-
מאמר מלא
שיעורי הבית הרבים של בתו בת ה-13 והכנתם היומיומית, הכרוכה בעבודה רבה ובשינה מועטה, גרמו לקרל טרו גרינפלד לעשות מעשה: הוא החליט להכין במשך שבוע את שיעורי הבית שהוטלו על הבת, אסמה, בחטיבת הביניים היוקרתית שבה היא לומדת. מיום שני עד יום חמישי, במשך שעה וחצי עד חמש שעות (תלוי ביום), פתר האב עשרות משוואות באלגברה, שינן שמות מינרלים לקראת מבחן במדעי כדור הארץ, תרגל הטיות של פעלים בספרדית למבחן נוסף, כתב חיבור בנוסח הכתיבה של סופר הודי לנוער וכמעט הצליח לקרוא בערב אחד, כנדרש, יותר משבעים עמודים בספר "האפר של אנג'לה" (כדי לבחור שלושה ציטוטים משמעותיים ולנמק במשפט או שניים את המיוחד בהם). כשביקש מבתו סיוע בעניין המינרלים שהתקשה להבין, תשובתה היכתה בו: "שינון, לא הבנה".
-
לינק
-
לינק
במאמר זה מבקש המחבר להציע כמה רעיונות הנוגעים להוראת שיטות מחקר איכותניות ומבטאים הפריה מתחום רחוק לכאורה שאינו דיסציפלינה אקדמית: אמנות הגנה עצמית יפנית מסורתית ששמה איקידו. מחבר המאמר מתייחס למכנה המשותף בין הוראת שיטות מחקר איכותניות ובין השימוש בהן (עריכת מחקר איכותני). הוא דן במושג הידע בפרדיגמה האיכותנית ומציע שהדרך הדיאלוגית והחווייתית-רגשית שבה אנו מלמדים ובמסגרתה אנו חולקים ידע עם הסטודנטים, מניה וביה דוחה גישות מונולוגיות וסמכותניות לידע: בהוראה ובשדה המחקר גם יחד ( חיים נוי).
-
לינק
קבוצה של מורים צעירים מבקשת לעודד הוראה באמצעות משחקים. לכנס שארגנו בחופשת סוכות הגיעו יותר ממאה מורים, ששמחו ללמוד על האפשרות המרתקת. מיכאל גורודין, יו"ר העמותה למשחקי תפקידים בישראל ומורה בתיכון "ליד האוניברסיטה" בירושלים: "משחקים זה לא רק צחוקים". מה מבדיל שיעור טוב משיעור גרוע? יש הרבה גישות שונות למשחק, אבל יש כמה דברים שכדאי שיהיו בו. למשל מטרה, מכשול ואמצעי. אם במשחק אין לדמויות איזושהי מטרה ברורה, מכשול בדרך למטרה ואמצעי לעבור אותו, זו בעיה. או במקרה של הדמויות, אם אין לדמות מוטיבציה ברורה, זה לא יעבוד. המשחק לא יעניין, ובמשחק לא מעניין לא ישחקו, בטח לא תלמידים" ( אמתי מור ).
-
לינק
ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).
-
סיכום
תלמידים עשויים לדעת את החומר ולהבין אותו, אך לא להתנסות בחוויית למידה משמעותית . חוויית למידה משמעותית כוללת יותר מ"למידה משמעותית" – יש בה רגש, תשוקה והשתנות .המודל קשב־מפגש־התמרה מבהיר את חוויית הלמידה המשמעותית ומציע פיגום ליישום שלה מסקנה: יש להבין את המשמעות של חוויית הלמידה המשמעותית וליצור תנאים להופעתה בכיתות ( אורית פרנפס ומשה ויינשטוק).
-
לינק
מאמר זה יסביר משהו מהגיונו של החינוך הקונטמפלטיבי – מגמה חינוכית בהתהוות. המושג הרחב קונטמפלציה מצביע על תכונה הכרתית אנושית שמתבטאת בהתבוננות, הקשבה, נוכחות, ערות ומודעות. פדגוגיות קונטמפלטיביות עוסקות בהפניית מבטו של התלמיד לחוויית הידיעה החד־פעמית כפי שהיא ניתנת בתודעתו בזמן התרחשותה ( אורן אֶרְגַז).
-
סיכום
להבין זה לבצע – לעשות מהלכי חשיבה עם ידע , כתיבה היא ביצוע הבנה מסדר גבוה , מסקנה: יש לשלב כתיבה בשגרת ההוראה והלמידה. במכון ברנקו וייס פותחה פדגוגיה מבוססת כתיבה, והיא פועלת השנה בחטיבות ביניים בעשרים בתי ספר ברחבי הארץ (תל אביב, באר שבע, קריית גת, בית שמש, אשקלון, סאסא ועוד). התכנית פועלת גם בבתי ספר תיכוניים של המכון המיועדים לנוער בסיכון ( גילי טלמור דוד ).
-
תקציר
לבעלי עניין שונים כגון מנהלים, הורים, תלמידים והמורים עצמם, יש תפיסה שונה לגבי כל הנוגע למטרותיה של הערכת המורים. יש מבניהם הרואים בה כלי להתייעלות, אחרים סבורים שהיא כלי לפיתוח אחריותיות (accountability). לאורך השנים פותחו מגוון שיטות וכלים להערכת יכולותיהם של מורים. כלים אלו מהווים מקורות ידע חיוניים להערכת עבודתם. הצורך בהערכת מורים כתהליך שיטתי מתבסס על ההנחה כי הערכת מורים תביא בסופו של תהליך, בין היתר, לשיפור באיכות הפרקטיקה של המורים ובאיכות הלמידה (שרה זמיר).
-
לינק
תלמידים לוקים בידיעה כוזבת: חושבים שהם יודעים ומבינים אך אינם יודעים ומבינים , הם מפסיקים ללמוד ולהתכונן לבחינה – ונכשלים הם חושבים שהם יודעים ומבינים בגלל שתי תופעות: היכרות ונגישות חלקית , יש דרכים לעזור להם להתגבר על הידיעה הכוזבת מסקנה: להטיל על התלמידים משימות שיסייעו להם להתגבר על הידיעה הכוזבת ( דניאל ווילינגהם) .
-
לינק
במאמר זה מתואר כלי להערכת מורים הפורס יריעה רחבה של מדדים להערכה. התבוננות בפירוט של מדדים אלה לתת-סעיפים מלמדת על נקודות דמיון רבות בינם לבין מדדים של הערכת אזרחות טובה. כותבת המאמר מקווה שבעתיד יבוטלו לחלוטין המדדים המצויים מתחת לרמת "בסיס" בכלי להערכת המורה, מהסיבה הפשוטה שמורים ברמות אלו לא יוכלו להיות חלק ממערכת החינוך ולא יוכלו להמשיך לעבוד במסגרתה. בניגוד לאזרחים, הנשארים במעמד של אזרחים גם אם אינם מעורבים ופעילים, כלומר אינם אזרחים "טובים" או "אידיאליים", הרי שמורים נושאים עמם אחריות מכרעת לחינוך דור העתיד, ועליהם לשמש דוגמה ומופת ( מירית שרון) .
-
סיכום
בניסיון לפרק את המושג "תרבות בית-הספר" ל"מחוזות התרבות החינוכית" מזהה מחבר המאמר 11 מחוזות כאלה. הוא מציין כי הושפע מהווארד גרדנר (Gardner, 1992), בעל "תיאוריית האינטליגנציות המרובות", הן בתוכן והן בגישה, ואף הוא משמש לו מקור לבניית המחוזות שהוא מציע. בבניית מודל "מחוזות התרבות החינוכית הבית-ספרית" נדרש מחבר המאמר גם למדרג הצרכים של אברהם מסלאו (Maslow, 1965) משום שתרבות בית הספר בכללה ומחוזות התרבות החינוכיים שלו, כפי שהוא מבקש להציגם, נבחנים על פי המידה שבה הם מציעים מענה לצרכיו של האדם ובמיוחד לצרכים העיליים, הרוחניים (ישעיהו תדמור) .
-
לינק
אחת ההבטחות הגדולות של עידן המידע הייתה להעמיד את מרחבי הידע וההבנה בקצות האצבעות. ההבטחה התממשה במובנים מסוימים; הנגישות למידע עלתה מעבר לכל דמיון. אולם, באופן פרדוקסלי, היכולת שלנו להפוך את המידע הנגיש הזה למשמעותי – להבין וליישם אותו – לא התחזקה, ואולי אף נחלשה . המסקנה יש להקנות לתלמידים תפיסות ביקורתיות של ידע כדי שיתייחסו באופן ביקורתי למידע האינטרנטי ( שרה ברזילי).
-
לינק
במחקריהן בחנו מחברות המאמר מה חושבות מורות מנוסות להוראת ספרות בחטיבת הביניים בזרם הממלכתי על חשיבותן של מטרות ההוראה המוצהרות להוראת הספרות. הן בחנו אלו מטרות נתפסות בעיניהן כחשובות יותר, לעומת החשיבות שמייחסים להן מתכנני התוכנית ואלו דרכי הוראה הן נוקטות, על פי דיווחיהן, כדי לממש את המטרות החשובות בעיניהן. נראה, כי ההעדפות של המורות נקבעות גם לפי שיקולים נוספים, שאינם קשורים רק לתוכניות הלימודים ולדרישות הפורמליות, אלא לתלמידים אשר ניצבו לנגד עיניהן כאשר מילאו את השאלון. ( יעל פויס, נעמי דה-מלאך).
-
סיכום
המחקר הנוכחי מתמקד בסיבות לבחירה במקצוע הוראת המתמטיקה בקרב סטודנטיות במכללה בשנה הראשונה ללימודיהן, כפי שהן עולות מסיפורי החיים המתמטיים שלהן, כלומר מחוויות חיים קודמות שקשורות למתמטיקה. המחקר התבצע בגישה איכותנית. אוכלוסיית המחקר מנתה ארבע סטודנטיות יהודיות ואחת ערבייה מהמסלול היסודי ומהמסלול לחינוך מיוחד בהתמחות מתמטיקה. גילן נע בין 24-20 ( דבורה גסר, ציפי זלקוביץ ).
