-
לינק
-
לינק
הספר עוסק בתהליכים הקשורים בהבניית הזהות המקצועית בהוראה ומשקף את העשייה הרבגונית של רשת עמיתי המחקר במכון מופ"ת. הספר מוכיח כי חוקרים החוברים יחדיו מעשירים את עולם הידע ומוסיפים לו תובנות וממצאים הנובעים מכל מחקר בנפרד, מהעשייה הקבוצתית ומהמרקם השלם. שערי הספר עוסקים במדיניות המעצבת את ההכשרה להוראה בישראל, במתרחש במכללות לחינוך בתקופה של מציאות משתנה ובסוגיות המאפיינות את הזהות המקצועית ואת התפתחות המקצועית של המורה בישראל במאה ה-21. ( רמה קלויר, לאה קוזמינסקי).
-
סיכום
מחד גיסא, ניתן לאפיין את העת הנוכחית כעידן המשופע בידע חדש ונגיש. מאידך גיסא, ניתן לאפיין את העת הזאת גם כעידן של חסך רוחני. בהתאם לכך, בגישה החינוכית העכשווית ניכרת עדיפות מובהקת לידע על פני הוויה, עדיפות המשקפת היפוך של מערכות. ההתמקדות היא בחיצוני, בגלוי, בוודאי, במוכתב, במוח והשכל, במוגדר, המקובל, המוסכם והפורמלי, ובאגו. בעקבות כך, נדחקת המודעות לקיום הפנימיות, לנסתר, למרחב האפשרויות הפוטנציאלי, לביטויי בחירה וצורך אישי, למרכזיות הלב, הרוח והנשמה, ליצירתי, האינטואיטיבי, ההתנסותי והחוויתי, לאחר והקיבוצי. המאמר מבקש להרחיב את תפיסת העולם החינוכית הנוכחית באמצעות התמקדות בטבעו של "האדם השלם" ( תמר לוין ) .
-
לינק
סקירת ביקורת אודות ספר חדש העוסק בכל המכלול של איכות והבטחת איכות במסלולי הלמידה מרחוק ולמידה מקוונת ברחבי העולם . המאמרים בספר בוחנים את מסלולי הלמידה מרחוק במדינות שונות בעולם תוך ניסיון לראות אם חלו שיפורים מבחינת המדיניות לגבי הבטחת איכות והקפדה על איכות הקורסים המתוקשבים . למרכיב התרבותי יש השפעה על דרך העברת הקורסים המתוקשבים במדינות שונות בעולם ולכן קשה לזהות את התגבשותם של קריטריונים אחידים להבטחת איכות בלמידה מקוונת . ניתן לראות דגשים שונים של הבטחת איכות בקורסים מתוקשבים במדינות שונות כאשר המאפיין העיקרי הוא דגש רב יותר כיום ללמידה המקוונת המתמקדת בלומד מבחינת דרכי הוראה (learner-centered focus ) ולא רק בחומרי הלמידה כפי שהיה בעבר ( Kay Shattuck) .
-
לינק
הטענה המרכזית של המאמר היא שהמשבר הממושך של מערכת החינוך נובע מהתערערות מערכת האמונות שבבסיס העשייה החינוכית, שהחינוך בן-זמננו איבד את דרכו וזנח את ייעודו. אנו חיים כיום בעולם פוסט-מודרני המאופיין כעידן של גלובליזציה ומהפכת מידע. קצב השינויים הטכנולוגיים, והתחלפות הידע הפכו להיות כה מהירים עד כדי כך שאין בידנו אפשרות לחזות את צורכי החברה העתידיים. לפיכך, הקשר בין הידע שלומד התלמיד כיום לבין השתלבותו בחברה שלתוכה הוא יגדל אינו ברור כלל ועיקר. החינוך, אם כן, הפסיק להיות רלוונטי ובית הספר איבד את ההצדקה המרכזית לפעילותו ( שלמה בק) .
