מעורבות ההורים בחינוך הילדים, ובכלל זה הסביבה הביתית שהם יוצרים, היא הגורם המשפיע ביותר על הישגי התלמידים: 33%. זוהי השפעה גדולה הרבה יותר מאשר גורמים כאיכות בית הספר (7%) או איכות המורים (13%).עם זאת, מעורבות ההורים משפיעה בדרכים מפתיעות.המרכיב המשפיע ביותר במעורבות ההורים הוא העברת מסר לילדים כי הציפיות מהם גבוהות. מרכיב זה מהווה 87% מהשפעתם הכוללת של ההורים על הישגי ילדיהם.פיקוח ההורים על הכנת שיעורי הבית אינו משפר את הישגי הילדים. ככל שההורים מהדקים את הפיקוח, כך יורדת המוטיבציה של הילדים להכין את השיעורים.לשיחות בין הורים לתלמידים על הנעשה בבית הספר ("מה למדתם היום?") יש השפעה קטנה על הצלחת הילדים.מעורבות ההורים בפעילויות בית-ספריות שונות אינה משפיעה על הישגי ילדיהם.לסיכום, תפקידם של ההורים הוא לסייע לילדיהם לפתח מוטיבציה פנימית להשקיע, להתמיד ולהצליח, לעורר בהם סקרנות ולהעניק להם אהבה ותמיכה. במקום לתפקד כשוטר, על ההורה לעודד את ילדיו באופן יומיומי להפנים את חשיבות הלימודים, ההקרבה והעבודה הקשה. על המורים והמנהלים לכבד את ההורים ולחלוק עמם את הציפיות הגבוהות שלהם מהילדים.

נשירת מורים מהוראה מתרחשת בשיעורים גבוהים במערכות חינוך רבות בעולם. בניגוד למחקרים רבים אחרים אשר בבחינת התופעה התמקדו במורים, המחקר המתואר במאמר זה מבקש לבטא את נקודת מבטם של מנהלי בתי הספר. מנהל בית ספר הוא הממונה הישיר על המורה, ולכן מהווה גורם חשוב ביותר המשפיע על התפתחותו המקצועית של המורה ועל תחושת הרווחה שלו. המחקר מתמקד בבחינת שלושה היבטים בתפיסות המנהלים את הנשירה של מורים מהוראה: מניעים המובילים מורים לעזוב את המקצוע, דרכי ההתמודדות של מנהלים עם תהליך הנשירה של המורים, עמדותיהם של מנהלים באשר לדרכים לצמצם את תופעת הנשירה. המחקר מבוסס על ראיונות עם שמונה מנהלים ועל סקר שנערך בקרבמדגם לא מייצג של 126 מנהלים. הממצאים מצביעים על תפיסה דו-ממדית של הנשירה מהוראה. הממד הראשון הוא הנשירה הגלויה, קרי עזיבה פורמלית של המקצוע: מנהלים תופסים אותה כתופעה שלילית ובלתי-רצויה אם מורים איכותיים מבקשים לעזוב את המקצוע, ולעומת זאת כתופעה חיובית אם מורים בעלי כישורים ומוטיבציה נמוכים מבקשים לעשות כן. הממד השני הוא הנשירה הסמויה, קרי העסקתם של מורים שאינם מתאימים למקצוע ההוראה אך נאחזים ב"חומת המגן" של הקביעוּת. במקרים כאלה הפתרון הוא מציאת הסדרים פרטניים בתוך בית הספר וניעוּת (מוביליוּת) תכופה של מורים בין מוסדות חינוכיים.

מחקר זה ביקש לזהות דפוסי שימוש באתר להוראת לשון "פשוט לשון", ולעמוד על מאפייני השימוש וההבדלים בדפוסי השימוש באתר בין תלמידים חזקים לתלמידים חלשים.

לא סוד הוא שאני עסוק בפיתוח ומחקר מודל לב"ה (למידה בסביבה הרפתקנית) מזה עשרות שנים. מודל לב"ה הוא מודל פדגוגי של למידה מבוססת פרויקטים (PBL), המושתת על עקרונות של למידה קונסטרוקטיביסטית/הומניסטית כשהשאלה הראשונה שהוא מעמיד בפני המורה או מפתח סביבות הלמידה היא: למה שהתלמידים ירצו לעשות את זה. העניין, כמובן, הוא מוטיבציה פנימית. מוטיבציה פנימית, כמו שכתבתי כבר לא פעם, מושגת אם יש עניין צרוף בתוכן – מה שמקטין מאד את הסיכוי שבסביבה של תוכן מוכתב מלמעלה, כמו תוכנית לימודים כזו או אחרת, תתעורר מוטיבציה פנימית אצל מרבית התלמידים. מודע למחויבות של מערכת החינוך לתוכניות הלימודים, אין מודל זה מיועד להציע התנערות מן התכנים המוכתבים – הוא פשוט מציע ערוץ אחר של אנרגיות למידה – המשימה (חנן יניב).