-
סיכום
מטרת המחקר שנערך באוסטרליה הייתה לבחון את התפיסות של מורים מאמנים לגבי ההתמחות המעשית של פרחי ההוראה בבתי ספר תיכוניים תוך התייחסות למערכת היחסים הנרקמת בינם לבין פרחי ההוראה. נמצא כי המעורבות הרגשית שלהם כמורים מאמנים היא הרבה יותר גבוהה מאשר אנו חושבים. המתח הרגשי שלהם נובע מהפער בין הציפיות הגבוהות שלהם כלפי עצמם ובין הנסיבות הקיימות בביה"ס ובכיתה (כולל עומס הזמן). לא קל להם לגשר על פני קצוות אלו ומכאן הרגשות של תסכול או רגש אשמה המפעמים בהם. לדעת עורכי המחקר , העומס הרגשי שחווים המורים המאמנים נובע מהעובדה שמרביתם חשים אחריות אישית גבוהה לפרחי ההוראה ( Wendy Hastings ).
-
סיכום
סקירה על הכיוונים העיקריים במחקר הפסיכולוגי על למידה מתוקשבות וקבוצות המחקר המובילות בארה"ב . הפסיכולוגיה של למידה מתוקשבת הוא ענף אינטרדיסציפלינרי ולא תחום דעת פסיכולוגי יחיד. בינתחומיות זו של ענפי המחקר בפסיכולוגיה מוצדקת למדי כי תחום הלמידה המתוקשבת הוא תופעה מורכבת אותה יש לחקור מזוויות מרובות ושונות ומכיוונים שונים של תחומי דעת פסיכולוגיים כגון פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה התפתחותית, פסיכולוגיה חברתית, פסיכולוגיה חינוכית ופסיכולוגיה נוירולוגית. בסקירה מוצגות בקצרה כמה תיאוריות חשובות אשר פותחו ע"י חוקרי הפסיכולוגיה של הלמידה המתוקשבות.
-
סיכום
המחקר בוחן את תהלך ההתפתחות המקצועית של מורי מורים למתמטיקה במהלך סדנת השתלמות חמש שנתית שנערכה בצפון הארץ (במסגרת פרוייקט מח"ר 98). מטרותהמחקר היו: א. לנתח ולהבין את תהליך התפתחות והתגבשות הידע המקצועי של המורים למתמטיקה כחברי הקהילה הלומדת. ב. לבחון את מידת הישימות של המודל התיאורטי המשולב של המחקר בהקשר ספציפי של ההשתלמות. במרוצת הזמן הלכה והתחזקה ההנחיה של קבוצת המורות המנחות (תמי ורחל) אשר ליוו מקרוב את המורות למתמטיקה הרגילות (רחל וחנה) וסייעו להן לארגן בעצמן סדנה למורים למתמטיקה ולמלא תוך כדי כך את התפקיד של מורי מורים למתמטיקה. מסימני ההיכר של הפרויקט היה חילופי הידע בין המורים הותיקים בסדנאות ובין המורים שהצטרפו למסגרת ההשתלמות (Zaslavsky , Orit. Roza Leikin).
