בתי ספר רבים בארה"ב מוצאים שהם שוכרים מורים בעלי תארים במדעים אבל בעלי הכשרה מעטה או כלל ללא הכשרה בחינוך. המחברים טוענים כי מורים חדשים זקוקים לעזרה כדי לזהות אסטרטגיות וראה אפקטיביות, לתכנן שיעורים, לארגן פעילויות מעבדה, שימוש בטכנולוגיות, לזהות תפיסות מוטעות הנפוצות בקרב תלמידים, להעריך את הלמידה ולהתאים את השיעורים לתלמידים בעלי צרכים מיוחדים. המחברים הקימו את רשת התמיכה של מורים חדשים למדעים (New Science Teachers' Support Network – (ראשי תיבות: NSTSN) כדי לעזור למורים למדעים לא מוסמכים בחטיבות הביניים ובבתי ספר תיכוניים להצליח בהוראה ולהישאר במקצוע. NSTSN הייתה קהילה שיתופית של פרקטיקה שכללה את אוניברסיטת ג'ורג' מייסון (George Mason University) ושלושה בתי ספר בפרברים העירוניים, רשת זו יצרה תרבות של תמיכה שהתמקדה בשיפור מתמשך של ההוראה והלמידה ( Sterling, Donna R., and Wendy M. Frazier) .

ספר חינוכי חדש שיצא לאור לאחרונה בארה"ב מעורר עניין רב בקרב בתי הספר והמורים שם ומציע להם גישה פדגוגית פעילה להפעלת תלמידים וליצירת סקרנות. הספר שנכתב ע"י אנ'גלה מאיירס ואיימי סנדוולד מציע הלכה למעשה למורים ליצור קהילות מעשה פעילות בכיתה כדרך הוראה מועדפת בכיתה. המושג בו משתמשות המחברות הוא "מועדון למידה פעיל ( מועדון עניין ).כלומר הפיכת הכיתה בה הפעילות של התלמידים מאופיינת בעבודה והתנסות כסדנה פעילה (בעיקר בבתי ספר תיכוניים) . במובן מטאפורי , התלמידים הופכים להיות חניכים של מועדון הלמידה (החניכה או השוליָאוּת- למידה תוך כדי השתתפות במעשיו של "מאסטר" , במקרה זה המורה בכיתה או תלמיד חונך בקבוצת הלמידה). זו, כמובן, אינה גישה פדגוגית חדשה בחינוך והכרנו אותה בעבר אצל דיוואי , אך הספר הנוכחי מציע לא רק פילוסופיה חינוכית ליצירת קהילות למידה כאלו אלא בעיקר הנחיות מעשיות למורים כיצד להיערך לכך וכיצד ליצור עניין ולהט בקרב התלמידים בכיתה הפעילים "במועדוני הלמידה." (Angela Maiers , Amy Sandvold).

עבודת החונכות למתמחים ולמורים מתחילים, היא תפקיד חדש יחסית במערכת החינוך. החונכות מבוססת על התפיסה המקצועית שעובדי הוראה הבאים בשערי המקצוע נדרשים להסתגל לתפקיד מקצועי במערכת ארגונית חדשה בעבורם. עליהם להתמודד עם קשיים ועם אתגרים רגשיים, דידקטיים ופדגוגיים שמערכת החינוך מזמנת להם ולהבנות את זהותם המקצועית. כדי לסייע למתמחים לעבור משלב ההכשרה לשלב העיסוק במקצוע, מתאוריה למעשה, הוחלט לאפשר ליווי של מורה מקצועי – חונך. במהלך השנים האחרונות מתקיימים במכללות האקדמיות לחינוך ובאוניברסיטאות, קורסים להכשרת חונכים לתפקיד החונכות. תהליך ההתמקצעות של עבודת החונכות איפשר לעצב את התפקיד נוכח תפיסות מקצועיות, המבוססות על ידע תאורטי וידע התנסותי. מאמר זה מבקש להציג את תפיסת התפקיד של עבודת החונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים, בזיקה למתחים תוך-תפקודיים המלווים את עבודת החונכות ובו כמה היבטים: תמיכה במתמחה ובמורה המתחיל ובה בעת הערכת מידת התאמתו למקצוע; טיפוח גישה אמפתית ויכולת הקשבה לצרכיו תוך נקיטת עמדה שיפוטית-מקצועית; עידוד המתמחה והמורה המתחיל להפעלת שיקול דעת ולאוטונומיה מקצועית תוך שילוב הנחיות מעשיות. כמו כן, תהליכי החונכות מתרחשים במסגרת שבועית קבועה ועקיבה, אך במציאות היום-יומית נדרש החונך להיות זמין בהתאם לאירועים המתרחשים. מכוּוָנות החונך היא בזיקה לצורכי הפרט – המתמחה או המורה המתחיל – אך עבודתו מתייחסת למערכת הארגונית החינוכית שבה מתרחשת החונכות. מאמר זה עוסק בהיבטים התאורטיים של תפיסת החונכות למתמחים בהוראה ולמורים מתחילים כתפקיד מורכב ורווי קונפליקטים. לתפיסה מקצועית זו השלכות על תהליך ההכשרה ועל תרומתם של אלה למתמחה, למורה המתחיל, לחונך ולמערכת החינוך ( אורנה שץ אופנהיימר ).

ארבעה מורים ישמחו לנפץ את כל מה שאמרו לכם בבית הספר על יכולות ועל הצלחה. המורה חייב לפענח את העוצמות והחולשות של התלמיד ולהבין איך לקדם אותו. "יש ילדים שהם כמו מריצות, צריך לדחוף אותם. אחרים הם כמו עפיפונים, צריך לקשור אליהם חוט כדי שלא יעופו. אחרים הם כמו בלונים, מלאים ברוח ועשויים להתפוצץ. אתה צריך לזהות מה עומד מולך כדי להחליט באיזה כלי לימודי להשתמש". "המערכת לא נותנת למורים את התנאים שיאפשרו להם לתת לתלמידים את הטוב ביותר", קובעת לילי בן עמי, מורה למחשבים, לתנ"ך, למחשבת ישראל ולמגדר בתיכון זיו ומרקס בירושלים. "אין לנו כלים לזהות את הפוטנציאל של התלמידים ולתת להם את תשומת הלב, הטיפול האישי והמעקב". כתבת מגזין בעיתון דה-מרקר "הארץ" ( נעה נבט).

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את המאפיינים של קבוצת העניין "חקר הטקסט והשיח", המתנהלת במכון מופ"ת כדי לתרום לבניית קבוצות עניין בכלל, ובמכון מופ"ת, בפרט. קבוצת העניין "חקר הטקסט והשיח" הינה אחת מבין מספר קבוצות עניין בתחום המחקר האיכותני המתנהלות במכון מופ"ת ומיועדות לחוקרים המתעניינים בגישות המחקר האיכותני. למעשה, היא מהווה קהילת שיח מקצועית, הקיימת כבר תשע שנים. מטרתה העיקרית המוצהרת של הקבוצה: להתמקד בתהליכי הפקת משמעות מטקסט ומשיח. מטרה נוספת: לקדם את המחקרים של המשתתפים בה. חלק מחברי הקבוצה הם חוקרים הנמצאים בקבוצה מתחילת פעולתה בשנת 2001. כמו כן, קיימים חברים המשתתפים בה לאורך שנה אחת בלבד. במסגרת מטרת המחקר שצוינה, נערך חקר המקרה הנוכחי, שיצא להסביר את התהליכים המתקיימים בקבוצת העניין "חקר הטקסט והשיח", ללמוד על התרומה האפשרית של הקבוצה למשתתפים בה, לחשוף את מנגנון הלמידה של החברים בקבוצה ולחקור את תפקידה של המנחה מנקודת מבטם. חקר מקרה ייחודי זה, עשוי לחשוף תהליכים שיש בהם כדי להביא להבנת תהליכים בקבוצות אחרות ובמקרים נוספים.

תפקיד הערכת מורים – הערכה היא רק מרכיב אחד בתהליך ההתפתחות המקצועית של מורים. בארה"ב החינוך הציבורי כולל שותפים רבים שתפקידיהם ותחומי אחריותם מכוונים לתמיכה ולקידום למידת תלמידים. עם זאת, בתוך מערכת החינוך קיימים מאמצים להכנסת רפורמה ברכיב של הערכת מורים, אף שטיפול ברכיב אחד אינו בבחינת פתרון קסם לכלל הבעיות המועלות. NEA מקדמת פיתוח של שיטות הוראה ולמידה חדשות הקושרות בין הערכת תלמידים והערכת מורים במטרה לשפר את שתיהן. כדי לתכנן וליישם תוכניות מדידה והערכה יעילות יש צורך להכיר בשתי הנחות יסוד: א. הכשרה ושכירת מורים הן דרכים קריטיות להבטחת הוראה אפקטיבית, ב. יש להנגיש לכל מורה תוכניות התפתחות מקצועית איכותיות .

סקירה מעניינת על השינויים במעמדו של המורה במדינות המערב מאז מלחמת העולם השנייה. המאמרון בבלוג מסכם את עיקרי דבריו של Professor Frank Crowther מאוניברסיטת קווינסלנד בניו-זילנד. אחת הנקודות המעניינות לגבי השינוי במעמד המורים מאז שנות ה-70 אינה קשורה כלל לבעיית השכר (שמרבית מדינות המערב השתפר משמעותית) אלא לעליית משקלן של תכניות הלימודים הלאומיות. אלו דחקו את המורים ממרכז הבמה בכיתה והפכו את המורים לטכנאי ביצוע של תכניות לימודים, כאשר מרחב ההחלטה שלהם מבחינת תכנון הלימודים וההוראה נותר מצומצם למדי. ההפעלה של תכניות לימודים מרכזיות במדינות כמו אנגליה ובניו זילנד תרמה רבות להפחתת מעמדו של המורה ופגמה ביכולתו ליזום בעצמו ולהיות יצירתי . מה שדרוש היום יותר מתמיד זה מורה יצירתי אך תכניות לימודים המרכזיות מונעות במידה מסוימת אפשרות כזו . אגב, מערכת החינוך בניו זילנד קיבלה לאחרונה את עמדתו של פרופסור Crowther וערכה ביזור בכל מערך תכנון הלימודים במדינה.

בעשור האחרון רב השימוש בנרטיבים של מורים במחקר החינוכי. המחקר הנרטיבי מזמן תובנות על ידע המורים ועל זהותם המקצועית ומציע גישה להתפתחות מקצועית מתמשכת. אולם הידע על דרכים שבהן מורים משתמשים בסיפורים אישיים כדי להבנות את הידע המקצועי שלהם אינו רב. המחקר הנוכחי מראה כיצד קבוצה של מורים בסיפור סיפורים כצורה של דיאלוג מקצועי. המחקר הנוכחי דומה לרבים אחרים בראיית סיפור סיפורים ככלי בידי מורים לחקור את עבודתם. הוא ייחודי בכך שהציג תפיסה של סיפור הסיפורים כדיאלוג רפלקטיבי. הסיפור הוא חלק משיח בין מורים על התפתחות מקצועית, היקפה ומשמעותה. (Savvidou, C).