אי-אפשר לקבוע קווים מנחים זהים לכל תוכנית התפתחות מקצועית אך נכון להציג כמה עקרונות שראוי שכל תוכנית תתייחס אליהן . התפתחות מקצועית היא קריטית להכשרת מורים ולהתפתחות מקצועית מתמשכת לאורך הקריירה למורים ולמנהלים. עליה לאפשר למורים לקיים רפלקציה ביקורתית על ההוראה ולעצב ידע ואמונות על תוכן, פדגוגיה ולומדים. כליה גם להכין מורים לבחון את תחומי הדעת מנקודות המבט של תלמידים שונים. גם מנהלים צריכים להיות בתהליך התפתחות מקצועית כדי לשפר דרכי מנהיגות ולהגביר את האפקטיביות של בתי הספר ( Lunenberg, F.C ) .

יכולת עמידה (Resilience) של מורים היא תחום מחקר חדש יחסית , שהמחקר בו אינו רב (Gu & Day, 2007, Kitching et al., 2009, Sumsion, 2003). כאשר השמירה על מורים במערכת היא עניין עכשווי משמעותי במדינות רבות (Scheopner, 2010), בחינת הגורמים התומכים במורים המתחילים עשויה לסייע בכך(Tait, 2008). הדגש הוא על שמירה איכותית (Quality retention) של מורים במערכת , שבה הנעה ומחויבות נשמרות והמורים מסוגלים להתמודד עם האתגרים העומדים בפניהם בעבודתם ולשגשג מקצועית. זהו מאמר סקירה הסוקר ומנתח 50 מאמרים בנושא ( Beltman, S., Mansfield, C., Price, A ) .

במאמר מוצג חלק ממחקר רחב שעסק בקשר בין קהיליות בית-ספריות לבין קליטת מורים מתחילים בהן ("("teachers of promise. שנות העבודה הראשונות של המורים הן קריטיות, והזנחת תחום זה עלולה לעלות במחיר כבד (Donaldson, 2005,Goodlad & McMannon, 2004 ) , במיוחד בחיזוק תופעת הנשירה מן המקצוע. הדיון בספרות המקצועית הרלוונטית מתמקד בתפקיד המקצוע בתמיכה בלמידה ובהתפתחות של מורים במהלך הנתיבה המקצועית שלהם. בין היתר מצביעים חוקרים על החשיבות של יצירת תרבות בית-ספרית "נכונה" שיש בה קהילייה מקצועית תומכת, סביבות עבודה מאתגרות אינטלקטואלית וחברתית המבקיעות מבעד לתחושת הבידוד של המורה(Nieto, 2003), במיוחד זו של המורה המתחיל (Lovett, S., Cameron, M ).

הפוסט של מיכל יוצר בבלוג של מט"ח דן ביתרונות הייחודיים של בחינות ממוחשבות בעברית. לשם כך רואיינה הגב' מזל שיניאק, מפמ"ר להוראת העברית במשרד החינוך. היא נשאלה מהם היתרונות של בחינה ממוחשבת בעברית, ומהן הבעיות שהיא מזהה. בנושא הבנת הנקרא אין למחשב יתרון משמעותי בעת בחינה , אך בבדיקת הידע הלשוני-דקדוקי, בה מצפים מהנבחן לתגובות קצרות וחד משמעיות, עשוי להיות יתרון משמעותי להערכה בעזרת כלים ממוחשבים. הערכה ממוחשבת מבטיחה דיוק והוגנות, ובדיקה אוטומאטית של התשובות מאפשרת משוב מידי לתלמיד, החיוני ללמידה אפקטיבית.

המחקר הנוכחי בודק את הסיבות לכך שמורים עשויים להפוך למבצעים גרועים. ארבעים מנהלים מבתי ספר יסודיים במחוז חיפה השתתפו במדגם. המנהלים היו בני 40 עד 50 שנים, רובם (85%) נשים, העובדים בממוצע למעלה מ-20 שנים. חמישה מתוך ארבעים המנהלים ניהלו יותר מבית ספר אחד. המנהלים תיארו את סיפורו האישי של אחד המורים בבית הספר שלהם, שביצועו המקצועי ירוד. תוך שניים-שלושה עשורים, שינויים רבים התרחשו בקריירה של המורים. מאחר ואנו חיים בעידן דינמי, עם שליטה מוגבלת על התרחשות של אירועים, אף אחד לא יכול להבטיח הצלחה מקצועית מתמשכת. רוב העובדים, אך לא כולם, מתגברים על הקשיים היומיומיים ומתמודדים ביעילות עם אירועי חיים. כנושא שנחקר בפעם הראשונה בבתי הספר בישראל, מחקר זה חשף את הגורמים האישיים והארגוניים התורמים להעצמת המעגל המסוכן ( אליעזר יריב) .

