-
לינק
החיפוש אחר דרכים להעשרת ההוראה הוביל אותנו אחורה בהיסטוריה האנושית אל תופעה ההולכת ונעלמת מנוף ההכשרה המקצועית: השולייאות (Apprenticeship), בה אדם צעיר מתקשר עם אוּמן-מומחה במקצוע כלשהו ולומד ממנו את סודות המקצוע, תוך כדי התנסות מעשית ביצירה, בה מתפקד אדם זה כשוליית המומחה. למפגש השולייאי הישיר בין השניים נודעת חשיבות גדולה במיוחד בתקופתנו, המאופיינת בהתכנסות לתוך העצמי, בה יותר ויותר מן ההתחברות עם האחרים מתבצעת באמצעות תקשורת מרחוק: דרך מחשב, לווין או טלפון, ופחות בקשר אנושי ישיר ובלתי אמצעי. באופן דומה, זמינותם של אמצעים טכנולוגיים מתקדמים משפיעה על סגנונות ההכשרה המקצועית, ההופכים מרוחקים, בלתי אישיים, ולעיתים רבות לא-רלוונטיים, בגלל הנטייה לגישות הכשרה אקדמיות-עיוניות מדי, המבקשות להחליף את ה"למידה מתוך עשייה" המאפיינת את השולייאות, בלמידה עיונית גרידא. לפי תפישת השולייאות שאנו מבקשים להציג כאן, גם מעשה ההוראה הוא סוג של אוּמנוּת, אשר השולייאות מהווה מרכיב חשוב ברכישת מיומנויות שליטה בה. מטרת מאמר זה היא להציג את תפיסת העולם העומדת בבסיס גישת השולייאות, ולבחון היבטים שונים שלה בהכשרת מורים. (יורם עשת, זאב דגני)
-
לינק
ניסוי פדגוגי בביה"ס ברמות חפר אשר בעיקרו הוא תהליך של למידה בדיאלוג יצירתי. הוא נבנה מתוך האידיאולוגיה של בית הספר הדוגלת במתן יחס אישי לכל תלמיד וקידומו כלומד עצמאי, כחוקר וכיוצר. הדיאלוג עומד בבסיס כל העשייה הבית ספרית ומשפיע על מרקם היחסים בין תלמידים, מורים והורים. תהליך הלמידה בשיטת הדיאלוג היצירתי מתקיימת בחטיבת הביניים ובחטיבה העליונה, בכל מקצוע או שילוב מקצועות. (ברוריה סלע)
-
לינק
תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה גובשה במקור על ידי Kearsley & Shneiderman בסוף שנות ה90 והיא משמשת כיום כבסיס תיאורטי –תפיסתי חשוב להפעלת לומדים בתחומי התקשוב החינוכי וגם בתחומי למידה אחרים (כגון קריאה וכתיבה. נקודת המוצא של תיאורית המעורבות היא שהלומדים חייבים להיות מעורבים בצורה פעילה בפעילויות חינוכיות תוך כדי התמודדות עם מטלה משמעותית ותוך כדי אינטראקציה עם עמיתים. באופן עקרוני, המעורבות הפעילה של הלומדים אינה תלויה בהכרח בסביבה טכנולוגית, אך אינטרנט ותקשוב חינוכי יכולים להקל ולהמריץ את המעורבות של הלומדים. התפיסה של מעורבות פעילה בלמידה קשורה קשר אמיץ לתיאורית של למידה מצבית (Situated Learning Theories) המטפחת למידה עצמית והתנסותית. תיאורית המעורבות הפעילה בלמידה מבוססת על יצירת צוות למידה פעילים העובדים על פרויקטים מאתגרים מעבר לכיתת הלימוד, ההדגשים של מושאי הלמידה הם אותנטיים (Kearsley & Shneiderman)
-
סיכום
המחקר מתאר את מאפייני המורים המשלבים אינטרנט בעבודתם, כיצד הם עושים זאת, מהי עמדתם בכל הנוגע ליתרונות, חסרונות, מידת הרצון להרחיב את פעילותם ברשת והסיבות לכך, שינויים בתפקיד ובמעמד המורה בכיתה ואופן ההתמודדות עם הקשיים המלווים תהליך זה. בדיקת מאפיינים ופעילויות אלה, תאפשר המשך תכנון תהליך הטמעת האינטרנט בהוראה. כמו כן היא עשויה לשמש בתכנון תהליך הכשרת מורים, במטרה להעלות את רמת המוטיבציה שלהם, להתנסות בשילוב אינטרנט בהוראה במידה רבה יותר. (תמר שמיר)
-
סיכום
העבודה מתמקדת בחקירת פעילות לימודית של תלמידי כיתות ט' שלמדו באמצעות קבוצת דיון מתושבת אסינכרונית. מטרת המחקר הייתה לבחון ארבע אסטרטגיות להגברת מידת האינטראקטיביות בין הלומדים: שאילת שאלות, שימוש בממשק "ידידותי" יותר, תכנית הכנה וחלוקה של יחידת הלימוד והמשימות הנלוות לה למספר חלקים.ממצאי המחקר הראו כי כל ארבעת האסטרטגיות הגבירו את מידת האינטראקטיביות בין הלומדים. בנוסף לכך נמצא כי האסטרטגיה שהגבירה במידה הרבה ביותר את שיתוף הפעולה בין הלומדים היא השימוש בממשק "ידידותי" יותר. (חנה קסר)
-
סיכום
אקלים כיתה: חקר הסביבה הלימודית. אקלים הכיתה כמקור להערכת חידושים חינוכיים. מסקנות המאמר: קיים צורך בשאלוני אקלים כיתה כאשר מעריכים תהליכים לימודיים בכלל וחידושים חינוכיים בפרט. יתר על כן, צריך להתאים את השאלון להקשר הלימודי כדי שישקף את הערכים וההתנהגויות שאליהם שואפת התכנית החינוכית. כלי מסוג זה ילמד אותנו על מערכת היחסים בין התפיסה הרצויה, כדרך שאנו הוגים אותה, לבין הסביבה החברתית בפועל (Bruce & Rubin, 1993). שאלון המשקף תפיסות רצויות שכל תכנית חדשנית גם יאפשר למעריכי התכנית לעקוב אחר שינויים בהפעלת התכנית וביישומה לאורך זמן. (תמר לוין, סמדר דוניצה-שמידט, מיכל צלרמאיר)
-
סיכום
סמרהיל (Summerhill), בית הספר הדמוקרטי הראשון בעולם, הוקם ב-1921 באנגליה על-ידי אלכסנדר סאת'רלנד ניל, וכיום לומדים בו 78 תלמידים בכיתות א' עד יב'. סמרהיל, שפועל כפנימייה, הושתת על עקרונות של אחריות אישית וסמכות קולקטיבית. בוותרו על הסמכויות שבדרך כלל נמסרות למנהל, ייסד ניל מערכת של קבלת החלטות קהילתית. מאמר זה מסביר את ההיגיון מאחורי דרך הפעולה הזו ובוחן האמנם הפכה את החיים בבית הספר לדמוקרטיים באמת.
תוצאות חיפוש עבור: מוטיבציה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין

