שיעור הנושרים מקורסים מתוקשבים לעתים גבוה יותר מקורסים רגילים. העלאת תכנים לקורס מתוקשב אינה מבטיחה בהכרח את הצלחתו .המאמר מונה כמה אסטרטגיות מועילות להצלחת הקורסים המתוקשבים מבינת העניין של הלומדים בו. בין האסטרטגיות אותן מונה המאמר: יצירת מוטיבציה גבוהה יותר ללומדים בקורס מתוקשב, כמו לדוגמא שימוש במודל ARCS הפסיכולוגי , Keller הציע את מודל ARCS המכיל ארבע מרכיבים המשפיעים על המוטיבציה של התלמיד. Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction. יצירת הבנייה של התכנים בקורס במתכונת ברורה ושיטתית מהצגת העקרונות לדוגמאות קונקרטיות. כמו כן, מונה המאמר את חשיבות שזירת המרכיבים הויזואליים לצד תכני הקורס המתוקשב. הכוונה לתמונות ובעיקר לשילוב סרטי וידאו לצד התכנים. האסטרטגיה הרביעית המוצעת: יצירת מעורבות רגשית של הלומדים ויותר מכך המלמדים בקורס המתוקשב ( Joe McCleskey).

אחד המאפיינים של הרפורמה החינוכית בהונג קונג לפני כחמש שנים היה שינוי ההדגשים של מתכונת הכנת שיעורי הבית וזאת על מנת לגבש הבניית ידע טובה יותר בקרב תלמידי בתי הספר היסודיים שם. המחקר הנוכחי בחן את תרומת הכנת שיעורי הבית של תלמידי בתי הספר היסודיים בהונג קונג ומשתנים נוספים הקשורים לשיעורי הבית. במחקר השתתפו 2361 תלמידי בתי ספר יסודיים אשר ייצגו את כל טווח ששת הכיתות בבתי הספר היסודיים. איסוף המידע התבסס על שאלונים ועל יומני הכנת שיעורי הבית שנתבקשו התלמידים למלא. ממצאי המחקר הראו רמת מעורבות גבוהה מאד של תלמידים בהכנת שיעורי בית בבתי הספר היסודיים , במיוחד בכיתות הגבוהות של בתי הספר היסודי. מעורבות גבוהה זו בהכנת שיעורי בית ניתנת גם להגדרה כעומס שיעורי בית. במסגרת המחקר נבדקו גם הזיקות בין היקף הכנת שיעורי בית ותחומי ההתעניינות של התלמידים. נמצא כי עומס שיעור בית הוא בעל השלכות שליליות על תחומי העניין של התלמידים. ככל שהתלמידים מקדישים יותר זמן להכנת שיעורי הבית כך הולכת ויורדת הסקרנות הטבעית שלהם ללימודים ולתחומי העניין בתוכניות הלימודים ובלמידה ( Vicky C. W. Tam).

ההתעניינות של אנשי חינוך בעולם בתפיסה הרעיונית של מערכות למידה מתוקשבות מותאמות לומד (PLE) ) לא פחתה בשנה האחרונה. בניגוד למערכות הלמידה המתוקשבות המוסדיות הקיימות כיום, התפיסה הרעיונית של למידה מתוקשבת ברוח PLE מקנה דגש יותר גדול ללומד או סטודנט, לצרכיו ולחומרי הלמידה שלו ופחות לצרכי הארגון וצרכי הניהול של הארגון. למידה מבוססת PLE יכולה להתבסס על בלוגים או WIKI או שילוב כלשהו ביניהם והיא מעניקה מרחב גמיש יותר ללומד לבטא עצמו. סביבת למידה מסוג PLE היא ביסודה סביבה רעיונית ולא טכנולוגית המאפשרת שילוב בין למידה פורמאלית ובין למידה לא פורמאלית. במאמרון יש הפנייה למצגת של ד"ר Sarah Guth המעודדת את הלומדים והסטודנטים שלה לבסס את הלמידה המתוקשבת באנגלית על תפיסת ה- PLE. בעקרון, ניתן ליישם עקרונות אלו גם בתחומי דעת אחרים.

באדיורשת (רשת חברתית של מורים משתמשי תקשוב בישראל) הובאה המלצה לגבי מצגת חדשה באנגלית המסבירה דרכים שונים להפעלת כתה באמצעות היישום המקוון של Google docs . בין הרעיונות המועילים במצגת: עבודה משותפת על מטלת בית באמצעות יכולות השיתפויות של כתיבה ועריכה ב Google docs, ריכוז מצגות של הכיתה בסביבה שיתופית אחת, שימוש בתבניות לארגון המידע, יצירת תיקי נושא על ידי התלמידים בכיתה ועריכת סקרים מקוונים.

הקורס המתוקשב לכלים מתוקשבים שיתופיים באינטרנט ( בהנחיית נילי בלוך מאורט ובתכנונה) הוא דוגמא לארגון נכון ושיטתי של קורס מתוקשב למורים ולאנשי חינוך. הוא מתמקד בכלים המתקדמים המתאימים לחינוך הממוחשבים מהדור של web 2.0 , הוא מכשיר בצורה מדורגת ללמידה שיתופית באינטרנט והוא בנוי בצורה מעניינת לאנשי חינוך. כך לדוגמא, הוא חושף את המורים המשתלמים לרשתות חברתיות ולהתנסות בהן. הוא מאורגן היטב ומשתמש בצורה נבונה בטכנולוגיה של סביבת הקליקיט של מרכז הפיתוח באורט . שם ההשתלמות : Top10 – עשר התוכנות המובילות בהוראה ולמידה.

הדיווחים של ד"ר איריס בקשי-ברוש בבלוג האתנוגראפי המעניין והחשוב שלה (בלוג הנקרא "משמעות התפקידים של מחנכי כיתות ומורים מקצועיים"). מעניין לראות הצצה לעולמם של ילדים ביסודי ובתיכון ואיך הם רואים את המערכת סביבם. הנה לקט של דיווחים מעניינים (מהם אפשר ללמוד רבות הן מבחינת אנשי החינוך והן מבחינת הסטודנטים להוראה) על עולמם של התלמידים בביה"ס היסודי וכיצד הם רואים את מוריהם. הדוגמאות המוצגות כאן הן: " שמו גיא, תלמיד כיתה ג' – 11 מורות", "שמה מיכל, תלמידת כיתה ח' – 11 מורים".

התפיסה של (Virtual Learning Commons (VLCׁ שהונהגה באוניברסיטת מניטובה בקנדה מייצגת תפיסה חדשנית של סביבה מתוקשבת הקשורה ללמידה משולבת של סטודנטים. ה-VLC היא קהילה שיתופית חדשנית של סטודנטים החוצה גבולות של תכנים אקדמאיים מוגדרים או קורסים מתוקשבים מסוימים. הסטודנטים החברים בקהילת ה-VLC יכולים לפגוש בקהילת ה-VLC סטודנטים עמיתים עפ"י תחומי עניין או לפגוש מנחים או מרצים עפ"י תחומי עניין אחרים. הרעיון המרכזי היה לפתח אתר אינטרנט המכיר בכך שההתפתחות האישית של הסטודנט אינה צריכה להיות מנותקת מההתפתחות האקדמית שלו.

אסופת קישורים של בלוגים חינוכיים משנת 2006 של מורים ומרצים שהוצגו לאחרונה כדוגמאות מייצגות של בלוגים בחינוך. בלוגים להוראת המתמטיקה, בלוג לקבוצת לומדים קטנה, בלוג לקבוצת לומדים גדולה כולל הורים, בלוג כיתתי, בלוג להתפתחות מקצועית ועוד.

מתכנני ההוראה המקוונת נוטים להדגיש שוב ושוב את הצורך ביצירת אינטראקטיביות בלמידה מתוקשבת, אך אינם מבינים את ההבדל בין אינטראקטיביות ויצירת עניין ואתגר. יצירת עניין ואתגר פירושה קליטה מנטאלית של הלומד במצבי למידה מעניינים, בעוד אינטראקטיביות נועדה רק להעסיק את הלומד במטלות שטחיות. אינטראקטיביות טובה בלמידה מרחוק צריכה בראש ובראשונה להוביל להתעניינות קוגניטיבית של הלומד בנושא ולא לבדר אותו או להעסיק אותו כדי שלא ישתעמם (Parkin, Godfrey)

המאמר מציג תפיסה של בית ספר חדשני המסוגל לקדם את יכולתם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים, ולהתחשב באחר במסגרת החברה הישראלית הפוסטמודרניסטית. הדגם מבוסס על תיאוריית ההכוונה העצמית של רייאן ודסי (2000), תפיסת הצמיחה של עשור (1995, 2001), תפיסת החינוך לאוטונומיה של אבירם (2000) ורעיונות שפותחו על ידי קבוצת שת"ל במשרד החינוך (שיפור תהליכי למידה, אורנשטיין, תשנ"א). ביסוד התפיסה עומדת ההנחה, כי ישנם חמישה משאבים פנימיים העשויים לאפשר לבני אדם לחיות חיים מספקים תוך התחשבות באחר, ואשר אינם מטופחים מספיק ברוב בתי הספר הקיימים כיום. מטרת בית הספר שמציע המחבר היא לטפח את חמשת המשאבים האלה, ובאמצעותם לקדם את סיכוייהם של בוגריו לחיות חיים מספקים ומשמעותיים יותר. שלושת המשאבים הבסיסיים ביותר הם: חוויות של סיפוק הצרכים הבסיסיים בקשר ובשייכות, ביכולת, ובאוטונומיה; חוויות שבעקבותיהן מתפתחות תפיסות עצמי ותפיסות זולת שהן חיוביות בעיקרן. שני משאבים נוספים כוללים כישורים, ערכים ונטיות המאפשרים קשב פנימי ונטייה להתחשבות באחר (אבי עשור).