות. אלא שבניגוד למחקרם, שבו בדקו אך ורק את מספר הרעיונות שזכרו התלמידים, ובשל כך היו המסקנות שגויות, במחקר המוצג כאן נבדק גם אילו רעיונות זוכר התלמידים ומהי איכות הזכירה. שני היבטים אלה חשובים כדי להגיע למסקנות נכונות יותר ביחס לשאלות של טקסט עיוני לימודי-טוב. מחקר זה התייחס לטקסט עיוני-לימודי בהיסטוריה, משום הבעייתיות המיוחדת בכתיבת טקסט כזה. נאספו בו נתונים על זכירתם של תלמידים בכיתה ח', שקראו טקסט בהיסטוריה. וכן על העדפות טקסטים של תלמידים ומורים להיסטוריה, שהתבקשו לבחור בטקסט אחד מבין שניים. כן נאספו נתונים על אודות שיקולי הדעת של מומחים לכתיבה בנוגע לשכתוב טקסט בהיסטוריה. מנתונים אלו הוסקו מסקנות אחדות בנוגע לדרכי הערכת טקסט לימודי ובנוגע לכתיבתו. שתי השאלות שהנחו את המחקר היו: א. כיצד נעריך טקסט לימודי בכלל וטקסט בהיסטוריה בפרט? ב. אילו עקרונות ינחו אותנו בבואנו לכתוב טקסט כזה? (אסיה שרון)