בשיטוטה בספריה בבר אילן נתקלה אסתי דורון בעבודתה של יפעת דוד, (2007 ) תהליכים לימודיים וחברתיים בכיתה בה לומדים באמצעות מחשבים ניידים – בדיקת המוטיבציה ללמידה וההשגים הלימודיים -חקר מקרה. יפעת חקרה במהלך שנתיים את שילוב הניידים בחטיבת ביניים במרכז הארץ, בה יש כיתת כתו"ם. המחקר הוא מחקר איכותי וניתוח הנתונים נעשה בשיטת ניתוח תוכן. יפעת קבצה את הנתונים שנאספו לארבע קטגוריות מרכזיות לניתוח : האוירה הדינאמית בכיתה, מאפייני חדשנות פדגוגית בכיתת הניידים, גורמים המעכבים את הלמידה בסביבה המתוקשבת והכוחות התומכים בלמידה המתוקשבת. נתון מעניין הקשור לאוירה הדינמית בכיתה, מתייחס לשלושה שלבים של הסתגלות המורים והתלמידים לסביבת הניידים: שלב הציפייה וההתלהבות, שלב המשבר והאכזבה ושלב ההתאוששות לקראת התייצבות. זהו מודל מעניין מאד מכיוון שהוא מזכיר במקצת את מודל מחזור החיים של המוצר Product Life Cycle (אסתי דורון).

טכנולוגיות מידע ותקשורת נעשו חלק בלתי נפרד מחיינו והן משמשות כזרז לחדשנות במערכת החינוך. הספר מסכם ממצאי מחקר בינלאומי על אודות חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב, ומוצגות בו היוזמות החדשניות בבתי-הספר מן ההיבט התוכני והפדגוגי. כמו כן מוצג תפקידם החדש והמשתנה של המורים והתלמידים בתהליכי ההוראה והלמידה. הספר מיועד לאנשי חינוך המתעניינים בהיבטים התיאורטיים של הטמעת התקשוב בתהליכים פדגוגיים ובבתי-הספר, לאלה המעוניינים לשלב מחשבים ותקשורת בכיתתם או בבית ספרם ולמקבלי החלטות וקובעי מדיניות בתחום הטמעת יוזמות חדשניות המשלבות תקשוב במערכת החינוך (דוד מיודוסר, רפי נחמיאס, דורית טובין, אלונה פורקוש)

כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)

המחקר בחן חדשנות פדגוגית משולבת תקשוב של מורים למדע וטכנולוגיה בבית-הספר היסודי. לצורך המחקר נבחרו עשרה מורים, שידוע כי הם משלבים את המחשב כחלק בלתי נפרד בתהליכי הוראה ולמידה. הפעילות המתוקשבת של כל מורה נבחנה בארבעה תחומים מרכזיים: מאפייני זמן ומרחב, תפקיד המורה, תפקיד התלמיד ותוכנית הלימודים. בכל תחום הוגדרו שלוש רמות של חדשנות: רמת הטמעה, המתארת מצב התחלתי של שילוב התקשוב; שלב מעבר, שבו התקשוב תומך בו זמנית בפעילויות חדשניות ומסורתיות; ורמת התמרה, שבה חל שינוי מהותי באופן ההוראה של המורה. שתי השאלות המרכזיות שנבחנו במחקר: (א) האם וכיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי הוראתם של המורים? (ב) האם יש שונות בין רמות החדשנות בכל תחום אצל כל מורה, וכן בין רמות החדשנות בין המורים? מממצאי המחקר עולה, שבכל התחומים רוב המורים נמצאו בשלב המעבר ומעלה, אם כי אופן שילוב התקשוב שלהם שונה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטות ההערכה. מכאן שהתלמיד זוכה לתפקידים חדשים ולסמכויות נרחבות יותר, ללמידה מגוונת יותר וכן לשיטות הערכה חדשות. תחומים שהושפעו מן התקשוב קצת פחות הם יחסי מורה-תלמידים ושיטות ההוראה. שני התחומים שהושפעו במידה המועטה ביותר הם המרחב הפיסי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן, שהמבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב, וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתופי פעולה בין מורים. השוואה בין רמות החדשנות בתחומים השונים מגלה, כי רמת החדשנות של כל מורה באופן כללי הומוגנית למדי. גם השונות בין רמות החדשנות בין המורים נמוכה, כלומר המורים דומים זה לזה מבחינת רמת החדשנות שלהם (גלית בן-צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)