-
סיכום
המאמר בוחן את התמורות שחלו בעשור האחרון במדיניות תכנון הלימודים בישראל ואת מקורותיהן. את מקרי החקר לבחינה הזאת סיפקו המקצועות היסטוריה ואזרחות. המאמר מצביע על שורה של גורמים פנימיים – בתוך מערכת החינוך, וחיצוניים –בחברה ובמדינה, שהכשירו בהדרגה את המעבר ממדיניות של הומוגוניזציה תרבותית ולגיטימציה של התרבות השלטת, להיענות הולכת וגוברת, אם כי מבוקרת, לצרכים תרבותיים וחברתיים מגוונים ואף מנוגדים. מטרת המאמר היא לעמוד על הקשר בין התמורות במדיניות תכנון הלימודים לבין מגמות בחברה ובתרבות והשינויים בזהות הקולקטיבית של ישראל. (יהושוע מטיאש, נעמה צבר בן-יהושע)
-
סיכום
כותבי המאמר נשענים על נתונים מעבודתם של תשעה מורים חונכים בתשעה בתי ספר תיכוניים וחוקרים את ההיבטים הריגושיים של חונכות. החונכים, היוצאים מנקודת מבט של פרופסיונליות "קרה", מסתירים מהמתמחים את האינטנסיביות והמורכבות של עבודתם כחונכים. מחברי המאמר טוענים שכדי להביא את החונכות למיטבה, הכרת קשיים אלה היא חלק ממעורבותם של המתמחים בשיחות העשירות על הוראה ולמידה. (Bullough JR, R.V, Draper, R.J)
-
סיכום
המאמר בוחן את התפישה של הכשרת מורים תוך התמודדות עם השאלה מיהו המורה הטוב, וכיצד ניתן להכשיר להיות מורה טוב. על בסיס הספרות הקיימת העוסקת בהכשרת מורים , בהוראה ובלמידה מציע הכותב מודל היכול לשמש מסגרת לניתוח ולתכנון עבודתם של מורי מורים עם סטודנטים. זהו ניסיון להצביע על גישה הוליסטית להכשרת מורים הרואה את מכלול תכונותיהם האישיות ויכולותיהם המקצועיות של מורים ומתכשרים להוראה. הכותב סוקר התפתחויות שונות ומתבסס על מקורות תיאורטיים מתחום הפסיכולוגיה, הפילוסופיה והחינוך. (Korthagen, F)
-
סיכום
המאמר מציג תהליך של פיתוח כלי (שאלון) להערכת הוראה במכללה באמצעות סטודנטים. הכלי המוצג מתמודד עם חלק מן המגבלות של הכלים הקיימים באמצעות יצירת זיקה חזקה במיוחד בין הממדים להערכה לבין ההקשר שבו היא מתבטאת, דהיינו מכללה להכשרת מורים. פיתוח הגרסה הראשונה של הכלי התבסס על מגוון מקורות הלקוחים מהזירה הפדגוגית במכללה, כמו תצפיות במורים הנחשבים מוצלחים, ראיונות עם מורים ועם בעלי תפקידים פדגוגיים, תיעוד אירועים הלקוחים מהתנסויות של סטודנטים ושל מורים וחומר תאורטי. (יצחק גילת, שרי בראון, גניס אשר)
-
סיכום
מגמת הביזור במערכות החינוך היא מגמה כלל-עולמית. מגמה זו נובעת מתהליכי דמוקרטיזציה, שמביאים למעורבות רבה יותר של האזרחים בנושאים רבים הנוגעים לחייהם, ומחוסר שביעות הרצון מההתנהלות של מערכות החינוך הריכוזיות ומהישגי התלמידים. המימצאים המגיעים מהמדינות השונות שיישמו תהליכי ביזור מצביעים על דואליזם ביחס כלפי הביזור. זהו תהליך הנמצא עדיין בשלבים של גיבוש וחיפושי דרך תכניים, רעיוניים ומקצועיים. (צפרית גרינברג)
-
סיכום
המאמר מציג ממצאי מחקר, העוסקים בהערכתם של מתמחים להוראה את תכנית ההתמחות (הסטאז') בכללותה ושניים ממרכיביה העיקריים: המורה החונך וסדנת הסטאז'. בין מסקנות המחקר עולה הצורך לבחון את האפשרות לשוות אופי דיפרנציאלי לתכנית הסטאז', על פי הצרכים והמאפיינים הייחודיים של המתמחים בכל מסלול הכשרה. נדון גם הצורך לשקול האם רצוי להנהיג דיפרנציאציה תפקידית בין המורה החונך לבין סדנת הסטאז', תוך דאגה לכך שהם ישלימו זה את זה. (טלי זייגר, רבקה לזובסקי)
-
סיכום
מחקר שנערך על עמדות סטודנטים לגבי למידה מרחוק באוניברסיטה אמריקאית גדולה. מבחינת הלומדים , היחסים בין סטודנט- חומרי למידה והיחסים בין סטודנט-מורה היו קריטיים. לעומת זאת, הופתעו, עורכי המחקר, לגלות כי הסטודנטים נטו לייחס ערך נמוך למדי לאינטראקציות שלהם עם עמיתיהם בקורס המתוקשב. ממצא מחקרי זה עומד בסתירה למרבית הספרות המחקרית המדגישה את חשיבות יצירת קהילת למידה מקוונת (Reisetter , Marcy and Greg Boris)
-
לינק
ככל מיומנות אחרת, גם ההוראה הסינכרונית מחייבת לימוד, אימון ותרגול עד לרכישתה. אחרי שליווינו עשרות רבות של מורים ברכישת המיומנות בהוראה במערכות סינכרוניות מורכבות ("כיתה וירטואלית"), ניכר כי הצלחת השיעור, בהינתן טכנולוגיה יציבה, טמונה ביכולת המורה להמיר את המתודות אותן הוא מכיר ובהן הוא משתמש בכיתה רגילה, על גבי הפלטפורמה החדשנית הזו. במאמר זה ננסה לבחון את התחושות (והחששות) שאנו שומעים ממורים סינכרוניים בתחילת דרכם ולהציג .את התשובות שאנו ממליצים להשיב למורים אלו בדרך ליכולת הוראה אפקטיבית.
-
סיכום
מטרת המאמר היא להראות כי הכשרת המורים בחינוך המיוחד בארה"ב צריכה להפנים אצלה את המושגים והתפיסות שהתוו קוכרן-סמית ועמיתיה (Cochran-Smith and Lytle, 1999) לגבי ידע התנסותי מגובש. רק דיאלוג בין הגורמים המעורבים בהכשרת מורי החינוך המיוחד וחברי הקהילה המקצועית יביא בעקבותיו חקר ביקורתי הנוצר תוך כדי עבודה משותפת של המורים שנחשפו לבעיות שונות של התנסות (Ross,-Dorene-D; Blanton,-Linda).
-
סיכום
שלוש התפתחויות מרכזיות מניעות עכשיו את הפרקטיקה, המדיניות והמחקר בהכשרת מורים בארה"ב: מיקוד אינטנסיבי על איכות המורה (teacher quality ), פיתוח מבחן רישוי בארה"ב, ויסות הדוק של הדה-ויסות (דבר והיפוכו) Tightly Regulated Deregulation, הכוח השלישי שמניע את הכשרת המורים ב- 2004 היא העלייה הדרמטית ב"מדע החינוך" ו/או "הבסיס המחקרי המדעי" לחינוך. (Marilyn Cochran-Smith)
-
תקציר
גורמי ההנעה של תלמידים וסטודנטים בקורסים מתוקשבים אינם דומים בהכרח לגורמי ההנעה שלהם בכיתות רגילות או קורסים מסורתיים. התלמיד, מונע במרבית המקרים ע"י סקרנות, עם זאת, מהרצונות המניעים אותו בלמידה מתוקשבת לא נעדרים גם שיקולים פרגמטיים של גמישות ונוחות. התלמיד או הסטודנט בקורס המתוקשב מחפש, אמנם אחר אתגרים, אך זקוק גם לתחושת הישג ברורה וזו ניתנת יותר ליישום במערך קבוצתי או צוותי ופחות באופן אינדיבידואלי בקורס המתוקשב. (עמי סלנט)
-
תקציר
זהו מחקר חלוצי הבודק את המניעים לבחירה בהוראה כמקצוע בחברה הערבית. המחקר מאיר נקודה נעלמה שנתפסה עד כה כמובנת מאליה. מטרת המחקר הייתה לזהות את המניעים העיקריים שמביאם סטודנטים ערביים לבחור בהוראה כמקצוע. ההנחה הייתה שמניעים אלה יכולים לספק מידע על אישיותם ועל תכונותיהם ולסרטט פרופיל אופייני שלהם. (ראיד זידאן, סלמאן עליאן, מוחמד חוגיראת)
-
תקציר
המחקר בחן את אוריינטצית העתיד המקצועי של מתבגרות חרדיות המתכשרות להוראה במערכת תרבותית ייחודית של חברת חב"ד. המחקר נשען על התפיסה של אוריינטצית העתיד כייצוג מנטלי של העתיד המתפתח אצל האדם בנקודות מסוימות בחייו, ומשקף השפעות אישיותיות וחברתיות-תרבותיות. במחקר נבחנה השאלה לגבי הקשר בין תהליך גיבוש הזהות ומידת ההערכה העצמית של הסטודנטית לבין מידת ההשקעה שלה בהתפתחותה המקצועית כמורה בעתיד, כפי שהדבר בא לידי ביטוי באוריינטצית העתיד המקצועי שלה. (שלומית דקל)
-
מאמר מלא
במדינות רבות ניטש היום ויכוח לגבי איכות תוכניות ההכשרה של המורים. המאמר הנוכחי בוחן את מרכיבי ההוראה האופייניים וקורא תיגר על הגישות המקובלות של תכנון הכשרת המורים. המאמר מציע מודל קונספטואלי בן ארבע מימדים להכשרת המורים. ארבעת המימדים הם: א. קשרים חוצים בין תוכניות הלימודים להכשרת מורים באוניברסיטאות, ב. קשרים בין ההתנסויות באוניברסיטאות ובין ההתנסויות בתי הספר המאמנים, ג. חיזוק הקשרים החברתיים –תרבותיים בין המשתתפים, ד. קשרים בין מורי המורים לעיצוב וחיזוק הזהות של מורי המורים. לדעת המחבר, מודל קונספטואלי זה יש בו כדי להבטיח איכות גבוהה יותר בתוכניות הכשרת המורים (Hoban, Garry).
-
תקציר
-
מאמר מלא
מאגר התנסויות מועילות כביטוי לניהול ידע.הכוונה להתנסויות מועילות שהביאו לתוצאות מעשיות של שיפור בארגון/ סביבת הדרכה, סביבת הוראה. ניתן לומר כי כי זהו סוג של יומן רפלקטיבי קבוצתי /קולקטיבי, אבל מובנה (STRUCTURAL). פרופסור דוונפורט מאוניברסיטת טקסס הגדיר רמות שונות של התנסויות מועילות: התנסות מעשית, רעיון פורה, הצעות ייעול, ניתוח יעיל של תהליך טכנולוגי/פדגוגי/חינוכי, התנסות מקומית מועילה, התנסות מועילה של כלל הארגון ועוד. (כגון מערך שיעור מוצלח). (עמי סלנט)
-
סיכום
בספרו החדש טוען ד"ר רוני אבירם כי בתי הספר ומערכות החינוך בעולם המערבי "אינם מספקים את הסחורה" ולוקים בכשלים תפקודיים שונים למרות גלי הרפורמות והשינויים שעברו עליהם בעשורים האחרונים. יש צורך לשנות את בית הספר כדי שיתאים למציאות החדשה ויתפקד בה ביתר הצלחה. אולם הצורך לשינוי מעורר את השאלה כיצד יש לשנות את בית הספר? על פי איזה דגם? בית ספר העתידני צריך להתבסס על שלוש תכונות מהותיות: 1. מחויבות להתאמה (מושכלת, קונסנזואלית, מודעת ודינאמית) למציאות הפוסט-מודרנית. 2. מחויבות לשינוי מסדר שני. 3. קיום מנהיגות (מקצועית) שמקיימת את תהליכי המחקר והפיתוח, הניהול וההערכה של בית הספר העתידני (באופן לא דואלי).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין