במאמר זה מתואר מודל ייחודי של אינטגרציה בין לימודי שיטות מחקר לבין ההדרכה הפדגוגית וההתנסות בשדה. תהליך הלמידה מתבסס על התנסות אקטיבית של הלומדים בכל שלבי החקירה המדעית. הסטודנט מתנסה בתהליכי למידה המאופיינים בהפעלת כישורי חשיבה ברמה גבוהה ובמאמץ אינטלקטואלי, מפתח תובנה של תופעות חינוכיות ומפתח את אישיותו כאדם אוטונומי, לומד בעל מכוונות עצמית, יצירתי, מתעדכן ובעל יכולת רפלקטיבית.האינטגרציה בין ההדרכה הפדגוגית לבין קורס מחקר איכותני מאפשרת ללומד לפתח תפיסה הוליסטית באשר למעשה החינוכי ולעשות העברה בין התיאוריה למעשה. הקורס האיכותני מתמקד בהקניית התיאוריות, התפיסות והמיומנויות הייחודיות למחקר האיכותני וקורס ההדרכה הפדגוגית מאפשר נגישות לשדה הנחקר, ליווי והדרכה של החקר והעמקה והרחבה של הנושאים הנחקרים. תהליך הלמידה מחזק את הקשר של המכללה עם השדה. בתי הספר המאמנים משמשים משאב מידע לסטודנטים וממצאי המחקר מוצגים בפני בתי הספר ומהווים ידע יישומי חדש. בתי הספר מוזמנים לעשות בממצאים שימוש לקידומם והתפתחותם. התנסות זו בשנה השלישית ללימודיהם תסייע לסטודנטים עם השתלבותם בעבודת ההוראה. ההתנסות שזומנה לסטודנטים, ההיכרות עם כלי המחקר של הגישה האיכותנית, עם דרכי הניתוח והפירוש, עשויים לסייע להם במפגש עם תלמידים, הורים ועמיתים. היינו רוצות לראות את המורים בוגרי המכללה, משתמשים בכלי המחקר הללו בצורה מקצועית בהתמודדותם עם אתגרים חינוכיים (מירי הראל ועדנה בשן)

ככל שירבו מורי המורים לארגן את סביבת ההכשרה בהתאם למשאבים אקטיביים דינאמיים ומשתנים כך הם ייקלו על המורים המתחילים להתמודד בכיתות הלימוד העתידיות שלהן. יש ליצור לצורך כך מודעות אצל פרחי ההוראה לגבי משאבים אקטיביים ודינאמיים. הם צריכים להיות מודעים לכך, שהתפתחות הידע שלהם אינה מתחוללת מיידית "שם וכאן" , אלא היא גם תולדה של תובנה אשר תגיע בהמשך.

מאמר זה בוחן את תהליך הראיון ההערכה הקבוצתי כמכשיר תקף להערכת התכונות המילוליות, הבינאישיות והמנהיגותיות של סטודנטים המבקשים להתקבל לתוכניות הכשרת מורים בארה"ב . המטרה העיקרית של עורכי המחקר הייתה לבדוק באיזה מידה תקפתו של המודל התיאורטי של שכטמן שנוסה בישראל ישים גם לתוכניות הכשרת המורים בארה"ב. אחת משאלות המחקר החשובות הייתה האם הליכי הערכה קבוצתיים יש בהם כדי לנבא יכולות עתידיות של המועמדים להוראה? במהלך המחקר נמצא כי לשיטת ההערכה הקבוצתית יש יתרונות ברורים בהשוואה למכשירי הערכה אחרים המבקשים לבדוק את מידת הצלחת המועמדים. נמצא כי מהלך הדיון הקבוצתי של 90 דקות יעיל יותר מהפעלת מרכז הערכה במשך יומיים שלושה. במהלך ה-90 דקות ניתן היה להבחין בבירור בתכונות המועמדים וניתן היה לנבא את מידת התאמתם העתידית להוראה (Byrnes, Deborah. Kiger , Gary . Shechtman, Zipora).

תקציר זה מציג תכנית לימודים לפיתוח כישורי הוראה, למידה והערכה (הל"ה), שפותחה במסלול לחינוך מיוחד, שנה ב', במכללת אורנים. התכנית התפתחה במהלך שלוש השנים האחרונות, כאשר תוך כדי תהליך של הוראה רפלקטיבית הוכנסו בה שינויים. השינויים נבחנו תוך כדי מעשה וקבלת משוב מן הסטודנטים, ולאור התוצאות הוכנסו שינויים נוספים (חיי בן דוד, ציפי ברוך, אסנת שבתאי, זיווה שגיא)

במאמר מוצגים הדילמות העיקריות העומדות לפני המכללות האקדמיות לחינוך ואת יעדיהן לעתיד. במאמר משורטט חזון המושתת על יעדים ארוכי –טווח תוך ניסיון לקשור אותם למציאות, להישגים ולקשיים, שהבנתם וההתמודדות אתם הן המנוף לקפיצת המדרגה הבאה במכללות האקדמיות לחינוך. המאמר הופיע במקור בכתב העת "פנים", אביב, 2003. (יאיר קארו)