שבילים לחינוך מבוסס מקום
גרנית דגני, ד' (2021). שבילים לחינוך מבוסס מקום. תל אביב: מכון מופ"ת
"חינוך מבוסס מקום" הוא תפיסה חינוכית לפיה הזיקה למקום פיזי מעניקה משמעות ייחודית לזהותו של הפרט. מתפיסה זו נגזרת פדגוגיה ייחודית המכונה "למידה מבוססת מקום"; פדגוגיה זו כוללת הנחלת ידע, מיומנויות והרגלים השואבים מהמקום הספציפי את הרצון ואת המוטיבציה להשפיע עליו ולהוביל לעשייה פעילה למענו. בהקשר הזה המונח "מקום" מבטא לא רק תחום מוגדר בזמן ובמרחב, אלא הזדמנות ללמידה המתבססת על חיבור בין ההיבט הפיזי להיבט הרגשי, בין המידע הנתפס בחושים לידע שנוצר בנפשו של הפרט לאחר המפגש עם השטח.
לרכישת עותק מודפס או מקוון של הספר
לקריאה נוספת: כל סיכומי המאמרים בנושא למידה מבוססת מקום
ספר זה דן בשלוש שאלות בהקשר לחינוך מבוסס מקום:
- מדוע צריך וכדאי ללמוד על פדגוגיה של מקום?
- מה מאפיין את הפדגוגיה של חינוך מבוסס מקום?
- איך מלמדים בפדגוגיה הזאת?
בהקשר הזה מוצגים בספר סיפורי מקרה מהתוכנית "שבילים", תוכנית אקדמית לתואר ראשון ולתעודת הוראה במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי באר שבע, בשיתוף המכון לחינוך דמוקרטי.
ד"ר דפנה גרנית-דגני, תושבת הנגב, עמדה בראש התוכנית "שבילים" במכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי בבאר שבע בשנים 2012 – 2018. כיום מנהלת תוכנית להסבת אקדמאים להוראה, אקטיביסטית ויזמית חינוכית; עוסקת במחקר בתחומי חדשנות פדגוגית ובפיתוח מקצועי של אנשי חינוך פורצי דרך.