לקורס אמנות מתוקשב מספר יתרונות: הצגת יצירות האמנות באמצעות תמונות זולות וזמינות, במבחר פורמטים גרפיים ובאיכות גבוהה; חשיפה גבוהה של הלומד למגוון דוגמאות מעולם יצירות האמנות ביחס לחשיפה שמתקיימת בהוראה פרונטלית בלבד; הלימוד המתוקשב הלומד מכיר גם מבחר יצירות רשות תוך פיתוח מיומנויות למידה מתוקשבות; נוצרת היכרות מעמיקה יותר עם יצירות מתקופות שונות שלא תמיד נכללות בספרי הלימוד הבסיסיים באסתטיקה. (ערגה הלר)

מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)

במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)

מודל העבודה בקורסים על מחשבת ישראל ויהדות במכללות להכשרת מורים בכלל ובמכללת אורנים בפרט נבנה על ההנחה שישנם תוכני תרבות מסוימים שמאפיינים זהות יהודית לא שבורה ושעל המורה להביא את תלמידיו למודעות לנתק שחל בינם, כפרטים וכציבור, ובין תוכני התרבות הללו. בדרך כלל, הוצג משבר הזהות דנן כחלק מתהליך החילון שעבר עם ישראל ומתהליך המרד המתמשך של יהודים בעלי תודעה ציונית במציאות הגלות כמו גם ניסיונם לבנות בישראל חיים אחרים. המאמר מציג מודל אחר של קורס שיהיה דינאמי וגמיש מעצם המבנה שלו . המבנה החדש והייחודי של הקורס המתואר במאמר , נועד להשיג את המטרות הבאות : המנעות מכפייה של אסופה כלשהי של טקסטים שנבחרו על ידי המורה בעבור קורס שעוסק בזהותם של תלמידיו, יציאה מעולמם בפועל של התלמידים ולא מעולמם האבוד של היהודים, הכרה בשונות שבין התלמידים במכללה וייבנה מראש כך שיטפח את השונות הזו. מתן אפשרות של שילוב יהודים ולא יהודים באותו שיעור , טיפוח כשרי התלמידים לעסוק בשאלות זהות בתהליך משולב של שיח בינאישי ועיון טקסטואלי , טיפוח ופיתוח כישורי הבעה והקשבה כחלק משיח לימודי קונסטרוקטיביסטי, יצירת סביבה קונסטרוקטיביסיטית המביאה לכיתה בצורה אוטנטית, ולא כפויה מראש, את עולמותיהם התרבותיים של התלמידים על היש והאין שבהם ויפתח אצלם את המודעות לממדי עומק של תרבותם. הקורס מועבר זו השנה השלישית. הוא יוצא מתוך זהותם של התלמידים ולא מטיף להם זהות שאינה שלהם. הוא מחייב אותם לבחירה של טקסטים ועיון בטקסטים הנבחרים. הוא מעורר דיון ודורש הקשבה כמו גם את הצורך לנקיטת עמדה ערכית ברורה ועשירה בתוכן ( שנר משה ) .

מטרת המחקר היית לבחון כיצד תופסות אוכלוסיות שונות של סטודנטים (עולים חדשים, ערבים וישראלים, דוברי עברית כשפת אם) את הכתיבה האקדמית והאם יש פער בין תפיסת הסטודנטים לבין תפיסת מורים לאוריינות ומורים דיסציפלינריים את הכתיבה האקדמית "הטובה". כמו כן , בדקו החוקרות באיזה אופן משקפת תפיסת הכתיבה ידע באוריינות אקדמית והנחות תרבותיות אצל הלומדים ואצל מוריהם (חנה עזר, תמר סיון)