-
סיכום
מטרת המחקר היתה לחשוף את תוכניות הלימודים מן ההיבט של רב-תרבותיות בשני מוסדות חינוך המכשירים מורים להוראה באמצעות בדיקת התפיסה המוסדית ככלל. ממצאי המחקר מעידים על כך, שתחום הרב-תרבותיות נמצא "על המפה" בשתי המכללות שנבדקו, והמודעות לו הולכת וגוברת. אולם ניכר, שהוא עדיין לא מוצה ולא חדר לכל תחומי העשייה. מורי המורים יודעים מהי רב-תרבותיות וסבורים שהיא צריכה להיות משמעותית יותר במכללות להכשרת מורים. מה שלא ברור להם, למורי המורים, הוא כיצד עושים זאת. (חנה עזר, שוש מלאת, דורית פטקין)
-
מאמר מלא
אחד המדדים לבחינת מדעיותה של עבודה מחקר היא רמת האמינות שהיא מציגה לקורא. מושג אמינות (trustworthiness) מוצע כתחליף לתוקף ולמהימנות הנדרשים במחקרים כמותיים וכן במחקרים איכותיים מסורתיים. ניתן לבנות מחקר בעל אמינות גבוהה באמצעות שימוש בדרכים אחדות (איילון, 2005): הקפדה על איסוף נתונים מקצועי, ביצוע מחקר מרובה מקרים, שימוש ב "תיאור מעובה" ושיפוט על ידי קוראי המחקר, בקרה על ניתוח הנתונים, והצלבה (נעמה צבר בן יהושע )
-
סיכום
המטפורה עשויה להועיל ביותר למחקר עמדות מעמיק, מכיוון שיש בכוחה לחשוף חלקים מודעים ולא מודעים של העמדה. במחקר מקיף שחקר עמדות של בני נוער כלפי הספר והמחשב, נעשה שימוש בשלושה סוגים של מטפורות, שנבדלו זה מזה באופן הפקתם: מטפורה ספונטנית, מטפורה מוזמנת ומטפורה אסוציאטיבית. מטפורות ספונטניות עלו באופן ספונטני בריאיונות. לצורך המחקר נבנה כלי חדש: "שאלון מטפורות אסוציאטיביות". המונח "אסוציאטיבי" (מִתְקשר) נבחר כדי לציין שאלו הן מטפורות המתקשרות לנושא כלשהו במוחו של האדם מתוך מאגר מטפורות נתון בתהליך של "מלמטה-למעלה" (down-top). מטפורות אסוציאטיביות הופקו באמצעות שאלון על הספר או על המחשב, ובו שמונים מטפורות בשמונה שורות, כל שורה בתחום תוכן אחר. כל נבדק סימן מטפורה אחת בכל שורה מבלי לנמק (ד"ר אסיה שרון)
-
מאמר מלא
מחקר זה דן בדמותם של שלושה דיוקנאות מורים בעיני סטודנטים להוראה: המורה האידיאלי, מורה המורים ודיוקנם של הסטודנטים להוראה כמורים, על רקע סקירת הדיוקנאות השונים של המורה בספרות המחקר ובהגות. המחקר בוחן את תפיסת דמויות אלה בקרב שתי תת – קבוצות של סטודנטים להוראה: פרחי הוראה במכללה אקדמית להכשרת מורים ומורים -סטודנטים, המשלימים תואר ראשון במכללה להכשרת מורים או במכללה אזורית המחקר העלו, כי קיימות שתי קטגוריות -על מרכזיות בתפיסת דיוקנאות המורים אצל הסטודנט להוראה: האחת – תכונותיו האישיות, והאחרת – הידע שלו, הדיסציפלינרי והדידקטי. בעיני פרח ההוראה, קטגוריית -העל הבולטת בדיוקן המורה האידיאלי היא תכונותיו האישיות. התכונה הבולטת פחות בדמותו של המורה האידיאלי היא ההשכלה הכללית ורוחב האופקים. תכונתו של המורה האידיאלי כסוכן חיברות, המקדם נושאים חברתיים, אינה מוזכרת כלל. לטענתם, שיפרו הסטודנטים במהלך ההכשרה את תכונותיהם כמורה "אמפתי וקשוב", "בעל ידע בשיטות הוראה" ו"מנהיג ", אך כמעט ולא שיפרו את הידע הדיסציפלינרי שלהם ואת השכלתם הרחבה (נירית רייכל ,שרה ארנון )
