המחקר בחן כיצד הוראה באמצעות מורה רובוט דמוי אדם משפיעה על ההנאה ועל תוצאות הלמידה של סטודנטים באוניברסיטה. הסטודנטים שלמדו עם מורה רובוט דיווחו על רמות הנאה גבוהות יותר מסטודנטים שלמדו עם מורה אנושי. למרות שבשיעור הראשון עם המורה הרובוט השיגו הסטודנטים תוצאות נמוכות בהשוואה לאלה שלמדו עם מורה אנושי, בסוף הקורס הם השיגו הישגים גבוהים יותר מסטודנטים שלמדו רק עם מורה אנושי. סטודנטים שלהם היה הניסיון הרב ביותר בלמידה עם רובוט (למדו שני קורסים) השיגו את הציונים הגבוהים ביותר.

המחקר בחן את החוויות האותנטיות של מורים המתמודדים עם קשיי כתיבה במטרה להציע דרכים שיסייעו בתהליך הכשרתם והעסקתם במערכת החינוך. המחקר התבסס על ראיונות עומק עם 20 מורים. ממצאי הראיונות מלמדים על ארבעה סגנונות התמודדות של מורים עם קשיי כתיבה וכן על צורך במערך תמיכה שיסייע למורים עם לקויות למידה להשתלב בצורה מיטבית במערכת החינוך.

המחקר הנוכחי בחן את הסיבות לכך שמורים עוזבים את מקצוע ההוראה. המחקר נערך בבלגיה והתבסס על ראיונות עם 21 מורים (ותיקים וחדשים) שפרשו לאחרונה מהמקצוע. המורים הצביעו על גורמים הקשורים בתנאי העבודה וההקשר הבית ספרי כגורמים שבגינם החליטו לפרוש מקריירת ההוראה. היעדר ביטחון תעסוקתי, עומס עבודה, קשיים בניהול כיתה והיעדר תמיכה היו הגורמים המרכזיים לכך שמורים חדשים החליטו לעזוב את הוראה. מורים ותיקים הצביעו על הזדמנויות מצומצמות לקידום ועל תשתיות לקויות בבית הספר כעל גורמים מרכזיים לעזיבתם.

מחלקות ומוסדות הכשרה אקדמיים מתקשים לשכלל אוריינטציה דיגיטלית של מרצים, לשלב אלמנטים טכנולוגיים בקורסים ולייעל את הלמידה המקוונת. מורים חדשים נכנסים אל הכיתות ללא מיומנויות דיגיטליות גבוהות, כאשר תובנותיהם וכישוריהם הדיגיטליים מתבססים על ניסיונם האישי בלבד. על רקע זה, משתתפי קורסי פיתוח מקצועי-דיגיטלי מעידים על שיפור ניכר באוריינות הדיגיטלית ועל חיזוק של הביטחון העצמי בתחום של הוראה מקוונת. אפילו מרצים הניחנים באוריינות דיגיטלית ברמה גבוהה מדווחים שסדנת פיתוח מקצועי-דיגיטלי סייעה להם להתעמק בתחום ולהרחיב את מנעד הכלים והיכולות הדיגיטליות.

פיתוח מודלים יעילים להכשרת המורים הוא אתגר מתמשך. המאמר מציג את הנוף הנוכחי של הכשרת מורים וכן שלושה טיפוסי אידיאלים מקצועיים – מורים כאינטלקטואלים, אומנים ואמנים. דגש מיוחד ניתן לאידיאל המורה כאמן, ולטענה כי יש להרחיב עוד יותר את ההיקף של אידיאל זה, הקשור להיבט האישי-מקצועי של המורה. המאמר מציע מודל משולש של מקצועיות מורה הכולל את האני האישי-מקצועי כהיבט עצמאי, הנוסף לרכיבי התאוריה והפרקטיקה.

בשנת 2016 רואיינו 15 מורות פלסטיניות-ישראליות אשר מלמדות בבתי ספר יהודיים. במהלך ראיונות העומק, המורות התבקשו לספק מידע ביוגרפי, לתאר את הרציונל לבחירתם ללמד בבית ספר יהודי ולספר על התגובות שקיבלו בהקשר להחלטה זו. בנוסף, הן התבקשו לתאר את מערכות היחסים שלהן עם המנהל, המורים, התלמידים וההורים ולספר על חוויות בולטות או אירועי מפתח שהתרחשו בכיתה או בין כותלי בית הספר.

הון אנושי של מורים מושפע ממנהיגות בית ספרית, מאקלים בית ספרי, מתחושת הביטחון בבית הספר ומהזדמנויות לצאת לפיתוח מקצועי. ניתן להעצים הון אנושי של מורים באמצעות פיתוח מקצועי, טיפוח אקלים בית ספרי, תמיכה מדרגי הפיקוח, הזרמת תקציבים, הגדלת ההיצע של המועמדים להוראה ופיקוח על מחלקות ומוסדות ההכשרה האקדמיים. בכוחו של מנהל בית הספר לטפח הון אנושי של מורים באמצעות הקרנת תחושת אכפתיות ויצירת אקלים נוח להביע דעות, לנסות, לחדש ולטעות. בנוסף, כדי לטפח את פוטנציאל ההון האנושי של המורים, על מנהל בית הספר להגדיר מראש את ציפיותיו, להציג חזון, לסמוך על מורים ביישוב בעיות משמעת ולוודא כי סגל המורים ממשיך להתמקצע ולחדד מיומנויות.

הצורך של בתי ספר ליישם ניהול משאבי אנוש הולך וגדל. ניהול משאבי אנוש יכול לסייע לשיפור הישגי התלמידים באמצעות הגברת המעורבות והמוטיבציה של המורים. מאמר זה מציע מסגרת מושגית לעיצוב ניהול משאבי אנוש בבתי ספר שיסייע ביצירת כוח עבודה איכותי ומחויב של מורים. המאמר מתמקד בגישת המחויבות לניהול משאבי אנוש ומציע פרקטיקות שעשויות לתרום ליצירה של כוח עבודה של מורים מוכשר ומחויב וכן מצביע על תהליכים ליצירת סביבה מיטבית שבה ניהול משאבי אנוש עשוי להוביל לתוצאות רצויות.