המאמר מתאר ומנתח תכנית עבודה בהכשרת מורים להוראת מתמטיקה בבית הספר היסודי שנמשכה במשך כעשור באוניברסיטה שהיוותה מקום להתפתחות של גישות להכשרת מורים בתחום, גישות המכוונות לפרקטיקה וממוקדות בתוכן. בין התוצרים של עבודה זו ניתן למצוא תיעוד בוידיאו, מטלות הוראתיות והערכות וכן מבנים לעבודה משותפת בקורסים. חומר זה ודרכי עבודה יוצרים אוסף של מקורות לשיפור שיטתי של בסיס הידע להכשרת מורים ולפיתוח המקצועי של מורי המורים. גישה מבוססת-מעשה זו לפיתוח הקורסים בהכשרה ולהתפתחות של מורי המורים אפשרה לחוקרים, מפתחי הפרויקט, לשפר את ההוראה ולבנות ידע שימושי מעבר לשיעור המעשי או לפרטים המלמדים בו. המאמר מציג ניסיון לפיתוח חומרי למידה ודרכים של עבודה שיתופית בפיתוח קוריקולום מקצועי משותף הממוקד בהוראה ומתרכז במתמטיקה, והתומך בהתפתחות של מורי המורים. במשך עשור שנים הפרויקט התפתח, הציג הישגים אך עדיין מעמיד אתגרים לא מעטים להתמודדות ( Ball Loewenberg D., Sleep, L., Boerst, T.A., & Bass, H.).

הכשרת מורי מורים והתפתחות הידע שלהם על הכשרה להוראה הוא תחום מחקרי שלא זכה לתשומת לב רבה , אם כי זהו מצב הולך ומשתנה (Murray, 2008). אחת הסיבות לכך היא שהידע של הוראה על הוראה לא נתפש כייחודי באקדמיה, מצב הדומה לתפישת ההוראה עצמה כתחום לא(תת)-תיאורטי (Korthagen et al., 2001). רוב מורי המורים מביאים עמם לתפקידם בהכשרה ידע הוראתי רב שנבנה בהיותם מורים, והמחזק מאוד את אמינותם המקצועית, בעיקר בעיני הסטודנטים. חקר עצמי: כלי לפיתוח הבנה-עצמית – מחקר עצמי מאפשר לפתח הבנות מעמיקות יותר של המעשה החינוכי וההוראתי ולקדם את איכות הלמידה של התלמידים. זיהוי של המסגרות הפרשניות המנחות את העובדה מאפשר לחוקרים לשאוף להבין את עבודתם בדרכים שונות ולהפיק משמעות חדשה מכך, מתוך הישענות על פרשנויות חלופיות ומען להיטיב את איכות ההוראה.המאמר מביא את המחקר-העצמי של הכותבת כהדגמה לתהליכים הנ"ל (Berry, A ).

במחקר נבחנו 45 סילבוסים בנושא חינוך רב-תרבותי הנלמדים במסגרת הכשרת מורים בארה"ב, בדגש על ההמשגות שהם משקפים. באמצעות ניתוח תוכן איכותני והסתמכות על טיפולוגיות קיימות על חינוך לרב-תרבותיות הכותב מנתח את התיאוריות והפילוסופיות שבבסיס תכניות ההוראה הללו. מן הניתוח עולה כי רוב הקורסים תוכננו להכשיר מורים לכשירויות פרגמטיות ולמודעות אישית. נעדרה מהן הכנה המתאימה לעקרונות המפתח של חינוך רב-תרבותי, ובהם, למשל, מודעות ביקורתית ומחויבות לשוויון בחינוך.תוכניות ההכשרה הקיימות היום עומדות בפני לחצים ודרישות רבים. הם מאתגרים ומדגישים גם את נושא ההכשרה לרב-תרבותיות. כאמור לכך נדרשים גישה רב-רובדית, ושינויים במודעות, במדיניות ובמעשה. מחקר זה מספק עדשה מסוימת שמבעדה ניתן לשקול את הנושא ואת הדרכים והאפשרויות לשילובו בתכניות הכשרה ( Gorski, P.C).

המחקר הנוכחי בדק את הגדרת מאפייני המורה המצוין בתכניות ההכשרה לסטודנטים מצוינים, ומה הם הדרכים הננקטות כדי להכשיר מורה מצוין המוגדר לפי מאפיינים אלה. המדגם כלל תכניות לימודים ייחודיות בשלוש מכללות: נבחרו שלוש מכללות שונות ככל האפשר: האחת ערבית בצפון (המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל – חיפה), השנייה דתית לאומית (המכללה האקדמית הדתית לחינוך, מורשת יעקב – רחובות) והשלישית חילונית במרכז הארץ (המכללה האקדמית לחינוך, בית ברל). בכל אחת מהמכללות נבחנה תכנית הלימודים הייחודית של הסטודנטים המצוינים, שהיא כאמור כ20% – 25% מכלל שעות ההכשרה של הסטודנט במכללה עד תום לימודיו ( רמה קלויר. נחום כהן) .

הספר הלכה, מעשה וחזון: הכשרת סטודנטים מצוינים להוראה במכללות האקדמיות לחינוך מלווה את תהליך התפתחותה של תכנית המצוינים במכללות האקדמיות לחינוך מאז הקמתה בתשנ"ט לאורך שמונה שנותיה הראשונות. בששת שעריו נחקרת התכנית על פניה השונות. חקר התכנית, שנעשה על ידי רבים משותפיה, נוגע במאפייניה של תכנית ייחודית זו וגם מעמיק בסוגיות מורכבות העומדות בבסיסה: האם וכיציד ניתן להכשיר סטודנטים "נבחרים" להיות מורים מצוינים ומנהיגים חינוכיים? מדוע דווקא אלה ולא אחרים יזכו להכשרה מיוחדת? מה הקשיים העומדים בפני תכנית שפניה אל טיפוח המצוינות של מורים ושל תלמידים? כיצד מתמודדות התכניות במכללות השונות עם קשיים אלה? מהם פירותיו של הטיפוח, ומהם מחיריו? (עורכים: רמה קלויר, נחום כהן, רחל עבאדי, נח גרינפלד ).

מחקרים מראים שמעריכים מאמצים אוריינטציות שונות להערכה מעצבת, דבר העשוי להשפיע על הדרך שבה יתקבל המשוב שלהם ע"י מתכשרים להוראה. המאמר בוחן אם קבלת משוב על ידי המתכשרים והשימוש שהם עושים בהמלצות ההערכה מושפעים באופן דיפרנציאלי מהאוריינטציה שונות להערכה. במחקר נמצא כי קבלת ההמלצות ופעולה לפיהן אינן מושפעות מגישת הערכה פתוחה ומוכוונת-למידה בהשוואה להערכה מוכוונת-ביצוע. הן דווקא מושפעות מרמת הפירוט של הערות המעריך. הסטודנטים נמצאו שמרניים למדי בהתייחסותם להערות, דבר העשוי להצביע על הסתייגות מההערות או על הערות לא איכותיות בעיקר במונחים של בהירות וישימות ( Tillema, H.H., & Smith, K ).