עיקרי הרצאתו של המורה והמחנך יניב סננס בכנס חדשנות פדגוגית של המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך, 29/5/13 . עיקרי ההרצאה עסקה בשימוש בסביבה מתוקשבת מסוג MOODLE ליצירת עניין וסקרנות בקרב התלמידים אותם הוא מלמד בביה"ס ( יניב סננס) .

גיא לוי, מנהל החדשנות במרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח), מאמין בכוחה של הטכנולוגיה בחינוך: "העולם השתנה, הילדים השתנו, בית הספר צריך להתאים את עצמו… אם תוסיף למורים טובים את מיטב הטכנולוגיה תקבל מערכת חינוך מצוינת". היכולת ליצור למידה שיתופית ולפתח יצירתיות וחשיבה ביקורתית (מה שמכונה מיומנויות המאה העשרים ואחת) באמצעות הכלים השיתופיים, ובעיקר הרשתות החברתיות. הרשתות האלה והרשת בכלל מאפשרות לפתוח את האופק עד אין־סוף ולהגדיל את הכיתה לממדים של העולם ( יורם הרפז) .

בשנים האחרונות מערכת החינוך הישראלית מטמיעה טכנולוגיות דיגיטליות חדשניות על -מנת לשפר תהליכים פדגוגיים. מאמר זה בוחן פיילוט להטמעת טאבלטים בבית -ספר יסודי. שאלות המחקר מתמקדות בתרומת הטמעת הטאבלטים לתהליכי ( 1) למידה ( 2) הוראה ו( 3) התרבות הבית -ספרית. מחקר איכותני זה מצליב ממצאי ראיונות חצי -מובנים עם מנהלת בית -הספר, ארבעה מורים ושלושה הורים המלווים את התהליך, עם ניתוח רפלקציה שכתבו המורים בבלוג, וכן עם קבוצת מיקוד לתלמידי כיתה ה' ותצפיות בלתי –מתערבות בעבודתם עם הטאבלטים. התוצאות מראות שטכנולוגיה אישית לתלמידים יכולה לתמוך בלמידה אישית ושיתופית, עבודה עם תכנים אותנטיים, למידת מולטימדיה ושימוש בספרי לימוד דיגטליים בתוך הכיתה, כמו גם בלמידה ניידת ( תמר שמיר-ענבל, אינה בלאו ) .

גיא לוי, מנהל החדשנות הפדגוגית במרכז לטכנולוגיה חינוכית, מדבר בסרטון הווידאו על המגמות המובילות בחינוך בעולם. בפתח הרצאתו המוקלטת בוידאו הוא מתייחס לכיווני ההתפתחות הבאים : פיתוח תחום הלמידה מבוססת היכולות ( capacity learning) כמגמה עתידית , פיתוח התחלתי של סביבות למידה מתוקשבות המתאימות עצמן להתקדמות התלמידים בלמידה. ההתפתחות המרכזית היא למידה מסוג Blended learning , שמשמעותה שילוב בין למידה מסורתית פנים אל פנים ולמידה מקוונת. אחד הביטויים העיקריים שלה הם הקורסים המקוונים ההולכים ונעשים נפוצים בבתי ספר רבים בארה"ב ובאוסטרליה וניסיונות ליישם את מודל "הכיתה ההפוכה".

ראשיתו של המחקר בקורס "טכנולוגיה כסוכנת שינוי בבית הספר" במסגרת -התמחות תקשוב ולמידה בלימודי תואר שני במרכז ללימודים אקדמיים . הקורס יישם מודל פדגוגי המאופיין במידה גדולה של פתיחות וגמישות, במטרה לטפח אצל הסטודנטים את הכישורים להתנהלות יעילה בסביבת חינוך מתוקשבת, מורכבת ודינמית. ההתנסות נעשתה במסגרת תיאורטית של הפדגוגיה "ארגון עצמי", המאפשרת באופן ספונטני התהוות סדר חדש, מתוך מה שנראה על פניו כמצב כאוטי .העקרונות המנחים בגישת ה"הארגון העצמי" הם פתיחות מערכתית ושינוי מקומו ההיררכי של המרצה , במטרה לאפשר אוטונומיה בהתפתחותם המקצועית של הסטודנטים וכפועל יוצא מכך יישומם של רעיונות פדגוגיים מהותיים –וחדשניים בתחום החינוך (שרה שדה).

