תיאור המקרה שלפנינו עוסק בשני ימי זיכרון לאומיים: יום הזיכרון הישראלי ויום הנכבה הפלסטיני כפי שהם מצוינים בבית-ספר דו-לשוני בישראל, "צומח". יום הזיכרון הוא אחד הימים המורכבים ביותר בבית הספר, והוא מגלם בתוכו את שיאו של העימות הלאומי בין שתי הקבוצות. מטרתה של עבודה זו לזהות היבטים של זהות לאומית הבאים לידי ביטוי במהלך הימים האלה ולבחון אם המפגש בין קבוצות הלאום בבית הספר מחריף את הקונפליקט ואת הפערים בזהות, או יוצר זהות דיאלוגית מורכבת יותר. בית הספר מעניק מקום לנרטיבים של שתי הקבוצות ולזהות הלאומית של שתי הקבוצות. על אף הקונפליקט בין הנרטיבים, יש תחושה של שותפות והיא מובילה לתקווה לחיי דו-קיום במדינת ישראל. אולם נראה שהקרבה מושגת על ידי הימנעות של הצד היהודי מדיאלוג משמעותי עם הצד הפלסטיני על הזהות הלאומית. לאור זאת עולה השאלה עד כמה, אפילו במסגרות כמו בית-ספר דו-לשוני, אפשר לקיים דיאלוג מסוג זה ( חביב-ברק, איילה, צבי בקרמן ויורם בילו).

בהתבסס על התיאוריה המוסדית, המניחה שהתנהגות ארגונית מוסברת במידה רבה על ידי יחסי הארגון עם סביבתו (Meyer & Rowan, 1992), ראו החוקרות באתר הבית-ספרי עוד אמצעי שבעזרתו מבסס ומעצב בית הספר את מעמדו ותדמיתו בסביבתו. על פי הגישה המוסדית, החלק החשוב באתר הוא החלק הפתוח, אותו חלק שאליו נחשפים בעלי העניין בסביבתו של בית הספר.במחקר הנוכחי ביקשו החוקרות למפות את מרכיבי האתר הבית-ספרי (כגון פרסום הצהרתי, אירועים חברתיים, מנהלה, מידע לימודי, פורום בית הספר וכולי) כפי שהם באים לידי ביטוי באתרים של בתי ספר בארבע סביבות מוסדיות – ממלכתיים, ממלכתיים-דתיים, יסודיים ועל-יסודיים. לצורך כך נבדקו 60 אתרי אינטרנט של בתי ספר מארבע הסביבות, 15 אתרים מכל סביבה. נמצא כי האתרים של בתי הספר אכן משתנים בשכיחות מרכיביהם, עוצמתם, וסוגם (טכני וסימבולי), לפי הסביבות הספציפיות: האתרים של בתי הספר העל-יסודיים הממלכתיים הם עשירים ביותר גם טכנית וגם סימבולית, כשאחריהם אתרי העל-יסודי ממ"ד. אתרי בתי הספר היסודיים, הממלכתיים והממ"ד, הם הרבה פחות עשירים מהעל-יסודיים בשני המרכיבים, הטכני והסימבולי, אך אתרי בתי הספר היסודיים הממלכתיים עשירים יותר מאתרי בתי הספר הממ"ד הן במרכיב הטכני והן בסימבולי (קליין, שרית ודורית טובין).

למידה מתוקשבת ברשת, ובמיוחד בקורסים מתוקשבים במלואם, תובעת רמות גבוהות של יכולת מטא-קוגניטיבית, ולכן חשוב להבחין בדרישות המטא-קוגניטיביות שמציבה למידה בסביבה כזו . במחקר השתתפו 114 סטודנטים לתואר שני בחינוך, הלומדים קורס חובה מתוקשב במלואו בנושא כלי חיפוש במאגרי מידע. על אף שנמצא, שרמת הפעילות בפורומים של המנחה הייתה גבוהה מעט יותר בקבוצת ההנחיה לעומת בקבוצת הביקורת, הסיבה לכך טמונה בתקשורת ענפה יותר בין הסטודנטים למנחה, תקשורת שאותה יזמו הסטודנטים. כך שמצד המנחה, בשתי קבוצות המחקר נעשה שימוש זהה בלמידה פעילה. בעובדה שקבוצת ההתערבות הייתה ברמת פעילות גבוהה הרבה יותר מעידה כנראה על השפעת ההתערבות המטא-קוגניטיבית על הפעילות בפורום ( עדן, סיגל, גילה קורץ וזמירה מברך).

מוקד המחקר: באמצעות שלושה חקר מקרים, מאמר זה (1) חוקר מהי המדיניות הנוכחית של בתי ספר בזיכיון בארה"ב השולטת בבתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון ו-(2) מתאר את הפרקטיקות בבתי ספר אלה העשויות להאיר את צורכי המדיניות העתידיים. במיוחד, הממצאים מדגישים כיצד בתי ספר וירטואליים הפועלים כבתי ספר בזיכיון בארה"ב מציגים את המדיניות הקיימת של בתי הספר בזיכיון כבעייתית לגבי תחומים הקשורים לגורמים הנותנים אישורים ולמשילות, למדיניות לגבי מורים, ולהישגיות של התלמידים ( June Ahn ).

במידה לא קטנה עלייתן של רשתות חברתיות, עם האפשרות לעדכן על המתרחש אצלנו ולהמליץ על קישורים אינטרנטיים מעניינים כמעט בזמן אמת כרסמה בפופולאריות של הבלוגים. כלי שרק לפני שנים ספורות נחשב לדבר החם ביותר פינה את מקומו לכלים חדשים, ומיידיים, יותר. יתכן שהירידה בפופולאריות הזאת לוותה בעלייה מקבילה בהערכה של אנשי אקדמיה כלפי בלוגים. אם בעבר הבלוג נתפס כחסר עומק וקל דעת, מול הכלים החדשים של מיקרו-בלוגים ומסרים מיידיים פתאום הוא נראה כשקול, רציני, ומכובד. עדות לכך ניתן למצוא במאמרון בבלוג של סטיב ווילר, מרצה בטכנולוגיות למידה באוניברסיטה פלימות שבאנגליה. ווילר מכיר בעובדה שלא מעט user generated content איננו בעל ערך רב, אבל הוא מדגיש שיש גם לא מעט "תוכן" כזה שהוא מועיל מאד. ווילר משוכנע שבלוגים יכולים למלא תפקיד חשוב בעבודה אקדמית. כדי לבחון את המקום האפשרי הזה, הוא בוחן שלוש תכונות שבעיניו מהוות מקור הביקורת כלפי הבלוג באקדמיה: העדר הערכת עמיתים, הבעת דעה רבה מדי, ומעט מדי אמינות בהשוואה למאמרים שעוברים הערכת עמיתים ( ג'יי הורוויץ) .

מאמצים לשיפור מערכות חינוכיות ציבוריות כדי לתמוך בהישגים טובים יותר של התלמידים הינם נפוצים על פני הגלובוס. בדומה לארה"ב, מאמצים ממשלתיים לשיפור החינוך בהולנד מתמקדים בחדשנות ובפיתוח מבנים שיתופיים כדי לתמוך ביצירתו של ידע חדש. אולם, ראיות אמפיריות לגבי היחס בין קשרים חברתיים לבין חדשנות בחינוך הן נדירות. מטרת המחקר הייתה לבדוק את השפעת המבנה של רשת חברתית על אקלים החדשנות בבתי הספר, כמתווכת על ידי מעורבותם של מורים בקבלת החלטות ( Nienke M. Moolenaar, Alan J. Daly, Peter J. C. Sleegers).

ספינת הדגל של ביה"ס הניסויי הפתוח בחיפה היא תכנית התנהגות חברתית : "ילדים מלמדים ילדים במפגש תרבויות לשון ותקשורת", בה ילדים מלמדים ילדים, בה כל ילד וילדה חונכים ילד קטן מהם ונחנכים ע"י ילד גדול מהם שעה קבועה פעם בשבוע. תלמידים ומורים משמשים כבוררים מגשרים ויועצים בסיטואציות חברתיות, בה ילדים משמים כעוזרי הוראה בכיתות בשיעורים השונים. כל כיתות בית הספר משתתפות בניסוי החינוכי הייחודי – פעם בשבוע יש לכל כיתה (מגן ועד כיתה ו') שיעור חונכות ובו כיתה בוגרת חונכת כיתה צעירה ממנה. כל תלמיד חונך כ- 2-1 תלמידים.התכנון, הביצוע והתוצר של מפגש החונכות הוא באחריות הבלעדית של החונך, כאשר יש מורה שמלווה את הכיתות בזמן השיעור ובנוסף מתקיים שיעור "חונכות עיונית" עם מחנך הכיתה על מנת להעלות רעיונות, הצעות ולבדוק בעיות ביחד ( דניאלה אלקון חורי).

השימוש בבלוג כיתתי עדיין לא נפוץ בקרב מורים בארץ, אבל אלו שהעזו להתנסות בכך עושים זאת בצורה מעוררת עניין מבחינת תהליכי הלמידה ומבחינת יצירת קהילת לומדים סקרנית. כך לדוגמא, המורה שלומית רדניק מפעילה את תלמידיה בביה"ס קיבוץ ראשית באמצעות בלוג כיתתי מרתק שתורם רבות להבניית הידע של תלמידיה. לבלוג הכיתתי שיצרה המורה שלומית כמה יתרונות לתהליכי הלמידה הקוגניטיביים : א. תהליך הכתיבה משתפר. ג. חשיפה לטכנולוגיית המחשבים: צרוף עבודות ותיקונם דרך הדוא"ל, הוספת רשומות וכתיבה בבלוג.ב. מתן דגש לנושאים כמו : איכות הסביבה ועצים מההיבט הקרוב הבית ספרי ומשם להיבט הכללי. במאמרונים שכותבים התלמידים בבלוג הלמידה הכיתתי ניתן לראות התפתחות של כתיבה בנושאים העשרה שונים . ניתן גם להבחין בהבניה של המידע ע"י התלמידים , שימוש במקורות מידע וביבליוגראפיה תוך יצירת הרגלי איסוף מידע הולמים באינטרנט אותם מטפחת המורה שלומית רדניק באמצעות הבלוג הכיתתי