-
תקציר
כמה חשוב שיתבצעו הערכה ומדידה שוטפות של מערכת הכשרת המורים ומוסדותיה בכל הנוגע לתכניות, לביצוען, לתוצריהן – כאלה החותרות לשיפור מתמיד של הכשרת המורים ומשמשות דגם מוביל לסטודנטים בכל הנוגע למצופה מהם לכשיסיימו את הכשרתם וישתלבו במערכת החינוך? זוהי שאלה מורכבת, שכן התשובה עליה חייבת להתייחס לא רק לחשיבות ההערכה הזאת אלא גם למוטיבציה של המערכת לבצעה ולכלים העומדים לרשותה לשם כך ( דרורה כפיר) .
-
לינק
המחקר בוחן שותפות תלת-שנתית בין מכללה לבית ספר שמטרתה לקדם הוראת מדע וטכנולוגיה בבית הספר. המאמר מתמקד בשנתיים הראשונות של השותפות, והוא מציג את ההשלכות של עריכת שינויים ארגוניים ופרסונליים (מעטפת השותפות) במהלך השותפות על השגת המטרות והיעדים (מהות השותפות). בכל אחת משנות השותפות הגיעו לבית הספר היסודי הנבחר שש סטודנטיות בשנה השלישית להכשרתן בהוראת מדעים. כל סטודנטית שובצה לכיתה מסוימת ולימדה בה יומיים בשבוע – ביום האחד הוראה כוללת בהנחיית מדריכה פדגוגית כוללת, וביום האחר הוראת מדעים בהנחיית מדריכה פדגוגית בתחום המדעים. המדריכות הפדגוגיות ליוו את הסטודנטיות במשך כל שעות שהותן בבית הספר. כמו כן ליוותה את הסטודנטיות המורה המאמנת, מחנכת הכיתה ( אילנה רונן).
-
לינק
אפרת קס בספרה לא לפחד מהפחד: תחושת מסוגלות אישית ומקצועית בהוראה חקרה פן מסוים בתוך התחום הרחב של מסוגלות עצמית. היא התמקדה במורות וניסתה להתחקות אחר הגורמים הנמצאים בזיקה לרמות המסוגלות העצמית והמקצועית שלהן. מה מבדיל למשל בין שתי מורות מוכשרות ובעלות ניסיון שאחת מהן אסרטיבית, יוזמת ומלאת תעוזה, בעוד חברתה חרדה, לחוצה ואינה מאמינה בעצמה? קס ביקשה לגלות את התשובות לשאלות מסוג זה, ויצאה למה שהיא הגדירה כ"מסע". למעשה, מדובר בעבודת דוקטורט שעובדה לספר, ותוך כדי תהליך נוספו סיפורים אישיים מהביוגרפיה של הכותבת, קטעי ספרות ושירה ואף ציורים פרי ידה המופיעים בראשי הפרקים ( גבריאל בוקובזה ).
-
סיכום
המאמר מביא סקירת מחקרים בנושא אקלים בית-ספרי שכללה מחקרים אקספרימנטליים, סטטיסטיים, סקירות ספרות ומחקרים תיאוריים. הכותבים ממליצים שהערכה/מדידה של אקלים בית-ספר תשתמש בסקרים ותצפיות מהימנים ומתוקפים המעריכים כיצד תלמים, הורים מורים וחברי קהילה אחרים תופסים את חיי בית-הספר בהיבטים של בטיחות, יחסים, הוראה ולמידה והסביבה המוסדית והנורמות שלה. סקירה זו מבהירה שרבו המחקרים לא בחונ את ההשפעות של האקלים במסגרות היררכיות ומיעוטים בחן זאת לאור זמן. הכותבים מציעים להרחיב את המחקרים הבוחנים את הנושא ממגוון זוויות ראייה ומתודות מחקר ובהן ניסויים, חקרי מקרה, מחקרים כמותיים ועוד ( Thapa, A., Cohen, J., Guffey, S. & Higgins, A ).
-
לינק
פרופ' יאיר נוימן ( ראש המחלקה לחינוך באוניברסיטת בן־גוריון, הוא חוקר רב־תחומי המפרסם ספרים ומאמרים במיטב ההוצאות וכתבי העת) . מדבר על שלושה סוגים של הבנה: סימבולית־פורמלית, פרשנית ואסתטית. "צריך ללמד תלמידים חשיבה רציונלית בריאה", הוא אומר, "שידעו לאתר טיעונים, לבקר טיעונים ולהמציא טיעונים. תרבות הטמטום שמקיפה אותנו ונתמכת על ידי רוח פוסט־מודרנית של 'הכול הולך' מדאיגה אותי מאוד" ( יורם הרפז) .
תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין