פרופסור לארי קובן , אחד המומחים המובילים בעולם לשינוי בחינוך ולרפורמות בחינוך מביא בבלוג שלו את הסקירה המלאה של Michael Trucano על יוזמות של מדינות בעולם לשלב בצורה מערכתית מחשבים ניידים וטאבלטים במערכות החינוך . בין המדינות הנסקרות בסקירה : ארה"ב , אורוגואי ( המדינה הראשונה בעולם שהפעילה תכנית ארצית לאספקת מחשבים ניידים לכל תלמידי בתי הספר היסודיים שם) , תאילנד, פרו, קניה ורואנדה, תורכיה, הודו , ארגנטינה , פורטוגל. הלהיטות של מדינות אלו להיות ראשונות באימוץ טכנולוגיות מתוקשבות לא הוכיחה עצמה עדיין מבחינת השינוי בשיטות ההוראה . מעבר להתרגשות של תלמידים מהמחשבים הניידים או הטאבלטים לא נערך שינוי מקביל בדרכי ההוראה והלמידה.

סוגיית שילוב מחשבי טאבלט בכיתות לימוד ובקורסים עדיין מעוררת תהיות ודילמות בקרב אנשי חינוך , מורים ומרצים. השילוב של מחשבים נייחים או מחשבים ניידים בכיתה היה יותר ברור ומעט יותר מגובש , אך הטאבלטים מייצגים ערוץ אחר, יותר אישי, יותר בשליטת הלומד ופחות בשליטת המערכת המתוקשבת או המורה בכיתה . Julie DeNeen מציעה בסקירה המועילה הזו 25 כיוונים אפשריים בהם כדאי ליישם עקרונית את הטאבלטים בלמידה פעילה ומעוררת עניין (Julie DeNeen)

ממצאי מחקר הערכה משנת 2012 שנערך בסקוטלנד לבדיקת ההשלכות של מיזם פיילוט לשילוב טאבלטים (אייפדים) בלמידה מתוקשבת בבתי הספר בסקוטלנד. הניסוי נערך כחלק מתכנית חינוכית איכותית בבתי ספר בסקוטלנד הידועה בשם Curriculum for Excellence framework.. ממצאי המחקר מצביעים על כך כי מכשירי האייפד תורמים לא רק ליצירת עניין אצל התלמידים אלא גם לשינוי משמעותי בדימוי המקצועי של המורים אשר קיבלו את האייפד ולמדו יחסית מהר כיצד להשתמש בו ולהפיק ממנו תועלת להשבחת ההוראהת לייעול ההוראה שלהם. כלומר, שילוב הטאבלטים בלמידה הגביר לא רק את המוטיבציה של התלמידים אלא גם המוטיבציה של המורים בבתי הספר בסקוטלנד. צוותי מחקר ההערכה של אוניברסיטת HULL עדיין ממשיכים לבדוק מקרוב את הניסוי בבתי ספר וימשיכו לפרסם מסקנות ותובנות .

במאמר זה נבחנה מעורבות הורים בבית הספר לפי "תיאוריית ההתנהגות המתוכננת" (Bracke, Deborah and Corts, Daniel, 2012).

משיכה ושמירה על מורים יעילים בבתי ספר עירוניים באוכלוסיות עניות הוא אתגר קריטי. יש חוקרים המפרשים את שיעורי התחלופה הגבוהים בבתי-ספר אלה כעדות לכך שמורים מעדיפים לעבוד עם תלמידים חזקים, משיגים. אחרים טוענים שמורים עוזבים כתוצאה מתנאי עבודה דלים הקיימים באופן מתמיד בבתי ספר אלה. על אף יצירת איזון בהיבט של חלוקת משאבים תקציביים, תפרוסת המורים המיומנים עדיין אינה שווה, ואיוש בתי ספר אלה במורים יעילים מהווה קושי (Allensworth et al., 2009). הטיעון המובא במחקר זה הוא שעדויות ממחקרים רחבי-היקף מראים שהדפוס של עזיבת בתי ספר "קשים" עשוי לשקף העדפות של מורים לסביבות עבודה טובות יותר ולא לתלמידים אחרים ( Kraft, M) .

במחקר נעשה שימוש בחומר מוקלט – סימולציות של שיחות הורה-מורה שבוצעו ע"י מתכשרים והוקלטו לצורך המחקר. החומרים המצולמים היוו את הדגמים, אפקטיביים ופחות-אפקטיביים, לאינטראקציות בין מורים להורים, הדגמים נתנו ביטוי להתנהגויות של היענות ושל הבנייה כנ"ל.תשומת הלב של המשתתפים במחקר למה שקורה בדגמים המצולמים חוזקה ע"י כך שהם התבקשו לצפות ובו בזמן לדרג את הדגמים בסולם בן 7 ממדים: 1) פתיחה, 2) איסוף מידע, 3) שיתוף במידע, ) הגעה להסכמות, 5) יחסים חיוביים, 6) קבלת רגשות, 7) ניהול זרימת השיחה. הזכירה של הנצפה בוססה במהלך פעילויות רפלקטיביות ודיונים כיתתיים ( Walker, J.M.T., & Dotger, BH).

מחקרים מראים כי יש שוני במעורבות ההורים בין בנים ובנות, ההולך וגדל עם העלייה בגיל הילד. הלחץ על הבנים להישגים לימודיים גדול יותר מאשר על הבנות. מחקרים אחרים מדגישים, כי עם העלייה בגיל התלמיד, מעורבות ההורים בבית הספר הולכת ופוחתת, למרות זאת, מעורבות ההורים בתהליך הלמידה של הילדים חיונית בכל גיל, אולם נמצא כי גיל הילד הוא משתנה. במאמר מובאת סקירה על סוג מעורבות ההורים המשפיעה על הישגים לימודיים בגילאים השונים על פי מודל "מעורבות הורים מובחנת": דרוש רה-ארגון של מערכת החינוך, שיכלול בתוכו העברת סמכויות ופעילויות למסגרת המשפחתית. יש להניח שתגבר המוטיבציה הפנימית של התלמידים להישגים גבוהים יותר ולהתנהגות מתורבתת יותר, אם הדברים יוקנו במסגרת התא המשפחתי ( חדוה טרגר ).

המחברת מתארת במאמר מחקר שערכה במסגרת בית הספר לחינוך באוניברסיטת בר אילן (2004), שבו אושש וחוזק הקשר בין מעורבות הורים לבין הישגים לימודיים של התלמידים בגילאים שונים (חוודה טרגר, 2012.)

בביה"ס מתקיימת פעילות פדגוגית איכותית (ומעורבות הורים ) בעזרת מערכת לניהול למידה Moodle. לכל תלמיד בביה"ס אשכול באשדוד מחשב ASUS EEE על השולחן. בנוסף לשאר עזרי הלימוד הוותיקים. התלמידים לומדים בצורה עצמאית, בקבוצות, בזוגות וגם בהנחיית המורים על גבי תשתית #Moodle ומתוכה בכלי Web2 משובצים נוספים. יוצרים אנימציות, מפות גאוגרפיות, משחקים מתמטיים, מקימים דיונים והצבעות על נושאים שונים, חוקרים ( נדב קבלרציק ).

מטרתו של מחקר זה הייתה לבחון תפיסות של מורים והורים ביחס לשיתוף הפעולה ביניהם, ותרומת שיתוף הפעולה לבניית סמכות חינוכית. השאלה המרכזית במחקר זה הייתה: כיצד בא לידי ביטוי שיתוף ההורים ביצירת סמכות חינוכית. בנוסף, בדק המחקר את המניעים, את תחושת האמון, את שביעות הרצון ואת הקשיים של מורים והורים בנושא ( אורית פלוטקין, תמר שפירא) .

העידן של שילוב הבלוג בוראה ובלמידה כבר אינו מחייב את המורים לעבור תלאות טכנולוגיות , יש שורה של כלים חופשיים ליצירת הבלוג באינטרנט. הסיור הוירטואלי שלנו בכמה בלוגים כיתתיים בעולם מלמד על יזמות ומעוף של מורים אשר ללא תמיכה טכנולוגית וגם ללא תמיכה פדגוגית פורמאלית פרצו את דלות הכיתה ויצרו מרחבי למידה פעילים ותוססים. בלוג כיתתי משותף של כיתה ג' בביה"ס האמריקאי בשנגאי מלמד על חשיבות טיפוח הרגלי הקריאה לתלמידים ועל יצירם אקלים כיתה מיטבי לעידוד קריאת ספרם. בבלוג כיתתי בקייפטאון רואים לצד הודעות מעודדות על ימי הולדת של תלמידים בכיתה המקבלים מהמורה את מלוא תשומת הלב והבימה. ניתן לראות את השולחן של המורה מיס טילר סמית , העתיר בחומרי למידה והמעיד על רוחב היריעה של ההוראה והלמידה. הבלוג הכיתתי של מיס T המחנכת של כיתה ה'-ו' ( כיתה משותפת ) בניו זילנד נועד לדווח להורים על התקדמות ההוראה והלמידה .

תיעוד סיפורי הצלחה של שילוב הורים במוסדות חינוך. דוגמאות לשיתוף מוצלח. מטרתו של ספר זה כפולה : הראשונה – לנסות להמשיג מהו "שיתוף הורים" מוצלח, והשנייה לספר את סיפורי ההצלחה של שלושה בתי ספר וכך לאפשר לבתי ספר שמעוניינים בכך ללמוד מההצלחות המתוארות. לספר חמישה שערים. השער הראשון עוסק בהגדרות כלליות של המושגים "שיתוף הורים" ו"מעורבות הורים", מציג מהם סיפורי הצלחה ומהם הקריטריונים לניתוח סיפורים שכאלה. כאן מוגדרים שיטת המחקר וכלי המחקר בהם נעשה שימוש ע"י החוקרים. שלושת השערים הבאים הם סיפורים של בתי הספר, ואלה מופיעים על פי "הוותק" שלהם בכל הקשור לקשר עם ההורים. בשער החמישי "ממעוף הציפור – קווי מתאר לשותפות הורים" מוצגים שלושה מודלים תיאורטיים שהם בבחינת בסיס מאגד מן הצד האחד, אבל מן הצד האחר גם מאפשרים השוואה מסוימת בין שלושת בתי הספר. המחברת, ד"ר יעל פישר היא מרצה בכירה ב"אחוה" – המכללה האקדמית לחינוך, חוקרת בכירה במכון סאלד ויועצת אקדמית למוסדות חינוך רבים, לרשויות מקומיות ולמשרד החינוך.

המחקר של ד"ר נורית קפלן-תורן בחן את הקשרים בין כל אחד מהמוקדים של מעורבות הורים – בית ובית הספר – לבין שני תוצרים: הערכה עצמית והישגים בלימודים, בקרב מתבגרים במעבר לחטיבת הביניים. השערה המחקר הייתה כי יימצאו קשרים בין ממדי מעורבות הורים לבין הישגים בלימודים דרך ההערכה העצמית של המתבגרים. כמצופה, הצביעו ממצאי המחקר על קשרים חיוביים בין מעורבות הורים ממוקדת בית לבין הערכה עצמית בית ספרית (עבור בנים ובנות) והערכה עצמית כללית (עבור בנות) ובין פעילות התנדבותית של ההורים לבין הערכה עצמית כללית (עבור בנים). בשונה מהשערת המחקר, מצביעים המודלים על קשר ישיר שלילי בין מעורבות הורים ממוקדת בית ספר לבין הישגים בלימודים (עבור בנים) ועל קשרים ישירים בין פעילות התנדבותית של ההורים לבין הישגים בלימודים (שלילי עבור בנות וחיובי עבור בנים).

הספרות המקצועית בחינוך כבר גילתה לפני שנים כי מעורבות הורים בתוכניות חינוכיות בכלל וברפורמות חינוכיות בפרט היא לעתים גורם מעכב ואפילו שלילי בקידום תהליכים . ביטוי להתפתחות מעכבת כזו ניתן למצוא גם בתכנית התקשוב החינוכית של שילוב מחשבים ניידים מש"י ביישוב גני תקוה. אסתי דורון מדווחת בבלוג שלה על התנגדות של הורים בגני תקווה להמשך שימוש במחשב הנייד של תלמידים בבתי הספר. עפ"י הדיווח חלק מהורי התלמידים העולים לכתה ה' מתנגדים נחרצות לשימוש במחשב הנייד. פרויקט שילוב המחשבים הניידים ע"י תלמידים ביישוב גני תקווה נחשב כפרויקט חינוכי אשר אמור להוות דוגמא ודגם לכל מערכת החינוך בארץ. מצער יהיה אם גורם השמרנות של ההורים יהווה גורם שלילי בתהליך ארוך טווח לשילוב מחשבים ניידים בכל הארץ.

מאמרם של ד"ר יעל פישר ופרופסור יצחק פרידמן מתייחס לאחד מהנושאים המרכזיים בחינוך ובחיי בית הספר: מעורבות הורים – מי? מתי? מה ראוי?, כמה רצוי?. לכאורה , אין טבעי יותר ממעורבות הורים בחינוך ילדיהם. ובכל זאת לא פעם רואים מעורבות כהתערבות. המאמר במחקר אמפירי רחב, בוחן שאלות שונות, ובהן: מה מנבא מעורבות הורים, ומדוע יש הורים המעורבים יותר בחיי בית הספר ואילו אחרים פחות? המאמר התפרסם בכתב העת "דפים" מס' 47 .

במחקר זה נבדקה תרומת השימוש בבלוג כיתתי פעיל ומעודכן, הכולל גם את עבודות ותוצרי התלמידים, על מעורבות ההורים בחינוך . לשם כך אותר בלוג כיתתי פעיל ומעודכן של המורה Mrs. Kathy Cassidy בקנדה הכולל תמונות, וידאו, שידורי פודקסט ישירים, דיווחים, תוצרי עבודות ורשומות של כל תלמיד ותלמיד מסודר לפי שמו, קישורים ועוד . ממצאים: הייתה הענות גדולה של ההורים להשתתפות במחקר. 84% מהשאלונים הוחזרו. ממצאי המחקר הראו את העדפות ההורים לגבי השימוש בבלוג הכיתתי, על הפעילות שהם מעדיפים שתהיה בבלוג, על האופן בו הם משתמשים בבלוג ועל עמדותיהם. ההורים תופסים את הבלוג כמשמעותי. מסקנות- הבלוג הכיתתי יכול להגביר את הקשר בין הורים לבית הספר ובין הורים לילדיהם.

מורה בבית הספר הדמוקרטי "גבעול" בגבעת אולגה מאמין שגישת הלמידה הדיאלוגית +תפישת ווב 2 מחוללת מהפכה הכרחית ולכן הקים רשת חברתית מתוקשבת בבית הספר בו הוא מלמד. 120 תלמידים, מורים והורים חברים ברשת המתוקשבת , מתוכם כ-25 אחוז פעילים; כמה שיעורים המתבססים על הרשת לעבודה מתוקשבת (בנוסף למפגשים המתוקשבים בשיעוריי); מעורבות ראשונית של הורים בתכנים שנלמדים בעזרת הרשת וכו'. בהקשר למידת ההשתתפות ברשת, בכוונת ביה"ס "גבעול" לשים דגש רב על מעורבות הורים בתכנים הנלמדים. למשל אם בשיעור נדונה שאלה על הלבטים של בן-גוריון ערב הכרזתו על הקמת המדינה, יכולים הורי תלמידים להכנס לפורום השיעור ולענות על השאלות העקרוניות שעלו במהלכו ( הראל צ'רניס) .