-
מאמר מלא
המאמר דן במערכת מורכבת ומעגלית של משובים, שניתן להחיל אותה בכל נקודה; כל משוב גורר משוב של הצד האחר בדיאלוג. צוות המורים המעריכים מגיב על המידע שקיבל מצוותי התכניות, וצוותי התכניות מגיבים על החומרים שארגן צוות המורים המעריכים. המעריך החיצוני מגיב על החומרים שהביאו אליו המורים המעריכים. בכך הוא חייב אותם להגיב לתגובתו, וחוזר חלילה. כל אחד מהמפגשים האלה העמיק את הידע, את ההבנה, ההמשגה וההבניה של התהליכים בכל אחד מהצמתים, ובכך תרם למפגש עם הצוות הבא. התהליך המעגלי תרם ללמידה של בית הספר כולו, לשיפור התכניות ולהתמודדות אמיתית עם אי בהירויות ונקודות חולשה בבית הספר מתוך הבנה לצרכיו. הידע כולו נבנה על ידי המורים בעבור עצמם, עבור תלמידיהם ועבור בית ספרם. (מירי לוין-רוזליס)
-
סיכום
מעבר מהוראה בבית הספר להוראה בהכשרת מורים מציב קשיים בהסתגלות לציפיות ההשכלה הגבוהה, אי-ודאות לגבי תפקידים מקצועיים, קושי להסתגל לכשירויות הפדגוגיות הנדרשות לעבודה עם לומדים מבוגרים ודאגות בדבר ההתאמה של הידע האקדמי והמקצועי הדרוש. המאמר תורם להבנת האתגרים העומדים בפני מורי-מורים חדשים בבניית זהויותיהם המקצועיות בהשכלה הגבוהה. הממצאים מראים שלמרות הצלחה בהוראה ובאימון מתכשרים להוראה בבתי-ספר לרוב המרואיינים נדרשו שנתיים עד שלוש כדי לבנות את זהויותיהם המקצועיות החדשות. המעבר מתפקוד כמורה וכמורה חונך למתכשרים בשדה לתפקוד כמורה-מורים בהשכלה הבוהה עשוי להיראות כשינוי קטן, אך מן המחקר עולה שזהו מעבר המאופיין במתחים רבים ( Murray J., & Male, T).
-
לינק
ממצאי המחקר משנת 2005 מלמדים כי סוגיית האינטאקציה בלמידה מתוקשבת היא הרבה יותר מורכבת מאשר אנו חושבים. נמצא כי נוכחות הוראתית, תורמת לאימוץ גישה מעמיקה ללימודים ושאינטראקציה בלבד, איננה מקדמת גישה מעמיקה ללימודים. קורסים A,B שיש בהם נוכחות הוראתית קטנה ביותר אם בכלל, אינם מראים נטיה לשיפור ובמידה מסויימת, אפילו ירידה בקידום למידה מעמיקה ומשמעותית. אינטראקציה ונוכחות עשויים לגרום ליצירת מצב בו חולקים ומאתגרים רעיונות דרך סוגיות ביקורתיות, אך זה לא יוצר באופן ישיר, נוכחות קוגניטיבית או סיוע ללימוד מעמיק. רמות גבוהות של לימוד תלויות פחות בכמות האינטראקציה מאשר באיכותה. מכאן, נוכחות חברתית יכולה להיות תנאי מקדים הכרחי אך לא מספיק, ליצירת קהילת חקר ולעודד גישות רציניות ומעמיקות של לימודים. הממצאים מצביעים על כך שאינטראקציה פשוטה, ללא מבנה ומנהיגות, איננה מספקת. יש צורך בנקודת מבט עשירה יותר מבחינה איכותית של האינטראקציה ( D. Randy Garrison, Martha Cleveland-Innes ).
