מאמר המציע שורה של מחקרי שימושיות (usability testing) במטרה לשפר את חוויית הלמידה מרחוק ובכך לצמצם את נשירת הלומדים ולאפשר למפתחים לבנות מערך של עקרונות ושיטות בדוקות לבניית קורסים אטרקטיביים לקהל היעד שלהם. מחקרי שימושיות הבודקים את ממשקי הלמידה המתוקשבת יש בהם כדי : לאפשר שימוש הולם ואופטימאלי של משובים להגברת המוטיבציה של הלומד , לאפשר שילוב של מטלות מאתגרות יותר ללומדים , ולשפר את עקרונות התכנון הדידקטי של יעדי ההוראה ( Shailesh Shilwant & Amy Haggarty ).

המחקר המתואר במאמר זה נערך בקורס "אדם ובריאותו", שניתן לסטודנטיות המתמחות בהוראת מדעים בחינוך היסודי. הקורס שילב חקר אירוע בסביבת פורום מקוון. מטרת המחקר הייתה לבדוק את התרומה הייחודית של שיטה זו ללמידת תוכני הקורס. במטרה לגלות את רמת המעורבות של הסטודנטיות בלמידה ואת רמת בניית הידע שהתרחשה, נותחו תוכני הודעות הסטודנטיות לפורום. כמו כן נבדקו עמדותיהן כלפי שיטת לימוד זו. נמצאו דגמים שונים של מעורבות בלמידה ושל בניית ידע, שהיו נפוצים במידה שונה. התוצאות מרמזות על קשר אפשרי בין מרכיבים אלו של הלמידה בפורום. עמדות הסטודנטיות כלפי הלימוד בשיטה זו היו חיוביות . התרומה הייחודית של סביבת הפורום לחקר האירוע הייתה בעיקר בארגון יעיל של הלמידה השיתופית (אילון, בתיה)

שלטים תומכי למידה דומים לשלט הרחוק המוכר לנו מהשימוש בטלוויזיה. מדובר במכשיר שניתן לכל תלמיד בכתה המקשר אותו עם כל חברי הכתה האחרים, עם המורה ועם נושא הלימוד. מאות קולג'ים, תיכונים ואף חטיבות ביניים בארה"ב עושים שימוש בשלטים אלה המכונים Clickers. הם מאפשרים למורה להציג שאלה ולקבל את תשובות התלמידים תוך שניות ובאופן אנונימי אל מחשב שנמצא בשולחן המורה בכתה. (אתר Wired)

בקורסי מבוא רבים יש להספיק וללמד חומר בהיקף רחב. הסטודנטים נדרשים, לחזור ולתרגל את החומר הנלמד במשך שעות רבות. חרף המאמצים מתלוננים המרצים כי הסטודנטים אינם מבינים כהלכה את החומר הנלמד' ואחוז כישלונות גבוה בלימודי היסוד מטריד מוסדות להשכלה גבוהה בכל העולם. בהרצאה דווח על ניסיון המתקיים במכללה האקדמית להנדסה אורט בראודה, להטמעת הוראה פעילה בדרך חוקרת. הפעילות הלימודית בכיתה מסתייעת ברשת תקשורת ולמידה בקבוצות, ומאמצת פדגוגיה חדשנית הכרוכה בפרידה משיטות הוראה מסורתיות המוכרות לחברי הסגל. (דוד פונדק, שמריהו רוזנר, אריה מהרשק‎)

לאור ההתרחבות המהירה של קורסים מתוקשבים בארה"ב הביקוש שילך ויגדל יהיה צורך במורים בעלי יכולת ללמד מרחוק בצורה יעילה ומשכנעת . כדי לענות על צורך זה ולהיערך היטב לעתיד , הוקם בארה"ב פרוייקט משותף לכמה אוניברסיטאות שמטרתו לפתח מודל להכשרת מורים מתוקשבים להוראה וירטואלית והכשרת וסגל סיוע המסוגלים ללמד בבתי ספר וירטואליים. אוניברסיטת איווה מרכזת את הפרוייקט ואמורה לבצע גם את ההערכה המעצבת לגבי האפקטיביות של הכשרת המורים המתוקשבים . בפרויקט הפיתוח של ערוצי הכשרת מורים להוראה בלמידה מרחוק נוטלות חלק גם אוניברסיטת פלורידה ואוניברסיטת וירג'יניה . הפרויקט נתמך וממומן ע"י משרד החינוך האמריקאי , אשר השתכנע לאחרונה כי הצורך במורים מיומנים להוראה מרחוק ילך ויגדל בשנים הקרובות . הדרישה של משרד החינוך האמריקאי היא כי בשלב הראשון יוכשרו לפחות 1000 מורים מיומנים ללמידה מרחוק במכללות ברחבי ארה"ב ( Roblyer, M.D. Niki Davis ).

מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).

מחקרים שבחנו את השפעת השימוש במחשבים ניידים על תהליכי הלמידה מצאו שיפור אצל הסטודנטים ביכולת פתרון תרגילים, במוטיבציה ללמידה ובשיתוף הפעולה ביניהם לעומת זאת, מחקרים אחרים הראו כי השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים יכול להגביל ואף להקטין הישגים לימודיים. המחקר הנוכחי נערך ב – MIT, המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס, ומטרתו הייתה לבחון גישת הוראה חדשה: 'הוראה מבוססת-סטודיו' (Studio-based Instruction), המשלבת הרצאות, תרגולים ומעבדות באולם הרצאות גדול, תוך שימוש במחשבים הניידים. המחקר בחן את מאפייני השימוש במחשבים ניידים אלחוטיים והשפעתם על הישגי הסטודנטים ועמדותיהם כלפי למידה פעילה. (ברק, מירי)

עיקרי הרצאתו של ד"ר עפר רימון, 6 ביולי 2010 , מכון מופ"ת במסגרת יום העיון " מיומנויות המאה ה21 בהוראה ובהכשרת מורים: מציאות וחזון" , יום שלישי 6 ביולי במכון מופ"ת. סדרי עדיפויות לתכנית התקשוב החינוכית: לוח תצוגה ממוחשב בכל כיתה , בכל כיתה יהיה מקרן תצוגה , לכל מורה יהיה בכיתה מחשב נייד או מחשב רגיל, תותקן בכל ביה"ס תשתית אלחוטית שתאפשר חיבור למחשבים ניידים , בכל מחוז יפעלו בתי ספר מדגימים שהם בתי ספר פורצי דרך , רק לאחר השלמת שלבים אלו יצוידו בעתיד הרחוק יותר בתי הספר במחשבים ניידים לכל כיתה. בשלב א' מוקד תכנית התקשוב יהיה בחינוך יסודי ובשלבים ב' וג ' חט"ב ובתי ספר תיכוניים. פותח מודל השתלמויות הטמעה לבתי הספר , מורי ביה"ס והמנהל צריכים להגיש הצעה להשתלמות מוסדית שנתית . זהו תנאי לתכנית ההצטיידות.