הוויכוח שנסב בשנים האחרונות על הוראה ולמידה סינכרונית לעומת סביבה מתוקשבת אסינכרונית לא תם ובוודאי לא נשלם , להפך. אסתי דורון , מומחית ללמידה מתוקשבת בבתי ספר, מעלה בבלוג שלה שוב את הדילמה הקיימת. כותבת אסתי דורון : "יחד עם זאת ככל שעוברים הימים ואני שומעת עוד הרצאות וגם צריכה להרצות בעצמי אני מוצאת את עצמי תוהה על ההבדל בין הלמידה הסינכרונית לבין ההוראה פנים אל פנים. אולי אני מצפה ליותר מדי, אבל נדמה לי שנכון לעכשיו רובנו "מעתיקים" את הידע שלנו מהעולם הפרונטאלי של הכיתה לרשת, ונותנים הרצאות מלוות שקופיות במפגשים הסינכרוניים ( אסתי דורון ) .

ההרצאה של ד"ר צביה לוטן דיווחה על ממצאים מחקר של קורס אקדמי, שהתנהל באתר רשת חברתית ייעודית לחינוך, ונבחן כחקר מקרה. המחקר התמקד בידע המקצועי שהתפתח באתר הרשת ובדפוסי הלמידה של הסטודנטים -מורים שהתגבשו בסביבה החדשה. הסטודנטים באתר עברו מתחושת חובה לפעולה מתוך מוטיבציה פנימית והם יזמו קידום תכנים מקצועיים – אישיים במהלך אינטראקציה עם הקהילה ( צביה לוטן) .

מאמר זה בא להציג פיתוח של ערכה פדגוגית ל- Moodle , ערכה אשר מטרתה להרחיב ולהעמיק את ההכרות של המורה עם מערכת ה- Moodle בהתאמה לדגמים פדגוגיים שונים ולהוות כלי מארגן להוראה בסביבת .Moodle . התוצר: ערכה הבנויה על גבי פלטפורמת ה- Moodle . הנושאים בערכה מאורגנים במבנה מודולארי, המאפשר למידה של כל מתודולוגיה בנפרד וללא קשר לנושאים האחרים ( נילי בלוך-מוזס, מיכל גלעדי ).

מאמר מעניין זה מתאר הפעלה ניסיונית של קבוצת פייסבוק כתחליף למערכת לניהול למידה LMS בקורס אקדמי. המאמר סוקר את התפתחות המחקר הקשור בשילוב פייסבוק בלמידה ובהוראה האקדמיים בארץ ובעולם, מוצגים ההבדלים בין קבוצת פייסבוק למערכות LMS אחרות על יתרונותיו וחסרונותיו, ומתואר ניסיון תקדימי להשתמש בפייסבוק כסביבה מלווה קורס המשתמשת גם כמאגר תכנים, גם כסביבה לאינטראקציה בין הלומדים ובין הלומדים למרצה וגם כסביבה לביצוע פעילויות למידה מקוונות שיתופיות ( חגית מישר טל , גילה קורץ , אפרת פיטרסה ).

הרצאתה החשובה של ד"ר ליזי כהן בפני מנהלי בתי הספר של תל אביב בראשית שנת 2012 יש בה כדי לטוות ולארוג את הנדבכים המשמעותיים לגיבוש למידה מתוקשבת כיום : בין הנושאים המשמעותיים המוזכרים במצגת ההרצאה : מודל TPACK לשילוב טכנולוגיה בתחומי הדעת, שיקולי דעת מכוונים בתכנון לימודים מקוון חשיבה מסדר גבוה במטלות מתוקשבות, מחוון לאפיון פעיליות מתוקשבות בהתאם לתפיסת עולם קונסטרוקטביסטית –חברתית, מרחב למידה מקוון לקורס/מקצוע בסביבת LMS , למידה הבנייתית , למידה אינטראקטיבית חקרנית, למידה שיתופית מקוונת , למידה שיתופית מקוונת באמצעות Google docs , פערים דיגיטאליים בלמידה מקוונת ( ליזי כהן).

הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך בשנת 2011 , כולל חומר הדרכה חדש. גוגל דוקס הוא למעשה מערכת אופיס (מסמכים, מצגות, גיליונות אלקטרונים וכולי) שיושבת על הרשת, והיא מאפשרת עבודה באופן פרטי ו/או באופן ציבורי על ידי אופציית שיתוף. העבודה פשוטה מאוד ודומה לעבודה בוורד. כאשר הקובץ נכתב במשותף ניתן לעקוב אחר התרומה של כל משתתף במהלך התהוות הקובץ. ניתן ליצור קישור מהמוודל אל קובץ הדוקס.אפשרויות לעבודה: מסמכים הנכתבים במשותף בקבוצות עם מרצה, עבודה משותפת על קבצים, מאגר קבצים היושב על "ענן" שניתן לגשת אליו מכל מחשב מקוון ועוד. הסקירה מרכזת את מיטב מקורות המידע שנכתבו לגבי גוגל דוקס בחינוך .

מכשירים ניידים וביניהם סמרטפונים, הולכים ונכנסים לשימוש בעולם האקדמי ובעולם החינוך ולדעת ד"ר אינה בלאו ילכו ויתפסו בהדרגה את מקומם של המחשבים הנייחים והניידים כשביחס הפוך, התפיסה הפדגוגית מכוונת ללמידה שיתופית מקוונות. על רקע זה , אלה פלג, מדריכת תקשוב ורכזת אשכול במשרד החינוך, תוהה לאור נסיוניה בהטמעת התקשוב בחדרי מורים, האם השטח מוכן וערוך לכך? האם תכנית התקשוב הלאומית מותאמת לרמת הצוותים בשטח? האם זו גזירה שציבור המורים יעמוד בה? ( אלה פלג) .

המורה והמחנכת סמדר סגליס כותבת בבלוג שלה על היתרונות והחסרונות של הפעלת יום מקוון בבתי ספר תיכוניים כשגרה קבועה ומחייבת . כותבת סמדר סגליס: "בארץ ימי הלימוד המקוונים הם עדיין בגדר המלצה, לעומת זאת, ישנן מדינות בארה"ב כמו: פלורידה, איידהו, טנסי ומישיגן שחוקקו חוק המחייב כל תלמיד תיכון ללמוד לפחות קורס מקוון אחד במהלך שנות לימודיו, ללא זה לא יוכל לקבל תעודה המעידה על סיום לימודיו בתיכון." היא מונה את היתרונות והחסרונות של יום לימודים שכזה ( סמדר סגליס).

במאמר זה המחברים חוקרים יותר את ממצאיו של מחקר שהוכיח מבחינה כמותית את חשיבותם של שלושה סוגי אינטראקציה: בין הסטודנטים, בין המרצה לסטודנטים ובין הסטודנטים לתוכן הקורס. המחברים דנים בסוגיות המתודולוגיות בשעלו מהמחקר ומציעים כיצד תוצאות אלה עשויות לשפר את הלמידה.

מאמר זה מדווח על השימוש והפוטנציאל של טכנולוגיות של סביבה לימודית מתוקשבת בבתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה. המאמר מדווח על הממצאים של מחקר איכותני לגבי התועלות של סביבה לימודית מתוקשבת בהתבסס על נתונים מחקר מקרים ב-12 בתי ספר יסודיים ותיכוניים באנגליה שנמצאים בשלב מוקדם של אימוץ הטכנולוגיות הללו.