תוצאות חיפוש עבור: עניין
מיון:
נמצאו 3141 פריטים
פריטים מ-421 ל-440
  • סיכום

    טיפוח אהבת הלמידה הוא התנאי המרכזי לשינוי בחינוך, יותר ממספר הילדים בכיתה וממעמדם החברתי, מהסביבה הפיזית ומשלל גורמים אחרים. וזה מה שעושים מורים טובים באמת.

  • תקציר

    למורים היודעים לבטא את עצמם בכתב, בשירה ובפרוזה יש יתרון אישי ומקצועי והם מסוגלים להעביר את החומר לתלמידיהם בדרכים מגוונות, מעניינות ומאתגרות. לכן, חשוב לדרבן מורים הרואים עצמם חסרי-כישרון כתיבה אמנותית לנסות לפתח את המיומנות החבויה בהם, מתוך הנחה שבכל אינדיבידואל גלום כישרון שאותו יש למצוא ולטפח. עצם גילוי וטיפוח כישרון ההתנסחות והכתיבה יכול להפוך מורים ומחנכים לטובים יותר ומובאות דוגמאות של יוצרים ידועים שעבדו כמורים, כמו  יאנוש קורצ'ק, לאה גולדברג, זלדה ונתן יונתן. 

  • תקציר

    מטרתו של ספר זה להציג לפני אנשי החינוך וההורים את האופן שבו ילדים צעירים חושבים מתמטיקה, מדברים מתמטיקה ולומדים מתמטיקה, וכן לתת להם רעיונות לפעילויות פשוטות ולמשחקים מתמטיים שאפשר להכין בקלות בגן ובבית.

  • סיכום

    גורמים רבים קובעים הצלחה בכל תחום, בנוסף לכישרון – שחלקו קטן ממה שרבים סוברים. הישגים גבוהים הם תוצאה של עבודה קשה, תרגול קפדני והרגלי עבודה ולמידה נכונים הנרכשים בהדרגה. מאמר זה מציג הרגלים אלה ואת האופן שבו על מערכת החינוך להקנותם לתלמידים.

  • תקציר

    בהרצאה זו מציג מומחה החינוך הידוע סר קן רובינסון את האני מאמין שלו לגבי הדרך שבה יש לשנות מן היסוד את התפיסה הבסיסית של מערכת החינוך הנוכחית, שאינה מתאימה לדעתו לתקופתנו ולצרכיהם של התלמידים. לדבריו, על בתי הספר להפסיק להתנהל כמו קווי ייצור המייצרים קונפורמיות

  • סיכום

    כ-10% מהסטודנטים בצפון אמריקה, אשר רובם לא אובחנו כסובלים מבעיית קשב, משתמשים בתרופות כגון ריטלין, פוקלין, קונצרטה ואטנט כדי לשפר את ביצועיהם הלימודיים [4, 21]. ואולם, המחקר מראה כי ציוניהם של סטודנטים אלה אינם עולים – ומנגד הם עלולים לסבול מתופעות לוואי שליליות, כגון בעיות לב, הפרעות שינה, חרדה, פסיכוזה ואף נטייה מוגברת להתאבדויות.

  • תקציר

    תופעות בעייתיות כגון בריונות ברשת, זהות דיגיטלית, השפעתן של עקבות דיגיטליות ושימוש לא ראוי במדיה חברתית תופסות יותר ויותר את תשומת הלב במוסדות החינוך. ככל שיותר בתי ספר, הן ברמה המקומית והן ברמה האזורית או המחוזית, מיישמים יוזמות המצדדות ב"הבאת הטכנולוגיה מהבית" או בשימוש התלמידים באמצעים הטכנולוגיים המוכרים להם ושעמם הם מיודדים, כך גם נדרשת חשיבה מאומצת יותר בנושאים אלה. הסקירה שנערכה כאן מביאה לידיעת המורים, המנהלים, קובעי המדיניות, האחראים על הטכנולוגיה וההורים כמה מהנתונים האחרונים שנאספו באשר לשימוש של הנערים במדיה החברתית.

  • סיכום

    מחקר זה מתאר מטה-אנליזה של מחקרים, שבחנו את האפקטיביות של הכשרת מורים בתחום מעורבות ושותפות בין הורים לצוות חינוכי. המחקר מצביע על תרומה חיובית בכל המדדים שנבחנו ועומד על חשיבות ההכשרה בנושא מתפתח זה.