-
לינק
המאמר דן במושג "רפלקציית ליבה"(core reflection) המכוון לרפלקציה מעמיקה יותר מהמקובלת, אם כי אין הכוונה לצלילה לתוך החיים הפרטיים, אלא לחיזוק היכולת להכניס שינויים בתבונה. מדריך פדגוגי צריך להיות בעל יכולת לזהות ולקדם התפתחות של רפלקצית ליבה כחלק מההתערבויות הפדגוגיות המנחות שלו. חלק מכך צריך להיות הכיוון של התמקדות, עם המונחה, בסיטואציה האידיאלית ובגורמים המגבילים את מימושה, וגילוי אמפתיה לגבי שניהם. גם היכולת לעשות קונקרטיזציה צריכה להתאפיין במיקוד ברמה של זהות ושליחות בהצגת שאלות כמו: מהי הסיטואציה האידיאלית שאתה שואף אליה? מה אתה רוצה להשיג? או: מה מונע ממך מלהתקדם? ( Korthagen, F. & Vasalos, A).
-
סיכום
המאמר סוקר את הדרכים שבהן חמש מדינות – שווייץ, יפן, צרפת, ניו-זילנד וסין(שנחאי) – קולטות מורים מתחילים במיוחד במדעים ובמתמטיקה ומעצבות את כניסתם למקצוע. בכל המדינות מוקדשים תקציבים נכבדים לתוכניות הקליטה, יש שילוב של משאבי תמיכה שונים, התוכניות הן בדרך כלל דו-שנתיות ונעשה מאמץ לטפל בנושא מעבר לשלב של הישרדות בלבד ( Wong, H.K., Britton, T., & Ganser, T) .
-
מאמר מלא
תמצית מהוויכוח המתנהל בעיקר באנגליה ובאוסטרליה בדבר החשיבות של evidence based practice עבור אנשי החינוך. הכותבת מראה כיצד מהוויכוח הזה נולד המושג של "מחקר המבוסס על פרקטיקה" שמשמש משקל שכנגד למושג "מחקר מבוסס מדעית". מחקר המבוסס על פרקטיקה, טוענים אלה המצדדים במחקר פעולה , מציע למורים דרך לבנות באופן שיטתי ושיתופי (עם אנשי אקדמיה) מערך של ראיות מתוך עבודתם על תקפותם או על אי תקפותם של ממצאים מחקריים לגבי ההקשרים האותנטיים שהם עובדים בהם, תוך מתן קול לאינטואיציות ולהתנסויות האישיות העשירות שלהם (מיכל צלרמאיר)
-
סיכום
התופעה של בידול בתוכניות הלימודים באה לידי ביטוי בשיטת ההקבצות עפ"י יכולת, ניתוב תלמידים עפ"י מסלולים או נתיבים, תוך כדי התאמת תוכניות הלימודים לכל קבוצה אותה מנסים לבדל. המאמר מנסה לענות על השאלה הבאה: האם החברה צריכה לאפשר תוכנית לימודים משותפת ואחידה לכל התלמידים בגילאי 4-15 או עליה להציע תוכניות לימודים שונות לקטגוריות שונות של תלמידים. המאמר סוקר את תחום הבידול מנקודות מבט שונות: מגמות במדינות שונות, בידול בתוכניות לימודים: מחקרים אמפיריים על הישגים בחינוך, בידול בתוכניות לימודים מנקודת מבט פסיכו-ביולוגית, הבידול בתוכניות הלימודים מנקודת מבט תרבותית-נרטיבית, בידול בחינוך מנקודת מבט סוציולוגית, ונקודת המבט התכנית. מחבר המאמר עושה בהמשך ניסיון להרחיב את התוצאות האמפיריות של הבידול בתוכניות הלימודים ומציג ממצאי מחקרים שנערכו בהולנד ובאוסטרליה. הממצאים מצביעים חד-משמעית על כך כי התלמידים החלשים סובלים מהיותם בקבוצת יכולת נפרדת בהשוואה לתכנית לימודים משותפת. איכות האינטראקציה בין הלומדים היא גורם מרכזי המסביר את התוצאות (TERWEL, J)
-
סיכום
מטלות איסוף המידע וההערכה הניתנות כיום לתלמידים הן כלליות מדי והן עדיין מושפעות מראייה מסורתית של הרגלי עבודה נושנים של המורים. מדובר על הרגלי עבודה המעודדים תלמידים למציאת התשובה לשאלה ללא כל ניסיון להשפיע על כיוונים שונים או להבנות בדרך משמעותית את הידע שנאסף. לתלמידים בימינו אין קושי כמו בעבר להשגת המידע ממקורות שונים ולכן הדגש במטלות מקוונות צריך להיות יותר לכיוון הבניית הידע שנאסף ועיצובו בדרך תכליתית המזכירה יותר למידה מבוססת פרויקט. בניגוד לתלמידי העבר לתלמידים כיום יש כלים יעילים להבניית המידע כגון מעבדי תמלילים, גיליונות חישוב אלקטרוניים ומסדי נתונים היכולים לסייע להם להבנות בצורה מושכלת יותר את המידע שנאסף. כאשר תלמידים מחפשים מידע באינטרנט עליהם להיות הרבה יותר ממוקדים מבחינת ההערכה של מקורות המידע. אין צורך להעריך באופן כללי את מהימנות האתר אלא לנסות לזהות את מהימנות אותם קטעים ספציפיים הנדרשים כדי לענות על שאלות המחקר בפרויקט הנכתב והמעובד על התלמידים. לצורך כך פותח על ידי מחבר המאמר, מורה להיסטוריה לשעבר וממובילי ההוראה המקוונת בארה"ב ובקנדה, טופס מובנה ושיטתי לאיסוף והערכת המידע. להלן הטופס המובנה לאיסוף ולהערכת המידע (David F. Warlick)
-
סיכום
מטרת המאמר היא להציג את הפגמים והחולשות של תנועת האפקטיביות בחינוך ולהציג תפיסה חינוכית חלופית של ארגונים לומדים שיש בה, לדעת המחבר, כדי להצמיח שינויים ושיפורים יותר מבורכים מבחינת בתי הספר. הגישה הדטרמניסיטית והביורוקרטית של תנועת האפקטיביות בחינוך שוב אינה מתאימה לחולל שינוי מדרגה שנייה בבתי הספר . אין זה ריאליסטי להתבונן על ביה"ס כארגון יציב בו מתחוללים שינויים באופן ליניארי .צריך להסתכל על ביה"ס כארגון דינאמי הפועל על יסוד התבחינים של מערכת ארגונית מורכבת על פי תורת המורכבות הארגונית . ארגונים מורכבים משתנים כל הזמן ונעים ממצב יציב למצב כאוטי ולהפך . בחיי ביה"ס יש גורמים וכוחות בהם לא ניתן לשלוט ואותם לא ניתן לחזות מראש . הפיכת ביה"ס לארגון לומד הוא תהליך מתמשך ולא ניתן לצמצמו או לתחום אותו באופן פשטני על ידי פעולות ארגוניות ועל ידי התאמות פדגוגיות מבודדות (Coppieters, Piet).
-
סיכום
הרציונאל החינוכי של מרכז "מיתרים" הפועל במכללה האקדמית לחינוך אורנים. הנחת המוצא היא שחינוך והוראה של ילדים בסיכון ובהדרה הוא מקצוע במובנו השלם של מונח זה . הקמת מרכז "מיתרים" נועדה לפתח מקצוע זה על כל רבדיו . במרכז "מיתרים" נעשה ניסיון להרחיב את מודל ההתערבות המקורי של "סביבה חינוכית חדשה" ל"מודל משולב" . המודל החדש משלב בין התערבות בית ספרית ובין הכשרה רוחבית של קבוצות עניין , מורים , מנהלים, יועצות, מדריכים וכו' (ראזר מיכל)
-
תקציר
ממצאי ביניים של מחקר העוסק בהתפתחות קבוצת עמיתים של 21 מדריכים פדגוגיים ומורי מורים ממכללות שונות, שהשתתפו בקורס מקוון בשנת תשס"א במסגרת מכון מופ"ת. מטרת המחקר לזהות סימנים של נוכחות הוראה בשלבים השונים של התפתחות הקבוצה. המצגת מתוך הרצאתן של לאה קוזמינסקי ואולז'ן גולדשטיין בכנס "גולשים באינטרנט 6", שהתקיים במכון מופ"ת, 31.5.05
-
רפרנס
הספר הוא תוצר של פעילות בינלאומית שהשתתפו בה 25 מדינות מטעם ארגון ה-OECD. מטרותיה העיקריות של הפעילות היו לסכם ממצאי מחקר הקשורים לקווי מדיניות העוסקים במשיכה, בפיתוח ובהשארה של מורים אפקטיביים במערכות חינוך; לזהות קווי מדיניות ופרקטיקות חדשניות ומוצלחות בנושאים אלה; לסייע בחילופי מידע וניסיון בין המדינות המשתתפות; ולהציע חלופות של קווי מדיניות למקבלי החלטות. כתיבת הדוח הישראלי מתייחסת למציאות שהתקיימה בישראל עד מרס 2003 (רות זוזובסקי, סמדר דוניצה-שמידט)
-
סיכום
המחברים מבקשים להציע אלטרנטיבה לאופן בו בתי הספר מתייחסים למצוקתם של ילדים, מתוך אמונה שעל אף שהמוסד החינוכי עצמו הוא אחד מהגורמים המרכזיים למצוקה, הוא גם המקום בעל הפוטנציאל הגדול ביותר למציאת מענה אנושי והולם לחלק ניכר ממנה. לטענתם אם בית הספר היסודי מבקש להכשיר את הילדים לחייהם בעתיד, עליו להשקיע דווקא באינטראקציה הבין-אישית, אותו תחום הנחשב כיום שולי, ולהעדיפו באופן ברור על פני חינוך מדעי או הקניית נגישות לטכנולוגיות. הולדתו של הספר הביקורתי נובעת מהיכרות אישית עם ילדים ועבודת שטח של המחברים. כל פרק נפתח בסיפור של תמונה מחיי בית הספר, ולאחריו שיחה המתמקדת במושג שעלה מן הסיפור ומייצג פער בין ההתכוונות והאפשרות הגלומות במוסד החינוכי לבין המציאות הקשה בפועל, מבחינת חוויתם הסובייקטיבית של הילדים. (גדי אבידן, חן למפרט, גיש עמית)
-
לינק
מחקר שמטרתו הייתה לבחון את הסיבות לפער שבין יכולתם של פרחי הוראה למתמטיקה להתרשם מיתרונותיה של שיטת ההוראה לבין יכולתם ליישמה בפועל. המחקר עוסק בקשיים של פרחי הוראה במתמטיקה לשלב שיטות למידה חדשניות. להשפעת ניסיון העבר של פרחי הוראה יש תפקיד מרכזי בקביעת מערכת האמונות שלהם כלפי למידה והוראה. ההתנסויות שהם חווים בשנות הכשרתם נשלטות על ידי פרשנויותיהם, בהתאם למערכת האמונות שלהם (עטרה שריקי, אילנה לביא)
-
לינק
במחקר זה משווים את היכולת של תלמידי כיתות ו' בישראל ובקוריאה להתמודד עם משימות שגרתיות ועם משימות הדורשות שימוש בחוש למספרים. ההשוואה בין התלמידים בישראל ובקוריאה נראית מעניינת במיוחד עקב הדירוג של שתי המדינות במבחנים הבינלאומיים במתמטיקה. בכל המבחנים הבינלאומיים בשנים האחרונות, התלמידים בקוריאה נמצאים באחד משלושת המקומות הראשונים, בעוד שתלמידי ישראל ממוקמים במקום הרבה יותר נמוך (מרקבוביץ צביה, פאנג ג'ונג-סוק)
-
סיכום
המחקר החל מתוך רצון להעריך את מידת שביעות הרצון של מורי-מורים מהשתלמות מתמשכת שנערכה באורנים, מטעם המוסד, במשך שנתיים, אך המשכו באבחנות שעלו ונתבהרו כתוצאה מניתוח הנתונים שנאספו. במהלך ניתוח הנתונים נחשפו תובנות מעניינות של חברי הקבוצה על עצמם ועל מקצועם, ואלה שפכו אור על מאפיינים ייחודיים למורי הדידקטיקה שבקרב מורי-המורים. לתובנות אלה חשיבות רבה לטיפוחה המקצועי של קבוצה מכריעה וחשובה בקרב מורי-המורים ( יעל פויס וקארי סמית ).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין