תוצאות חיפוש עבור: חשיבה ביקורתית
מיון:
נמצאו 432 פריטים
פריטים מ-101 ל-120
  • תקציר

    תנועת ההאטה בחינוך קמה בסוף שנות ה-80 כתגובת נגד לחינוך הקונבנציונלי מונחה הסטנדרטים. בשונה מהגישה החינוכית הממוקדת בזיכרון של עובדות, ידע ומיומנויות שיש בהם צורך בעולם העסקים, גישת ההאטה רואה את המוקד של החינוך בטיפוח חשיבה ביקורתית, מודעות עצמית, משמעת, חוסן, מנהיגות, אמפתיה וחמלה. תנועת ההאטה בהשכלה הגבוהה שואפת לטפח בוגרים המבינים את הרלוונטיות של המקצוע והייעוד שלהם בתוך ההקשר האקולוגי, החברתי והתרבותי.

  • סיכום

    גלובליזציה ואינטרנציונליזציה (בינאום) יצרו צורך לדיאלוג בין-תרבותי בין אנשים בעלי תפיסות ואמונות שונות בקהילה ומחוצה לה. הוראת שפה זרה מהווה פלטפורמה מתאימה לחינוך ששם לעצמו למטרה לחנך את הסטודנטים לאזרחות בין-תרבותית. המאמר מתאר מחקר פעולה שנערך במסגרת קורס ספרדית באוניברסיטת קליפורניה. במהלך הקורס התנדבו הסטודנטים בעבודה עם מהגרים וקטינים פליטים ממרכז אמריקה. הממצאים הראו מודעות מוגברת של הסטודנטים למיומנות שפה וכן העמקת היכולת הבין-תרבותית.

  • תקציר

    המחקר הנוכחי בחן את כיצד משפיעות פעילויות חוץ-כיתתיות ושיטות הוראה ולמידה אינטראקטיביות בקורס 'מדע, טכנולוגיה ומודרניזציה' על חווית הלמידה של סטודנטים למדעי החברה. 400 סטודנטים הלומדים מדעי החברה באוניברסיטה בגאנה מילאו שאלון פתוח לפני הקורס, במהלכו ובסופו. ממצאי המחקר מצביעים על החשיבות של יצירת אווירה כיתתית נעימה בשילוב יישום שיטות הוראה ולמידה שיתופיות על מנת להגביר את השתתפות הסטודנטים בלמידה.

  • סיכום

    לשם מה ללמד היסטוריה? מהו הערך שיש להכרת העבר כאשר מטרתנו היא להכין את תלמידינו לעולם של המחר? מאמר זה מציג את הקשיים, הלבטים והביקורת הקיימת באקדמיה ובשדה באשר לרלוונטיות של תוכניות לימודים בהיסטוריה במאה ה-21. כמו כן, המאמר מציג את אופני ההתאמה בין תוכניות לימודי החובה בהיסטוריה למתודה ולדידקטיקה של תהליך הכשרתם של הסטודנטים כמורים להיסטוריה.

  • סיכום

    מאמר מדגים את שיטת ההוראה המרוכזת בתלמיד באמצעות דוגמה של קורס העוסק בתנועות דתיות חדשות, המכונות לעתים בשם "כתות". בקורס פועל המורה כדי לשבש ולערוך הזרה של קטגוריות והבחנות נוקשות בין "דת" לבין "כת". השיטה הפדגוגית מוצגת כיעילה גם בקורסים ובתחומים אחרים.

  • סיכום

    במוסדות ומחלקות להכשרת מורים, סטודנטים להיסטוריה לומדים תאריכים, עובדות, מאורעות ותיאוריות. אולם, בזכות הצבתם באתרי מורשת לאומיים, הם גם מעבדים ידע, צוברים ביטחון, מתבוננים בנקודת מבט סקטוריאליות, מבחינים בנרטיבים נוספים אשר מושמטים מספרי הלימוד וזוכים לחוויית לימוד מעשירה ומשמעותית.

  • סיכום

    המחקר הנוכחי ליווה קורס מקוון א-סינכרוני שיישם שילוב של אומנות חזותית בתוכנית הלימודים במתמטיקה. המחקר בחן את הקשר בין עיסוק באומנות לבין הבנת המושגים המתמטיים אפס ואינסוף, והשתתפו בו 127 סטודנטים להוראה. שילוב אומנות כגישת לימוד-הוראה תרם למוטיבציה של הסטודנטים, עורר בהם רגשות חיוביים, הגביר סקרנותם ונמצא קשור להישגים גבוהים במשימות מתמטיות. כמו כן, נמצא שלמעורבות פעילה ביצירת עבודת אומנות מקורית הייתה תרומה רבה יותר להישגים על פני בחירה וניתוח של יצירת אומנות קיימת.