  • סיכום

    הנטייה להתייחס ולשפוט את הדומים לנו (קבוצת הפנים) באופן חיובי יותר מאשר את השונים מאתנו (קבוצת החוץ), היא תופעה חברתית נפוצה שעלולה להשפיע באורח הרסני על יחסי הגומלין בין הקבוצות או על מה שמכונה "הגישות הבין קבוצתיות" (Hewstone, Rubin & Willis, 2002). בקרב מבוגרים, הטיות בין קבוצתיות נקשרו זה מכבר לדעות קדומות, אפליה, דה-הומניזציה וקונפליקטים המתקיימים בתרבויות רבות ובהן מעורבות קבוצות חברתיות שונות (Haslam, 2006). מחקרים התפתחותיים אחרונים מראים שהטיות אלה מתקיימות כבר אצל ילדים צעירים מאד ואולי אפילו בקרב תינוקות (Pun, Ferera, Diesendruck, Hamlin & Baron, 2018). מנין, אם כך, הן נובעות, וכיצד ניתן להתמודד איתן?

  • תקציר

    מאמר זה מתאר את יישומה של התוכנית "התפתחות אישית ומעורבות חברתית-קהילתית" בנתיבות מנקודת מבטו של ראש החוג למדעים במכללה האקדמית לחינוך חמדת הדרום. לדברי הכותב, התוכנית אפשרה לו ליישם חזון של מעורבות קהילתית, לשפר את הישגי התלמידים ולהפחית בעיות התנהגות. אף שרוב התחרויות במתמטיקה מיועדות לתלמידי תיכון או לסטודנטים, בנתיבות הוחלט להתרכז דווקא בבית הספר היסודי ובתחילת חטיבת הביניים. המטרה היתה לחבב את המתמטיקה על התלמידים כבר בתחילת הדרך. את החידון הובילו סטודנטיות לחינוך ממכללת חמדת הדרום, במסגרת מחויבותן לפעילות חברתית. החידון בתחרות כלל חידות ותרגילים בלתי קונבנציונליים, בהשראת המחקר הרב שהראה כי שילוב של משחק בלמידה תורם למוטיבציה, להנאה ולעניין של הלומדים והמלמדים; המשחקים תורמים לפיתוחם של תלמיד חוקר עצמאי, מעוררים אינטואיציה ומאפשרים לתלמיד לשקוע בעשייה שהאפקטיביות שלה גדולה מלימוד פסיבי.

  • סיכום

    מאמר זה מציג את הטענה לקיומם של קשרים בין פילוסופיית המוסר ובין לימודי הספרות כפי שהם באים לידי ביטוי בכתביה של הפילוסופית האמריקאית העכשווית Cora Diamond. בתמיכה בלימודים הומניסטיים, מציע המאמר נימוקים נוספים על אלה שהשמיעו מרתה נוסבאום וריצ'רד רורטי תוך הישענות על מאמרה של דיאמונד The difficulty of reality and the difficulty of philosophy ועל הרומן A Girl is Half-formed מאת הסופרת האירית Eimear McBride.

  • סיכום

    רשימה זו מסכמת את עיקריה של החלטה שיפוטית חדשה, העוסקת בשאלה האם יש פסול בגביית תשלומים עבור "חינוך אפור", דהיינו פעילויות ותכני חינוך המתווספים לתוכנית הלימודים המחייבת. אלה כוללים, למשל מגמות מיוחדות (אמנות, טכנולוגיה, מנהיגות וכיו"ב); תוכניות לימודים ייחודיות (לדוג' בתי ספר דמוקרטיים או אנתרופוסופיים); תוכניות תורניות בבתי ספר ממלכתיים-דתיים; שעות העשרה ועזרי לימוד משוכללים. כן דנה ההחלטה בשאלה האם משרד החינוך מסדיר את תופעת גביית התשלומים עבור ה"חינוך האפור" באופן חוקי וסביר.

  • סיכום

    ממצאי המחקר מוכיחים קשר חלש עד בלתי קיים בין שיעורי בית לבין הישגי התלמידים בגילאי בית הספר היסודי. הקשר החיובי מתחזק במידה מסוימת ככל שמתקדמים התלמידים בגיל. פעמים רבות, שיעורי הבית הם סדרה של מטלות חסרות טעם, ואינם מצדיקים את אובדן הזמן, המתח, הסכסוכים עם ההורים ואת ההשקעה.

  • סיכום

    מחקרן של אדית בוטון וקריסטה אסטרחן בוחן את תופעת השיתוף במשאבי למידה ברשתות החברתיות בקרב בני נוער: היקפה, מאפייניה והסיבות לבחירת התלמידים לשתף במידע. נמצא שהתלמידים מרבים לשתף חומרי עזר, סיכומי שיעור ומידע אדמיניסטרטיבי בפייסבוק ובווטסאפ. כפי שקרה בתחומים אחרים, השיתוף במידע ברשת שינה את האופן שבו אנו לומדים.

  • סיכום

    האמירה ש"חיים ללא חקירה, הם חיים שלא ראוי לחיותם" מיוחסת לסוקרטס ולזכותו נזקפת גם התובנה שהידיעה העצמית, "דע את עצמך", היא דרך המלך אל האמת, אל התבונה. אך האם יש דרך נכונה או לא נכונה להגיע לתכלית זו, לבצע רפלקציה עצמית כראוי?

  • תקציר

    האקדמיה עברה למסלול המהיר. ההתייעלות (הכוונה במיוחד לאוניברסיטאות תאגידיות) האיצה את השעון ובתוך כך נפגעו ההוראה, המחקר והסולידריות בין העמיתים. 'תנועת ההאטה' – שהחלה אמנם בקריאה לחזור לאוכל איטי (כתגובה לגל האוכל המהיר ולנזקיו) – מציבה אתגר לקצב המטורף ולהומוגניזציה המאפיינת את התרבות העכשווית. עתה יש המבקשים לאמץ את עקרונות ההאטה גם לחינוך ולהשכלה הגבוהה בפרט מתוך תקווה שכאן עשוי להימצא הפיתרון לזמן הדוחק תוך שמירה על חינוך הומניסטי המתנגד להשלכות ההרסניות של תהליך הקורפוריזציה של האקדמיה.

  • לינק

    אולי באופן מפתיע בשנים האחרונות ניכר שיפור דווקא בתחום אדריכלות מבני החינוך. בזכות שילוב של משרדי אדריכלים צעירים וכמובן על דעתם של אנשי המקצוע בחלק מהרשויות העירוניות והממשלתיות, שונו פני התחום לטובה.

  • סיכום

    פרופ' מתיו ליפמן (2010-1923) ועמיתיו ייסדו ב-1970 בארצות הברית את התוכנית פילוסופיה לילדים, philosophy for children, או בקיצור p4c. ליפמן ועמיתיו לא היו שבעי רצון ממצב החינוך בארצות הברית, בעיקר בגלל חסרונה של חשיבה ביקורתית בקרב הסטודנטים באוניברסיטאות. ליפמן ראה את הפוטנציאל הטמון בפילוסופיה לטפל בבעיה זו והתחיל בכתיבת 'רומנים' או סיפורים קצרים כאמצעי להציג שאלות פילוסופיות

  • תקציר

    ככל שלמידה אלקטרונית הולכת והופכת מרכזית במערכות החינוך ברחבי העולם, תחום הפדגוגיה המקוונת ממשיך להתרחב, וההוראה בכיתות מקוונות ומעורבות (בחלקן פרונטליות ובחלקן מקוונות) הופכת למרכיב חיוני בהכשרת המורים. כתוצאה מכך, הצורך בפיתוח מקצועי של מרצים בהשכלה הגבוהה מעולם לא היה דחוף יותר.

  • סיכום

    באוקטובר 1963, בשיאן של מהומות הגזע בארה"ב, נשא הסופר והפעיל החברתי האפרו-אמריקאי ג'יימס בולדווין הרצאה בפני מורים בניו יורק ובה דיבר על דימויו העצמי של הילד השחור ועל הדרך לשחררו, כמו גם את אמריקה כולה, מקללת הדיכוי הגזעי. למרות השנים שעברו, דברי בולדווין נותרו רלוונטיים לכל הורה ולכל איש חינוך, במיוחד בחברות רב-תרבותיות הסובלות מיחסים מתוחים בין רוב למיעוט

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין