פיתוח מקצועי מתמשך של מורים הוא אינטרס לאומי. קהילות פיתוח מקצועיות, הידועות גם בשם קהילות מקצועיות לומדות, נוסדו כאמצעי להשגת יעד זה. ב-2015 החלה ישראל ליישם תכנית לפיתוח מקצועי של מורים בשם “השקפה”. התכנית מורכבת מקהילות פיתוח מקצועיות מבוססות בתי ספר אשר מוביליהן, הקרויים מורים-מובילים, מקבלים תמיכה ממתאם התוכנית שמביא משרד החינוך. מחקר זה משתמש בראיונות עומק מובנים למחצה כדי לבחון כיצד מתאמי התכנית והמורים-מובילים מעריכים את יכולתה של תכנית “השקפה” לשמש מסגרת לקידום פיתוחם המקצועי של מורים, מהם המשתנים שהמורים-מובילים מחשיבים כמאפשרים או כחוסמים את מנהיגותם בהקשר זה, באילו מדדי תוצאות הם משתמשים ועל אילו שיפורים הם ממליצים. מורים-מובילים (שתי קבוצות, N=30 ו-N=10 מאוכלוסייה של כ-120) ומתאמי תוכניות (N=4, האוכלוסייה כולה) רואיינו באמצע 2016. המשתתפים מנו שש דרכים שבהן התוכנית מקדמת התפתחות מקצועית, ארבעה גורמים מאפשרים עיקריים וחמישה חסמים. המאמר מציג לשם מחקר נוסף טווח של תוצאות תוך בית ספריות המיוחסות לתוכנית מבוססת הקהילה.

המחקר הנוכחי בוחן עמדות של מורים במערכת היסודית והעל-יסודית באזור כפרי במדינה דרום-מערבית בארה"ב בנוגע לשיתוף פעולה עם הורים לילדים עם מוגבלויות בהמשך להשתתפות המורים בתוכנית פיתוח מקצועי, הכוללת צפייה בסרט ודיון בו. שאלת המחקר היא אם מורים שהשתתפו בתהליך של פיתוח מקצועי מבוסס-טכנולוגיה פיתחו הבנה מוגברת של הנושאים שהטרידו את אותם הורים לאחר האזנה לסיפוריהם וככל שהתפתחה הבנה כזו, אם היא שרדה לאורך זמן. המחקר משיב בחיוב על שאלת המחקר ומפנה לתימות מרכזיות שעלו בריאיונות לפיהם ניתן ללמוד על מישורי התרומה של תוכנית לפיתוח מקצועי לתפיסות של מורים בנוגע לשיתוף הפעולה עם הורי התלמידים.

המחקר הנוכחי בחן נתונים המתייחסים לכ-12,000 תלמידים בכיתות ג'-ז', שבסוף שנת הלימודים נבחנו במבחן סטנדרטים לאומיים בניו-זילנד. מטרתו הייתה להשוות בין הערכות המורים את תלמידים אלה למול הישיגיהם במבחנים הלאומיים. באמצעות מחקר זה, מבקשים החוקרים לדון בתופעה של הערכות סובייקטיביות של מורים ובאתגרים העולים ממנה.

מטה-אנליזה זו בוחנת את השפעתן של תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בגיל הרך בתחום השפה והאוריינות על הישגי התלמידים ועל המורים המשתתפים בהן. בחינה כמותית של גודל השפעת התוכניות מצביעה על כך, שפיתוח מקצועי של מורים לגיל הרך הממוקד שפה ואוריינות משפר את איכות התהליך של מורים ואת האיכות המבנית של ההוראה אך אינו בהכרח תורם לשיפור הידע של המורים. כן אותר במחקר קשר סיבתי והשפעה חיובית שיש לפיתוח מקצועי ממוקד שפה ואוריינות על הישגי התלמידים בכל הנוגע במודעות פונולוגית וידע אלפביתי.

כל צעיר זקוק לקשר אמיץ עם מבוגר מיטיב בחייו. בהנחיות בטיחות טיסה מלמדים אותנו שהמבוגר צריך להרכיב את מסכת החמצן קודם כול על פניו שלו. רק אז יתפנה לטפל בילדים. מחקרה של רונלי רותם מלמד עד כמה חיוני שאנשי חינוך יטפלו גם בעצמם, יקבלו הדרכה, ייעטפו בחיבה. המחקר נעשה בקרב נשות חינוך חרדיות ובקרב אוכלוסיית סיכון. נאיבי לחשוב שהתוצאות תקפות רק לגביהם (רונלי רותם).

בעוד שנערכו מחקרים מערביים רבים לגבי משמעותה של הוראה מצוינת, קיימים הרבה פחות מחקרים מן המזרח (הרחוק). מחקר זה בחן כיצד הורים ותלמידים תפסו השקפות של הוראה מצוינת בחטיבות ביניים בסין. נותחו תגובות של 77 תלמידים ו-67 הורים הקשורות לנרטיב אישי של זמן שבו הם התנסו בהוראה מצוינת, תוך שימוש במחקר נרטיבי. מחקר זה זיהה שלוש תמות עיקריות וארבע תמות משנה: (1) להפוך שיעורים למעניינים, (2) להשיג אפקטיביות של תלמידים, (3) לדאוג לתלמידים, (4) להיות בעל רמה גבוהה של אחריות ומוסריות, (5) להיות בעלי ידע רחב, (6) להיות מסוגל לשלוט בכיתה, ו-(7) להיות בקשר חיובי עם תלמידים (Chen Junjun, 2016).

בעוד שנשמעות קריאות רבות להגברת מקצועיותם של מורים, קיים מחקר אמפירי מועט בארה"ב הבוחן את הבנתם של מחנכים את המושג. חקר מקרה השוואתי זה השווה את ההמשגה של מקצועיות בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לחינוך אל מול ההמשגה של הקונסטרוקט בקרב סגל הוראה וסטודנטים במכללה לסיעוד ובבית ספר לעבודה סוציאלית. הממצאים חשפו שניתן לאפיין את מושגי המקצועיות שהובעו בידי מחנכים כמוגבלת, בידי האחיות כמקצועיות של מעמד, ובידי עובדים סוציאליים כמקצועיות פעילה. מן הממצאים עולה כי על מנת להעצים מורים להיות אנשי מקצוע במלואם, נדרשת תשומת לב מכוונת לפיתוח מקצועיותם (Bair, Mary Antony, 2016).