  • סיכום

    מתמחים להוראת מדעי החברה בחינוך על-יסודי בארה"ב מודים שהידע שלהם על השואה מסתמך בעיקר על הפקות קולנוע הוליוודיות. מערכי שיעור רבים נוטים להתמקד בקורבנות השואה ובמעלותיהם של חסידי אומות העולם, במקום לחשוף את רשת משתפי הפעולה, הפאסיביות של העומדים מנגד, בנאליות הרוע של הרוצחים ושורשי תופעת האנטישמיות. כדי לחבר בין השואה לבין אירועים היסטוריים או אקטואליים גיבשו המשתתפים רשימה שכוללת את המהפכה האמריקאית, התנועה האפרו-אמריקאית לזכויות האזרח, מחאת ההמנון האמריקאי ועוד.

  • סיכום

    מאמר זה מציע הגנה על מדעי הרוח אשר מבוססת על כלכלה התנהגותית וכלכלת האושר. בלב ההגנה הזו מצוי הרעיון לפיו לימוד והוראה של מדעי הרוח יכולים להוביל לשימוש טוב יותר במשאבים כלכליים באמצעות שינוי של דפוסי צריכה. הנמקה מסוג זה יכולה לשכנע קובעי מדיניות ולהצליח היכן שהנמקות אחרות נכשלו משום שהיא מנוסחת במונחים כלכליים

  • סיכום

    דוח מבקר המדינה לשנת 2021 עוסק בנושא התמודדות הרשויות בישראל עם אתגר המוכנות לשוק העבודה המשתנה. ביקורת זו בוצעה בשיתוף פעולה בין-לאומי עם משרדי מבקרי מדינה של האיחוד האירופי ושל מדינות שונות: פינלנד, דרום קוריאה, איטליה, בולגריה וצפון מקדוניה.

  • סיכום

    על רקע מגוון רחב של מסגרות תיאורטיות שנוצרו בעשורים האחרונים בהקשר להנחיה ולהערכה של מתמחים להוראה, מחקר זה שואף להבנות ולהציג מסגרת אחידה. לשם כך, בוצעה מטא-סינתזה איכותנית של 82 מחקרים שבחנו הנחיה והערכה של סטודנטים להוראה. פיתוח מסגרת קוהרנטית בתחומי הנחיה והערכה של מועמדים יכול לסייע למרצים להוראה להסתמך על מידע עדכני, לפתח שפה משותפת, לחוש מיקוד וביטחון ולמקסם את יכולות המתמחים.

  • סיכום

    מדעי האדם תורמים לארבע אוכלוסיות או מסגרות מרכזיות: 1. מעסיקים, שבזכות מדעי הרוח נהנים מעובדים יעילים, חדשניים ורב-תחומיים יותר. 2. הקהילה הרחבה, בזכות אזרחים מיודעים יותר, שמיטיבים יותר להבין את העולם. 3. בוגרים של מדעי האדם, באמצעות הגדלת רמת השכר וההכנסה שלהם לאורך החיים. 4. החברה שלנו בכללותה, באמצעות תרומת המחקר במדעי האדם לפתרון בעיות חברתיות.

  • סיכום

    החל בשנת 2014, בתחילת כהונתו של שי פירון בתפקיד שר החינוך, היתה הלמידה המשמעותית חלק מהמדיניות המוצהרת של המשרד. פירושה של למידה משמעותית הוא: גיוון וגמישות של תוכנית הלימודים בהתאם לשונות בתחומי העניין של התלמידים; הרחבת האוטונומיה הפדגוגית של המורים; ושינוי והגמשת משטר הבחינות והמדידה: פחות מבחנים אחידים וסטנדרטיים עם ציונים מספריים ושאלות בקיאות סגורות שמכוונות לתשובה אחת נכונה, ויותר הערכה מילולית על עבודות חקר ופרויקטים שמבצעים התלמידים, לרוב על נושאים שהם עצמם בוחרים.
    לאתר הספר

  • סיכום

    באמצע המאה העשרים התעוררות ספקות ואכזבות באשר לחינוך הפרוגרסיבי, שנבעו משלושה גורמים עיקריים:

    הנחות שגויות באשר למוטיבציה של מורים ולנכונותם להירתם לתפיסה החינוכית החדשה.
    מחלוקת אידיאולוגית אשר הוציאה את מנהיגי הרפורמה אל מחוץ לקונצנזוס החברתי.
    סטנדרטים חינוכיים נמוכים שנתפסו כפגיעה ביוקרה הלאומית.

