סקירת מידע זו מתארת 19 מרכזי חדשנות בחינוך הפועלים בישראל ומרכז למצוינות בחדשנות בחינוך באוניברסיטת טאלין שבאסטוניה. הסקירה מפרטת מדדי הצלחה, שיטות הערכה, השקפות עולם, חזון, מטרות, חברי צוות, בעלי תפקידים, דרך הכשרת חברי סגל, תקציב, שיטות עבודה, תשתיות טכנולוגיות, סביבות עבודה וקהלי יעד. הסקירה מסתיימת בחמש המלצות למרכזי חדשנות בחינוך.

על פי סקר שנערך בקרב 847 מורים וגננות בקטלוניה, ספרד, כדי לקדם מרחבי למידה חדשניים ולאפשר את פיתוחן של שיטות הוראה חדשניות, מוטב לעצב מחדש את הסביבה בבית הספר ולאבזר את בתי הספר בטכנולוגיות מידע ותקשורת. לשם כך, כדאי לחשוב מחדש על הפריסה המרחבית של הכיתה ועל העיצוב האדריכלי של בית הספר. כמו כן, כדאי לשלב שיטות הוראה חדשניות, גם כאלו שאינן בהכרח מבוססות-טכנולוגיה, אשר מעודדות עבודת צוות, פרו-חברתיות ופתיחות.

"חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית לפיה הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון ואת המוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח.

מכון קרנגי לקידום ההוראה (Carnegie Foundation for the Advancement of Teaching) הוא גוף מחקר אמריקאי שמבקש למצוא את הדרכים היעילות והטובות ביותר להטמיע חדשנות ושיפורים בתחום החינוך. המכון גיבש רשימה של שישה עקרונות-על להשגת שיפור במערכות חינוך קיימות, והם מופיעים ברשימה שלפניכם:

המאמר מתאר בהרחבה את התכנון והיישום של תכנית ייחודית לשינוי בבתי ספר יסודיים בארה"ב המבוססת על חיזוק אלמנטים רגשיים ואמפטיה במקביל לשינויים בדרכי ההוראה והלמידה . התכנית הייחודית המיושמת בכל בתי הספר של אוקלנד בארה"ב נקראת social-emotional learning (SEL) והיא נועדה לשפר את הרווחה הנפשית וביטחונם הרגשי של התלמידים בבתי הספר היסודיים במחוז החינוך ( 87 בתי ספר בהם לומדים 36 אלף תלמידים) . בתהליך היישום של הרפורמה הפדגוגית בבתי הספר נוטלים חלק 4400 מורים אותם מלווים צוותי ה תכנית SEL . כל המהלכים וההתערבויות מבוססים על הליך הנקרא Instructional Rounds , גישה שפותחה באוניברסיטת הרווארד (Vicki Zakrzewski ) .

פרויקט מחקר חדש בשיתוף "קדימה מדע" ומשרד החינוך בישראל . בפרויקט זה תלמידים מישראל, ארה"ב ומקסיקו עובדים בקבוצות של ארבעה תלמידים (שניים מישראל ושניים מארה"ב או ממקסיקו) למשך שמונה שבועות על פתרון בעיה מורכבת בתחום המדעים. כל צוות נדרש לחקור את המתרחש בסביבה אקולוגית בשם Animalia. התלמידים מראיינים את תושבי הסביבה ועובדי המפעל שבשטח Animalia, מנתחים דוחות מדעיים אודות מוטציות גנטיות של בעלי החיים שבסביבה, לוקחים דגימות מים ואדמה וקוראים חומרי רקע דיגיטליים. לכל חבר צוות תחום אחריות ייעודי (למשל, מדען מים או מדען תעשייה) וגישה למקורות מידע רלוונטיים לתחומו. על מנת להבין את הסיבות למתרחש בסביבה, עליהם לשתף פעולה באופן אפקטיבי באמצעות Google Docs המשולבים בסביבת העבודה Pearson OpenClass, קבוצות דיון ומפגשי Skype. במשימה המסכמת על כל צוות להציג תמונה אינטגרטיבית של הסיבות אשר גרמו להתרחשויות המוזרות ב-Animalia ( יגאל רוזן) .

התכנית של חברת גוגל להיכנס לתחומי ניהול הלמידה המתוקשבת ( LMS ) אינה מעידה בהכרח על חדשנות פדגוגית אלא על אסטרטגיה ותיקה של גוגל לקרב את המורים בבתי הספר לכלים וליישומים של גוגל. המערכת החדשה (עדיין בפיתוח) של גוגל תאפשר למורים לנהל את מטלות הלמידה באמצעות מערכת מקוונת ידידותית באינטרנט , לנהל מסמכים רלבנטיים ללמידה ולהוראה באמצעות גוגל דרייב ולעקוב אחר ביצוע המשימות של התלמידים .