-
סיכום
מלחמת לבנון השנייה חשפה ילדים בצפון ישראל להתקפות רקטות יומיומיות. כדי להתמודד עם הצרכים הפסיכולוגיים הנרחבים, יושמה תכנית התערבות שהועברה על ידי מורים והתמקדה בחיזוק החוסן האישי. הילדים שהשתתפו בתכנית הראו ירידה מובהקת בתסמינים בזמן 2 ומספר תסמינים נמוך יותר באופן מובהק בהשוואה לקבוצת הביקורת בזמן 3. מורים הם גורם בעל ערך וחסכוני המסוגל לספק התערבויות מבוססות ידע קליני לאחר טראומה המונית ואסון.
-
תקציר
ישנה חשיבות גדולה למתי וכיצד ניגשים מנהלי בתי ספר ומוסדות לימוד אקדמיים לפיתוח מקצועי. לפי מאמר זה, העיתוי המושלם להשתתף בפעילות חיונית כזו, להעצים את הפוטנציאל האישי, לצבור חוסן מנטלי, להשתדרג מבחינה מקצועית ולטפח למידה לאורך החיים הינו חופשת הקיץ.
-
תקציר
כהכנה לשנת הלימודים החדשה, חשוב לסדר מחדש את כיתת החינוך המיוחד ולהכין את הקרקע לשנת לימודים מוצלחת. על רקע זה, ג'ן אדמס, מורה, מחנכת ורכזת חינוך מיוחד למעלה מ-20 שנה, מציעה תוכנית פעולה משותפת עבור הורי ומורי החינוך המיוחד לפתיחת שנה מוצלחת.
-
תקציר
מחקר זה גורס כי דווקא המרחק מבית הספר בחופשת הקיץ הופך את השיבה ללימודים למבהילה ומאתגרת פי כמה. אובדן השגרה היומיומית וסדר היום ומחסור בתמיכת עמיתים וצוותי הוראה הופכים את ההסתגלות המחודשת לבית הספר ב-1.9 לחוויה קשה ומלחיצה. על רקע זה, המאמר מנחה מדוע וכיצד בתי הספר והורים, במאמץ משותף, נדרשים להתערבות קיץ שמטרתה לשמר שגרה לימודית, לטפח שייכות חברתית ולגבש חוסן מנטלי.
-
סיכום
אוניברסיטת הרווארד מקבלת סטודנטים בשני מסלולים. המסלול הרגיל הוא עבור תלמידים טובים, המתחרים על בסיס כישוריהם האקדמיים. המסלול השני נועד לספורטאים, ילדי בוגרים, ילדי תורמים עשירים וילדי סגל. אלה מהווים 30 אחוז מהסטודנטים של הרווארד, ויש הרואים בכך בגידה בעקרון המריטוקרטיה. הסיפור התחיל בסטודנטים יהודים
-
תקציר
מאמר זה מניע את הקוראים לדון ולהתחבט בשאלה: האם צריך לקצר את החופש הגדול? עם בואם של חודשי הקיץ, התלמידים ברחבי המדינה יוצאים ל-72 או 62 ימים רצופים ללא שגרה לימודית. האם אפשר אחרת? מסתבר שכן. ביותר מ-3,000 בתי ספר ברחבי ארה"ב אין חופש גדול. במחוז לימוד בוושינגטון הבירה, למשל, שנת הלימודים נמשכת לאורך כל השנה וימי חופשת הקיץ מפוזרים כחופשות קצרות במהלך השנה.
-
תקציר
אובדן הקריאה של התלמידים במהלך הקיץ מהווה מקור לדאגה. מטרת המחקר הייתה לבחון את התפתחות הקריאה של התלמידים בכיתה ד' במהלך הקיץ. 5,113 תלמידי כיתה ד' מבתי ספר בארה"ב השתתפו במחקר. תלמידים שהישגיהם היו נמוכים מהממוצע במהלך השנה שיפרו את קריאתם במהלך הקיץ למרות שלאורך שנת הלימודים הראו שיפור מוגבל. לעומת זאת, תלמידים שהישגיהם היו מעל הממוצע במהלך השנה הראו ירידה בציוני הקריאה במהלך הקיץ.
-
סיכום
האם תלמידים מאבדים או מוסיפים ידע במהלך הקיץ? מאמר זה מציג ניתוח של נתונים של למעלה מ-3.4 מיליון תלמידים (מגיל הגן עד כיתה ח') מ-50 מדינות בארה"ב, אשר לקחו חלק במבחנים סטנדרטיים בקריאה ומתמטיקה. ממצאי המחקר מצביעים על כך שאובדן למידה בקיץ הוא נפוץ ומשמעותי, אבל אין זוהי תופעה גורפת. למעמד סוציו-אקונומי השפעה קטנה מאד על איבוד הידע. ירידה בהישגים בין האביב לסתיו בולטת במיוחד בקרב תלמידים שהראו את ההתקדמות הגדולה ביותר בלמידה במהלך שנת הלימודים.
