מחקר זה בחן השפעה של למידה מבוססת טכנולוגיה על הישגיהם של 82 תלמידי כיתה ב' בפינלנד. נמצא כי כיתות שהתנסו בלמידה מבוססת טכנולוגיה הגיעו להישגים גבוהים בהפרש ניכר, שכללו כישורים מתמטיים, השיגו ציונים טובים, חישבו תרגילים בדיוק רב ומצאו תשובות בזריזות יתרה.

 דוח היחידה לפדגוגיה מוטת עתיד במשרד החינוך על פרויקט החינוך 2030 מספק תובנות מרתקות על אי התאמת בתי הספר לצורכי ההווה, התנאים ההכרחיים ליישום רפורמות נחוצות בחינוך, נזקי האי שוויון לכלל החברה (כולל החזקים), המאפיינים המשותפים למערכות חינוך מצליחות בעולם והגורמים העיקריים להצלחה במבחנים הבינלאומיים. כאן מובאים עיקרי הדברים, בחלוקה לסעיפים קצרים.

דוח מבקר המדינה לשנת 2021 עוסק בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

בשיח הציבורי והתקשורתי משמשים המבחנים הבינלאומיים כגון PISA מעין אולימפיאדה חינוכית – תחרות דירוג עולמית שמזמנת גאווה לאומית או הלקאה עצמית, לפי התוצאות. ואולם למבחנים אלה יש מטרות נוספות, חשובות יותר, והם יכולים ללמד על השפעות חברתיות, כלכליות ותרבותיות על טיב החינוך, על הקשר בין הישגים לבין עמדות תלמידים כלפי בית הספר, או בין הישגים לאוטונומיה ולרמת ההשכלה של מורים. בכוחם של המבחנים הבינלאומיים להשוות לא רק בין מדינות, אלא גם בין מגזרים שונים באותה מדינה – וכך וללמד על מידת אי השוויון והנגישות בחינוך בתוך המדינה.

החל בשנת 2014, בתחילת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, היתה הלמידה המשמעותית חלק מהמדיניות המוצהרת של המשרד. פירושה של למידה משמעותית הוא: גיוון וגמישות של תוכנית הלימודים בהתאם לשונות בתחומי העניין של התלמידים; הרחבת האוטונומיה הפדגוגית של המורים; ושינוי והגמשת משטר הבחינות והמדידה: פחות מבחנים אחידים וסטנדרטיים עם ציונים מספריים ושאלות בקיאות סגורות שמכוונות לתשובה אחת נכונה, ויותר הערכה מילולית על עבודות חקר ופרויקטים שמבצעים התלמידים, לרוב על נושאים שהם עצמם בוחרים.
לאתר הספר

אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך בארגון המדינות המפותחות OECD, הופיע בפורום חינוכי שנערך בדצמבר 2020 ביוזמת חוקר במרכז טאוב ובהשתתפות כ-150 בכירים במערכת החינוך בישראל. שלייכר דיבר על מבחנים, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, גודל כיתות, אי שוויון בין תלמידים, הכשרת מורים וריכוזיות במערכת החינוך

תנועת הסטנדרטים ביקשה להקנות תוכן לימודי זהה ואחיד לכלל התלמידים, במטרה להעלות את רמת הלימודים, אך גם כדי ליצור שוויון הזדמנויות לשכבות האוכלוסייה השונות, לצד הנחלת מורשת תרבותית, היסטורית ומדעית משותפת לכלל התלמידים בחברה. ואולם, שני גורמים פגעו בהצלחת התוכנית: 1. התלהבות יתר מהמבחנים. 2. צמצום המושג 'סטנדרטים' למספר מוגבל של מקצועות.

ציונים הם חלק מהסטטוס-קוו שתלמידים, הורים ומורים התרגלו אליו, אבל יש מה להרוויח משינויו וכדאי להציג את השאלות הבאות: האם מתן הציונים נועד למדוד, לתגמל או להעריך? אילו שיטות יאפשרו למורים להשיג את היעדים הללו בצורה הטובה ביותר? עד כמה יכולים המורים להיות אובייקטיביים? האם צריך להעריך את התלמידים מול מדד כלשהו, או אלה לעומת אלה?

מחלקת החינוך של ה-OECD, ארגון המדינות המפותחות, ערכה סקר נרחב בין נשאלים מ-59 מדינות שונות, בניסיון לברר כיצד מתמודדות מערכות החינוך בעולם עם משבר הקורונה ועם הדילמות שמעלה הפתיחה מחדש של בתי הספר. פורטל מס"ע יציג את הממצאים וההמלצות בסדרת סיכומים. סיכום זה יעסוק בפעולות שעל המדינות לנקוט כדי ליישם את לקחי המשבר באופן שיקל את ההתמודדות עם המשכו ועם האתגרים שיציב העתיד שלאחריו.