המציאות הפדגוגית מלמדת כי השילוב של תחומי התקשוב והאינטרנט בלמידה לא הוביל בהכרח לפיתוח מטלות לימודיות שיש בהן יצירתיות ואתגר רבים יותר בהשוואה לעבר נטול האינטרנט ועל כך מצרה ד"ר Ruth Reynard במאמרה החדש בכתב העת T.H.E JOURNAL . הכוונה היא לחינוך הגבוה וגם לחינוך הבית-ספרי הרגיל. המרצים והמורים לא מבינים בהכרח את חשיבות הרלבנטיות של המטלה המתוקשבת לתהליכי הלמידה וגם לא מפנימים את הצורך ביצירת מטלות יותר מאתגרות בקורס או בכיתה. אפשר להתגבר על חלק מליקויים אלו ע"י שיפור המשובים מהסטודנטים והלומדים, כלומר שילובם בהערכת המטלות ע"י סקרים מקוונים וסקרים רגילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה לשלב חשיבה ביקורתית על מנת לאפשר ללומדים לשאול שאלות וגם להטיל ספק. מטלה מקוונת ראויה צריכה להיות שזורה בתהליכים של למידה שיתופית (למידת עמיתים) ושיתוף פעולה בין לומדים פעילים. מטלה מקוונת ראויה צריכה גם לאפשר ללומדים להביע עצמם בדרך מאתגרת ולהביע את היצירתיות שלהם. בכל מקרה דרישות אלו, אינן צריכות לעמוד בסתירה למטרות הלימודיות של הקורס או השיעור וניתן לשלב ביניהם בהצלחה.

העלייה המתמדת בתוכניות למידה מתוקשבות באוניברסיטאות ובמכללות משמעותה לכאורה גם העברה של אסטרטגיות מועילות ומוצלחות של אסטרטגיות חשיבה מהכיתה המסורתית לקורס המתוקשבת. ההנחות התיאורטיות מצביעות לכאורה על אפשרות של שילוב אסטרטגיות לחשיבה ביקורתית בקורס מתוקשבות אך המציאות היא הרבה יותר מורכבת. נראה כי כ המרכיב האסינכרוני בלמידה מתוקשבת אינו מבטיח בהכרח שילוב אינרטי ואינטגראלי של חשיבה גבוהה או חשיבה ביקורתית. לעתים המערכת המתוקשבת נוטה לתעדף העלאה והורדה של תכנים לימודיים ולעתים נוח יותר למרצה לאחסן קבצים במערכת המתוקשבת. בכל מקרה , קידום תהליכי חשיבה גבוהה בקורסים תלוי ברמת האינטראקטיביות של המרצה או מנחה הקורס ומטבע הדברים מערכות למידה אסינכרוניות אינן מטפחות אינטראקטיביות רבה של המרצים או הסטודנטים. מתוך ממצאי המחקר עולה כי במערכת למידה מתוקשבת יותר מלמידה פנים-אל-פנים נדרש מאמץ מכוון מצד המרצה או המנחה בקורס המתוקשב לשילוב כזה ויש צורך במעורבות מכוונת שלו להבטחת השילוב האינטגראלי של חשיבה גבוהה בקורסים מתוקשבים באוניברסיטה או במכללה. צריך לחשוב מראש על שאלות מעוררות חשיבה , רפלקציה ודילמות שיוצגו בדיון האינטראטקטיבי בפורום הקורס ולא להסתפק רק בשאלות צרות לגבי התכנים או ביצוע המטלות ( Mandernach, B. Jean).

המאמר שנכתב ע"י מרצים וחוקרים מביה"ס לניהול באוניברסיטת יורק בקנדה מביע ספק אם המתכונת הקיימת של קורסים מקוונים אכן תורמים לפיתוח חשיבה ביקורתית בקורסים לניהול המתקיימים באינטרנט. המתכונת הקיימת של העברת קורס מקוון באמצעות תכנים דיגיטאליים , פורומים , הורדת קבצים ומפגשים וירטואליים תורמת בוודאי לכישורים טכנולוגיים של דיוק , אחריות, ושליטה במידע , אך המתכונת הפדגוגית שלהם היא לעתים לרועץ להקניית כישורי חשיבה וביקורת לסטודנטים הלומדים באופן מקוון . הדרישות הקיימות של הקורסים המתוקשבים מתנגשות עם הצורך הפדגוגי ליצור סיעור מוחין בקרב סטודנטים ומנהלים המתכשרים בקורסים מקוונים. הפער בין הטכנולוגיה לבין הפדגוגיה באינטרנט יש בו כדי ליצור אכזבה אצל הלומדים. למרות שהמרצים סבורים בטעות כי הקורס הוא שיטתי, עשיר ומאורגן , הרי נדרשת גישה פדגוגית אחרת להקניית כישורי חשיבה וחשיבה ביקורתית בקורסים מתוקשבים באינטרנט ( Morgan, G. & Adams, J).

הרצאתה המרתקת של ניבה פרי מתיכון עירוני ה' בחיפה כפי שהועברה ביום העיון המשותף למכון מופ"ת ולאגף חינוך יסודי: "בדק בית לשיעורי בית" , ניבה פרי דיווחה על המחקר המתמשך שלה בביה"ס תיכון עירוני ה' להפעלת תלמידים באמצעות בלוגים חינוכיים. הבלוג החינוכי מהווה הזמנה לרב שיח באינטראקציה בין הבלוגר לקהל הקוראים (תלמידים ומורה). שיח זה הוא לב ליבו של תהליך הלמידה המתועד בבלוג בכל שלב. מודל הלמידה בעזרת הבלוג החינוכי כלל יצירת טבעת בלוגים כיתתית מקושרת לבלוג המורה (רשימת הבלוגים של התלמידים כקישורים קבועים בכל בלוג), ממשק ידידותי לתלמידים, סרגל כלים פשוט ומותאם ללמידה, יכולת העלאת תכנים פשוטה וזמינה, שימוש ביישומי מדיה מתקדמים כולל יישומי ווב 2, ממשק ניהול פשוט למורה. מטלות הלמידה תועדו בבלוג האישי כמחברת מקוונת בלמידה מהבית בהנחיית המורה. מאפייניה הייחודיים של למידה זו במגוון תחומי דעת מושתתים על תרבות הקריאה/כתיבה ברשת תוך יצירת שינוי משמעותי להרחבת הלמידה מעבר לכותלי הכיתה בעזרת שיח מקוון בבלוג.

מאחר ורשת האינטרנט מכפילה את היקפי המידע הטקסטואלי שלה כל 8 חודשים , בעיית הערכת הרלבנטיות המידע בחינוך חוזרת ועולה כמיומנות חשובה שצריך לתת עליה את הדעת בחינוך. סוגיית הערכת מקורות מידע על ידי תלמידי תיכון היא סוגיה מורכבת כי העקרונות להערכת איכות המידע משתנים מעת לעת/ המחקר הנוכחי, שנערך בהולנד , ביקש לבדוק כיצד תלמידי תיכון פותרים בעיות של מקורות מידע בחיפוש באינטרנט וכיצד הם מעריכים את מקורות המידע על יסוד קריטריונים שניתנו להם. הממצאים מלמדים כי התלמידים מבינים את חשיבות הערכת המידע על סמך קריטריונים מונחים , אך לא תמיד מיישמים זאת. מסקנת המחקר : ההתמודדות עם הערכת מידע על ידי תלמידים אינה התמודדות טכנית של רשימת קריטריונים , אלא תוצר של חשיבה ביקורתי שיש להקנות להם באופן מושכל ושיטתי עוד לפני תהליך החיפוש וההערכה . ללא הטמעה של חשיבה ביקורתית לאורך זמן אין תלמידים מסוגלים להעריך את איכות המידע באינטרנט (Amber Walraven, Saskia Brand-Gruwel, Henny P.A. Boshuizen ) .

מחקר חדש של פרופ' יורם עשת וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מצביע על ירידה מדאיגה בחשיבה ביקורתית בקרב הצעירים. דווקא המבוגרים השתפרו בחשיבה החזותית וביכולת ליצור ידע חדש. מסקנה: הניסיון ולא הגיל קובע האם רמת מיומנויות חשיבה הדרושות להפעלת סביבות עבודה, למידה, תקשורת ומשחק במחשבים ואינטרנט נקבעת על פי הגיל או הניסיון? האם במהלך השנים מתרחשים שינויים ביכולות בני אדם מקבוצות גיל שונות לבצע מטלות הדורשות יישום מיומנויות חשיבה מסוגים שונים בסביבות עבודה דיגיטליות? ואם כן, מה גורם לשינוי? האם זהו הניסיון? או אולי דווקא המבנה הקוגניטיבי, הקשור לגילו של המשתמש?מחקר חדש של פרופ' יורם עשת מהאוניברסיטה הפתוחה וד"ר יאיר עמיחי-המבורגר מאוניברסיטת בר אילן מספק תשובות מפתיעות לשאלות אלה. במסגרת המחקר, שנערך בפרק זמן של חמש שנים, נבדקו יכולות נסיינים משלוש קבוצות גיל בביצוע משימות דיגיטליות. המחקר התבסס על מודל לחשיבה האנושית בעידן הדיגיטלי, שפיתח פרופ' עשת. לפי המודל, החשיבה האנושית מורכבת משש מיומנויות חשיבה בעת ביצוע מטלות בעבודה בסביבות דיגיטליות.