  • סיכום

    בתחילת המאה העשרים ואחת החלו להבין שהכלכלה החדשה מבקשת למכור ידע במקום מוצרים פיזיים. שוק העבודה המשתנה מבטל את החשיבה הקונפורמית והסטנדרטית, ודוגל בחשיבה יצירתית וביקורתית. דפוסי ההוראה והלמידה השתנו, כיוון שדור התלמידים החדש סיגל לעצמו מיומנות של חיפוש תשובות לשאלותיו, בין היתר בשל סימביוזה הולכת ומעמיקה בינו לבין טכנולוגיית המידע והתקשורת

  • תקציר

    אנדראס שלייכר, מנהל מחלקת החינוך בארגון המדינות המפותחות OECD, הופיע בפורום חינוכי שנערך בדצמבר 2020 ביוזמת חוקר במרכז טאוב ובהשתתפות כ-150 בכירים במערכת החינוך בישראל. שלייכר דיבר על מבחנים, חשיבה ביקורתית ויצירתיות, גודל כיתות, אי שוויון בין תלמידים, הכשרת מורים וריכוזיות במערכת החינוך

  • סיכום

    מורים אשר משלבים למידה חברתית-רגשית יכולים לפתח ולטפח מערכות יחסים חיוביות עם תלמידים, ליצור אווירה כיתתית תומכת ונעימה ולשפר את הישגי התלמידים. מורים המצליחים להטמיע את שיטות ההוראה האותנטיות שלהם בתוך תהליכי למידה חברתית-רגשית צפויים לסייע להניע להישגיות תלמידים חסרי מוטיבציה. אך, כאשר מורים חשים מבודדים, חסרי אונים או לחוצים, הם מדביקים את תלמידיהם – במודע או שלא במודע.

  • סיכום

    החינוך הפרוגרסיבי הוא במידה רבה תגובה לחינוך השמרני שהיה נהוג עד לתום מלחמת העולם הראשונה. מאפייניו של חינוך שמרני זה כללו משטר למידה קפדני, סדר, מאמץ, שקט, ציות, דיוק, קפדנות, משמעת, הוראה מונוטונית, תרגול, דקלום חסר משמעות ושינון. בתי הספר השמרנים היו נטולי חדווה והציעו מסגרת קודרת לילדים, בעלת סגנון הוראה פורמלי, נטולת מימד אישי ביחסו של המורה לתלמידיו; אלה נדרשו לדקלם טקסטים בלי יכולת להבין מה שאמרו. המורים בבתי הספר השמרנים ציפו לאחידות בהתנהגותם ובתוצריהם של התלמידים ולא עשו מאמץ לעורר את התעניינות בחומר.

  • סיכום

    בינתחומיות היא שילוב ושזירה של רעיונות ודרכי חשיבה מכמה תחומי דעת שונים במטרה להבין נושא-על המצריך אינטגרציית ידע ממספר תחומים, מאחר שלא ניתן להבינו כנדרש באמצעות תחום  אחד בלבד. במובן זה ניתן להתייחס לבינתחומיות כשלם הגדול מסכום חלקיו. זאת להבדיל מרב-תחומיות שפירושה שילוב בין כמה תחומי ידע, אך ללא אינטגרציה ביניהם – באופן שכל תחום שומר על זהותו הנפרדת.

  • תקציר

    כדרך התמודדות עם ההשלכות של צפייה והפצה של תכנים פורנוגרפיים בקרב מתבגרים, מערכות הבריאות והחינוך בבוסטון פיתחו תוכנית לימודים בת תשעה מפגשים להטמעה בבתי ספר תיכוניים. עיקרי התוכנית המוצגים בפריט זה, נוסו בחמש כיתות בשנת 2016, עוררו שביעות רצון ועניין בקרב אזרחים, מורים, בתי ספר ומחוזות לימוד, ולומדו בכ-300 כיתות נוספות בארה"ב ומחוצה לה, עד 2019.

שימו לב! ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על הכפתור בצד ימין