תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
נמצאו 3141 פריטים
פריטים מ-41 ל-60
  • תקציר

    ידוע כי מורים מהווים דמויות מפתח בהטמעה של טכנולוגיות מידע ותקשורת בבית הספר, אך לא כולם ששים לעשות כן. מחקר זה בודק: כיצד אפשר להניע מורים לשימוש בעזרים טכנולוגיים? אילו מסרים יכולים לעודד אותם להשתמש באפליקציות חדשניות? לפי מחקר זה, רצוי לעודד מורים להיות פרו-טכנולוגיים ולהיעזר בכלים דיגיטליים, אך יש לעשות זאת בעדינות, ברגישות, בתבונה ובבהירות.

  • סיכום

    המעבר מניהול משאבי אנוש (HRM) לניהול הון אנושי מסמן התפתחות משמעותית באופן שבו ארגונים מעריכים ומפתחים את כוח העבודה שלהם. בתוך מגזר החינוך, שינוי זה משקף הכרה גוברת בתפקיד החשוב שיש לידע, לכישורים וליכולות של צוות בית הספר בהשגת מצוינות חינוכית. בעוד שניהול משאבי אנוש מסורתי מדגיש יעילות אדמיניסטרטיבית והקצאת משאבים, ניהול הון אנושי מתמקד בפיתוח אסטרטגי של אנשים כחיוני להצלחת הארגון. מאמר זה בוחן כיצד בתי ספר יכולים להתקדם מעבר לפרקטיקות קונבנציונליות של משאבי אנוש כדי לטפח ולמנף טוב יותר את ההון האנושי שלהם. כך מזוהות שיטות עבודה מומלצות המחברות בין יעדים חינוכיים לבין סדרי העדיפויות האסטרטגיים של ניהול ההון האנושי, ובסופו של דבר משפרות הן את ביצועי צוות בית הספר והן את תוצאות התלמידים.

  • סיכום

    על מערכת החינוך לזהות מראש את מאפייניו של דור הבוגרים הנוכחי, להעניק לו מערכת תומכת של הנחיה, ליווי וייעוץ ולדאוג לו לסביבת ותרבות עבודה בריאה ועוטפת. תהליכי הקליטה, הליווי, התמיכה והפיתוח המקצועי צריכים להתמקד באתגרים מקצועיים ורגשיים כאחד. שכן, כפי שמוצג במאמר זה, תמיכה בדור המורים הנוכחי עתידה לתרום להם באופן אישי, ובמקביל לייצר ולטפח מערכת חינוך חיובית ויציבה.

  • סיכום

    כיצד הורים ומורים משתתפים בתקשורת דיגיטלית בזמני משבר וכיצד משמעות מנוהלת בתוך אינטראקציות אלו? המחקר הנוכחי בחן את הפעולות הדיסקורסיביות הספציפיות המבוצעות על ידי משתתפי הפורום ברצפי פוסטים אינטראקטיביים; ואת הדרכים שבהן משתתפים אלה ממצבים את עצמם בשיח כתוב דיגיטלי.

  • תקציר

    ככל ששנת הלימודים מתקדמת, שחיקת המורים הולכת וגוברת. ההתרגשות של תחילת השנה מתפוגגת, שגרת העבודה מתחילה להרגיש סיזיפית ועומס העבודה גובר. כדי להתמודד עם התופעה המדאיגה הזו, שמשפיעה באופן ישיר על איכות החינוך והמחסור במורים, המאמר סוקר ובודק תשובות של כ-600 מורי יסודי ועל-יסודי בארה"ב לשאלה אחת פשוטה: איך אפשר להימנע משחיקה בהוראה?

