מטרת ההיצג היא לתאר תהליך שעברו סטודנטים עם הפרעות למידה במהלך קורס אקדמי ייחודי המותאם עבורם, בשנת לימודם הראשונה במכללה. מטרת הקורס היא לשפר את המודעות של הסטודנטים לגבי משמעות הקשיים שלהם בלמידה, הן מהיבט הקוגניטיבי והן מהפאן הרגשי. מטרה נוספת היא שינוי התפיסה של הסטודנטים את הלקות תוך הבנת ההיבטים החיוביים שלה. ייחודו של הקורס 'לקויות הלמידה באוסף אומנותי', הוא שמעבר להבנת הלקות, מתאפשר לסטודנטים אלו, לערוך עיבוד רגשי ולהביע את התובנות גם באופן אומנותי. הבנת הפרעת הלמידה לעומקה גם לצורך עבודתו העתידית, כמחנך תלמידים עם הפרעות למידה בכיתתו (נעמי וורמברנד, בטי שרייבר, איריס אפק)

במכללות להוראה בולטת כיום מגמה של ריבוי פונים להוראה בחינוך מיוחד הן ביחס למסלולי ביה"ס האחרים והן ביחס לכמות האוכלוסייה בעלת הצרכים המיוחדים במערכת החינוך. מחקרים רבים בחינוך דיברו על המוטיבציה של פנייה להוראה בחינוך רגיל, אולם בחינוך המיוחד כמעט ולא נחקר נושא זה. בהרצאה הוצג מחקר איכותי שמטרתו לבחון באמצעות סיפורי חיים מה הניע סטודנטים להוראה, לבחור בהוראה בחינוך המיוחד. אוכלוסיית המחקר כללה עשרים סטודנטים לחינוך מיוחד. כלי המחקר הוא אוטוביוגראפיה, ניתוח החומר בוצע בגישת ההשוואה המתמדת שיטה זו מבוססת על שיוכם של נושאים, אירועים והתנסויות לקטגוריות, ההשוואה המתמדת מובילה ליצירת סגולות תיאורטיות של הקטגוריה (רבקה הלל לביאן)

במחקר זה נבדק יישומה של תכנית השילוב של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה בין השנים תשנ“ו-תשס“א, באמצעות הפרדיגמה של העיסוק הקוריקולרי של המורה. מטרות המחקר היו לחשוף את השינויים בעבודתם היום-יומית של מורים המשלבים תלמידים בעלי צרכים מיוחדים בכיתה רגילה, לתאר כיצד הם באים לידי ביטוי, ולגלות את ההשלכות על תכניות הכשרה ועל השתלמויות. במהלך שש שנים אלה רואיינו 129 מורות משלבות. ממצאי המחקר מעלים שלושה תחומים שיש לתגבר או להוסיף לתכניות ההכשרה וההשתלמות הקיימות: עבודת צוות והוראה בשיתוף, ידע על קשיים בלמידה לצד מיומנויות ואסטרטגיות להוראה בכיתה משלבת והערכת הישגי התלמידים המשולבים. (גלעדה אבישר, פרח ליכט)

במהלך שלוש שנות המחקר, רואיינו התלמידים עם לקויות למידה ריאיון עומק בשלוש תקופות: בכיתה י', י"א וי"ב. הממצאים מעלים סגנונות התמודדות שונים: משלים, נחוש, נמנע ומתמרד היכולים לאפיין את התלמיד או את השלב בקבלת הלקות. תלמיד שמשלים עם הלקות, לומד לקבלה כחלק מתפיסתו העצמית ויש בכוחו להתמודד אתה. באשר להשלכות היישומיות של המחקר, עולה הצורך באיתור מוקדם ומדויק כבר בראשית הדרך. לכן יש להעצים את המורים ולהכשירם להיות המאתרים הראשונים והתומכים בתלמידים עם לקויות הלמידה. לצורך כך דרוש למורים ידע באיתור לקויות למידה והוראה מותאמת לתלמידים אלה. יש לדאוג שהשירותים יינתנו במסגרת בית הספר ע"י המורים ולא יהיו תלויים ביכולתם הכלכלית של ההורים (שרה גבעון, אריה כהן)

במאמר זה שני חלקים. בחלק הראשון מתוארת פרקטיקת האבחנה של לקויות קריאה והרציונל התיאורטי העומד ביסודה. בחלקו השני של המאמר מוצג ניתוח סוציולוגי המאיר אתדינמיקת התפשטותה ותפוצתה חסר התקדים של הפרקטיקה האבחונית ומקורות משוערים להצלחתה. נוהגים להאשים באנכרוניזם את המחנכות של הדורות הקודמים בתיוגם חסר הרגישות של הילדים שהתקשו פעם בקריאה כ"עצלנים" או דלי מוטיבציה. היום, גורס הכותב שבמובן אחד "הדודה הזקנה" אכן צדקה: הילדים הללו צריכים להתאמץ יותר, לקחת "מאמן" מוצלח יותר או שניהם יחד (ארטמן, לביא).