המחקר בחן שלושה היבטים של למידה והתפתחות מקצועית באנגליה: מאפייני המורה הפרט, מאפייני פעילויות ההתפתחות המקצועית וסוגי התמיכה הניתנים ע"י בית הספר. ממצאי המחקר תומכים במה שנמצא בדיווחים קודמים על יכולת בית הספר ומקומו בהשפעה על למידה ושיפור. מורים בבתי ספר תת-משיגים הראו רמות גבוהות יותר של אוריינטציה אישית להתפתחות מקצועית ממורים בבתי ספר משיגים. ניתן לטעון עם זאת שהדבר מעיד על החשיבות של בית הספר שכאשר הוא נכשל בתמיכה בלמידה המורים פונים בעצמם לשיפור אישי של יכולותיהם המקצועיות. המחקר גם תומך בחשיבות של למידה מקצועית בשיפור בית הספר ובצורך ליתר קוהרנטיות ויכולת שברמת בית הספר(Collinson & Cook, 2007). נראה שהונחה הנחה חשובה, אך מוטעית, ביחס ליכולת של בתי ספר לתמוך בלמידה. רק בתי הספר המשיגים ביותר גילו יכולת תמיכה כזאת.

שנת ההתמחות מספקת למתמחה מסגרת שבאמצעותה הוא עשוי ללמוד להעריך את תהליכי ההוראה שלו תוך כדי התנסותו בתנאי אמת. כלי המסייע לו בכך הוא היומן הרפלקטיבי. העבודה הנוכחית מתבססת על ניתוח של יומנים רפלקטיביים ועל ניתוח הנושאים העולים מן התיעוד העצמי של המתמחים, הנוגע לתהליכי ההוראה שלהם. בזיקה למטרת מחקר זו נבחנו שאלות המחקר האלה: אילו נושאי עניין או תחומם בולטים בתיעוד העצמי של המשתתפים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה? מהי הזיקה בין נושאי העניין והתחומים שהעלו המתמחים בהקשר של תהליכי עבודתם בכיתה בשנת עבודתם הראשונה לבין תחומי ההערכה המסכמת המופיעים בטופסי ההערכה המסכמת של משרד החינוך? הידע הטמון בממצאים אלה עשוי לסייע למכשירי מורים לטפל בשיטתיות בנושאים שמתמחים נתקלו בהם בבעיות במהלך עבודתם, לייעל את תהליך הכניסה לבית הספר באמצעות מתן משוב ועזרה, לתגבר את המערך המסייע של מתמחים בפרט ושל מורים מתחילים בכלל, לצמצם בכל אלה את אפקט "הלם הכניסה", ולהפחית את הנשירה מהמקצוע (משכית, דיצה ואלקה יפה).

המאמר מדווח על מחקר-עצמי קולקטיבי על הוראה שנעשה בהולנד ובארה"ב באמצעות מתודולוגיה של דיאלוג בין חוקרים. כותבי המאמר הכלילו על בסיס עבודתם ששה קווים מנחים להוראת/להנחיית חקר בגישת המחקר העצמי: חמשת הקווים הראשונים נוצרו על בסיס מה שהכותבים למדו מהרפלקציות, המשוב וההערכות של שותפיהם, ואילו הקו המנחה הששי עלה מהרפלקציות המשותפות של שני הכותבים על למידה כיצד ללמד או להנחות חקר כזה (הנקודות מנוסחות כהנחיות ישירות למנחה). מבלי לטעון שששה קוים מנחים אלה יישומיים בכל ההקשרים, הכותבים מציעים דיון במורכבויות ובערך של פדגוגיה של מחקר עצמי. המחקר מספק בסיס קונצפטואלי, תיאורטי ומעשי למחקרי המשך בתחום זה (Lunenberg, M., Samaras, A.P).

בשנים האחרונות מסתמנת מגמה של שימוש במפות מושגיות על מנת לאפשר ללומדים , בעיקר סטודנטים אבל גם תלמידי תיכון לארגן את הידע שלהם וגם על מנת לאפשר למרצים להעריך את הבניית הידע של הלומדים . על אף שחוקרים מייחסים חשיבות לשימוש במפות המושגיות בתהליכי הלמידה, הניסיון בבתי הספר ובמכללות מלמד על הקושי של המורה או המרצה להעריך את המפה המושגית. בדרך כלל לוקח למרצה או למורה ימים אם לא שבועות לבדוק באופן ידני את כל המפות המושגיות שגיבשו הלומדים. כתוצאה ממורכבות תהליך זה, המשוב שאמורים לקבל הלומדים אינו מגיע בעתו ותהליך הלמידה אינו יוצא נשכר מכך. על רקע אילוצים אלו פותחה באוניברסיטה בטייוואן גישה חדשנית של שימוש במפות מושגיות באמצעות מחשב ובדיקתם בזמן אמת ע"י מערכת ממוחשבת. הפתרון הממוחשב שפותח בטייוואן פותר את בעיית המשוב שאותו מצפים הלומדים לקבל בזמן תגובה מהיר יותר ותורם רבות לקידום הלמידה. תפיסת הפתרון החדשני הוצגה לאחרונה ע"י המדענים מטייואן בכתב העת הבריטי השפיט British Journal of Educational Technology בגיליון של חודש מרץ 2011 .