תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
נמצאו 3137 פריטים
פריטים מ-1481 ל-1500
  • לינק

    בעידן שבו מדגישות מערכות חינוך את חשיבותה של עבודת צוות, בתי הספר בנויים כקהילות לומדות וקיימת מודעות להשפעה החיובית שיש לתמיכת הצוות על מניעת השחיקה והנשירה של העוסקים בהוראה, מתעורר צורך לחקור את המבנה הייחודי של עבודת הגננת. עד כה, המבנה הארגוני הייחודי של עבודת הגננת והשלכותיו על זהותה ודימויה המקצועיים ועל תפיסתה את תפקידה נחקרו במידה מועטה בלבד. במסגרת ניסיונה בעבודה כפסיכולוגית של גני ילדים, התוודעה ד"ר אסתר פירסטטר לקשייהן של הגננות ולצורך שלהן בתמיכה ובהקשבה, באישור ובעידוד. לפיכך החליטה לחקור את מצבן ולשאול שאלות על חוויותיהן. בעיקר עניין אותה לבחון את התמודדות הגננת כמחנכת יחידה, המבודדת מצוות תומך במהלך השגרתי של עבודתה ( אסתר פירסטטר) .

  • לינק

    כאשר למידה נתפסת כתוצר, ואותה אמת מידה ביצועית חלה על כל התלמידים, הנחיית הלמידה ניתנת לצמצום להוראה כחותכן עוגיות: אותם חלקי מידע והדרכה נראים מספיקים עבור כל התלמידים. ניתן לראות זאת גם בפרקטיקות כיתתיות: לתת תבנית לתלמידים ולבקש מהם שיעתיקו אותה – באם מדובר בפרויקט "אמנות", הערות, שעורי בית, חיבור או כל דבר אחר. לא נותר מקום רב לייחודיות או להבחנות, משום שהתוצרים נתפסים כאמת המידה של הלמידה – אשר כמובן אינה משקפת את המציאות, אך עשויה לספק את המנהלים וקובעי המדיניות ( Smith, N.C ) .

  • סיכום

    ג'יי הורוויץ הפנה את תשומת לבנו למאמר מעניין בארה"ב , שבראייה רטרוספקטיבית, מטיל היום ספק בשיטת ההוראה הידועה כ"כיתה הפוכה". ביסוד "הפיכת הכיתה" נמצא רעיון די פשוט: שתלמידים יתכוננו בבית לקראת שיעור ובכיתה יעסקו בהתנסויות בחומרים בתכנים ובדיונים על הנושא שלמדו. רצוי לזכור שהתנופה הנוכחית להפיכת הכיתה באה במידה רבה מכיוון התקשוב. סרטוני האקדמיה של חאן, סרטוני YouTube, והרצאות TED מהווים חומרי הלימוד שבהם המורים משתמשים כדי לקדם את התלמידים שלהם בשעות מחוץ לבית ספר. הזמינות של אלה דרך האינטרנט עוררה את ההתעניינות בהפיכת הכיתה.

  • לינק

    בחודש אוקטובר 2012 יצא לאור הספר תיאוריות למידה בעריכת פרופסור David Scott מאוניברסיטת לונדון . האסופה כוללת 4 כרכים ובהם מאות מאמרים ומחקרים של מומחי חינוך לגבי כל המכלול של תיאוריות למידה . זהו מפעל מונומנטלי של הבניית ידע פדגוגי כאשר הכרך הראשון מוקדש לתיאוריות למידה בתחומי הפסיכולוגיה , הסוציולוגיה והפילוסופיה. הכרך השני מציג מודלים של למידה היכולים לשמש כאושיות פדגוגיות . הכרך השלישי מציג את הזיקה בין תיאוריות הלמידה ובין תכניות לימודים , פדגוגיה והערכה. הכרך הרביעי מוקדש לסוגיות שונות ומגוונות של יישום תיאוריות הלמידה ( David Scott) .

  • לינק

    שלושה ממדים בהגותו של קורצ'אק – הומניזם, חינוך מוסרי וזהות – רלוונטיים ביותר לחינוך בימינו. קורצ'אק, לאחר שמתגברים על דמותו המיתולוגית, מציע תפיסת עולם חינוכית אקטואלית לגמרי ( מרק סילברמן ) .

  • לינק

    הדיון במבחני הבגרות במנותק מהשלם הגרוע דומה לדיון על תפריט ארוחת הבוקר באנייה שאיש אינו יודע לאן היא מפליגה. הדיון עצמו עקום: דנים בשיטת ההערכה לפני שדנים בחזון ובמטרות ששיטת ההערכה צריכה להיגזר מהם. שום דבר טוב לא יֵצא מדיון מנותק כזה. המאמר נכתב ע"י פרופ' שלמה קניאל , חוקר ומרצה בבית הספר לחינוך של אוניברסיטת בר אילן.

  • לינק

    ממחקר זה ניתן ללמוד שלרוב הסטודנטים יש את המיומנויות הנדרשות ללמידה עצמית מקוונת והם יכולים להצליח אבל יש כאלה שיאלצו להתמודד עד שירכשו את המיומנויות. כל מוסד אקדמי הרוצה להתחיל עם למידה מקוונת, חייב להערך, להכין מודולות למידה ומערך תרגול, כדי לעזור לסטודנטים אשר עלולים לצרוך אסטרטגיות כאלה כדי להצליח בלמידה מקוונת. יש צורך להתמקד בהגדרת איזה קבוצת מיומנויות נדרשת להתמודדות עם בעיה. לאחר שהיא הוגדרה, יש לפתח דרכי הוראה מתאימות ( Cathy Galyon Keramidas ) .

  • לינק

    בכמה בתי ספר בעולם מנסים לשבור את השגרה המוכרת ולשלב במבני חינוך חדשים כיתות פתוחות ורב־תכליתיות שנועדו לגוון את החוויה הלימודית. "באופן כללי", אומר יוסי איתן, ראש המסלול לחינוך יסודי בסמינר הקיבוצים וממובילי רעיון הכיתה הפתוחה בישראל, "אני בעד תכנון ששובר את המסגרות הרגילות של מסדרונות ארוכים וכיתות מרובעות" ( מיכאל יעקובסון ) .

  • לינק

    מחסור באולמות ובמתקני אימון ראויים, כיתות עמוסות, עצלות של תלמידים ושכר נמוך מקשים על עבודתם של המורים לחינוך גופני. פרופ' רוני לידור, נשיא המכללה האקדמית ווינגייט: "עבור רוב התלמידים, חינוך גופני אינו ספורט". בהיבט הערכי ענפי הספורט השונים מזמנים חינוך לערכים רבים ולעתים סותרים, לדוגמה: חינוך לשיתוף פעולה, אך גם לתחרותיות. "בין תחרות לשיתוף פעולה יש מתח מסוים", מסביר לידור, "וכדי שילדים יפנימו את הערכים האלה, הם צריכים ללמוד מהו משחק הוגן, כיבוד הזולת ועזרה לזולת. חינוך לערכים מחייב את הבלטת התהליך, את העשייה ולא את ההישג או התוצר הסופי ( איילת פישביין) .

  • מאמר מלא

    החינוך, לפי אביו של "הילד במרכז", צריך להיענות לשלבי ההתפתחות הטבעית של הילד. לשם כך צריך לבודד את הילד מהחברה ולהחזירו אליה מצויד ביכולת לשפוט באופן עצמאי ולהקשיב לקולו הפנימי. רוסו מציע ב"אמיל" תכנית חינוכית חלופית לחינוך המעמדי: חינוך טבעי שמנתק, בשלב הראשון, את אמיל מן הרוע החברתי הקיים. רוסו מודע למגבלות התכנית הזאת; האדם אינו יכול לממש את מלוא יכולותיו וחירותו ללא חברה – מימוש שהוא תכלית חייו ותנאי לאושרו. אבל בנסיבות הקיימות עדיף לבודד את אמיל ולתת לו חינוך שישמור על צלם האדם שבו ( יהושע מטיאש) .

  • מאמר מלא

    בבית ספר הדמוקרטי "סאדברי" בירושלים, החוגג השנה עשור לקיומו, הולכים עם חופש וכבוד לילד עד הסוף . בית הספר הוקם לפני עשר שנים עקב רצונם של הורים ואנשי חינוך בבית ספר אחר לילדיהם הפרטיים ולילדים בכלל. הם הקימו קבוצה, למדו על כל מיני גרסאות של חינוך דמוקרטי והחליטו לאמץ את מודל "סאדברי" ( נאוה דקל) .

  • לינק

    ענבר אופק, חלוצת שיטת מונטסורי בישראל, מסבירה איך זה עובד. .שיטת החינוך מונטסורי, הקרויה על שמה של ממציאת השיטה מריה מונטסורי, מבוססת על תצפיות ומחקרים שעשתה מונטסורי על ילדים, ולפיהם טבעו הפנימי של הילד יוביל אותו להתפתחות מושלמת. "כל הילדים נולדים עם סקרנות", מסבירה ענבר אופק ( אור סופר) .

  • לינק

    החיים עם ADD/ADHD יכולים להיות קדחתניים וההורות לילד עם הפרעת קשב יכולה להיות כמו טיפוס במעלה הגבעה שבו גם המשימות הפשוטות ביותר עלולות להתיש ולשבור אותנו. ספר זה עוסק בסוגיות של ארגון וניהול זמן בהקשר של ADD/ADHD ומציג שיטת מעשיות כיצד לעזור לילדינו להתארגן בחיי היומיום ולהכניס קצת שלווה למהומה. בהתמודדות עם טווח קשב קצר ו"פתיל" קצר עוד יותר, שריל קרטר מראה לנו כיצד, בעזרת הFIRST ( הנעה, אינדיבידואליזם, כללים, פשטות וניהול זמן) ניתן ללמד גם את הילדים ההיפראקטיביים ביותר, שגדעתם מוסחת בקלות, כיצד לסדר את מיטתם, להכין את הילקוט לבית הספר ובאופן כללי להיות מאורגנים יותר ( קרטר, שריל ר ) .

  • מאמר מלא

    בית הספר הפנימייתי הקטן "סאמרהיל", שהקים א"ס ניל באנגליה, הוא בית הספר המפורסם ביותר בעולם. במשך שנים רבות הוא אִתגר את החינוך בעולם ותבע ממנו לחשוב ולעשות אחרת . היום, 52 שנה לאחר פרסום הספר ו־91 שנה לאחר הקמתו של בית הספר, הרעיונות של ניל ובית ספרו עדיין חיים וממשיכים לאתגר את החינוך הבית ספרי הרגיל. אין בית ספר בעולם שהשפיע יותר על מחשבת החינוך ועל העשייה החינוכית כמו "סאמרהיל", בית ספר פנימייתי קטן (מיום הקמתו לומדים בו כמה עשרות תלמידים בלבד) בעיירה אנגלית מנומנמת ( רביב רייכרט) .

  • לינק

    פילוסופיה של החינוך מאת נל נודינגס מוערך כספר מוביל ומרכזי בפילוסופיה של החינוך בארה"ב. הספר מציג בשפה בהירה וקולחת את מגוון האסכולות, הזרמים וההוגים המרכזיים, שהשפיעו על מחשבת החינוך בדורות השונים ועד ימינו. הספר בוחן את תשובותיהם המגוונת של פילוסופים ואנשים הגות בחינוך לשאלות כגון – מהו חינוך, לשם מה בעצם הוא נחוץ, אילו תפיסות חינוכיות מתחרות ביניהן ועל מה בדיוק הן ניצות, כיצד השפיעו אסכולות פילוסופיות בולטות על החשיבה החינוכית, מהן השאלות המרכזיות העולות בדיון על פילוסופיה חברתית ופוליטית בת זמננו, אילו הנחות יסוד השפיעו על ייזום רפורמות של בתי ספר בשנים האחרונות, אילו יחסי גומלין מתקיימים בין פמיניזם, פילוסופיה וחינוך, ושאלות מעניינות רבות אחרות ( נודינגס, נל) .

  • לינק

    הסמיוטיקה עוסקת בחקר הפקת המשמעות והעברת המשמעות. אבן היסוד של הסמיוטיקה היא הסימן (sign ) – היחידה הנושאת משמעות. הסימן יכול להיות למשל מילה, תמונה או נוסחה. בתהליך הפרשני המתחולל במוחנו אנו מעניקים משמעות לסימנים. הסמיוטיקה של פירס מנתחת את תהליך הפרשנות, את אופני הפקת המשמעות ואת תפיסתה. למידה היא יצירת המשגות וכללים באמצעות התנסויות בתהליך יצירתי (Nesher, 2002). האינטראקציה עם המציאות מתרחשת בשלושה שלבים של תהליך הסמיוזיס, על פי פירס: ראשוניות, שניוניות ושלישוניות ( דניאלה זבידה – רינה כהן) .

  • לינק

    מהפיכת התקשוב החינוכי בשנים האחרונות הגיעה, אמנם לבתי ספר רבים בחו"ל ובארץ , אך מתברר כי יש רק איים-של הצלחה בבתי ספר. הצלחות מקומיות אלו הם פועל יוצא של מורים ומחנכים המגלים תושיה ויוזמה ומנסים ליישם מיזמים מעניינים בכיתות הלימוד . אין ספק כי מדובר כאן במורים יזמים מצטיינים אף שמבחינת הקריטריונים הרשמיים של הפיקוח המחוזי אינם נתפסים עדיין ככאלו . יש גם מקרים שקבוצת מורים פורצת דרך ויוצרת קהילה מקצועית או קהילת מעשה בחינוך שפועלת בסביבה מתוקשבת או ברשתות חברתיות מתוקשבות . פריצת הדרך היא של המורים עצמם ולא של הנהלות בתי הספר ( עמי סלנט) .

  • לינק

    הספר במלוא מובן המילה מבוסס על תורת המובן של קרייטלר וקרייטלר (Kreitler & Kreitler). מובן, בפשטות, הוא ההסבר שאנחנו נותנים למילה. הסבר זה מצמצם את הפער בין המילה לבין המשמעות שלה, ומאפשר לקיים תקשורת המבוססת על הבנה משותפת של המשמעות. הצורך במובן קיים אצל כל אדם בכל עת. תורת המובן מספקת מיפוי של התכנים שבהם אנו משתמשים כדי להסביר מילה, טקסט או רעיון המובעים בדיבור, בשיר, בתמונה או בתנועה. הספר מתמקד בחלקה הראשון של התורה ומתאר שימושים של תורת המובן לקידום החשיבה של לומדים בתחומים שונים – מהבנה ועד ליצירתיות ( אדווה מרגליות ).

  • לינק

    בחיי בתי הספר התיכוניים בארה"ב ובקנדה הולך ונכנס מושג חדש אותו ניתן לתרגם באופן חופשי לעברית כ"רשת למידת משאבים מתוקשבת באינטרנט" . Virtual Learning Commons (VLC). רשת למידת המשאבים היא סוג של קהילת מעשה בחינוך אשר מופעלת על ידי ספריית ביה"ס. מדובר על מרחב מתוקשב שיתופי באינטרנט שבו צוות ספריית ביה"ס יוצר אוספים דיגיטליים שונים לטובת התלמידים והמורים ומגבש באופן מעשי הבנייה של ידע חינוכי באינטרנט. התלמידים עצמם יכולים להיפגש באופן וירטואלי, בכל עת , במרחב השיתופי הזה באינטרנט וללמוד שם בצוותא סביב חומרי הלמידה או חומרי הרקע שאורגנו ( LOERTSCHER D, KOECHLIN C) .

  • סיכום

    הכניסה לתפקיד של מורים מתחילים ממשיכה להעסיק בעלי עניין רבים בעולם ההוראה בשל החשיבות שלה לבניית המורה ופיתוח הקריירה שלו. בעוד שהצורך בבניית תכניות כניסה לתפקיד ברור, התכניות הקיימות אינן אחידות. בסקירה זו מוצג מדגם ממודלים של תכניות כניסה מהארץ ומן העולם, היבטים ייחודיים במודלים הקשורים לרוח התקופה ומגוון התנסויות ורשמים מגורמי המפתח כגון: המורים החדשים, צוותי הוראה, צוותים תומכים וגורמי מדיניות אחרים ( דזירה פז ועמי סלנט) .

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין