-
מאמר מלא
הגישה השלילית של המורים בחינוך המיוחד לחשיבות הכישלון הזמני במצבי למידה עלולה לפגום בהיערכות שלהם ליצירת אתגרים לתלמידים ולהביא להגנת-יתר (over-protection). נטיות כאלו מצד המורים פוגעות, בסופו של דבר, בתלמידים עצמם.המאמר מתאר תכנית התערבות בבתי ספר יסודיים בישראל שנועדה להפנים אצל מורי החינוך המיוחד את חשיבות ההתמודדות של התלמיד עם מצבי כישלון זמני (Orit Alfi, Avi Assor, Idit Katz ).
-
סיכום
סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.
-
סיכום
המחקר בוחן את תהלך ההתפתחות המקצועית של מורי מורים למתמטיקה במהלך סדנת השתלמות חמש שנתית שנערכה בצפון הארץ (במסגרת פרוייקט מח"ר 98). מטרותהמחקר היו: א. לנתח ולהבין את תהליך התפתחות והתגבשות הידע המקצועי של המורים למתמטיקה כחברי הקהילה הלומדת. ב. לבחון את מידת הישימות של המודל התיאורטי המשולב של המחקר בהקשר ספציפי של ההשתלמות. במרוצת הזמן הלכה והתחזקה ההנחיה של קבוצת המורות המנחות (תמי ורחל) אשר ליוו מקרוב את המורות למתמטיקה הרגילות (רחל וחנה) וסייעו להן לארגן בעצמן סדנה למורים למתמטיקה ולמלא תוך כדי כך את התפקיד של מורי מורים למתמטיקה. מסימני ההיכר של הפרויקט היה חילופי הידע בין המורים הותיקים בסדנאות ובין המורים שהצטרפו למסגרת ההשתלמות (Zaslavsky , Orit. Roza Leikin).
-
סיכום
כותב המאמר מדווח על סדנה מעשית שהעביר למורים מנוסים במסגרת ביה"ס לחינוך של אוניברסיטת בר אילן. מורים מנוסים אלו מתחומי דעת שונים, למדו במסגרת לימודי תואר שני. מטרה הסדנה המעשית הייתה לחשוף אותם לעבודתם של מורי מורים במטרה לעודד אותם להפנים אצלם בגישה קוגניטיבית את האסטרטגיות של מורי מורים. הציפיות היו, שבסיום הקורס, הם יהיו מסוגלים לבצע בעצמם תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים בבית ספרם המקורי ממנו הגיעו. המטרה הייתה להפנים אצל המורים המנוסים את החשיבה החינוכית הכרוכה בפיתוח פדגוגי מקצועי של מורים. כל תהליך הפיתוח של המורים התבסס על שימוש מושכל בקבוצת דיון אסינכרונית באינטרנט אשר אפשרה אינטראקציה בין המנחה/מרצה והמורים הלומדים ( Holzer Elie ).
-
סיכום
כותבי המאמר נשענים על נתונים מעבודתם של תשעה מורים חונכים בתשעה בתי ספר תיכוניים וחוקרים את ההיבטים הריגושיים של חונכות. החונכים, היוצאים מנקודת מבט של פרופסיונליות "קרה", מסתירים מהמתמחים את האינטנסיביות והמורכבות של עבודתם כחונכים. מחברי המאמר טוענים שכדי להביא את החונכות למיטבה, הכרת קשיים אלה היא חלק ממעורבותם של המתמחים בשיחות העשירות על הוראה ולמידה. (Bullough JR, R.V, Draper, R.J)
-
מאמר מלא
מחקר זה בחן את המודל החדשני שפותח בבית-החינוך הניסויי "רמות חפר", המכונה "דיאלוג יצירתי". מודל "הדיאלוג היצירתי" הוא מודל הוראה–למידה תהליכי, המיועד להבניה פעילה של ידע וכולל שלושה שלבים עיקריים, המלוּוים בפעילות מתמדת של רפלקציה, הערכה ומשוב. שלושת שלבי התהליך הם: עיבוד הידע בעבודת חקר קבוצתית. ייצוג הידע באמצעות תוצר. הצגת הידע לפני קהלים שונים. המחקר התמקד בשאלת חדשנותו של המודל ובאפשרות להפיצו במערכת החינוך (אסנת, ספורטה)
-
סיכום
המאמר בוחן את התפישה של הכשרת מורים תוך התמודדות עם השאלה מיהו המורה הטוב, וכיצד ניתן להכשיר להיות מורה טוב. על בסיס הספרות הקיימת העוסקת בהכשרת מורים , בהוראה ובלמידה מציע הכותב מודל היכול לשמש מסגרת לניתוח ולתכנון עבודתם של מורי מורים עם סטודנטים. זהו ניסיון להצביע על גישה הוליסטית להכשרת מורים הרואה את מכלול תכונותיהם האישיות ויכולותיהם המקצועיות של מורים ומתכשרים להוראה. הכותב סוקר התפתחויות שונות ומתבסס על מקורות תיאורטיים מתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והחינוך. (Korthagen, F)
-
סיכום
המאמר מציג תהליך של פיתוח כלי (שאלון) להערכת הוראה במכללה באמצעות סטודנטים. הכלי המוצג מתמודד עם חלק מן המגבלות של הכלים הקיימים באמצעות יצירת זיקה חזקה במיוחד בין הממדים להערכה לבין ההקשר שבו היא מתבטאת, דהיינו מכללה להכשרת מורים. פיתוח הגרסה הראשונה של הכלי התבסס על מגוון מקורות הלקוחים מהזירה הפדגוגית במכללה, כמו תצפיות במורים הנחשבים מוצלחים, ראיונות עם מורים ועם בעלי תפקידים פדגוגיים, תיעוד אירועים הלקוחים מהתנסויות של סטודנטים ושל מורים וחומר תאורטי. (יצחק גילת, שרי בראון, גניס אשר)
-
סיכום
המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)
-
סיכום
מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)
-
לינק
המאמר מתאר עבודת מחקר שנעשתה בשנים 1999-1997 ובה נערך מעקב מקרוב מקרוב אחר עבודת היום-יום של מדריכות "חיצוניות" ו"פנימיות" הפועלות בשלושה בתי ספר יסודיים.שאלת המחקר התמקדה באופן שבו המדריכות ה"חיצוניות" וה"פנימיות" מפרשות את ההשפעה שיש למערכות היחסים ביניהן על תהליך השינוי בבתי הספר שהן פועלות בהם. המחקר עקב מקרוב אחר דפוסי העבודה שהן מבְנות במשותף. על המנהלים לאפשר זמן משותף למפגש בין המדריכים ה"פנימיים" ל"חיצוניים" בשעות העבודה, לשם יצירת דפוס עבודה של שיתוף פעולה קבוע ורציף, וכן לוודא שיש הגדרת תפקידים ברורה ומובחנת של המדריכים ה"חיצוניים" וה"פנימיים" כאחד. המחקר העלה גם שאלה מהותית הנוגעת לעיתוי המתאים לתחילת העבודה המשותפת בין המדריכים.
-
תקציר
גורמי ההנעה של תלמידים וסטודנטים בקורסים מתוקשבים אינם דומים בהכרח לגורמי ההנעה שלהם בכיתות רגילות או קורסים מסורתיים. התלמיד, מונע במרבית המקרים ע"י סקרנות, עם זאת, מהרצונות המניעים אותו בלמידה מתוקשבת לא נעדרים גם שיקולים פרגמטיים של גמישות ונוחות. התלמיד או הסטודנט בקורס המתוקשב מחפש, אמנם אחר אתגרים, אך זקוק גם לתחושת הישג ברורה וזו ניתנת יותר ליישום במערך קבוצתי או צוותי ופחות באופן אינדיבידואלי בקורס המתוקשב. (עמי סלנט)
-
מאמר מלא
במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).
-
תקציר
-
סיכום
מאמר זה מתאר את תהליך ההתנסות והפקת הלקחים של מורת מורים חדשה אשר ביקשה מעמיתה מנוסה יותר להצטרף אליה לתהליך שיתופי של ביקורת והפקת לקחים. שתיהן גם יחד התבססו על המודל של הנחייה ורפלקציה שיתופיים (Reflective Peer Coaching). מודל זה הוצע ושופר ע"י החוקרים הבאים: (Nolan, Hawkes & Francis, (1993); Showers & Joyce, (1996. אימוץ מודל הנחייה שיתופי זה נעשה במהלך הקורס ליישומי מחשב בהוראה והוראת מדעים בביה"ס לחינוך באוניברסיטת פלורידה. איסוף נתונים לתהליך הרפלקציה השיתופי התבצע ברציפות באמצעות מערכת התצפיות המחקרית הידועה בשם Pathwise Observation System.(Kara Dawson, Elizabeth Bondy)
-
סיכום
הקורס "הוראה וניהול כיתה" הוא אחד מקורסי הליבה בתכנית הכשרת מורים בסינגפור. הקורס מדגיש את יסודות מיומנויות הדרכה וכישורי ניהול בהוראה בכתה. המאמר מדגים את הניסיון ללמד את הקורס בגישה של למידה מעורבת. הוראה ישירה בדרך של הרצאות בפני קהל לומדים גדול בוטלו, וכתחליף החומר הועבר בשלוש דרכים: תקליטור מולטימדיה (מלווה ספר לימוד) שהציג סרטוני וידאו, ראיונות עם מורים, מסמכי מדיניות, דוחו"ת וקטעי עיתונות; הדרכות פנים-אל-פנים; ופורום מקוון שהועלה במקביל להתנסות מעשית של המתכשרים בבתי-ספר. (Myint Swe Khine, Atputhasamy Lourdusamy)
-
סיכום
אימון מבוסס למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) הוא ביסודו תהליך קונסטרוקטיביסטי המציב בפני הסטודנט את הצורך לגבש כיווני פעולה שונים. יש כאן תהליך של נקיטת יוזמה ופעולה כחלק מתהליך האימון הקוגניטיבי. מחקר זה בוחן את ערכה המעשי והפדגוגי של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) כאסטרטגיה לשיפור ההבנה המעמיקה של המתכשרים להוראה למצבים שונים ומשתנים המתרחשים בכיתה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם תהליך הלמידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) היה מועיל לפרחי ההוראה, אילו דפוסי חשיבה התגבשו אצל פרחי ההוראה במהלך ההתמודדות וכיצד המורים המאמנים הגיבו וכיוונו את פרחי ההוראה כדי שיהיו ממוקדים בתהליך וכדי שידעו כיצד לבחון באופן עצמי את הלקחים וליישמם (Carole Basile, Flo Olson, Sally Nathenson -Mejia).
-
סיכום
במוקד המאמר מוצגת ההבחנה בין הערכה פנימית של בית הספר לבין הערכה חיצונית שלו. הטיעון המרכזי של המאמר הוא ששני סוגי ההערכה חיוניים לבית הספר ולמערכות חינוך, ולכן, השאלה אינה עוד מי מהן חשובה יותר, אלא כיצד ניתן לקיימן זו בצד זו לטובת שיפורו של בית הספר. הערכה פנימית והערכה חיצונית יכולות להתקיים זו בצד זו ואף להפיק תועלת הדדית אם יווצרו תנאים מתאימים לדיאלוג בין השתיים. הערכה פנימית יכולה להרחיב את נקודות המבט של ההערכה החיצונית, לעזור בפירוש ממצאיה ולהגדיל את מידת השימוש בממצאי ההערכה. (דוד נבו)
-
לינקתפקיד המורים החונכים במערך שותפות ה-PDS עם המסלול העל יסודי: תפיסת תפקיד,גורמים מעצבים,קשיים ותרומות
מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורים החונכים במערך שותפות ה- PDS עם המסלול העל יסודי במכללה. מקומם המרכזי של המורים החונכים במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של ה- PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים? בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. שאלות ההערכה היו:1. מהן תפיסות המורים החונכים לגבי תפקידם והתפתחותם המקצועית במערך השותפות לאורך השנים תשס"א-תשס"ה? 2. מהי תפיסת המורים החונכים את התפקיד הרצוי (היבט קונצפטואלי) והתפקיד המצוי (היבט יישומי-מעשי) שלהם? 3. מהם הגורמים המעצבים את תפיסת התפקיד של המורים החונכים? 4. כיצד תופסים המורים החונכים את הקשיים בתפקידם, מצד אחד, ואת הרווחים והתרומות שיש להם בתפקיד זה, מצד שני? אילו מהלכים עשויים להגביר את תחושת התרומה המקצועית והאישית של המורים החונכים במערך השותפות? מחקר ההערכה נכתב ע"י ד"ר אריאב תמר וד"ר דליה עמנואל ממכלת בית ברל.
-
לינק
תיאורית האינטליגנציות המרובות ממריצה מורים למצוא דרכים לעזור לכל אחד מהתלמידים. ואכן, יישום תיאורית האינטליגנציות המרובות לובש פנים רבות וצובר תאוצה. סקירה מקיפה אודות אסטרטגיות שנקטו בתי ספר בארץ ובעולם ליישום תיאורית האינטליגנציות המרובות בתהליכי הלמידה וההוראה תוך מתן דגש לתיאור מחקרי של התהליך בביה"ס הר גילון.
תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין