מטרת המחקר הייתה לתאר את תופעת ההיעדרויות בקרב מורים במדינת ישראל ולנסות להסביר את מאפייניה העיקריים של התופעה על פי גורמי רקע אישיים ומוסדיים. (זהבה רוזנבלט, אריה שירום)

המחקר זה הוא חקר מקרה שנערך במכללה להכשרת מורים וכלל שלוש משתתפות. הוא ביקש לבדוק את הקשיים שבהם נתקלים הנכנסים לתפקידי ניהול ביניים במכללות להכשרת מורים ואת צורכי התמיכה שלהם. ההנחה שעמדה בבסיסו הייתה שכאשר מנהלים מתחילים יבינו טוב יותר את זירת עבודתם, יהיו מודעים למקורות קשייהם ויזכו לתמיכה מקצועית מכוונת, הם ישקיעו פחות אנרגיה בתהליך הסוציאליזציה ויתפנו לניהול מקצועי ויעיל. (מיכל גולן)

הגישה העומדת בבסיס עבודה זו היא גישה בין-תחומית הבוחנת את בית הספר הקהילתי בזיקה למושגים "חברה","קהילה" ו"חינוך קהילתי" מצד אחד, ולתיאוריות ולמערכות מושגיות המתייחסות אל בית הספר כאל ארגונים חברתיים פתוחים ובוחנת תמורות ותהליכי שינוי בארגונים אלו, מצד אחר. (דליה מצר)

ההישגים המאכזבים של תלמידי מערכת החינוך בישראל נובעים מהמבנה הארגוני-חינוכי של בית הספר. כדי להביא להישגים ולהניע ללמידה עלינו לארגן את בית הספר מחדש. הסיבה הפדגוגית המכרעת למיעוט ההישגים היא שהמבנה הפדגוגי הנוכחי של בית הספר אינו מאפשר מימוש עקרונות חינוכיים שבלעדיהם אי-אפשר להגיע להישגים גבוהים בחינוך ובהוראה. מחבר המאמר , ד"ר אברהם כהן, מציע מבנה אלטרנטיבי של חטיבת הביניים. מבנה אלטרנטיבי כזה אינו מחייב תקציב נוסף. כל מה שדרוש הוא ארגון אחר ושינויים מסוימים ( שאינם תלויי תקציב ) בהכשרת מורים . ביסוד ההצעה פיתוח 9 מסגרות למידה שונות ומתואמות לתלמידים על פי רמת המיומנויות שלהם , פערי הידע והמוטיבציה. המסגרות המגוונות מאפשרות ומחייבות , מעצם טבען , מימוש עקרון אחר- גיוון דרכי ההוראה , דרכי ארגון החומר ללמידה ודרכי ארגון התלמידים. האינדיווידואליזציה , האינטרס , הרלוונטיות והגיוון מגבירים את המוטיבציה ללמידה. ( אברהם כהן).

עניינו של מחקר זה הוא לא רק בזיהוי התמורות והרווחים של הסטודנטים מחוויית הלמידה הוירטואלית אלא בעיקר ניסיון להעריך את תחושותיהם וחוויותיהם של סטודנטים שלמדו בקורס הוירטואלי, מתהליך הלמידה מרחוק. מממצאי המחקר נראה שאלמנט "החוויה" של למידה מבוססת אינטרנט, מהווה חלק משמעותי המתווסף ללמידה בקורס וירטואלי. ממכלול נתוני המחקר ניתן לזהות תרומות ורווחים מהלמידה בקורס הווירטואלי, והם: קידום מיומנויות אוריינות המידע, חשיפה למגוון מידע מקוונים, נגישות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות והתמודדות עם טכנולוגיות חדשות, חשיפה לאינטראקציות וירטואליות בין אישית חדשות והגברת תחושת ההעצמה וקידום מקצועי (רפי גלברט, עפרה ניר-גל).

המחקר הנוכחי נועד לבדוק האם פוטנציאל זה אכן ממומש, וזאת באמצעות בחינת דפוסי ההשתתפות של הסטודנטים בפורומים בקורסים אקדמיים מקוונים המהווים חלק מפרויקט רחב היקף של שילוב האינטרנט בהוראה. ניתן לזהות סימנים ראשונים ברורים, אם כי מעטים, של קורסים המממשים את הפוטנציאל הגלום בכלי רב עוצמה זה. מימוש הפוטנציאל המתבטא בעצם השימוש בפורום כחלק אינטגראלי של הקורס, אינו מובן מאליו, לא עבור המרצים ולא עבור הסטודנטים: רק מרצים מעטים יחסית בחרו להשתמש בהוראה באמצעות הפורומים כחלק מאתר הקורס הוירטואלי, ורק כמחצית הסטודנטים השתתפו בפורום באופן פעיל (מיכל טיקוצ'ינסקי)

המאמר משרטט באופן ראשוני את הרקע לקיומה וצמיחתה של קהילת מעשה וירטואלית, תוך יחוסו לידע המצטבר בתחום קהילת המעשה מזה ולתנאים המבדילים והמייחדים את פעילותה במדיום הוירטואלי מזה. המאמר מציג את המתח הקיים ביחס לקהילת המעשה הוירטואלית בין אפשרות לממשות, את ההכרעה הראשונית והיום-יומית הנדרשת עקב כך, את תנאי חייה השונים והתמודדותה הייחודית עקב חשיפתה לספירה הציבורית ואת השוני הקיים בה בייצוגי הזמן והמרחב. במסגרת ההרצאה ננסה להמשיך הלאה ולטפל בסוגיות של זהות ותהליכי ייצוג אישיים וקבוצתיים בקהילת מעשה וירטואלית ובתפקידי המנהיגות והמודרטור בקהילות אלה, זאת לצד הצגת סיפורי מקרה, ו- Best Practices הנחוצים להתנעה והפעלה אפקטיבית שלהן. (אריאל מוסק)