בתורות הניהול המתקדמות כיום יש חשיבות לגיבוש דרך שנועדה להעביר את הארגון מהמצב הקיים למצב המתואר על ידי החזון, הייעוד והמטרות, תוך התחשבות באילוצי היכולות והפוטנציאל שלו. אחת השיטות הנפוצות ב- 20 השנים האחרונות היא SWOT שנועדה להציע אסטרטגיות המבטיחות הלימה מרבית בין המערכת הפנימית של הארגון לסביבה העסקית. האם מודל הSWOT מיושם בתחומי החינוך ?

דדי צוקר, שותף ומנהל בחברת "בליגיר" המפתחת לימודים באמצעות טאבלט, והרב אליעזר קורצוויל, מנהל הנתיב לחברה ולמשפט בקרית החינוך אמ"ית כפר בתיה, דנו בהרצאה משותפת במידת ההצלחה ובנקודות התורפה שהתגלו בניסיונות הראשונים של לימוד באמצעות טאבלט בישראל. 6 בתי ספר בבת ים משתתפים בניסוי הטאבלטים וביה"ס אחד ברעננה ( אמ"ית , כפר בתיה) . עיקרי הרצאה משותפת בכנס השנתי לתקשוב בחינוך ובהוראה , מכון מופ"ת , 28 במרץ 2012 .

המודל דיאלוג יצירתי בבית חינוך רמות חפר עושה שימוש בתוכנית הלימודים של משרד החינוך, כמו בבתי ספר אחרים, אלא שלדרך הלמידה המקובלת , המסורתית, נוספו דרכי למידה המקנות מיומנויות נוספות. הדרך הזו כוללת כמה שלבים : עבודת חקר בקבוצות , הגשת תוצרים והצגת המסקנה והתוצר בפני קהלים שונים במסגרת בימת שיתוף. התלמידים , מכיתה ז' עד י"ב , נבחנים במהלך שנות לימודיהם בדרך זו ואף ניגשים לבגרויות על פי מודל הדיאלוג היצירתי ב14 מקצועות מגמה וכן באזרחות, ספרות ואנגלית. המודל שנועד לפתח את האינטלגנציות הרגשיות והבינאישיות של התלמידים , מציע דרך הערכה חלופית ללמידה ( רווית שרף) .

על הבעייתיות של שינוי ממעלה שניה אצל מורים המשולבים בתוכניות התקשוב בבתי ספר אפשר ללמוד ממידע מעניין שהביא לידיעתנו לנו ג'יי הורוויץ בבלוג המעניין שלו. גם התגובה של המורה רווית לאותו מאמרון מלמדת על הבעיה ויותר מכך על האילוצים אתם מתמודדים המורים .פרופסור לארי קובן המצוטט במאמרון מציין שמורים אכן משלבים כלים מתוקשבים ועזרי הוראה חדשים לתוך הכיתה, והוא גם מדגיש שבעקבות זה בהחלט ניתן לראות שינויים. אבל האם מדובר בשינויים מהותיים?

אנו יודעים מעט יחסית על הדילמות של אותם מורים המתמודדים עם שילוב התקשוב בכיתה עפ"י תפיסות של חדשנות פדגוגית. מה שלמדנו מהדיווח החשוב שהביא ג'יי הורוויץ הוא שיש פער מהותי בין כוונות המערכת החינוכית בנוגע חדשנות בתקשוב בחינוך ובין המציאות בפועל הנכפת על המורה בכיתה. מתברר שכאשר המערכת החינוכית מדברת על חדשנות הכוונה היא למשהו שונה ממה שהמורה המוזכר בדיווח עושה בכיתה שלו. המורה המתוקשב החדשני בתפיסתו ( כפי שמתואר במאמרון) משתדל להמשיך ליישם את התפיסה החינוכית שלו בעזרת התקשוב. לא אמרו לו שעליו להפסיק לעשות את מה שהוא עושה. אבל הזמן שעומד לרשותו לעשות זאת הצטמצם מאד. לפני שהוא יכול לעסוק בפעולות שמושכות אותו (ואת תלמידיו) עליו קודם להשלים שיעורים נוספים. אם בעבר חש המורה המתוקשב החדשני שהוא חלק מקבוצה של אנשי חינוך שמפלסים דרך חדשה באמצעות התקשוב, עכשיו הוא חש שהמערכת כולאת אותו לתוך פינה צדדית של המתרחש החינוכי.

בסינגפור מופעלת מאז שנת 2007 תכנית תקשוב חדשה, שנקראת FutureSchools@Singapore. תוכנית זו היא שלב פעולה המהווה חלק מתכנית רב-שנתית גדולה יותר לתקשוב החינוך הנקראת MasterPlan for IT in Education (MPITE). בתכנית זו מושקעים מאות מיליוני דולר בבתי הספר, בפלטפורמות ממוחשבת לניהול הלמידה (LMS), בחיבור לאינטרנט מהיר, בהקמת פורטלים בית ספריים ובהצטיידות מחשבים, אך נעדר ממנה יסוד של חדשנות פדגוגית או חזון ברור. במסגרת התוכנית מופעלים הרבה פרויקטים מתוקשבים לניהול למידה מתוקשבת באמצעות האינטרנט, אך מתגובות ההורים וגורמי חינוך אחרים נמצא כי התכנית איננה מלהיבה מבחינה פדגוגית או מבחינת הפיתוח המקצועי של המורים.

המחקר בחן הטמעת טכנולוגיות מידע ותקשורת במוסדות אקדמיים לחינוך ולהכשרת מורים במסגרת רשת עמיתי מחקר ובתמיכת רשות המחקר של מופ"ת. נבחן היקף השילוב של טכנולוגיות המידע בקרב סגלי ההוראה וחדשנות פדגוגית שהתקשוב קידם. במחקר השתתפו 403 מרצים. הנתונים נאספו באמצעות שאלון לחברי הסגל האקדמי במכללות, בשני אופנים: שאלון מקוון ושאלון מודפס. השאלון בחן את דרכי שילוב התקשוב בהוראה, עמדות של מרצים כלפי שילוב התקשוב בהוראה , מיומנויות שימוש בכלים מתוקשבים, קשיים בשימוש בטכנולוגיות אלו, שימוש בערוצים מתוקשבים להתפתחות מקצועית ונתונים נוספים .לפי הממצאים , שילוב התקשוב במכללות מפותח ומתרחש בהיקף רחב יחסית, אך רוב המרצים משלבים תקשוב בהוראה ברמות שימוש בסיסיות, ומעטים מגייסים את התקשוב ליצירת שינוי בדרכי ההוראה שלהם. מסקנות המחקר והשלכותיו מצביעים על הצורך בהרחבת שימושי התקשוב בקרב המרצים.

המחקר שהוצג בכנס מיט"ל 2009 הוא חלק ממחקר מקיף תלת-שנתי שבודק את שילוב טכנולוגיות המידע במכללות לחינוך בהיבטים הבאים: מדיניות ותהליכי הטמעה, שילוב התקשוב בהוראה בקרב המרצים, הכשרת פרחי הוראה להוראה מתוקשבת, חדשנות פדגוגית, השלכות על תרבות המכללות. המחקר נערך בחסות רשות המחקר של מכון מופ"ת. במחקר השתתפו 10 חוקרות מ-5 מכללות לחינוך. שאלות המחקר : באיזה מידה ובאילו דרכים משלבים מורים המורים את הטכנולוגיה בהוראה? מהם קשרי הגומלין בין אוריינות להוראה מתוקשבת לבין נתוני רקע של סגל הוראה, מערך תמיכה פדגוגית, טכנית ומינהלית במכללות, קשיי המרצים? רוב המרצים משלבים בהוראה משימות מתוקשבות בסיסיות (חיפוש באינטרנט, עבודות מוקלדות, תקשורת בדוא"ל), אך מעטים (כ10%) משלבים משימות מתקדמות (ויקי, בלוג ועוד, חקר). רבע מהמרצים משלבים משימות הממוקדות בהכשרת סטודנטים להוראה מתוקשבת. מיומנויות: רוב המרצים משתמשים במידה רבה בכלים בסיסיים (דוא"ל, מעבד תמלילים, אינטרנט) ומעטים משתמשים בכלים מתקדמים (ויקי, בלוג, מפגשים סינכרוניים).