התבוננות בארגון מראה כי חיי העבודה של עובד כוללים פעולות ומשימות רבות שהן מעבר להגדרה הרשמית של תפקיד העובד, נתונות לשיקול דעתו ולרצונו, ותורמות תרומה רבה לתפקודו של הארגון ולהצלחתו. היבט זה של העבודה מכונה בספרות הארגונית והניהולית בשם “התנהגות אזרחית בארגון“. בהתבסס על ראיונות מובנים למחצה עם מורים ועם מורות בבתי ספר יסודיים ועל-יסודיים ממלכתיים, עם מנהלים, עם מפקחים ועם הורים, המחקר המדווח כאן מציג המשגה ראשונית של מרכיבי ההתנהגות האזרחית של מורים בבית ספר. בין מרכיבים אלה מצויים התנהגות המסייעת לתלמידים ולעמיתים, ייזום וביצוע של שינויים ושל חידושים בהוראה, מכוונות לארגון ונאמנות רבה למקצוע ההוראה. (יזהר אופלטקה)

במאמר זה מוצג חקר מקרה של קבוצת מחנכי כיתות אשר עבדו בתיכון במרכז הארץ. המחקר התמקד בשתי שאלות. ראשית, כיצד המחנכים ממשיגים את זהותם המקצועית כמחנכים. שנית, כיצד המחנכים ממשיגים, מתארים ומפרשים את התפתחותם המקצועית כמחנכי כיתות על פני טווח החיים המקצועיים המלא שלהם. כתחום חקירה בלתי מספק בקורפוס המחקר הישראלי, ממצאי מחקר זה מאירים היבטים חשובים בחייהם המקצועיים של מחנכי הכיתות ומצביעים על השלכות מעשיות לגבי מסגרות להכשרה ולפיתוח תוך-תפקידי של מחנכי כיתות. כמו כן, תרומתו של מחקר זה הינו בתחום המתודולוגי, בתוקף תרומתו לכל מחקר בחינוך המתמקד בסוגיית ההתפתחות המקצועית (ורדה צימרמן)

מטרת המחקר היא להתחקות על סיפור התפתחותן המקצועית של שלוש מורות בוגרות המכללה וללמוד מתוך הסיפורים האלו את המאפיין של "סיפורי הצלחה". ייעשה ניסיון לזהות מאפיינים אישיים, מקצועיים ומערכתיים שעולים מסיפורי המרואיינות כדי להשתמש בידע הזה כבסיס לשיפור ההכשרה המקצועית במכללות להכשרת מורים מכאן ולהפנות בוגרות מתאימות לעבודות ולתפקידים נוספים במערכת החינוכית מכאן. במחקר נעשה שימוש בגישה האיכותנית-נרטיבית. אסטרטגיית "סיפורי חיים" מאפשרת לחשוף את התהליכים הפנימיים בחיי הקריירה של האדם ולנתח את התנסויותיו מתוך הפרשנות והמשמעות שהם עצמם מעניקים להתנסויות אלה. המטרה בניתוח הסיפורים היא להבין את האחר, להציג את קולו ולרדת לעומקן של תופעות אנושיות( פטקין, דורית ודבורה גסר).

למידת מורים היא תהליך של רפלקציה ופעולה שבאמצעותה המורים מפתחים כשרים ורוכשים ידע ומומחיות. הדבר עשוי להתרחש ברמת הפרט באמצעות התאמה מתמדת ושינוי של ההוראה, כתגובה לפעולות, אינטראקציות ופעילויות בכיתה ומתוך צפייה של מצבים עתידיים. למידת המורים המתחילים נושאת אופי לא פורמלי ובלתי מתוכנן. ככלל, מורים נוטים להעריך יותר למידה בין ותוך- אישית והזדמנותית ופחות – ידע מחקרי. למידת המורים עשויה להתרחש גם במצבים של "חצית גבולות", שבהם המורים לומדים עם קבוצות שמחוץ לבית ספרם. מהלך זה מסייע להגברת הביטחון ולהתוודעות לתובנות חדשות על נושאים שמטרידים את המורים המתחילים תוך הרחבה ההבנה של נושאים מקצועיים שונים ( Wilson, A., Demetriou, H).

מאמר זה בוחן את השפעת התרבות הסינית על הנעשה בבתי הספר בהונג קונג. שאלת המחקר היא כיצד התרבות הסינית מכוונת את התנהגות המורים בבואם להשליט משמעת בכיתות?למרות הדימוי הנוקשה של מערכת החינוך במזרח הרחוק, בעיות משמעת אינן רק בעיה מערבית. לפי דיווחי מורים, רק כמחצית מהזמן שמבלים הילדים בכיתות בהונג קונג אכן מוקדש ללימודים; ההתמודדות עם בעיות משמעת גוזלת נתח ניכר מן המחצית האחרת (Hue 2005a).

המחקרים מלמדים כי שאלות רחבות הקשר אמנם מאתגרות את הלומדים בקורס או בכיתה, אך יש בהם סכנה שהתלמידים לא בדיוק יזהו ויבינו את המושגים המרכזיים בשאלה. כלומר, מושגים אלו יבלעו ביצירת ההקשר ואז התקפות של הפריט במבחן תרד. לכן, ממליצים כותבי המאמר, כי יש להציג הקשרים יותר ממוקדים בפריטי מבחן על מנת להציג ולהפעיל את המושגים שאותם צריכים הלומדים לזהות ולהבין. במחקר הנוכחי נערך ניסוי לשיפור מבחן בהוראת המדעים בביה"ס תיכון וחט"ב באנגליה. ממצאי הניסוי הוכיחו כי שאלות ממוקדות במבחן יעילות יותר מאשר שאלות רחבות הקשר. הניסוי בחן גם את מיקוד השאלות על הדרך שבה ענו התלמידים על השאלות. מן המאמר ניתן ללמוד כיצד להכשיר את המורים להוראת המדעים כיום לשפר את איכות פריטי המבחן שלהם (Ayesha Ahmed, Alastair Pollitt)