תוצאות חיפוש עבור: משוב
מיון:
נמצאו 1217 פריטים
פריטים מ-81 ל-100
  • תקציר

    ספר זה הוא מסע חקירה של ההליכה לאיבוד – כהתנסות, כאירוע נפשי מכונן וכצומת של עבודה פרשנית מרובת נתיבים. דרכיו עוברות בין יצירות ספרות, קולנוע וטקסטים תאורטיים. הוא מצעיד את קוראיו לצד הגר וישמעאל האובדים במדבר והנזל וגרטל האובדים ביער, עוקב איתם אחר חוט אריאדנה בלבירינת, מובילם למעמקי השאול של דנטה ואדגר אלן פו, לשממה של מרחבי הסרט "ג'רי" ולרחובותיהן של אמסטרדם ותל־אביב לצד גיבורו של יעקב שבתאי. הפרשנות המוצגת מבקשת להאזין למשובש בסיפור השיבה, לצער האובדן שאינו ניתן להשבה ולצלקת ההליכה לאיבוד שנותרת גם לאחר החזרה הביתה. לצד זאת נבחנים בספר טקסטים פסיכואנליטיים מכוננים המעידים על חוויית התפרקות והתאיינות קדומה, המוצגת כמבנה תשתית נפשי־מיתולוגי, כחוויית יסוד, 'עמדה' חיונית בתהליך המתמשך שבו היחיד נהיה־בעולם אך גם כזו שמתמידה בפירוקו.

  • סיכום

    למרות העניין העולמי בממשק של כלי כתיבה מונעים באמצעות אלגוריתמים (ADWTs) ויושרה אקדמית, נתונים אמפיריים המתחשבים בנקודות המבט של מחנכים לגבי האתגרים, היתרונות והמדיניות של שימוש ADWTs נותרו נדירים. מחקר זה מצא כי מורים מעריכים מאוד את הדרכים המגוונות שבהן ADWTs יכולים לתמוך ביעדים החינוכיים שלהם (תועלת נתפסת)

  • תקציר

    מורים, מחנכים, מנהלים וחוקרי חינוך מחזיקים בדעות מעורבות, חלקן אף נוטות לשלילת השימוש ב-ChatGPT על הסף. לא במקרה, מחלקות החינוך בניו יורק ובלוס אנג'לס, כדוגמאות בודדות מני רבות, אוסרות את השימוש בו. עם זאת, אט אט, מסכימים בתי ספר לאמץ את ChatGPT, לומדים כיצד להסתייע בו ככלי פדגוגי, רותמים אותו לצרכיהם ואף מאפשרים לתלמידים לבצע מטלות מאתגרות בעזרתו.

  • תקציר

    תצפיות שנערכו במשך שלוש שנים בחטיבות ביניים בקליפורניה מלמדות כי הענקת סמכויות מנהיגותיות למורים מתחילים ורתימת הרוח הרעננה שהם מביאים עמם להוראה עתידות לתרום במגוון מישורים. במקרה זה, נרשם שיפור מבחינת שימור מורים, צמיחה מקצועית, הישגיות תלמידים, יעילות ארגונית ואווירה בית ספרית. בנוסף, במהלך התצפיות, זיהה צוות המחקר ארבע דרכים מיטביות לטפח מורים חדשים, לקלוט וללוות אותם בתחילת הקריירה, למקסם את הפוטנציאל המנהיגותי שלהם ולנווט את מסלולם המקצועי.

  • סיכום

    אסטרטגיה חדשנית לשיפור היעילות של מורי מתמטיקה בבתי ספר יסודיים, אשר צוברת תאוצה באוסטרליה, בריטניה וארה"ב, היא ציוותם למומחים-מורים (Specialists teacher-leaders). אותם מומחים צריכים להחזיק בעצמם בתעודת הוראה, להתמצא במקצוע המיועד ויכולים להיות מורים לשעבר, מורים בשנת שבתון, מורים בפנסיה, מורים מחליפים ואפילו מרצים בחופשת סמסטר.

  • תקציר

    מחקר שנערך בנושא אי-נוכחות בית ספרית, איתר מגוון של סיבות פנים-בית ספריות לאי-נוכחות של תלמידים, ובראשן חוסר עניין בחומר הנלמד, חוסר מוטיבציה למעורבות וריחוק מהצוות החינוכי. על רקע זה, גיבש צוות המחקר תשתית בת חמישה מרכיבים באמצעותה בית הספר יכול להפוך למקום מעניין, מתגמל ומשמעותי.

