אחת הסוגיות שגורמות מחלוקת בתחומי הפיתוח של תקשוב החינוכי היא האפקטיביות של משחקי וידאו ומשחקי מחשב חינוכיים על למידה. בשנתיים האחרונות נשמעים יותר ויותר טיעונים של מומחי תקשוב כי משחקי מחשב חינוכיים יש בהם כדי להעמיק את התהליכים הקוגניטיביים בלמידה , אך דעות אלו מתקבלות לעתים בהסתייגות ע"י מורים ואנשי חינוך הטוענים כי עידן משחקי המחשב החינוכיים לא שייך לגבולות ביה"ס. לאחרונה פורסם ב Massachusetts Institute of Technology (MIT) דו"ח מחקר חדש אשר מחזק את עמדתם של המצדדים בפיתוח משחקי מחשב חינוכיים ללמידה פעילה בביה"ס. עפ"י הדו"ח , כאשר מפתחים בצורה נכונה את המשחקים הלימודיים המתוקשבים ובזיקה לתוכנית הלימודים יכולים התלמידים להבין טוב יותר תהליכים ותכנים הנרכשים במסגרת תוכנית הלימודים. משחקים חינוכיים בהם הושקעה חשיבה פדגוגית יכולים לסייע רבות ביצירת עניין ומוטיבציה של תלמידים בלמידה וגם בהעמקת ההבנה של הילדים לגבי נושאים מורכבים בתכנית הלימודים.

מורים בביה"ס היסודי המעוניינים ליצור באינטרנט יחידת לימוד מתוקשבת מרחיבת דעת ועניין סביב יצירה ספרותית מוזמנים לראות את דגם הפעילות המתוקשבת סביב השיר : "צורות של לב" /שלומית כהן אסיף. ביחידת הלימוד המתוקשבת ניתן לראות כיצד מעשירים את עולם הדימויים של התלמידים ומפעילים אותם גם ביצירה. הפעילות המתוקשבת המעשירה ומסקרנת כוללת מעגל של ההקשרים/הסתעפויות סביב השיר: העשרה לשונית, כתיבה יוצרת, גלריית עבודות ( הילד טווה את עולם המושגים האסוציאטיבי שלו בציור או בכתיבה) ,הרחבת דעת ( הרחבת אופקים והעמקת הידע) , אודות המשוררת וכתיבה בפורום .

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין על מסע השיווק החדש של חברת "עת-הדעת" בטלוויזיה ובעיתונות. בתוכנית אולפן שישי של ערוץ 2 הוקרנה בלילה תוכנית שהוקדשה ללמידה אישית באמצעות מחשבים ניידים. הכתבתה עסקה בחברת "עת הדעת", שמפתחת לומדות ללמודים בכיתות ה' ו' בשני מקצועות ליבה: עברית ומתמטיקה וכן באנגלית. "אני מוכרחה לומר שאינני מכירה את הלומדות לעומקן ולא את החברה. אבל ממה שראיתי והבנתי הלומדות משמשות בעיקר לתרגול אישי, בקצב ההתקדמות של התלמיד. התלמיד מקבל משוב אישי מהלומדה על הצלחותיו ( וכשלונותיו) וגם המורה יכולה לעקוב אחרי כל פעילות למודית שהתלמיד עושה. על פניו נראה לי שהלומדות הללו הן מעין "מכונות למידה" המאפשרות לתלמיד לתרגל ולהצליח." יחד עם זאת , מומחי תקשוב אחרים המכירים מקרוב את מערכת עת-הדעת ( ראה למטה הערה של טובה מיטלמן-בונה) רואים בחיוב, מבחינה פדגוגית, את תרומת מערכת עת הדעת על הלמידה בכיתה וסבורים כי מדובר בהחלט בפריצת דרך.

משרד החינוך הפדראלי בארה"ב מגבש בימים אלו תוכניות לאומית חדשה וחדשנית לתקשוב החינוך. מדובר בתכנית מרחיקת לכת מבחינת ההמלצות וכיווני ההיערכות הנדרשים. התכנית הלאומית לתקשוב חינוכי בארה"ב מתגבשת מחדש בעקבות פנייתו של נשיא ארה"ב הנוכחי אובמה לשר החינוך בארה"ב. התכנית הכוללת והרב-שנתית עצמה לא תהיה מנותקת מצרכי השדה וראיית האקדמיה. בין אוגוסט- לספטמבר 2009 אפשר משרד החינוך הפדראלי לכל גורם לשלוח המלצות והצעות ייחודיות באתר אינטרנט יעודי שהוקם לצורך כך. מאות הצעות וניירות עבודה מעניינים וחדשניים הועלו לאתר האינטרנט ומתוכם ינסה צוות התכנית לגבש רעיונות וכיווני היערכות . בתוכנית יהיו 4 נדבכים עיקריים , גישה ונגישות לאמצעי תקשוב בבתי הספר, הערכה , תמיכה מתוקשבת, שיפור היחס בין עלות לתפוקה . עם גיבושה הסופי של התכנית הלאומית ב2010 היא תחייב את כל המדינות , מחוזות החינוך ובתי הספר ותהיה חלק בלתי נפרד מתוכניות העבודה של כל משרדי החינוך בכל מדינה ומדינה בארה"ב. השינוי המהותי ביותר בתכנית הלאומית הוא ההחלטה לקשור בינה ובין מערכות ההערכה בחינוך, עובדה שיש בה אולי להבטיח את יישומה של התכנית כמכלול מחייב.

רבים שעוסקים בתקשוב בחינוך קובלים על כך שהכלים שבהם אנחנו משתמשים לא נבנו לצרכי חינוך אלא לצרכי עסקים ומסחר. יוצא שכאשר אנחנו מאמצים את הכלים האלה לתוך הסביבה החינוכית אנחנו מאלצים את החינוך ליישר קו עם סגנונות עבודה שאינם תואמים את המטרות של החינוך. "אם יש כלים שמקבעים אותנו בסגנון עבודה מסוים, נראה לי שאלה דווקא כלים שפותחו עבור הלמידה, או ליתר דיוק, עבור הוראה. רוב המערכות לניהול הלמידה (learning management systems) מבקשות להעתיק לסביבה המתוקשבת את הכיתה הפרונטאלית ואת הקורס המסורתי בו יש מרצה שאחרי ההרצאה שלו נותן מטלות לסטודנט שהוא חייב להגיש. התסיסה של השנים האחרונות סביב הפוטנציאל החינוכי של Web 2.0 מצביע על כך שדווקא כלים שלא נועדו מלכתחילה לחינוך הם אלה שגורמים לאנשי חינוך לחשוב שאפשר אחרת, ולבחון את דרכי ההוראה של עצמם." …

אריאלה לונברג, ללא ספק , המורה פורצת-הדרך בישראל בהפעלת תלמידים בכתיבת בלוגים , כתבה מאמרון מעניין על ההתנסות שלה בהטמעת כתיבה באמצעות בלוגים בבתי ספר. "ככל שהתנסות שלי מתרחבת, אני נוכחת בחשיבות הלמידה של דרכי הערכה נבונות של המורה ושל העמיתים לכתיבה פומבית. לרוב, הקהל שבו נתקלים התלמידים הכותבים הוא הקהל שאותו הם מכירים, עמיתיהם לכיתה, תלמידים בביה"ס או מורים. . זהו גם קהל שניתן ללמד כיצד מגיבים באופן מחושב וכיצד מעריכים עמיתים/ תלמידים. לרוב, אין קהל הקוראים/ קהל היעד של התלמידים, חורג באופן מהותי מכותלי ביה"ס אלא אם התכוונו לכך מלכתחילה. והערכת עמיתים איננה דבר של מה בכך. זוהי טכניקה שיש ללמד אותה בכיתה על מנת להביא לקריאה נבונה ומושכלת של הכתוב, מחשבה מעמיקה של כותב התגובה על תגובתו תוך בחירת הניסוח הנכון וחשיבה על מטרת התגובה" .

פרופסור דוד חן , לשעבר ראש ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת תל אביב כתב מאמר מעניין בעיתון "הארץ" על החמצת המהפיכה הטכנולוגית בבתי הספר. בארגונים המודרניים שיש בהם תכנון ובקרה, פועלת מערכת הערכה המזינה משוב מתמיד. הצורך במתן דין וחשבון על התפקוד השוטף להנהלה, לדירקטוריון ולמשקיעים הוא חלק בלתי נפרד מהתרבות הארגונית בארגונים. לעומת זאת, אף כי במערכת החינוך יש מערכת הערכה ארצית, בחינות הבגרות ובחינות פנימיות – לא קיימת מערכת משוב המחברת את תוצאות ההערכה עם תהליכי קבלת ההחלטות. הפערים בין התרבות הארגונית של מערכת החינוך וארגונים מודרניים עמוקים בכל הממדים. היכולת להטמיע טכנולוגיה מחייבת שינוי מרחיק לכת בתרבות הארגונית של מערכת החינוך, ובכל הממדים. טכנולוגיה בכלל, וטכנולוגיות ידע בפרט, מחייבות תרבות ארגונית המבוססת על מחשבה מדויקת, תפישה מערכתית, גישה כמותית ומעבר לכל אלה – מסגרת פעולה רציונלית. בלי השינוי הזה לא יעזרו תקציבי עתק, פרויקטים אינסופיים ורטוריקה מתלהמת.

אמנם, גם לפני כמה שנים היו באינטרנט מרכזי למידה מקוונים להעשרה, אך כיום בעקבות התפתחות הטכנולוגית של וידאו מתפתח באינטרנט הדור השלישי של מרכזי למידה מקוונים חופשיים. במרכזי למידה אלו משולבים, כאמור טכנולוגיות חדשניות של סרטי וידאו, מרחבי למידה ללמידה שיתופית ועוד. אחת הדוגמאות המוצלחות לדור השלישי של מרכזי למידה להעשרה הוא ביה"ס המקוון CosmoLearning המציע באופן חופשי עשרות קורסים איכותיים באנגלית אליהם אפשר להירשם ולהצטרף לקורס באינטרנט וגם להשתבץ באחד ממרחבי הלמידה ללמידה שיתופית עם לומדים אחרים שיש להם עניין ללמוד בחברותא. כל קורס מצויד באמצעי הפצה ועדכון מתקדמים כגון טוויטר או רשתות חברתיות. כל הנושאים האקדמאיים בהם עוסקים הקורסים נמצאים בסרגל השמאלי של האתר. כך נראה, לדוגמא קורס לארכיטקטורה של התקופה הרומאית, קורס מרתק עתיר סרטי וידאו במרכז הלמידה המתוקשב . באתר הלמידה הבינלאומי נמצאים , נכון לנובמבר 2009 מעל 6184 סרטי וידאו ולא מעט מהם של מרצים יודעי שם או מומחים מובילים בתחומם..

המהלך של מעבר לספרים דיגיטאליים קורה בעולם כולו ועל כן החלו גם בישראל להתפתח יוזמות פדגוגיות בכיוון זה. אסתי דורון מדווחת בבלוג המעניין שלה על התנסות חדשנית קריאה ועבודה דיגיטאלית באמצעות הסביבה הדיגיטאלית של כותר (מט"ח) . ההתנסות הייתה בשיעור גיאוגרפיה בכיתות ו' המורה הדגימה באמצעות המקרן כיצד להיכנס לספריית כותר וכיצד לפתוח תיקייה על מנת לשמור בתוכה את הפעילויות והתרגול. היא הדגימה כיצד בוחרים "נעצים" דיגיטאליים ומקלידים את התשובות במקום המתאים בחוברת.

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המבאר לנו את האבחנה בין סוגי הוראה מקוונת בכיתה. היא מבחינה בין מורה מקוון ובין המלמד בכיתות 1:1. מורה מקוון הוא מורה שעומד לרשותו מחשב בכיתה ( נייד אישי שלו או נייח קבוע), מקרן (קבוע או נייד) וסביבת אתר. לעיתים יש בכיתה גם לוח אינטראקטיבי שמוסיף ליכולות הטכנולוגיות של המחשב הנייד. התלמידים עצמם נמצאים בכיתה ללא אמצעים טכנולוגיים כלשהם, ובידיהם נמצאים ספרים ומחברות בהתאם למקצועות הלימוד. מורה בכיתת 1:1 הוא מורה שנוסף לאמצעים של מחשב אישי שלו ומקרן, יש גם לתלמידים מחשבים ניידים. ההבדלים האלו בסביבות העבודה מחייבים גם את המורים להגדיר שוב ושוב מה מבין הפעילויות שהם עושים עם תלמידים בכיתה הן פעילויות בסגנון "מורה מקוון" ומה הן פעילויות בסגנון 1:1.