ד"ר אלון הסגל משוחח עם רכזי התקשוב של רשת עמל, על השינוי בתפיסת החינוך במאה ה- 21, המעבר ממודל הלימוד הבסיסי שבמרכזו מורה מלומד וסמכותי הפונה לעשרות תלמידים – לקהילה חברתית לומדת, המתבססת על דינמיקה אנושית, ולא, לא מדובר רק בטכנולוגיה. אחד הרעיונות המועילים שהעלה ד"ר אלון הסגל קשור להעצמת התלמידים לביצוע משימות תקשוב שונות כסיוע למורים לפני השיעור, לדוגמא , תלמיד אחד יהפוך להיות מעין "טכנורטי" – יהיה עליו לבצע איסוף חומרי למידה הרלוונטים לנושאי השיעור, לרכז אותם, ולספר עליהם לכיתה ממש כמו אתר טכנורטי הממפה את הנושאים הנושאים ה'חמים' בבלוגספירה. על תלמיד אחר, תוטל המשימה להפוך ל"דיג" – יהיה עליו לאתר את מיטב הקישורים בנושא מסוים שיוחלט מראש, להעלות אותם לרשת ולהעמידם לשיפוט הכיתה – האם הם מעניינים או לא – הברקה או הדחקה ?

הדוח השנתי של HORIZON מתאר את המשך העבודה בפרויקט New Media Consortium Horizon Project שהחל בשנת 2002. מטרת הפרויקט היא לאתר ולתאר טכנולוגיות חדשות העשויות להשפיע על ההוראה, הלמידה והיצירתיות בהשכלה הגבוהה. הדוח של שנת 2010 מתמקד בתיאור שש הטכנולוגיות הצפויות להיות המשפיעות ביותר, לדעת מחבריו. בטווח הקצר – השנה הקרובה – צופים מחברי הדוח שהשימוש במכשירים ניידים, שרוב הסטודנטים כבר משתמשים בהם היום, ילך ויתגבר, וייווצרו הזדמנויות חדשות לפעילויות לימודיות. מגמה נוספת לטווח הקצר היא ה"למידה פתוחה" (OCW), הצפויה להשתלב במגמות המובילות בהשכלה הגבוהה. בטווח הארוך יותר (שנתיים עד שלוש שנים), צופים מחברי הדוח עלייה בהיקף השימוש בספרים אלקטרוניים ובטכנולוגיות מהסוג simple augmented reality. לבסוף, בטווח של ארבע עד חמש השנים הבאות, יש צפי לאימוץ נרחב של טכנולוגיות מהסוג gesture-based computing ו- visual data analysis (VDA), שתי טכנולוגיות המצויות כעת במרכז ההתעניינות המחקרית, אבל עדיין אינן נפוצות באוניברסיטות. gesture-based computing מבוסס על מכשירים הנשלטים על-ידי תנועות טבעיות של גוף המשתמש, מגיבים אליו ויוצרים אתו אינטראקציה. Visual data analysis הוא שדה מתפתח המשלב סטטיסטיקה, כריית נתונים (data mining) ווִיזוּאָלִיזַצְיָה.

מודל הכלים השלובים בחינוך ובהכשרה מוכיח עצמו שוב. התנסות של סטודנטים לחינוך בכתיבת בלוגים במהלך לימודיהם מניעה אותם ליזום בכיתות שלהם בביה"ס יישומים של בלוגים שיתופיים או כיתתיים. המורה לגיאוגרפיה (..וגם מנהלת חט"ב) ענת רחמנוב החלה להפעיל את תלמידיה באמצעות בלוג כיתתי. ההשראה לכך הגיעה מההתנסות של ענת כסטודנטית לתואר שני בחינוך . היא נדרשה לכתוב בלוג לימודי במהלך לימודיה במרכז ללימודים אקדמאיים ( קורס בהנחיית ד"ר גילה קורץ) . לאחר ההתמודדות האישית עם כתיבת הבלוג בלימודיה היא החליטה להשביח את הוראת הגיאוגרפיה שלה בביה"ס באמצעות כתיבת בלוג. המסקנה היא שיש , אולי, לחייב את כל הסטודנטים לחינוך לכתוב בלוג רפלקטיבי מסודר במהלך לימודיהם ולעורר אצלם בכך עניין בהטמעת שינוי דומה בביה"ס בו הם מלמדים.

הכנסת מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה הן סוג של חדשנות בבתי ספר. קיימים שני דפוסים של אימוץ חדשנות בבית הספר : "חדשנות כוללת" ו"איים של חדשנות". דפוסי החדשנות באים לביטוי בתרבות הארגונית המורכבת משלושה מעגלים: תרבות ניהולית, תרבות מקום העבודה ותרבות סובבת הנמצאים באינטראקציה ביניהם. מטרת המחקר לבחון מהם המאפיינים של התרבות הארגונית ברשת בתי הספר בהטמעת טכנולוגיות לניהול הלמידה, וביטוייה בדפוסי השינוי כ"איים של חדשנות" או כ"חדשנות כוללת". נבדקו 7 בתי ספר ברשת בתי הספר. הרשת הטמיעה בשנים האחרונות מערכות טכנולוגיות לניהול הלמידה .המחקר התבצע כחקר מקרה בכל שבעת סניפי הרשת . נערכו ראיונות עומק חצי מובנים עם 24 בעלי תפקידים ונעשה ניתוח תוכן של חזון הרשת. מניתוח איכותי של הממצאים עולה כי ברשת בתי הספר ישנם כוחות המעודדים אימוץ של שיטות הוראה חדשות, המחזקים את האמונה כי טכנולוגיות לניהול הלמידה יכולות לסייע בשיפור מערך ההוראה הקיים ובפיתוח של פדגוגיות חלופיות. עם זאת, כוחות אלה מצליחים ליצור רק איים "ספונטניים" של חדשנות ולא מצליחים להתרחב לכדי "חדשנות כוללת המוטמעת בכל רובדי הארגון. איי החדשנות" שנוצרו משקפים תהליכים של חציצה ( Buffering ). כך גם, הנהלת הרשת מהווה כוח הבולם את התרחבות השינויים הקיימים. בצורה כזאת, מתמודד הארגון עם "ציפיות" הסביבה "למחשב את החינוך", תוך שהוא מפנה זרקור ל"איי החדשנות" אך ממשיך לנהל את שאר ענייניו כפי שעשה זאת מקדמת דנא ( אורית אבידב-אונגר).

מורים המתעניינים בפיתוח יחידות לימוד מתוקשבות , יכולים להיעזר בכמה מודלים לתכנון והפקת היחידה המתוקשבת ( Instructional-design). אחת ההמלצות היא לבנות את היחידה המתוקשבת על פי שלבי המודל ADDIE, שפותח באוניברסיטת פלורידה בשנת 1975. במודל ADDIE חמישה שלבים, כאשר יש תוצר בסופו של כל שלב ושלב. בשלב ראשון כותבים את מסמך האיפיון , אחרי זה בונים תרשים זרימה , ניווט ופעילויות, אחר כן מגיעים שלבי הפיתוח , היישום וההערכה .

כתב העת Journal of Technology, Learning and Assessment מינואר 2010 מוקדש כולו להשפעות החינוכיות שיש ללמידה באמצעות ניידים לכל תלמיד, "מחשוב 1:1". המאמרים נכתבו על ידי חוקרים מבית הספר לחינוך מבוסטון קולג' והם מצאו שתלמידים בכיתה שבה היה תוכנית מחשוב 1:1 הגיעו לביצועים הרבה יותר טובים מאשר בכיתה המסורתית וציוניהם חרגו בצורה ניכרת מהשוליים מבחינה סטטיסטיות. החוקרים דיווחו בנוסף על ממצאים שמעידים על מוטיבציה ורצון מוגברים ללמוד, כמו גם על שינויים באופן ההוראה של המורים בכיתות בהן הוכנסה תוכנית מחשוב 1:1.

יש היום פעילות גדלה וגועשת של רשתות חברתיות וקהילות מתוקשבות בעולם באינטרנטי . לא כולם יצלחו את "גדות הנחל" ויגיעו לחוף מבטחים . לא מעטים מהם ידעכו . על כל רשת חברתית וקהילה מתוקשבת שנפתחת השנה יש גם אחת שדועכת כי חברי הקהילה מגלים פאסיביות בפעילויות ובתרומה שלהם לעדכונים ולתגובות. תופעה זו נכונה לתחומי התקשוב בחברות ובארגונים וגם לתחומי התקשוב החינוכי בפרט. אחת ההצעות שהועלו בארה"ב להתמודדות עם מצב זה הוא יצירת תפקיד ייעודי חדש של מטפח קהילה (מ"ק). כל ארגון או ביה"ס צריך למנות אדם אשר מתפקידו לטפח את הרשתות החברתיות או הקהילות המקוונות . הוא צריך לעודד פעילויות מתוקשבות ברשתות ובקהילות ,ליזום, למשוך את החברים/עמיתים להשתתף בדיונים , לדחוף אותם להגיב . זהו תפקיד מורכב ועדין כי רשתות חברתיות וקהילות מקוונות לא אוהבות שמנהלים אותן באופן גלוי. אבל אם ארגונים ובתי ספר הם חפצי חיים מבחינת הרשתות החברתיות או הקהילות המקוונות הם חייבים למנות דמות של מטפח קהילה ( מ"ק) .

שימוש נוסף של טכנולוגית אוגמנטד ריאליטי בכותלי בית ספר, הפעם באנגליה. כפי שמסופר בכתבה שבאתר computerActive , נכתבה תוכנה שמאפשרת למורה להכין בקלות תכנים תלת מימדיים בעלי משמעות, כמו למשל אברהם לינקולן בנאום היסטורי. התוכנה נוסתה בכ20 בתי ספר ברחבי אנגליה והתלמידים נענים לה בהרבה הנאה. הנגישות הגבוהה של הדור הצעיר לטכנולוגיה חדשה יוצרת אצלם סקרנות רבה במקום פחד. אוגמנטד ריאליטי, זה השילוב בין מציאות וירטואלית למציאות "אמיתית" . הכוונה היא שבזמן אמת אנו יכולים לראות במרחב ,מעבר לעצמים ושאר האינפורמציה הטבעית, תוספות של אינפורמציה כמו טקסט,גרפיקה וידאו ועוד.