השימוש בפייסבוק בכיתה הוא בעייתי ואף אינו חוקי בכיתות היסוד, משום שהיישום אינו מיועד לשימוש לילדים בגיל זה (מתחת לגיל 13).למרות זאת, נראה שאין מניעה לשימוש בו כפתרון לתקשורת עם הורים. לאחרונה פורסמה ב-CNN כתבה (מצורפת) המתארת כיצד מורה לתלמידים בכיתה א', גב' שונינג, משתמשת באופן נבון בפייסבוק על מנת לתקשר עם הורי הכיתה. לדעת אריאלה לונברג, האפשרות של שימוש במדיה חברתית היא מרגשת ומעניינת יותר מאחרות, אולם יש לבדוק אפשרות של שימוש ברשתות חברתיות אחרות שאינן פייסבוק, אינן מכילות תכנים בעייתיים ומאפשרות גם את שיתוף התלמידים באופן חוקי ( אריאלה לונברג).

היעדרות מורים מהעבודה היא בעיה בולטת במערכת בישראל (Rosenblatt & Shirom, 2005). מטרת המחקר הייתה להציע מסגרת תיאורטית להבנת הקשר בין אקלים בית ספרי אתי לבין היעדרויות וולונטריות של מורים. המאמר מנסה להסביר קשר זה תוך שימוש במושג "מחויבות ארגונית רגשית". המחקר הנוכחי התמקד בהיבט האתי של אקלים בית הספר כמכוון את ההתנהגות המוסרית של המורים. בהתאמה לקו המחקרי שצוין לעיל הציפייה היא שהיעדרויות מורים תגברנה כאשר הם מבחינים שאקלים בית הספר אינו אתי. ממצאי המחקר הנוכחי מראים כי היבט האכפתיות וההיבט הפורמלי של האקלים האתי משפיעים על תדירות ההיעדרויות מבית הספר. מורים שתפסו את אקלים בית הספר כאתי ברמה גבוהה, תוך שהם מתמקדים בתקנות פורמליות, נטו להיעדר פחות. אקלים של אכפתיות נמצא כמנבא חזק של תדירות היעדרויות נמוכה ( Shapira-Lishchinsky, O., & Rosenblatt Z).

שיעור הנושרים מקורסים מתוקשבים לעתים גבוה יותר מקורסים רגילים. העלאת תכנים לקורס מתוקשב אינה מבטיחה בהכרח את הצלחתו .המאמר מונה כמה אסטרטגיות מועילות להצלחת הקורסים המתוקשבים מבינת העניין של הלומדים בו. בין האסטרטגיות אותן מונה המאמר: יצירת מוטיבציה גבוהה יותר ללומדים בקורס מתוקשב, כמו לדוגמא שימוש במודל ARCS הפסיכולוגי , Keller הציע את מודל ARCS המכיל ארבע מרכיבים המשפיעים על המוטיבציה של התלמיד. Attention, Relevance, Confidence, Satisfaction. יצירת הבנייה של התכנים בקורס במתכונת ברורה ושיטתית מהצגת העקרונות לדוגמאות קונקרטיות. כמו כן, מונה המאמר את חשיבות שזירת המרכיבים הויזואליים לצד תכני הקורס המתוקשב. הכוונה לתמונות ובעיקר לשילוב סרטי וידאו לצד התכנים. האסטרטגיה הרביעית המוצעת: יצירת מעורבות רגשית של הלומדים ויותר מכך המלמדים בקורס המתוקשב ( Joe McCleskey).

מאמר מעניין של ד"ר אברום רותם בבלוג שלו . לדעתו, ההנחה כי הילדים לומדים בעצמם מעצמם באמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוכחה כמוטעית . "הפתרון הוא בחינוך, בו המורה הוא במרכז. אך הפעם מורה מקצועי, שבאמצעות טכנולוגית המידע והתקשורת הוא מזמן לתלמידים מסגרת לימודית של סיפוק סקרנות, ערוץ ליצירתיות, ליזמות, לצד הנחיה, דחיפה, עידוד בלתי פוסק, הובלה אם צריך, כשהטכנולוגיה מהווה פלטפורמה אידיאלית לשם כך. דברנו רבות על מורה מקוון כיוזם בהוראתו "קהילה מבנה ידע". קהילה לומדת בה במורה קונסטרקטור הלמידה, מנהל העבודה, כשהלמידה נעשית בדרך כלל על ידי התלמידים, בעצמם. אבל בנוכחות מלאה של המורה. הוא מתערב כשצריך, מנחה, ומתווה דרך מדויקת לאלה שאין בכוחם, עדיין, להתוות בעצמם, באחריות אישית אתה דרך. הטכנולוגיה פותחת צוהר ענק, מענה לסקרנות אמיתית, לעידוד ופיתוח אישיות, אך כשהמורה במרכז. מורה ששם את התלמיד במרכז העשייה, מנקודת מוצא של חוזק, מתוך עוצמה פנימית, וגיבוי חיצוני איתן של החברה כולה."

תלמידים ממשיכים להיאבק בהסחת דעת בזמן הכנת שיעורי הבית בשנות בית הספר התיכון. המטרה של מחקר זה היא להציע ולבחון את המודלים האמפיריים של המשתנים שהונחו כדי לחזות את הסחת הדעת ברמת בית הספר התיכון, בעזרת מודלים שעודכנו לפי (א) גישות תיאורטיות רלוונטיות ו-(ב) ממצאים ממחקר לגבי שיעורי בית שרמזו לגבי מספר גורמים העשויים להשפיע על הסחת הדעת בעת הכנת שיעורי הבית(Jianzhong Xu).

