ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

מאמר זה מבהיר מדוע וכיצד יש להתאים את מערכי השיעור, יחידות הלימוד ותוכנית הלימודים לדור התלמידים הנוכחי (דור ה-Z ודור ה-Alpha). חשוב מאוד לעורר את תלמידי החטיבה העליונה לחשיבה באמצעות שאלות פתוחות שאין עליהן תשובה חד משמעית ואפילו לשקול להכניס שאלות כאלו למבחנים עם ציון. כבר בחטיבה העליונה, מומלץ שהלומדים יתנסו באפיקים רציניים ומהותיים דוגמת תכנון ערים, צפיפות אוכלוסין או ניהול משברים. בנוסף, בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, כדאי לחלק בתחילת השנה סקרי או משחקי הכר-את-התלמיד, לעיין בתשובות התלמידים ולתרגם את תחביביהם ומשאלותיהם לתרגילים או מערכי שיעור.

תוכניות הכנה קדם-צבאיות (מכינות) בישראל הן מוסדות חינוכיים לגברים ונשים צעירים לפני שירותם הצבאי. מוסדות אלה פתוחים לכל מי שישרת בצבא. המכינות זכו להצלחה רבה, כפי שמשתקף מהגידול העקבי באוכלוסיית התלמידים שלהן. הן גם זכו להכרה רחבה, שהגיעה לשיאה בהענקת פרס ישראל למפעל המכינות בשנת 2016. מטרת מחקר זה היא לחשוף את הפילוסופיה החינוכית של המכינות, שהיא חיונית להבנת מהות הגישה הפדגוגית שלהן ופענוח מקור הפופולריות שלהן

מצפן פנימי אותנטי הוא קבוצה של ערכים, שאיפות, תחומי עניין ומטרות שמסייעים לאדם לכוון את עצמו ואת דרכו בחיים. מחקר זה בחן את הקשר בין מצפן פנימי אותנטי של מתבגרים, רווחה נפשית, ותעדוף חיוביות ומשמעות. ממצאים ממדגם של 677 מתבגרים מצביעים על כך שציון גבוה יותר של מצפן קשור לתעדוף גבוה יותר של משמעות ולתעדוף גבוה יותר של חיוביות, אשר קשורים באופן חיובי לרווחה נפשית סובייקטיבית

מאמר זה טוען לחשיבותם של החינוך למשמעות והחינוך המשמעותי כמרכיבים חיוניים בהכנת ילדים ובני נוער לעולם המשתנה והלא ודאי של העתיד. המחברת בוחנת ראיות אמפיריות על החשיבות של משמעות לחינוך ולהתפתחות בריאה של ילדים ובני נוער, ומציעה מודל להתערבות.

כיצד נוכל לחזק את הביטחון העצמי של תלמידנו? ספר בשם "הפדגוגיה של הביטחון" מבקש להעצים את ההישגים הלימודיים בבתי ספר ומציע לשם כך שבע פרקטיקות להעלאת הביטחון העצמי של הלומדים.

התפיסה שהחזיקו בה החוקרים עד היום היתה שהפרעת קשב וריכוז היא הפרעה רפואית הדורשת פתרון רפואי; שהיא נגרמת על ידי ליקויים טבעיים במוחם של ילדים; ושהתרופות שאנו נותנים להם מתקנות את הליקויים הללו. אך האם כל מה שאנחנו יודעים על הפרעת קשב וריכוז בכלל לא נכון?