-
לינק
המורה – לפחות בחברה החופשית – אינו רק טכנאי, אלא ממעצביו של התהליך החינוכי. זאת ועוד – הוא משפיע על התלמידים לא רק במעשיו אלא גם בזהותו. תפקידו של המורה אינו מסתכם בפעולותיו אלא שואב רבות מיכולתו להתבונן בעקרונותיו ובנאמנויותיו. הכשרתו להוראה מתחזקת לכן לא רק מתוך הגברת שליטתו בשיטות ההוראה, אלא גם מתוך פיתוח אותם משאבים המאפשרים לו לנהל שיחה עם הצעירים; כלומר באמצעות הרחבת הפרספקטיבה האינטלקטואלית שלו, חידוד יכולותיו היצירתיות והביקורתיות, והעמקת תובנתו למטרותיו כמורה ולטבע הסביבה שמטרות אלו מתממשות במסגרתה ( שפלר ישראל) .
-
לינק
המסורת היפנית של "לימודי שיעורים", שבמסגרתם קבוצות של מורים סוקרות את השיעורים שלהן ובודקות איך לשפרם, בין השאר באמצעות ניתוח של טעויות תלמידים, היא אחד המנגנונים האפקטיביים ביותר לרפלקציה של מורים וכלי לשיפור מתמיד. משקיפים חיצוניים שצפו בכיתות החינוך היסודי ביפן הבחינו זה כבר בלמידה העקיבה והיסודית של מושגים מתמטיים ובדרך שבה המורים מובילים את הדיון ברעיונות מתמטיים נכונים ושגויים כאחד, כדי שהתלמידים יגבשו תפיסה איתנה של כל מושג. שיאם של לימודי השיעורים הללו, שמתבצעים בנפרד בכל מוסד ומוסד, מגיע לא פעם בצורת שיעורי מחקר פומביים נרחבים.
-
סיכום
המחקר המוצג במאמר זה נעזר בגישה התיאורית-פרשנית (descriptive-interpretive) כדי לבחון את פעולתם של שישה מורים למדעים, המלמדים בחטיבות ביניים ובבתי ספר תיכוניים, שהצהירו כי הם משתמשים בטכנולוגיות מתקדמות ככלי הוראה. מטרת המחקר הייתה לבחון אם קיימת התאמה בין תפיסות המורים את תפקידם לבין אסטרטגיות ההוראה שהם נוקטים במסגרת השילוב של טכנולוגיות מידע ותקשורת (טמ"ת) בשיעוריהם ( נסים, יעל, מירי, ברק, דני, בן-צבי).
-
לינק
מעמדה, חשיבותה ותפקידה הניהולי של הגננת עבר תהפוכות רבות בשנים האחרונות החל מתפיסתה כמחנכת ומנהלת גן, הדואגת לרווחת הילדים, ההורים והצוות, וכלה בתפיסתה כמנהיגה חינוכית. כגננת ותיקה שאלתי את עצמי לא אחת שאלות אחדות: כיצד אפשר לפתח ולטפח אותה מנהיגות חינוכית בקרב הגננות באופן פעיל? האם יש מקבץ חיוני של תכנים ומיומנויות המייצר כישורי ניהול ומנהיגות שהכרח ללמוד אותם כדי להיות גננת המדגימה מנהיגות חינוכית? נלאיתי לחפש ספר הדרכה העוסק בהכשרה מעין זו. מעבר להכשרה – חיפשתי מעטפת שתגן עלי ועל חברותיי, הגננות, מפני לחצים חיצוניים צולבים ומפני מאבקים אינסופיים עם כל כך הרבה דילמות הצצות יום יום ושעה שעה בביתנו השני – גן הילדים ( יחיאל פריש ).
-
מאמר מלא
טכנולוגיית האינטרנט הובילה למהפכה תרבותית בחייהם של בני נוער בעשור האחרון. השימוש באינטרנט התרחב לממדים עצומים, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מסדר יומם של מרבית בני הנוער. מתבגרים מבלים חלק ניכר מחייהם ברשת. החיים ברשת יצרו צורות חדשות של אלימות. מתבגרים מתנסים באלימות ברשת – כבריונים, כקורבנות וכעדים. אנשי חינוך אינם יכולים להתעלם מהתופעה הזאת ( דורית אולניק־שמש וטלי היימן) .