מאמר מעניין של נעמי פורת בבלוג שלה. האם בעידן הנוכחי צריכים בתי הספר להפוך לוירטואליים? כנראה , שבכל זאת יש משהו במערכת הוירטואלית המושך תלמידים. עורכי הספר, קלראק וברג על תכנון בתי ספר וירטואליים ניסו למצוא מהו הדבר המאפיין את הלומדים בבתי ספר וירטואליים, מהם יתרונותיו וחסרונותיו של בית ספר זה. בתי ספר אלו יכולים לספק הזדמנויות למידה באיכות גבוהה בסביבת למידה עשירה, המאפשרת הוראה אישית, תוך יכולת לשפר את ביצועי התלמידים ומיומנויותיהם באמצעות שימוש בטכנולוגיה וגישה לקורסים ברמה מתקדמת. נראה כי קיימים קשיים רבים, אולם מניתוחם ובדיקת דרכי פתרון נוכל לראות כי מרבית מהקשיים נובעים מעצם החדשנות שבדבר. למאמר המקורי נוספו מקורות מידע משלימים מתוך מאגרי פורטל מס"ע.

פרויקט התקשוב החינוכי GLOW בסקוטלנד ממשיך להתפתח ולאחרונה עבר שינויים והתאמות למורים ולתלמידים שם. פרויקט מרחבי הלמידה GLOW נועד להעצים את המורים ולאפשר להם וגם לתלמידים לעשות שימוש במרחבי לימוד שיתופיים באינטרנט. לא מדובר רק בפיתוח כלים מתוקשבים לטובת מורים ותלמידים אלא גם במערכת שלמה של הטמעה והנחייה בשדה. מורים ותלמידים המשתמשים במערכת המתוקשבת יוכלו מעתה להוסיף למרחב המשאבים המתואם שלהם קטגוריות נושאים משלהם לשמירה של פריטי המידע אותם הם אספו באינטרנט וגם ליצור קבוצות עניין ,קהילות מתוקשבות או קורסים מתוקשבים משל עצמם באינטרנט. מדובר במערכת ידידותית וגמישה שעקומת הלמידה בה מבחינת שימוש והטמעה היא מהירה למדי.

הספר הוא אבן דרך בפרויקט "סביבות למידה חדשניות" (ILE=Innovative Learning environments), שבמסגרתו נכתב הספר. מטרתו, על פי הכותרת, להעשיר את מדיניות החינוך ואת הפרקטיקה החינוכית באמצעות רפלקציה מבוססת-עדויות על הדרך בה סביבות למידה צריכות להיבנות. חוקרים חינוכיים מובילים ומומחים בלמידה הוזמנו לסקור ממצאי מחקר רלבנטיים, כל אחד בהתייחס להיבטים ספציפיים של התמונה הכוללת ולהציג את ההשתמעויות המרכזיות בדרך מובנות ונגישה. לאורך השנים האחרונות, יש ללמידה מקום מרכזי מסיבות שונות. מכאן המטרה של כרך חשוב זה (Dumont, H., Istance, D., & Benavides, F. (Eds.)

אסתי דורון כתבה מאמרון מעניין המציג פרספקטיבה בינלאומית נוספת לשילוב מחשבים ניידים בכיתה . Nick Sauers במאמרו "למידה מכשלונות" מתייחס למאמר שקרא ב- eduTech שבוחן את הסיבות לכשלון. הוא טוען שבמערכת החינוך איננו מורגלים בבחינה של הכישלונות, אך לדעתו חשוב ביותר ללמוד מתוך הכשלונות, ולא רק מתוך ההצלחות. ניק מונה מספר סיבות אפשריות לכשלון או לקשיים רציניים בתוכניות של 1:1 ומזמין את קוראיו להוסיף סיבות משלהם. לדעתה של אסתי דורון " שילוב של מחשבים 1:1 הוא שינוי מסדר שני ושלישי הטומן בחובו שינויים ארגוניים מערכתיים שיש לתת עליהם את הדעת טרום כניסה לתוכנית, ותוך כדי התוכנית. מאחר ותוכנית כזו היא אכן מורכבת ביותר, יש צורך בתמיכה טכנית, פדגוגית ותשתיתית לאורך זמן.

דייוח מעניין של ד"ר יפה אהרוני . מחקרים בנושא אוריינות מידע נערכים ברחבי העולם כולו. IIRESEARCH מהווה פלטפורמה לשיתוף פעולה בינלאומי בתחום – מאפשרת חילופי ניסיונות, רעיונות ומידע ותומכת בכנסים, סדנאות וסמינרים בתחום. אחת היוזמות במסגרת זו היה סמינר חקר אוריינות מידע שהתקיים ביוני 2010 כחלק מ- CoLIS 7 – The Seventh International Conference on Conceptions of Library and Information Science שהתקיים בלונדון. ניירות העבודה בסמינר עסקו בהיבטים שונים של אוריינות מידע ונדונו בו נושאים שונים כגון: מדוע יש צורך במחקר בתחום, מי יערוך את המחקר מה נכלל באוריינות מידע. המסקנה הייתה שרוצים לראות באוריינות מידע לא רק חיפוש מידע, איסופו והערכתו אלא גם ארגון המידע, ניהולו וייצורו.