-
סיכום
מהו תפקידה של הנעה פנימית לעומת הנעה חיצונית בקידום מיומנויות קריאה בחופשת הקיץ? מאמר זה בחן 223 תלמידי כיתה ג' בגרמניה ומצא כי מוטיבציה פנימית תורמת לשיפור בהבנת מילים ומשפטים לאורך חופשת הקיץ. לעומת זאת, מוטיבציה חיצונית (בתגובה לעידוד הורים ומורים או מתוך רצון להשיג ציונים גבוהים) לא תרמה לציונים במבחני ההבנה.
-
סיכום
מסמך שפרסם מרכז המידע והמחקר של הכנסת מציג את אחת הבעיות הקשות ביותר בחינוך מקוון בימי הקורונה: אי שוויון, והיעדרם של מחשבים או של גישה לאינטרנט בקרב משפחות רבות, בעיקר במגזרים הערבי והחרדי. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, ברבע ממשקי הבית בישראל אין אינטרנט ובשישית ממשקי הבית אין מחשב ביתי; כחמישית ממשקי הבית היהודיים אינם מנויים על אינטרנט לעומת כמחצית ממשקי הבית הערבים. בתנאים כאלה, רבים מאוד אינם משיגים גישה לחינוך מקוון, וערך השוויון בחינוך אינו מוגשם.
-
תקציר
חברות במועדון מקוון של קריאת ספרים במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לקרוא, להתעמק ולדון בטקסטים ספרותיים – בזמן הנוח להם. ג'ניפר סמית', מורה בחטיבת ביניים שמפעילה מועדון קריאה מקוון לתלמידי כיתות ז' ו-ח', חולקת את שיקוליה, רעיונותיה והמלצותיה על בסיס ראיונות ותצפיות שקיימה עם משתתפי התוכנית.
-
תקציר
כל הילדים רוצים חופש גדול, אבל האם זה גם מה שהם צריכים? התשובה היא: תלוי באילו תלמידים מדובר. סקירת ספרות זו מעלה כי אף שקצב ההתקדמות של כל התלמידים מואט בחופשת הקיץ, "אפקט הקיץ" השלילי הוא הגדול ביותר בקרב תלמידים מבתים מוחלשים. ילדים מבתים חזקים צוברים הישגים לימודיים גם במהלך החופשה, בעוד שבני גילם נותרים מאחור. לפיכך הפער בין ילדים מקבוצות אוכלוסייה שונות רק גדל בזמן החופשה. קשה לקבוע בוודאות מהי הסיבה לכך, אבל נראה כי הדברים קשורים בריבוי פעילויות קיץ (חוגים וקייטנות) ובאופן גידול ילדים המעודד עצמאות בקרב האוכלוסיות החזקות יותר. פתרון אפשרי לכך הוא ויתור על החופש הגדול והקמת בתי ספר שפעילים לאורך כל השנה (year round schooling).
-
תקציר
מאמר זה מציג חקר מקרה באמצעות מחקר פעולה המראה כיצד העצמת הורים לסייע לילדיהם ללמוד במהלך חופשת הקיץ מאפשרת לתלמידים לשמר ואף לשפר את הישגיהם בלימודים. במסגרת המחקר, הוענקו להורים לתלמידים בבית ספר יסודי הוראות וחומרי עזר על מנת לעבוד עם ילדיהם במהלך הקיץ. חומרי העזר כללו לא רק הנחיות לעבודה על נושאים הנלמדים בבית הספר כגון קריאה, מתמטיקה, חינוך גופני ומוזיקה אלא גם הצעות לסרטים ומסלולי טיול. נמצא שהדרכת המורים את ההורים כיצד ליישם את התכנית במהלך הקיץ וכך להגדיל את מעורבותם בלמידת ילדיהם אכן השפיעה לחיוב על הישגי התלמידים.
-
תקציר
בישראל מתמנים מידי שנה 350-300 מנהלי בתי ספר חדשים. מאות בתי ספר, אלפי מורים ורבבות תלמידים נתונים אפוא מידי שנה למהלך אפשרי של שינוי ותמורה – שלא לומר זעזוע – במערך המארגן חלק משמעותי מחייהם. המודעות לכך שתפקיד המנהל הוא קריטי להצלחתו של הארגון שבראשו הוא עומד ולקיום רמת חינוך נאותה, ושתקופת הראשית היא קריטית להצלחה בתפקיד, הביאה בשנים האחרונות לשינוי ולשיפור בהליכי הכנסת מנהלים חדשים: תהליכי המיון והבחירה מוקפדים יותר, המועמדים נדרשים לעבור קורס הכנה אינטנסיבי ולמנהל המתחיל ניתנת בשנתיים הראשונות שלו בתפקיד הדרכה מלווה, אישית וקבוצתית. המחקר ביקש לבחון את מהות התהליך הסוציאליזטורי של ההדרכה האישית המלווה (mentoring) בהקשר המקומי על תנאיו ותרבותו הייחודית: להבין באילו תנאים מתחיל המנהל החדש את עבודתו ומה קורה במפגשים ובשיח בין המדריך למודרך כתהליך המעצב זהות של מנהל ומסייע לו להתמקם ולהתבסס בתפקיד (שמחה שלסקי, ברכה אלפרט).
-
סיכום
במאמר זה, המחבר מתבונן בפעילויות שהתלמידים יכולים לבצע במהלך חופשת הקיץ הארוכה שלהם כדי למקסם את יכולתם המנטלית וכדי להישאר בשיאם (Dustin Le , 2015).
-
סיכום
בעשור האחרון חיזקה מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל את מחויבותה החברתית ופיתחה תכניות חדשות למעורבות סטודנטים בקהילה. רבות מהתכניות הללו משלבות בין ידע אקדמי לפעילות חברתית ובין תיאוריה לפרקטיקה. התפתחות זו היא חלק ממגמה בין־לאומית של חזרה לתפקידה המסורתי של האקדמיה כמקדמת ערכים של דמוקרטיה והשתתפות אזרחית פעילה. בהתבסס על שיטת "למידה מהצלחות", מציגים הכותבים סיפור הצלחה של קורס משַלב עשייה אחד, "מתורגמנות קהילתית" באוניברסיטת בר־אילן, וממנו גוזרים ארבעה מדדים עיקריים לבחינת הצלחה: מחויבות, עקביות, למידה והקשרים (מודל מַעֲלָ"ה). המאמר מדגיש את הצורך במחויבות של כל השותפים בתהליך: הסטודנטים, המרצים, המוסדות להשכלה גבוהה, ארגוני החברה האזרחית ונציגי הקהילות (דפנה גולן, יונה רוזנפלד).
-
לינק
הילדים הפכו לקולות מושתקים. צרכיהם האמיתיים הפכו לבלתי רלוונטיים. אחד הצרכים הברורים שלהם הוא דווקא חופשה מבית הספר. זו נדרסה תחת כזב אי חשיבותה. נכנענו למרחב מובן מאליו שבו חופשה מלימודים הפכה מגונה ויש לכובשה ועדיף בזול. אנשים צעירים (כמו מבוגרים) צריכים חופשה כחלק משחרורם העצמי מעול מסגרות כפויות וחונקות אשר ברובן מדכאות את יצירתיותם, מונעות את התפתחותם החשובה ממיקומם במבחנים בינלאומיים ( אריה קיזל) .
-
לינק
במסגרת השתלמות מורים In-service לאזרחות בתחום פיתוח תוכן דיגיטלי במהלך קיץ 2012 בה השתתפו כ 70- מורים בחרו אביב צמח, ושני זיו לשלב משחק כציר מקביל לציר הלימוד והעשייה המרכזי של ההשתלמות. המשחק, על תשתית Wandering , התנהל בשני סבבים, בהם המשתלמים התבקשו לבחון את ידיעותיהם בנושאי ההשתלמות – בצורה תחרותית. בסבב הראשון הוצגו בפני ה"שחקנים" שאלות רב-ברירה בלבד, ואילו בסבב השני שולבו גם שאלות טקסט-חופשי, אשר אפשרו מתן תשובות מגוונות ושונות (אביב צמח, ושני זיו) .
-
לינק
החשיבות של שילוב משחקי מחשב בתהליכי למידה הודגשה בשנתיים האחרונות ע"י מומחים לתהליכי למידה ותקשוב בחינוך , אך עד כה לא היה מענה מערכתי לצורך זה . מול מבול ההכרזות על חשיבות הנושא לא נעשה עד כה צעד משמעותי במערכות החינוך בעולם . המהלך האחרון של הקרן הפילנטרופית הגדולה בעולם , קרן Bill & Melinda Gates Foundation יש בו אולי כדי לקדם את קידום שילוב משחקי המחשב בתהליכי למידה בבתי ספר בארה"ב . ביל גייטס , מייסד הקרן הודיע על השקעה של 20 מיליון דולר לטובת פיתוח פלטפורמות מתוקשבות למורים שיאפשרו שילוב משחקי וידאו בלמידה.
-
לינק
מחקר חדש מבשר טובות להוצאות הספרים. במחקר העניקו החוקרים ל-852 תלמידים מעוטי יכולת 12 ספרים (לבחירתם) שאותם לקחו לביתם בסוף שנת הלימודים. הם עשו זאת במשך שלוש שנים רצופות. לאחר מכן בחנו החוקרים, בראשות ריצ'ארד אלינגטון מאוניברסיטת טנסי, את תוצאות המבחנים של אותם תלמידים. הם גילו כי התלמידים שלקחו את הספרים הביתה השיגו תוצאות גבוהות יותר באופן משמעותי במבחני הקריאה לעומת תלמידים אחרים. אותם תלמידים גם הושפעו פחות מאפקט "הדעיכה הקיצית" – אותה ירידה ברמת הלימודים שמשפיעה בעיקר על תלמידים ממשפחות מעוטות יכולת במהלך חופשת הקיץ. למעשה, נראה כי עצם החזקת אותם תריסר ספרים נשאה השפעה חיובית לא פחות מזו של השתתפות בשיעורים בחופשת הקיץ (שילוב של קייטנה ושיעורי השלמה). מחקר זה, לצד מחקרים רבים אחרים, ממחיש את כוחם האדיר של ספרים.
- 1
- 2