-
מאמר מלא
פרופ' מייקל אפל הוא אחד מהוגי החינוך הידועים ביותר בעולם. הוא מסופח, בניגוד לרצונו, לזרם המכונה "פדגוגיה ביקורתית", שצמח מספרו של פאולו פריירה "פדגוגיה של מדוכאים". הפדגוגיה הביקורתית חושפת את מנגנוני הכוח והדיכוי שעומדים ביסוד תופעות חברתיות, בכללן החינוך, ומעצבת השקפת עולם חינוכית שמטרתה להקנות לתלמידים יכולת לחשוב באופן ביקורתי, כלומר יכולת לזהות את מנגנוני הכוח והדיכוי שפועלים עליהם ( אסף משולם) .
-
לינק
כותבי המאמר בנו ב-2009 קבוצת כתיבה של מורי מורים באוניברסיטה בפינלנד בכוונה לקדם כתיבה אקדמית ופרסום, ולהשיג מטרות כמו קידום או השגת תקציבים. במאמר זה הם מדווחים על שלבי ההתחלה של העבודה המשותפת על האתגרים והאפשרויות שהם מציבים. למרות חשיבותה, כתיבה נתפשת כמטלה קשה שלא מוקצים לה די זמן או חלקי משרה ועל רבים להיאבק כדי לבצעה (Cameron et al., 2009, Murray, 2009). תהליך הכתיבה האקדמית דורש שילוב של תובנות בדבר תחושת העצמי של האדם ככותב, ידע בכתיבה (know-how) ומייצר תחושות כמו פחד ודאגה, שימחה וסיפוק. מהיבטים אלה בחנו הכותבים את תהליך הכתיבה ( Turunen, T.A., Kaasila, R., & Lauriala, A).
-
לינק
מטרה מרכזית של הספר היא בחינת תנאי השיח שדרכם נערים חווים את בית הספר ומגבשים את זהותם. וילן בוחן את היחסים החברתיים בבית הספר ומראה כיצד רעיונות ומעשי המורים עשויים להילקח או להידחות במאבקי הנערים להבין מיהם וכדרך לגיבוש זהותם. בעוד שניתוח תפקיד המורים אינו מטרה מרכזית של המחקר, הספר משתמש בנתוני ראיון מפורטים כדי להראות כיצד הנערים מבינים את עצמם כתלמידים וכלומדים ביחס למוריהם ( John Whelen).
-
לינק
מחנכים בארה"ב הביעו דאגה מהתופעה שתלמידים רבים מתרחקים מלימוד מדעים ויש להם עניין מועט בפיתוח קריירות מדעיות. הישגי תלמידי כתה ח', מבחינה לאומית, אינם נבדקים מאז שנת 1996 אבל הישגי תלמידי כתות י"ב ירדו באופן משמעותי. החסרון במאמצי הרפורמה החינוכית, הוא חוסר תשומת לב לצרכים ההתפתחותיים של התלמידים. לימוד מדעים צריך לאפשר לתלמידים ללמוד על עצמם, לפתח ולשפר את כישוריהם, להגדיר את הערכים שלהם לחקור את האינטרסים האישיים ולהבין את חשיבות המדע להם ולאחרים. תכנית לימודים יעילה לבית הספר התיכון דורשת תשומת לב להתפתחות הזהות העצמית של התלמידים, שזו משימת המפתח ההתפתחותית בגיל הנעורים ( Smith, M., & Darfler, A).
-
לינק
מאמר נפתח בהצגת שלוש האידיאולוגיות החינוכיות שהציע צבי לם. הראשונה, אידיאולוגיית הסוציאליזציה (חיברות), מבקשת להכשיר את התלמידים להשתלבות מועילה בחברה תוך מענה לצרכיה הכלכליים-תעסוקתיים ולאלו הנורמטיביים-תפקודיים. השנייה, אידיאולוגיית האקולטורציה (תירבות), עוסקת בהנחלת מטען ערכי ומצע מורשתי מבית מדרשה של אותה תרבות של החפצים ביקרה. השלישית, אידיאולוגיית האינדיווידואציה (ייחוד), היא זו המקדשת את הפרט ומפנה לו מרחב לחיפוש, לפיתוח וליצירה אישיים. על פי לם, כל פעולה חינוכית, תנועה חינוכית, הגות חינוכית, מוסד חינוכי וכיו"ב משרת ביודעין או שלא ביודעין את אחת מהאידיאולוגיות הללו (מיכאלי, ניר ).
-
לינק
למרות חשיבותן של סוגיות קיומיות המוצגות במאמר נמצא שהעשייה החינוכית העכשווית מתקדמת בעיקרה בציונים, בהישגים לימודיים ובתפקודים הנורמטיביים. כניסיון לביקורת בונה. במאמר מוצגות בהרחבה שלוש תובנות חינוכיות מן העבר העשויות לשמש השראה עבור ליבת החינוך הראויה. מקור ההשראה הראשון הוא סוקרטס (Socrates). מאמר מקיף של ד"ר נמרוד אלוני.
-
לינק
מטרת המחקר הייתה לבחון אמונות וערכים של מתכשרים להוראת חינוך גופני באמצעות ניתח ופרשנות של סיפורי מורים אהודים. מורים לחינוך גופני יודעים, כמורים אחרים ואף ביתר שאת, שתוצאות ההוראה הנבנית בהווה ייראו ויובנו רק בעתיד (למשל הקשר בין פעילות גופנית לבין בריאות). שאלות המחקר: (1) מיהם המורים האהודים על מתכשרים להוראת חינוך גופני ?; (2) האם יש אב-טיפוס של מורה אהוד בעיניהם?; (3) אילו תכונות של מורה אהוד הם מציינים? ( Smith, M.A., & Schmidt, K ).
-
לינק
המועצה הארצית לסטנדרטים מקצועיים בהוראה (NBPTS) הוקמה בארה"ב בשנת 1987, בהמלצת כוח המשימה ע"ש קרנגי להוראה כמקצוע, כדי לנסח "סטנדרטים גבוהים וקפדניים הקובעים מה מורים מוסמכים צריכים לדעת ולהיות מסוגלים לעשות". מטרת ההסמכה של המועצה, אשר נבנתה בהתאם למקובל במקצועות אחרים, הייתה לזהות מורים מעולים ולהסמיך אותם, לספק מסגרת לפיתוח מקצועי של מורים וליצור מערכת שבאמצעותה מורים מעולים יוכלו לקבל תוספות שכר כמו גם תפקידים חדשים בבתי ספר.
-
מאמר מלא
התמחות המורים של בוסטון (BTR) הוקמה בשנת 2003, והיא תכנית הכשרה המגייסת בוגרי מכללות מצטיינים ואנשי מקצוע מנוסים ומכינה אותם להוראה בבתי הספר בבוסטון. התכנית מתמקדת בהקניית המיומנויות הדרושות להוראה אפקטיבית בחינוך הציבורי, היא מדגישה הכשרה מעשית ומצמידה את המתמחים למורים מנוסים. התכנית נפתחת בהשתלמות קיץ בת חודשיים. לאחר מכן מבלים המתמחים בכיתות ארבעה ימים בשבוע במהלך שנתם הראשונה, וביום החמישי הם משתתפים בקורסים ובסמינרים. גישה זו מאפשרת למתמחים להשתלט גם על התיאוריה וגם על הפרקטיקה של ההוראה.
-
סיכום
על פי השקפת מחברת המאמר, יש לנתק את הקשר הגורדי בין רוח-דת-יהדות ולהעניק מעמד מרכזי לתחומים שתרומת החשיבה היצירתית ניכרת בהם, והמונעים על ידי השאיפה להרחיב דעת, להטיל ספק ולהתמודד עם שאלות באשר ל"טוב", ל"יפה" ול"נכון" כערכים השלובים אלה באלה, שהם אוניברסליים ופרטיקולריים כאחת. כלומר, להעמיק בתחומי הרוח, האמנויות והמדעים מתוך בחינה ביקורתית מכאן וחשיבה יצירתית מכאן, ללא אינדוקטרינציה, ובמנותק מהגדרות שמצמצמות את משמעות הטוב והנכון בתכניות הלימודים לתגבור ערכי היהדות.בהקשר זה יודגש, שאין מדובר בביטול העיסוק בטקסטים שמקורותיהם דתיים; אדרבה, בהגות היהודית, ובעיקר במקרא, יש ערכים אוניברסליים ותובנות פסיכולוגיות התקפות בכל זמן ובכל מקום (ענבר, עדנה).
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין