נראה שכיום העולם מתקדם במהירות עצומה וגבוהה יותר מאי-פעם. בינה מלאכותית, אוטומטיזציה, שינויים דמוגרפיים וחוסר יציבות גאו-פוליטית משפיעים על הכלכלה והחברה, מייתרים משלחי-יד מסורתיים ומחייבים הסתכלות מחודשת. על רקע זה, הכלכלן וחוקר הטכנולוגיה והחינוך, קלאוס שוואב, מסביר מדוע קורסים מקוונים, מרכזי בינה מלאכותית בקמפוס ושדרוג תוכניות לימודים קיימות אינם מספיקים. הוא קורא לשינוי מערכתי, הבנוי מארבעה שלבים, ומוצג במאמר.

בתחום של חינוך מקצועי-טכנולוגי, אוריינות אינה מתייחסת רק לקריאת טקסטים או חיבור מאמרים. אלא, היא מוכוונת לפיתוח וחידוד השפה המשותפת והחשיבה הפרודוקטיבית הנהוגה בעולם התעשייתי. כדי להנחיל לתלמידי על-יסודי את אוריינות השפה הזו, דרושה אסטרטגיית הוראה חדשה, כזו הרואה בשפה אמצעי לעיבוד, קידוד, יישום, הטמעה והצגה של ידע פרקטי בזמן אמת ובסביבות עבודה עתירות ידע. על רקע זה, המאמר מציג מודל חדשני השואף להציע למורים תשתית להטמעת אוריינות שפה בחינוך המקצועי-טכנולוגי.

בית הספר אינו פועל בוואקום, אלא בתוך ועבור קהילה שעוטפת ואותו. מערכת יחסים בריאה ותקשורת פתוחה בינו לבין הקהילה יכולה לקדם את ההישגיות הבית הספרית ולטפח את האקלים התרבותי. בכל בית ספר יש, או אמורה להיות, יחידה או מחלקה, שאמונה על טיפול בענייני תקשורת, רישום, גיוס משאבים, פיתוח ושיווק. לכל אלו קשר ישיר לקהילה העוטפת את בית הספר.

משרד החינוך באוסטרליה קורא לגישה פדגוגית-אתית ומבוססת-אדם החובקת את הבינה המלאכותית, מכירה בה ורותמת אותה לצרכי החינוך והחברה. מנהלי בתי הספר, מפקחי המחוזות ומנהלי האגפים נמצאים בעמדת מפתח בהקשר לאופני הטמעה והיישום, או הדחייה, של הבינה המלאכותית בהוראה ובהערכה. על רקע זה, המאמר מציג את היתרונות והחסרונות הטמונים בבינה מלאכותית בחינוך, מציע שפה משותפת עבור בתי הספר ברמה הארצית והבינלאומית, מביע תמיכה בשימוש ב-AI לצורכי הערכת לומדים ומציע דרכים חדשות לקידום למידה באמצעות בינה מלאכותית.