  • סיכום

    האם באמת קיימים לומדי "מוח-ימני" ולומדי "מוח-שמאלי"? הטיעון של למידת מוח-שמאלי ומוח-ימני הוא המיתוס העצבי השני הנפוץ ביותר בחינוך. מחברי המאמר טוענים כי הם מפריכים מיתוס זה על ידי הבחנה בין עובדה לבדיה

  • תקציר

    לצד התרומה המשמעותית של קבוצות ווטסאפ להעמקת המעורבות ההורית ולהגברת ערוצי התקשורת בין הורים למורים, מתברר כי קיימים גם אתגרים מורכבים הנלווים לשימוש בהן. בין האתגרים הבולטים ניתן למנות מעורבות יתר של הורים בענייני בית הספר, פגיעה אפשרית בפרטיות המשתתפים וטשטוש גבולות הסמכות של המורה. החוקרים טוענים כי ניהול מושכל ומובנה של הקבוצות, הכולל הגדרה ברורה של כללים וגבולות שיח – הן ברמה מוסדית והן במסגרת הקבוצה המקומית – עשוי לסייע בהתמודדות עם אתגרים אלה. יישום עקרונות ניהול אלה מאפשר למצות את הפוטנציאל החינוכי של הפלטפורמה ולהעצים את יעילות הקשר שבין ההורים למורים.

  • תקציר

    ברגע שהמבחן נגמר והציון המיוחל הושג, אפשר להיות בטוחים שהילדים לא יתעמקו שוב בחומר, יהרהרו בו, יעריכו אותו מחדש או יתקנו טעויות שנעשו. על רקע זה, דין מלטבי, מחנך ומורה בבית ספר יסודי ובחינוך מיוחד בעברו וכיום מפקח ראשי במערכת החינוך באונטריו, קנדה, בוחן מחדש את שיטת המבחנים, מצביע על מגבלותיה ומציע דרכים אלטרנטיביות לבחינה והערכה של לומדים בעידן האינטרנט והבינה המלאכותית.

  • תקציר

    כמו שיש תוכניות התערבות בנושאי זהירות בדרכים, חינוך מיני ומניעת צריכת אלכוהול וסמים, אזרחות דיגיטלית ובריאות דיגיטלית צריכות להיות נדבכים מרכזי גם כן. מורים, מחנכים ומנהלים אמורים להסביר לתלמידים לנהוג בהוגנות ובנדיבות ברשת. איסור על טלפונים בבית הספר, אינו פותר את הבעיה, ואף מתעלם ממנה ודוחה את קיצה.

  • סיכום

    ה-OECD הוציא דוח ובו רשימה של גישות פדגוגיות לעידוד יצירתיות וחשיבה ביקורתית. לפניכם פירוט הגישות המרכזיות

  • סביב and סיכום

    דמיינו שהיה לכם תקציב בלתי מוגבל למורים פרטיים שהיו מציעים קורסים מותאמים אישית. אלכס קונוק ביקש מסוכן-הוראה של בינה מלאכותית למלא את התפקיד שלו: מרצה באוקספורד למדיה ובינה מלאכותית, וללמד אותו קורס אישי המבוסס כולו על העבודה שלו עצמו

  • סיכום

    אם הבינה המלאכותית יכולה או תוכל בקרוב להחליף את העובדים ברוב המקצועות, למה צריך ללמוד מיומנויות וכישורים שאותם מקצועות ומקומות עבודה דרשו עד היום? המציאות הזאת מייצרת חרדה בקרב הורים ומורים. אנחנו לא יודעים מה הכלכלה והחברה ירצו מהם בעוד 15 שנה. כיצד על מערכת החינוך להיערך לכך ולהכשיר את בוגריה לקראת המציאות המתגבשת?

  • סיכום

    מערכת החינוך אינה חייבת לדבוק בשיטות הוראה מסורתיות אשר מחריפות פערי ידע. במקום זאת, ראוי לדגול בשיטות הוראה והערכה המעודדות שוויוניות, למידה מותאמת אישית וחשיבה מעמיקה ולשנות לחלוטין את מערכת היחסים בין התלמיד למורה. לתלמידי המחר מגיע משוב אישי, מורים סקרנים ושלל הזדמנויות להדגים כיצד הם למדו ליישם את החומר.

  • סיכום

    המורים עצמם יכולים להיות סוכני השינוי של הדימוי והמעמד הציבורי של מקצוע ההוראה ולמצב עצמם כמשרתי ציבור אשר לוחמים למען עתיד החינוך והמדינה. בכוחם לשנות את הנרטיב ולחשוף בפני הציבור את המציאות. הם יכולים, למשל, לשוחח בפורומים סגורים ופתוחים על עבודתם, לדבר בפתיחות ככל האפשר על אתגריהם והצלחותיהם, להפגין נוכחות ברשתות חברתיות, להיאבק על דימויים הציבורי ולהאמין שבכוחם לבצע שינויים גדולים.

  • סיכום

    מאמר זה מבהיר מדוע וכיצד יש להתאים את מערכי השיעור, יחידות הלימוד ותוכנית הלימודים לדור התלמידים הנוכחי (דור ה-Z ודור ה-Alpha). חשוב מאוד לעורר את תלמידי החטיבה העליונה לחשיבה באמצעות שאלות פתוחות שאין עליהן תשובה חד משמעית ואפילו לשקול להכניס שאלות כאלו למבחנים עם ציון. כבר בחטיבה העליונה, מומלץ שהלומדים יתנסו באפיקים רציניים ומהותיים דוגמת תכנון ערים, צפיפות אוכלוסין או ניהול משברים. בנוסף, בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים, כדאי לחלק בתחילת השנה סקרי או משחקי הכר-את-התלמיד, לעיין בתשובות התלמידים ולתרגם את תחביביהם ומשאלותיהם לתרגילים או מערכי שיעור.

  • תקציר

    מחקרים עדכניים מוכיחים שברגע שבית הספר נותן לתלמידים להביע את דעתם, לעגן את תחומי העניין שלהם בלמידה, לעסוק בתחומי לימוד יוצאי-דופן וחדשניים ולבחור את לוח הזמנים המתאים עבורם, הם נוטים להפגין מעורבות, נוכחות והתלהבות ואף להניב תוצרים. בהקשר זה, מוצגות במאמר זה המלצות והצעות שימושיות עבור מורי, מחנכי ומנהלי חטיבות הביניים.

  • תקציר

    מחקר זה גורס כי דווקא המרחק מבית הספר בחופשת הקיץ הופך את השיבה ללימודים למבהילה ומאתגרת פי כמה. אובדן השגרה היומיומית וסדר היום ומחסור בתמיכת עמיתים וצוותי הוראה הופכים את ההסתגלות המחודשת לבית הספר ב-1.9 לחוויה קשה ומלחיצה. על רקע זה, המאמר מנחה מדוע וכיצד בתי הספר והורים, במאמץ משותף, נדרשים להתערבות קיץ שמטרתה לשמר שגרה לימודית, לטפח שייכות חברתית ולגבש חוסן מנטלי.

  • סיכום

    תוכניות הכנה קדם-צבאיות (מכינות) בישראל הן מוסדות חינוכיים לגברים ונשים צעירים לפני שירותם הצבאי. מוסדות אלה פתוחים לכל מי שישרת בצבא. המכינות זכו להצלחה רבה, כפי שמשתקף מהגידול העקבי באוכלוסיית התלמידים שלהן. הן גם זכו להכרה רחבה, שהגיעה לשיאה בהענקת פרס ישראל למפעל המכינות בשנת 2016. מטרת מחקר זה היא לחשוף את הפילוסופיה החינוכית של המכינות, שהיא חיונית להבנת מהות הגישה הפדגוגית שלהן ופענוח מקור הפופולריות שלהן

  • סיכום

    מחקר זה בחן את עמדותיהן של גננות יהודיות וערביות בישראל כלפי הוראה רב-תרבותית של חגים, בהקשר של הפערים החברתיים בחברה הישראלית. הממצאים מראים כי בעוד ששתי הקבוצות הדגישו את חשיבותה של הוראת תוכן רלוונטי לחיי הילדים, היו הבדלים בעמדותיהן כלפי הכללת חגים מהתרבות האחרת.

  • סיכום

    הדרך להפיח מוטיבציה מחודשת בלומדים ,להניעם למעורבות ולסייע בעיצוב מחודש של סביבות הלמידה בעידן הבינה המלאכותית מצריכה יצירתיות, מאמץ ומעוף. בהקשר זה, מציג המאמר שלל טיפים, דוגמאות, עזרים ומנועי בינה מלאכותית חדשניים אשר מאפשרים לדמיין מחדש את המרחב הפדגוגי ולהציע חוויית למידה אינטראקטיבית ומלהיבה יותר בכיתות א'-י"ב.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין