המעבר מהכיתה הפרונטלית, בה קיים מבנה חברתי של בידוד ויחידנות, אל הכיתה השיתופית – בה קיימים יחסי קרבה ואינטראקציה בין-אישית, דורש את הכשרת התלמידים והמורים לסוציאליזציה של כיתה שיתופית (הרץ-לזרוביץ 1995, 1996). בשיטת אל"ש (אוריינות בלמידה שיתופית) מציעות פרופסור הרץ-לזרוביץ וד"ר ברוריה שד"ל מאוניברסיטת חיפה, לפעול בדרכים המשלבות את המרכיבים הבאים: מיסוד זהות קבוצתית, בניית צוותים בכיתה, חלוקת תפקידים, הכשרת תלמידים מנחים לקבוצות. (רחל הרץ-לזרוביץ, ברוריה שדל)

אחד המאפיינים העיקריים של מורים מומחים הוא הייצוגים המעמיקים שלהם בנוגע להוראה וללמידה. אין הבדל בין מורים מומחים ומורים מנוסים מבחינת 'כמות' הידע שלהם בנושאי הלימוד או בנוגע לאסטרטגיות הוראה. אך המורים המומחים שונים מהמנוסים באופן שבו הם מארגנים ומייצגים את ידע התוכן ובאופן שבו הם משתמשים בו. מורים מומחים משלבים חומר חדש הקשור לידע התוכן שלהם עם ידע קודם; הם מסוגלים לקשר בין נושא השיעור הנוכחי ונושאים אחרים בתכנית הלימודים; והם יוצרים שיעורים מקוריים משלהם על ידי שינוי, שילוב ותוספות לתכנית המקורית בהתאם לצרכים של תלמידיהם וליעדים שהם מציבים לעצמם ( John Hattie ).

אימון מבוסס למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) הוא ביסודו תהליך קונסטרוקטיביסטי המציב בפני הסטודנט את הצורך לגבש כיווני פעולה שונים. יש כאן תהליך של נקיטת יוזמה ופעולה כחלק מתהליך האימון הקוגניטיבי. מחקר זה בוחן את ערכה המעשי והפדגוגי של למידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) כאסטרטגיה לשיפור ההבנה המעמיקה של המתכשרים להוראה למצבים שונים ומשתנים המתרחשים בכיתה. המטרה של המחקר הנוכחי הייתה לבדוק האם תהליך הלמידה מאותגרת בעיות (Problem-Based Learning) היה מועיל לפרחי ההוראה, אילו דפוסי חשיבה התגבשו אצל פרחי ההוראה במהלך ההתמודדות וכיצד המורים המאמנים הגיבו וכיוונו את פרחי ההוראה כדי שיהיו ממוקדים בתהליך וכדי שידעו כיצד לבחון באופן עצמי את הלקחים וליישמם (Carole Basile, Flo Olson, Sally Nathenson -Mejia).

במוקד המאמר מוצגת ההבחנה בין הערכה פנימית של בית הספר לבין הערכה חיצונית שלו. הטיעון המרכזי של המאמר הוא ששני סוגי ההערכה חיוניים לבית הספר ולמערכות חינוך, ולכן, השאלה אינה עוד מי מהן חשובה יותר, אלא כיצד ניתן לקיימן זו בצד זו לטובת שיפורו של בית הספר. הערכה פנימית והערכה חיצונית יכולות להתקיים זו בצד זו ואף להפיק תועלת הדדית אם יווצרו תנאים מתאימים לדיאלוג בין השתיים. הערכה פנימית יכולה להרחיב את נקודות המבט של ההערכה החיצונית, לעזור בפירוש ממצאיה ולהגדיל את מידת השימוש בממצאי ההערכה. (דוד נבו)

במחקר, שבחן 37 מורים מנוסים שמלאו תפקיד חונכים למורים מתחילים, נמצא שמורים חונכים מסוגלים למקד את המתחילים בלמידת התלמידים, ובמיוחד בחלשים שבהם, כבר בשלבי ההוראה הראשונים. לשם כך נזקקים החונכים לידע על תלמידים ועל למידת מורים, על פדגוגיות להוראה בכיתה ולהדרכת מורים, ובמיוחד ידע רב רובדי ויכולות בכמה תחומים של הערכה. שימוש נכון בידע זה עשוי להעמיד במרכז את הלמידה של התלמיד ולעזור למורה המתחיל ליצור שיטות לעיצוב ההוראה תוך היענות לצורכי התלמידים השונים. תוצאות מחקריות אלה מציבות אתגר בפני דרכי עבודה שמרניות של חונכים וקוראות ליצירת בסיס ידע רלוונטי להתפתחות החונכים כך שימקדו את המורים המתחילים בשלב מוקדם בהוראה אינדיווידואלית בהתאמה לתלמידים. (Athanases, S.Z., & Achinstein, B.,)

המחקר התפתח מתוך רצון לבחון ולהעריך את יכולתם של תלמידים וסטודנטים לשאול שאלות בהקשר המדעי-טכנולוגי-סביבתי-חברתי (STES) ובעקבות כך להסיק מסקנות לגבי דרכי ההוראה/למידה ותכני הלימוד הרלוונטיים. מטרת המחקר הייתה להעריך יכולת שאילת שאלות של סטודנטים במהלך קבלת החלטות בהקשר לבעיה רלוונטית מחיי היום-יום בעלת היבטים מדעיים – טכנולוגיים – סביבתיים – חברתיים. יכולת שאילת השאלות נבחנה בשני שלבים של קבלת החלטה: בשלב ראשוני לאחר הצגת הבעיה ובשלב של איסוף מידע הנדרש לבחירת האלטרנטיבה הרצויה לצורך קבלת ההחלטה. שאלות המחקר היו: 1. מהו מספר השאלות הממוצע שנשאלו על-ידי הסטודנטים בשלבים השונים? 2. מהי רמת החשיבה של השאלות שנשאלו? (אורי צולר, אורית הרשקוביץ, דוד בן חיים)

המחקר המוצג כאן הוא מחקר גישוש בין-מכללתי בתחום החינוך לחשיבה ביקורתית שנערך בקרב שתי קבוצות של סטודנטים לתקשורת משתי מכללות לחינוך, "אורנים" ו"אחווה", בשנה"ל תשס"ב. כמחקר גישוש השוואתי, מטרתו לבחון, האם אפשר להסתפק בתכנית ללימודי תקשורת כדי לחנך לצריכה ביקורתית של המדיה (המבוססת על טיפוח חשיבה ביקורתית), או שיש צורך לשלב הוראה מפתחת חשיבה בהוראת התקשורת? (מירה פוירשטיין)