  • תקציר

    למרות שבכוחה של הכשרה מוקפדת בנושא מעורבות משפחתית בחינוך להשפיע לחיוב על תלמידים, מורים והורים, נדמה כי תוכניות ההכשרה להוראה נוטות להתעלם מהיבט זה, למקמו בשולי סדר העדיפויות או ללמדו בצורה רשלנית או כללית. עם מבט לעתיד, בעוד שמחקר זה בחן את רשימת הפריטים הנלמדים, חשוב שמחקר עתידי יערוך תצפיות בכיתות בהן נלמדים קורסים בנושא של מעורבות משפחתית או יקיים ראיונות עומק עם המרצים או ראשי המחלקות.

  • תקציר

    כסימולציה או כתוספת למסלול ההכשרה של סטודנטים להוראת אנגלית, קורס בינלאומי שיתופי מקוון, עתיד להקנות לסטודנטים להוראת אנגלית ניסיון, להתגבר על גבולות גאוגרפיים ולחשוף אותם לרעיונות וגישות המיושמות ברחבי העולם. זאת משום ששיטות ההוראה הזרות שיוצגו בפניהם בקורס לא בהכרח רווחות או מוכרות בבתי הספר בהם ישובצו או במוסדות ההכשרה המקומיים. לבסוף, ישנו היתרון המובהק והמהנה של תרגול השפה הגלום בשיח עם דוברי שפת-אם.

  • תקציר

    ניהול הון אנושי מוגדר כמארג הפעילויות שמשדרגות את מערכת משאבי האנוש המסורתית לכדי גוף שבכוחו להוביל ליעילות מוגברת, להגביר עניין וסיפוק בקרב העובדים ולקדם את החברה בזירות שונות – באמצעות האינדיבידואלים המאיישים אותה. במקום להסתפק בתמורה הכלכלית שצפוי להחזיר כל עובד, ניהול הון אנושי מתמקד במיקסום ערכו של העובד באמצעות הכוונתו, טיפוחו, פיתוחו וקידומו.

  • סיכום

    מתוך הסתכלות ביקורתית, בני הנוער כיום מנהלים יחסים מורכבים מאוד עם רשתות חברתיות. מצד אחד, הם צורכים תכנים מבהילים, מסוכנים ובלתי-הולמים ואלו מחלחלים לנימי נשמתם ונצרבים בתודעתם. מצד שני, זוהי הפלטפורמה החברתית המרכזית עבורם, המספקת להם חיי חברה, הנאה, שייכות ונחמה, והיא נחשבת לחשובה ומשמעותית יותר מהזירה המציאותית

  • תקציר

    תלמידי חטיבת ביניים נוטים לתבוע את עצמאותם, למרוד מפעם לפעם ולצפצף על נהלים וחוקים. אבל, אם נשתף אותם בהחלטות, ננהג בהם כבוגרים, נעניק להם תחושת שליטה ונשמע לבקשותיהם, יגברו הסיכויים למצוא עמם את עמק השווה. כך, לדוגמה, בנוגע לזמני הגשת המטלה, מדיניות טלפונים חכמים בבית הספר או כללי יציאה לשירותים. מומלץ, לצורך ההמחשה, לאפשר להם לקחת חלק בניסוח התקנון הכיתתי, להוביל דיונים כיתתיים, לשמש כמורים-צעירים, לקחת חלק בפעילויות קהילתיות, לארגן ערבים שכבתיים וכנסים ולהרצות בפני שכבות צעירות בנוגע למעבר לחטיבה.

  • סיכום

    שיעורי בית אינם צריכים להישלף באופן מקרי ורנדומלי. אלא, מערכת החינוך, או בית הספר כהחלטה מוסדית, צריכים להציב את שיעורי הבית כמרכיב שנתי וסדור, תוך הבהרת הציפיות, ההנחיות והעצות היישומיות למורים, להורים ולתלמידים. שיעורי הבית צריכים להיות מבוססי-מטרה, ומורים אמורים להיות מסוגלים לייצר שיעורי בית (ולא רק לבקש להשלים בחוברת), להעניק משוב ולהנחות הורים. מעבר לכך, חשוב להשיק ולהציע למורים סדנאות פיתוח מקצועי בנושא של שיעור בית ולטפח יזמות ויצירתיות של מורים בתחום של שיעורי בית.

  • סיכום

    האנגלית היא עדיין חסם עבור אוכלוסיות מסוימות בישראל, והשליטה בה משקפת את הפערים שבין תושבי המרכז לבין תושבי הפריפריה. סקירה זו בוחנת את המדיניות והפדגוגיה של הוראת האנגלית הדבורה בישראל, בדגש על תלמידי חטיבת הביניים, ובוחנת את האפקטיביות של תוכניות ההתערבות והכלים הטכנולוגיים והאחרים שפותחו בהקשר זה.

  • תקציר

    הדרך לאוריינות קריאה מתחילה הרבה לפני מגע הילד עם עיפרון, דף וחוברות למידה, והיא צריכה להתחיל בגן הילדים באמצעות משחקים, סיפורים ופעילויות. לכן, חשוב להסתכל על החינוך לגיל הרך באופן הוליסטי, כזה המערב את כלל הגורמים המעורבים, ולא תולה את מלוא האחריות בגננות. לכן, ברמת הפרקטיקה, חשוב למצוא דרכים לשלב בין דפי עבודה ולמידת קרוא וכתוב לבין למידה-מבוססת-משחק.

  • סיכום

    לכאורה, הכישורים החשובים ביותר הם הפדגוגיים. אולם, הגננות מבהירות כי בשנה הראשונה בבית הספר היסודי, בשל השינוי המוסדי והפונקציונלי, אוחזת את הילדים בהלה, והם מנתבים את עיקר האנרגיה להכרת הסביבה והתאקלמות. על כן, הם עלולים להתקשות בקליטת מידע חדש. לכן, אין להפחית בחשיבות של טיפוח כישורים חברתיים-רגשיים, כי להם קשר ישיר להישגיות האקדמית. כמובן, שהסתגלות הילדים תלויה גם בתמיכה ההורית, במשאבים המשפחתיים הקיימים, בכימיה הנוצרת עם המחנכת החדשה ובאיכות הקהילה הבית ספרית.

  • סיכום

    קהילות למידה מקצועיות הן הכרחיות עבור ארגונים גדולים המבקשים להשתפר ולפתח אסטרטגיה. שכן, רק שלל נקודות המבט השונות והנבדלות יכולות להרכיב את התמונה המלאה (והמורכבת), לדון בה ולארגן אותה. עבודתם של המעריכים אף סבוכה אף יותר. שכן, מצופה מהם לקבל החלטות על בסיס גישה מבוססת-ראיות, מגובה מתודולוגית ומעוגנת באילוצי המציאות. מאמר זה מתבסס על שאלון ה-TCAR הרב-שלבי להערכת קהילות למידה מקצועיות אשר מבוסס על דיאלוג, קבלת החלטת, ביצוע והערכה.

  • תקציר

    המעבר מבית הספר היסודי לחטיבה נחשב למטלטל, משום שהתלמידים נמצאים בשלב פגיע, מלחיץ וסוער בתהליך התבגרותם. לא בכדי, בהשוואה ליסודי, נהלי המשמעת נוקשים בהרבה, יותר אנשי צוות אמונים על אכיפתם, התלמידים באים במגע עם יותר מורים ומקצועות לימוד וממוצע הציונים השכבתי צונח. כאמור, במקרים של בעיות התנהגות מצד התלמידים, נוטים רוב המורים להגיב באסטרטגיות משמעת של ענישה. אולם, תגובתם השלילית או התוקפנית עתידה להסב יותר נזק, מאשר תועלת מבחינת הצלחתו האקדמית הצפויה של התלמיד. אם כך, האסטרטגיה הנכונה לבעיות התנהגות צריכה להיות מגובה מראש על ידי הדרגים הבכירים ולהתמקד בנהלים נוקשים ואכיפתם בפועל, הצבת ציפיות ברורות וטיפוח אקלים בית ספרי מכיל ובטוח.

  • סיכום

    מחברי הדוח של פרויקט מינרווה טוענים כי אוניברסיטאות שישלבו בינה מלאכותית בתוכניות הלימוד שלהן, במקום לנסות לאסור על השימוש בה או לפקח עליו, ייטיבו להכין את הסטודנטים שלהן לחיים בעולם שבו הבינה המלאכותית היא חלק בלתי נפרד מחיי היומיום

  • סיכום

    בני דור ה-Z הם ילידי השנים 2013-1997. הצעירים שבהם לומדים בכיתה ד'; המבוגרים כבר השתלבו בשוק העבודה העכשווי והמשתנה, אולי כמורים מתחילים, או שהם עדיין סטודנטים באקדמיה – בחלק מהמקרים כתלמידים במכללות להוראה. על מערכת החינוך להכיר את מאפייניהם ואת צורכיהם. פרויקט מיוחד של פורטל מס"ע – פרק א'

  • סיכום

    מחקר זה נערך במכללה להכשרת מורים בסיום שנה של למידה מרחוק, והוא עוסק באינטראקציה שבין המרצה לסטודנט בלמידה מרחוק בחירום. המחקר בחן אילו מסוגי האינטראקציה מרצה-סטודנט שנמצאו במחקרים קודמים בעת שגרה מתרחשים גם בעת חירום; מהו סוג הקשר השכיח ביותר מבין אלה; וכיצד סוגי האינטראקציה הללו התבטאו בתקופת הקורונה. הבחינה התבססה על נקודת מבטם של מרצים אשר מלמדים במכללה, וזאת תוך כדי השוואה בינה לבין נקודת מבטם של סטודנטים באותה המכללה.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין