המחקר מנסה לבחון את מקומה של קבוצת הדיון באפקטיביות קורסים מתוקשבים. השערות המחקר נטו להניח כי תמצא השפעה חיובית להיקף פעילותו של הסטודנט בקבוצת הדיון, על ממדי האפקטיביות שנבחרו. ההשערות אוששו רק בחלקן הקטן. נמצא כי להיקף של פעילותו האקטיבית של הסטודנט בקבוצת הדיון לא היתה השפעה על הציון שקיבל במבחן הסופי ולא על רמת שביעות רצונו מהקורס. ההפך הוא הנכון – נמצא קשר הפוך בין שביעות הרצון של הסטודנט ומידת פעילותו בקבוצות הדיון. כמו כן לא היתה השפעה ולא נמצא קשר בין מידת פעילותו של הסטודנט בקבוצת הדיון לבין מידת הקרבה שלו לעולם התוכן. לדעת מרכוס יש לשקול בכל קורס מה אמור להיות תפקידה של קבוצת הדיון ואיזו מטרה היא משרתת. כמו כן המחברת ממליצה להמשיך ולבסס את הידע של המרצים והסטודנטים לגבי אופיו השונה של הקורס המתוקשב כדי להביא למימוש הפוטנציאל הגדול שיש לקבוצת הדיון בהשפעה על יסודות חשובים בתהליך הלמידה. (טלי מרכוס)

מטרת הספר להוסיף על הידע ההולך ומתגבש בעולם החינוך בעניין שיטת הניהול המתקדמת הרואה בבית הספר מקור סמכות ואחריות לתוצאות הלמידה. הספר יצא לאור בעת ובעונה אחת הן בעברית והן באנגלית. הידע המוגש לקורא בספר זה הוא חלק מתהליך מצטבר וצומח. הוא עשוי לשפוך אור על יכולתו של בית הספר להגדיל את האפקטיביות שלו בשיפור הישגיו. ככל שהידע על ניהול בתי ספר הולך ומעמיק, מתבררת גם המורכבות בניהול המוסד החינוכי הבודד. מורכבות זו מתגבשת לכלל תורת ניהול רחבה ורבת פנים וחושפת את הרבדים והשכבות הרבים בעבודה במוסד חינוכי ובניהולו. ספר זה אינו עוסק בצדו האחר של המטבע – ניהול מערכת חינוך מנקודת מבט של המרכז – ואינו עוסק בתפקיד המדינה, המחוז או רשות החינוך המקומית.הספר עוסק ב'איך'- בהגברת ההבנה למורכבות ניהול בית הספר, והוא מדגיש את ההתבוננות פנימה אל תהליך העבודה הבית ספרי. כדי לאפשר את יישום תיאורית הניהול העצמי של בתי הספר צריך להבטיח שיתגבשו ויתרחבו גם התיאוריה והפרקטיקה של תפקיד המרכז (המדינה, המחוז, רשות החינוך המקומית) לכלל תורת ניהול שלמה המגלמת את שני צדיו של המטבע, שתי מערכות ניהול שלובות זו בזו ותלויות האחת ברעותה. (עמי וולנסקי, יצחק פרידמן)

המאמר בוחן את הסוגים השונים של קהילות קיימות – קהילות עניין, קהילות עניין מכוונות מטרה, קהילות לומדים וקהילות מעשה, לאור תיאורית הלמידה החברתית של Wenger מ-1998, ומנסה לתאר את תהליך המשא ומתן של משמעות (negotiation of meaning) בבסיס הלמידה המתרחשת מסגרתן וכיצד תהליך הלמידה מתקיים בפועל במונחים של המחשה והשתתפות. (Pedulko B, Henri F)

כדי לחזק את הקשר בין מוסדות הכשרת המורים ובין שלבי הקליטה הראשונים של מורים מתחילים בבתי הספר, תוכננה והופעלה בארה"ב רשת ארצית מתוקשבת לתמיכה במורים מתחילים הידועה בשם פרויקט, המגדלור' (lighthouse project).הרשת הממוחשבת מורכבת ממורים מתחילים, מורים מנוסים מבתי הספר ומורי מורים במכללות להכשרת המורים. המטרה העיקרית של המחקר הייתה לחקור כיצד השפיעה קהילת התמיכה המתוקשבת על צרכי התמיכה של המורים המתחילים מבחינה חברתית, רגשית, פדגוגית ומקצועית. (Marjorie Dewert, Leslie Babinski, Brett D. Jones)

תיאורית האינטליגנציות המרובות ממריצה מורים למצוא דרכים לעזור לכל אחד מהתלמידים. ואכן, יישום תיאורית האינטליגנציות המרובות לובש פנים רבות וצובר תאוצה. סקירה מקיפה אודות אסטרטגיות שנקטו בתי ספר בארץ ובעולם ליישום תיאורית האינטליגנציות המרובות בתהליכי הלמידה וההוראה תוך מתן דגש לתיאור מחקרי של התהליך בביה"ס הר גילון.

המחקר בוחן את תחושת השייכות לבית הספר בקרב כל תלמידי כתות ו' וח' במחוז גדול בקנדה. השונות בתחושת השייכות של התלמידים היתה בעיקר בתוך בתי הספר ולא בין בתי הספר. ברמת התלמיד, תחושת השייכות הושפעה הכי הרבה, בשתי הכתות, מהתנאים הפיסיים והמנטאליים של התלמיד ופחות ממאפיינים אינדיבידואליים ומשפחתיים שלו. הערכה עצמית של התלמיד היא המנבא החשוב ביותר לתחושת השייכות של התלמידים ולאחריו מצבו הבריאותי. ברמת בית הספר, אקלים בית הספר משפיע יותר מהקונטקסט הבית ספרי בעיצוב תחושת השייכות של התלמיד. (Xin Ma)

שאלון אבחוני מורחב המספק בנוסף לתיאור תופעת האלימות מידע על תפיסת התלמידים את האקלים החינוכי המיטבי (אח"מ) השורר בבית הספר. הערכה מיועדת לספק לאנשי שפ"י וליועצים החינוכיים כלי עבודה עדכני ויישומי באמצעותו יוכלו לתרום למערכת בה הם פועלים מתודולוגיה מקצועית ייחודית (רחל ארהרד).

מטרת המחקר לבחון את טיבו של הטיול ככלי חינוכי. כותבי המחקר השתמשו בעבודה במונח 'טיול בית-ספרי' בהתייחס לטיולים הנערכים מטעם בתי הספר העל יסודיים, לכלל התלמידים וכחלק מתכניתם החינוכית. הנחת היסוד במחקר היא שלטיול מיוחסות משמעויות דיפרנציאליות, המעוצבות בהשפעת גורמי תקופה, גיל ותפקיד. משום כך אנו בקשו עורכי המחקר לחשוף את המשמעויות המיוחסות לטיול הבית-ספרי על ידי שלוש קבוצות גיל ותפקיד: מעצבי המדיניות, מחנכים ותלמידים, ובשני פרקי זמן: בתקופת היישוב (בשנים 1920-1949) ובתקופת המדינה (בשנים 1950-1979). (גיל גרטל)

עורכי המחקר, אשר נערך באוניברסיטה הפתוחה בישראל, ביקשו לבדוק את ההשפעה של גודל הקבוצה בלמידה מרחוק על דפוסי האינטראקציה במערכת קבוצות דיון נלוות לקורסים מתוקשבים (הכוונה היא בעיקר לקבוצות דיון אשר ההשתתפות בהן היא בלתי מחייבת). לא נמצא קשר לגודל הקבוצה, כלומר, הגידול במספר הסטודנטים בפורום המתוקשב אינו מתבטא בהכרח בגידול במספר ההודעות פֶר משתתף. (Avner Caspi, Paul Gorsky, Eran Chajut )

המאמר מנסה למצות את מה שלמד על הצלחתם של מנהיגים חינוכיים מוצלחים בעשיית שינוי בבתי ספר – שינוי שייעודו שיפור הלמידה אצל כל התלמידים. ווגנר מכנה את התיאוריה שלו בשם "תיאוריית פעולה של שינוי" (Action theory of change) כי יש בה סינתזה של רעיונות תיאורטיים שהתפתחו מהעשייה, מניסוי וטעייה ומרפלקציה, שהם השלב המקדים לחשיבה על תכנית פעולה מוגדרת (Tony Wagner).

הדו"ח עוסק בתרומה של העבודה בסביבה ממוחשבת של פרחי הוראה ושל מורים בפועל (לא דווקא להוראת המתמטיקה) המתמחים בהוראת המתמטיקה. מטרת המחקר לבדוק כיצד הסטודנטים נתרמים מלומדות מתמטיות בעת לימוד גיאומטריה וגיאומטריה אנליטית. החוקרות התעניינו בהבדלים בתרומה בהתאם לסוג הבעיה, ללומדה, לסוג הקורס ולהרכב הקבוצה בנוסף התעניינו החוקרות בשינוי הרמה של הסטודנטים בהתאם לסוג הבעיה, להרכב הקבוצה, בהתאם ללומדה ולסוג הקורס. החוקרות ערכו מבחני חי בריבוע ו-t לבדיקת השינוי ברמות ההתפתחות של ואן-הילה בהתאם לשימוש במחשבים ולבדיקת התרומה להישגים. חשיבות המחקר בכך שהוא מציע שילוב יעיל של הלומדות בהתאם לרמת הלומד ולסוג השאלה. מציאת הדרך הנאותה לשילוב הלומדות בלמידה של הסטודנטים להוראה תתרום להעשרת השיעורים של פרחי ההוראה במכללה ותפתח בפני המורים לעתיד, דרך נאותה לשלב את הלומדות לכשילמדו גיאומטריה בכיתותיהם (אירנה גורביץ, דבורה גורב, מריטה ברבש).