מאמר זה מבקר את המודלים הקיימים להערכת אוריינות בבינה מלאכותית בחינוך, ומציג מודל חדש ואדפטיבי לאוריינות בינה מלאכותית המבוסס על התאמה הקשרית, צרכים מקצועיים, והתפתחות דינמית. מורים יוכלו להשתמש בכלי רפלקטיבי, כדי להעריך את אוריינותם בבינה מלאכותית

חדשנות פדגוגית משמעה שינוי, במכוון או שלא במכוון, של הפרקטיקה הקיימת: של מדיניות, של תוכנית הלימודים ומימושה, של דרכי הוראה והערכה, של חומרי למידה וסביבות למידה. הספר משקף תהליך מורכב של חדשנות פדגוגית, שהתרחש במוסד אקדמי ישראלי, תוך התמקדות בפדגוגיה של למידה מבוססת פרויקטים. הספר נועד לאנשי חינוך וביניהם מובילי מוסדות חינוך, המעוניינים להוביל תהליכים של חדשנות פדגוגית ברמת הפרט וברמת הארגון, ולסחוף איתם קהילות של לומדים וסגלי הוראה.

המחקר בחן תפיסות של מורי מורים ביחס לתוכנית 'חוויה סטודנטיאלית אחרת' (חס"א) המתקיימת במכללת סמינר הקיבוצים. הראיונות עם מורי המורים מלמדים על כך שהם עברו תהליך של שינוי בתפיסת ההוראה לתפיסות הוראה חדשות. חס"א נתפסה על ידם כחוויה מעשירה של הוראה מגוונת, משתנה ודינמית השוברת סדירויות ומורכבת ממגוון רחב של פרקטיקות. מורי המורים העלו צרכים הנוגעים להתפתחותם הפרופסיונלית, להסדרת תשתיות תומכות ולאיגום מחודש של הדרישות הקוריקולריות מפרחי ההוראה.

היוזמה למחקר יישומי בחינוך הוציאה דו"ח הסוקר את המחקר על דרכים לשיפור עבודתם של מורי המורים. הדו"ח סוקר תוכניות לפיתוח מקצועי של מורים מהעולם, ובוחן מהם אופני הניהול האפקטיביים. הדו"ח גם עורך השוואה לפיתוח המקצועי בתחום הרפואה. הדו"ח משיב על השאלות כיצד מנוהל מגזר מורי המורים ברחבי העולם, מהם מנגנוני ההכשרה וההסמכה למורי מורים, מהם מנגנוני הפיתוח המקצועי למורי מורים וכיצד מתבצעת הערכת מורי מורים. בנוסף בודק הדו"ח מהי המדיניות המנחה את הפיתוח המקצועי בתחום הרפואה בארה"ב.

מאמר זה מתאר מחקר איכותני שנערך בשמונה מכללות להכשרת מורים בישראל הבוחן את הזהות המקצועית של מכשירי מורים לנוכח שינויים חברתיים וטכנולוגיים שאירעו עם התפתחות טכנולוגיות תקשורת ומידע. זהותם המקצועית של מכשירי מורים מתוארת באמצעות שלוש גישות של זהות מקצועית: being, doing ו-having. ניתוח הרכיבים השונים, שנכללים בגישות אלה מספק תמונה עשירה בקשר לזהותם המקצועית של מכשירי המורים לנוכח תהליכי שינוי אלה.

המכללה האקדמית בית ברל הייתה מהראשונות שפיתחו תכניות הכשרה חלופיות לצד תכניות מסורתיות. במאמר זה מתמקדות המחברות בתיאור דגם ההכשרה המעשית של תכנית חותם. חותם היא תכנית השואפת לצמצם פערים חברתיים על ידי הכשרת צעירים איכותיים להיות מורים ומנהיגים בפריפריה החברתית והגאוגרפית במערכת החינוך בישראל. המועמדים המתקבלים לתכנית מתחייבים לשנתיים של הוראה במערכת החינוך ומתוך הנתונים שנאספו עד כה, שיעור הנשארים כמורים במערכת, מעבר לתקופת המחויבות, עומד על כ-80% (אורית אלמוג ואילנה מילשטיין).

השאלה האם למכללה יש שליחות בעולם היא שאלה שחשובה לי, פותחת פרופ' לאה קוזמינסקי, המשמשת כנשיאת המכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע מאז פתיחת שנה"ל תש"ע (2010-2009). "אני רואה את השליחות של קיי לפיתוח החינוך בנגב." את המאפיינים הייחודיים של מכללת קיי מדגימה פרופ' קוזמינסקי באמצעות חמישה תחומים, או עוגנים כלשונה, המלווים את עשיית המכללה. העוגן הראשון הוא הסטודנט, כפי שהיא מפרטת: "הסטודנט כאדם, על זהותו האישית והתרבותית, נצמא במרכז תהליכי הלמידה. אנחנו לא 'מיישרים' את הסטודנטים שלנו כך שיתאימו לתוכניות לימודים. ההיפך, אנו מעמידים את הסטודנטים, את זהותם ואת סגנונות הלמידה שלהם במרכז." ( ערגה הלר ).

הרצאה זו בנויה מסיפורים שנאספו ממורי מורים שהתבקשו לתאר ביטויים של "חדשנות פדגוגית" בתהליך של הכשרת מורים, תוך התמקדות האם הם משיגים פרספקטיבה ייחודית של מושג זה או מאמצים אידיאולוגיה קיימת (Dalit Levy and Lea Baratz, 2013).

אף על פי ששילוב מחשבים במערכת החינוך החל בישראל לפני כ-30 שנים, השינויים המשמעותיים התרחשו החל משנת 1992 כאשר הפרויקט הלאומי "מחר 98'" הוקם על ידי "הוועדה לחינוך מדעי וטכנולוגי בישראל". למרות ההתקדמות המשמעותית שהושגה במכללות לחינוך, נמצא כי התכניות להכשרת מורים לא סיפקו לפרחי ההוראה את היכולות ואת המיומנויות המתאימות כדי ללמד בעזרת טכנולוגיה בכיתות. בשנת 2011, משרד החינוך השיק יוזמה לאומית של הפיכת הכשרת המורים כך שתענה על הדרישות של המאה ה-21, תוך שימת דגש על הצורך לפתח מיומנויות המתאימות למאה ה-21 (Olzan Goldstein, 2013).