הדיון במסגרת שולחן עגול בכינוס עסק במספר דילמות בסוגיית הוראת שיעורי מתודולוגיה מחקרית במסגרת תכנית הלימודים בהכשרה להוראה. הדיון יתבסס על ממצאי מחקר הערכה שנעשה במכללה להכשרת מורים בשנת 2006. במחקר נבדקו שיעורי המתודולוגיה המחקרית אל מול ציפיותיהם של גורמים שונים: מרצים המלמדים קורסים אלה, סטודנטים הלומדים אותם ומרצים המלמדים סמינריונים, שבהם נעשה שימוש בידע שנרכש בשיעורי המתודולוגיה. ניתוח הממצאים הוביל לדיון בשתי שאלות עיקריות. האחת, מהי חשיבותם של שיעורי המתודולוגיה למתכשרים להוראה ומדוע חשוב לכלול אותם בתכנית הלימודים? השאלה השנייה, האם שיעורי המתודולוגיה המחקרית במתכונתם הנוכחית עונים על המטרות שהוגדרו? (אילנה בנימין פאול' חרותה ורטהיים).

ההרצאה התמקדה בקידום הרעיון של Scholarship of Teaching בעקבות תפיסתו של לי שולמן, לפיה יכולת אקדמית של מורים מתייחסת להפיכת ההוראה לציבורית, העברת ביקורת על ההוראה, והעברתה (שיתופה) לאחרים. אן ליברמן הראתה אתרים של מורים ודיברה על משמעות פתיחתם לציבור, מה הם למדו מהפיכתם לציבוריים ומהעלאת החומרים על האינטרנט. אן ליברמן גם דיווחה איך מורי מורים השתמשו בעשייתם של אותם מורים ללמד סטודנטים להוראה.

עבודה זו מציגה ניתוח שיח אישי וקבוצתי של מתכשרות להוראה, במהלך קורס, במכללה להכשרת מורים. השיח עוסק במשימת הקורס, חניכה שבועית, של אדם מאותגר שכלית על ידי מתכשרת להוראה. מטרת העבודה לאפיין את התפתחותן המקצועית של משתתפות הקורס, המתכשרות להוראה, באמצעות מודל התפתחות מקצועית של קגן (Kagan).ממצאי ניתוח ראשוני של דגימות שיח, מצביעים בתחילת המשימה על חששות וקשיים אישיים ובהמשך על רכישת ידע חדש, ללא שימוש במקורות ידע חיצוניים, כגון חומר קריאה. הממצאים ראשוניים, ועשויים להצביע על תהליך התואם בחלקו את המודל של קגן, לפיו, התנסות תורמת לרכישת ידע חדש ושינוי באמונות אצל מתכשרות להוראה (דיתה פישל)

פדגוגיה ביקורתית בהכשרת מורים מחנכת להשקפת עולם הבוחנת באופן ביקורתי את מבנה מערכת החינוך, וכיצד מערכת החינוך ממסללת ילדים על פי הרקע שלהם. הטענה המרכזית של חגית גור היא שללא התייחסות לתודעה החברתית של המורים לא יתחולל שינוי מהותי של יצירת חינוך שוויוני. הכשרת מורים על פי הפדגוגיה הביקורתית עוסקת בשאלות של צדק חברתי, בקשר שבין מדיניות הממשלה לחינוך. היא מאפשרת ללומדים לחוות תהליך של יצירת ידע, שמביא בחשבון את העולם שלהם יחד עם המפגש עם מקורות מידע שונים. תהליך שההתנסות בו מאפשר אחר כך יישום בהוראה. הם מתנסים בשינוי חברתי באמצעות החינוך עוד בזמן הכשרתם ולומדים לראות במרכזיות מטרה זו ייעוד של הבחירה המקצועית שלהם.

במחקר המתואר כאן נבחן דגם ה-PDS בהשוואה להכשרה שאינה מתקיימת בדגם זה (non-PDS) רק בקשר לנשירת מורים בבית הספר היסודי . המחקר נערך במדינת אילינוי במשך 9 שנים (1996 – 2004). המדגם כלל בוגרים שהתכשרו בדגם ה-PDS ומדגם של קבוצת ביקורת שכללה רבע מבוגרי ההכשרה האחרת כל שנה. בוגרי PDS הוגדרו כמתכשרים שסיימו יותר מסמסטר אחד של למידה במסגרת זו. ( Latham, N.I., Vogt, P.W) .