מחקר זה ביקש לבחון אם הירידה במוטיבציה ללמוד מדעים היא תופעה בלתי נמנעת, ולחקור את ההשפעה של גורמים שונים בסביבה החינוכית על ירידה זו. הגורמים שנבדקו היו: בית הספר, המורה למדעים, החברים בכיתה וההורים (והמטרות שהם מדגישים). המוטיבציה של התלמידים נבחנה באמצעות שלושה מדדים, שניים שבדקו אל רמת המוטיבציה (מעורבות בשיעור ומוטיבציה מתמשכת) ואחד שבדק את איכות המוטיבציה (מכוונות מטרות ההישג). נתונים כמותיים ואיכותניים נאספו בשנים תשס"ט-תש"ע משלושים בתי ספר "רגילים" ודמוקרטיים, אשר משרתים אוכלוסייה בחתך סוציו-אקונומי בינוני ומעלה; במדגם השתתפו שמונה חטיבות ביניים, שבעה בתי ספר יסודיים, שני בתי ספר שמונה-שנתיים, ו-13 בתי ספר דמוקרטיים (שבהם גם כיתות יסודי וגם חטיבת ביניים). מתוך בתי הספר האלה נדגמו כאלפיים תלמידים מכיתות ה' עד ח', 55 מורים למדעים, וכ-400 הורים. 420 תלמידים השתתפו במחקר שנתיים ברצף ( דנה ודר-וייס) .

לימודי האמנויות פורחים בחינוך הממלכתי דתי העל־יסודי, עם כ־100 בתי ספר המציעים מגמות לתקשורת וקולנוע; 40 בתי ספר עם מגמות תיאטרון; 40 בתי ספר לעיצוב גרפי; 10 מגמות מחול לבנות; וכ־170 בתי ספר עם מגמות אמנות. אברהם ליפשיץ, ראש מנהל החינוך הדתי במשרד החינוך: "זה חלק מהאמונה שלהיות יהודי משמעו להיות אדם יוצר" ( איילת פישביין) .

הוראה-בשיתוף היא פרקטיקה שבה שני אנשי מקצוע מתכננים, מלמדים ומעריכים יחד כיתת תלמידים. המחקר הנוכחי נותן סקירה של הקשר בין הכשרת ותיפקוד מנהלים לבין יישום הוראה בשיתוף בין מורה כולל ומורה חנ"מ. ניתן לציין כמה השתמעויות העולות ממנו: א) יש צורך בפיתוח מקצועי, עיוני ומעשי, למנהלים בתחום זה ובהרחבת הידע שלהם על הכלה והוראה-בשיתוף כחלק מכך, ב) קיימים קשיים טכניים/מנהלתיים של מימוש הוראה-בשיתוף בבתי הספר שראוי לתת עליהם את הדעת, ובהם: ארגון מערכת השעות להקצאת זמן לתכנון משותף, שימור השותפות ליותר משנה אחת ועוד, ג) נראה שיש צורך ליתר עקביות בהיבט של פיתוח תהליכי התמיכה וההערכה בהוראה-בשיתוף (Kamens, M. W., Susko, J. P., & Elliott, J. S).

עיקרי הרצאתו של המורה והמחנך יניב סננס בכנס חדשנות פדגוגית של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, 29/5/13 . עיקרי ההרצאה עסקה בשימוש בסביבה מתוקשבת מסוג MOODLE ליצירת עניין וסקרנות בקרב התלמידים אותם הוא מלמד בביה"ס ( יניב סננס) .

הפלטפורמה המתוקשבת השיתופית החדשנית , שהוכרזה באפריל 2013 , זוכה עתה להתעניינות רבה בקרב אנשי חינוך ומורים בארה"ב וברחבי העולם. הפלטפורמה החדשנית שהיא התפתחות מתקדמת יותר של מערכת Wikispaces הקודמת , המיושמת כבר בחו"ל ובארץ, הותאמה עתה גם ללמידה ניידת (סמארטפונים , טאבלטים ואייפדים). המערכת החדשנית כוללת עתה גם כלים מתוקשבים שונים שיכולים לסייע למורים לבצע הערכה של תהליכי הלמידה. הפלטפורמה החדשנית כוללת עתה גם סט כלים מתוקשבים שמאפשרים למורה לארגן את הלמידה ככיתה וירטואלית באינטרנט .

מערכת החינוך במדינת ישראל עוברת שינויים רבים בשנים האחרונות. אחת התופעות המעניינות ביותר היא השתלבותן ההולכת וגוברת של מורות ערביות בהוראה בבתי הספר במגזר הממלכתי יהודי. הן עוסקות בהוראת שפות ערבית ואנגלית והן בהוראת המדעים ומתמטיקה. תיאוריית המגע גורסת כי מגע מתמשך וצבירת ידע בין חברי קבוצות אתניות שונות יכולים לתרום לשינוי בעמדות היחיד כלפי יחידים מקבוצה אתנית שניה, ושזה בתורו מוביל לשינוי עמדותיו כלפי כלל הקבוצה השונה ( ג'מילה אלנאשף, אורי כהן, אודרי אדי-רקח).

מטרותיו של המחקר הנוכחי הן לשפוך אור על האמונות, השגרות והפרקטיקות בהם עושה שימוש מנהלת בית ספר במטרה להטמיע תרבות של אכפתיות. מטרות אלו גובשו על רקע ההכרה בחשיבות של יחסי אכפתיות בין מורה לתלמיד להגברת המוטיבציה והרצון של התלמידים להצליח וליצירת אקלים של למידה ( חנה קורלנד)

פינטרסט Pinterest היא רשת חברתית שמאפשרת לשתף תמונות, קליפים ואתרים ולרכז אותן בלוחות על פי תחומי עניין, להגיב על תמונות של אחרים ולשתף מחדש [רה-פין], לארגן לוחות לפי נושאים שלך ולשתף ברשת החברתית פייסבוק וטוויטר. היקף המשתמשים בפינטרסט בעולם גדל בצורה משמעותית ומגיע כיום כבר ל74 מיליון משתמשים ברחבי העולם. מורים ואנשי חינוך יכולים להיעזר בפלטפורמה מתוקשבת זו על מנת לבנות לוחות הרשאה ובהם מתויגים מקורות מידע ויזואליים שיכולים להמחיש לקהילת לומדים נושאים שונים בצורה מוחשית יותר.