-
סיכום
המחקר הנוכחי בדק דגם משולב (blended model) של למידה שבו הלומדים השתתפו בשיעורים רגילים ונדרשו להשתתף גם בקורסים מקוונים. החוקרים מצאו שלמרות שרוב הלומדים חשו שייכות לקהיליית החקר שנוצרה, היו מכשולים ניכרים למוכנות שלהם להיענות בצורה מלאה לדעות של אחרים. במחקרים שונים נמצא כי לומדים בדרך מקוונת מסויגים ממתן ביקורת ומנטילת חלק בדיונים עם אחרים (Hughes & Daykin, 2002), מתקשים בהיבט הטכני (Dewiyanti et al., 2005), משקפים חולשה כללית ביצירת אינטראקציות חברתיות (Muilenburg & Berge, 2005). טענת הכותבים היא שההקשר התרבותי מהווה אף הוא גורם משפיע על למידה מקוונת, ויש לקחת אותו בחשבון בתהליכי תכנון של קורסים מקוונים (Austin, R. S., & Hunter, W. J).
-
לינק
הספר "מאבקים בינלאומיים לחינוך דמוקרטי ביקורתי" חושף את האתגרים החינוכיים העומדים בפני קבוצות שוליים בהקשר של מדינות שונות. מדינות מפותחות, כמו ארצות הברית, ישראל וקוריאה, ומדינות פחות מפותחות, כמו סין, הודו וברזיל, מתוארות כולן כבלתי מושלמות במרדף שלהן אחר חינוך שוויוני; יחד עם זאת, כולן הוצגו כבעלות פוטנציאל לשיפור. בניתוח בתי ספר יסודיים ותיכוניים כמו גם מוסדות של השכלה גבוהה, ספר זה מספק הצצה על האופן שבו סדר היום הנאו-ליברלי השפיע על הדרך שבה מדינות חושבות על חינוך. בעיקר, הוא מדגיש כיצד חלקן נלחמות לשיפור האפשרויות החינוכיות המוצעות לאלו הנמצאים בשוליים כך שהן נמצאות בעמדה טובה יותר כדי להצדיק את עצמן. כל פרק מספר סיפור משכנע אודות הבעיות העומדות בפני יחידים ומוסדות המחפשים לספק חינוך דמוקרטי לאלו שאחרת היו עלולים להתעלם מהם או שלא לקבל יחס ראוי בבתי ספר מסורתיים ( Pinkney, A).
-
לינק
אילו אפשרויות מזמנת העמדה הפוסטמודרנית לבית הספר בימינו? המחבר מציין שהאתגר כאן עצום. הנה כמה שאלות על כושר הסתגלותו של בית הספר: האם החינוך, לצד השמרנות הבלתי נמנעת שלו (כמוסד המופקד על הידע הקנוני ועל מסירתו לדור הצעיר), יוכל להיפתח לתהליכים מערערים ביחס לידע, לסמכות, ליחסים בין בני אדם? האם היפתחות כזאת כרוכה בהכרח בווי תור על דפוסים ארגוניים ממוסדים החותרים להסדרה או לשינוי שלהם – הכיתה, מערך שיעור, תכנית לימודים, הניהול, הפיקוח? ( ישראל כ"ץ).
-
לינק
עידית אבני ואולגה יליזרוב הציגו בכנס מו"ח האחרון מיזם מקוון שנעשה בשיתוף עם ד"ר אברום רותם במחוז חיפה בנושא רשתות חברתיות. אבני ורותם פרסמו לאחרונה מסמך המציג מודל הוראה-למידה ברשת חברתית, נראה כי השטח חיכה למסמך מפורט זה, המציג הגדרות ומרכיבים של פעילות חינוכית ברשת חברתית וגם כלי מצוין לתכנון פעילות מסוג זה ( שיר שוורץ ) .
-
סיכום
מטרת המחקר הייתה לבחון את התהליכים הרגשיים והקוגניטיביים שחווים מתבגרים עם לקויות למידה בהתמודדות עם למידה מורכבת. בדיקת היבטים מתודולוגיים של מחקרים שבחנו תהליכים רגשיים של תלמידים עם ליקויי למידה מצביעה כי מרביתם השתמשו בכלי מדידה ישירים: שאלונים או ראיונות. גם אם היו אלה ראיונות עומק, הגישה הייתה ישירה ובכך קשה היה לעמוד על תחושות סמויות .( כפי שהן באות לידי ביטוי ללא צנזורה של הנבדקים ( גבעון , ש. ) .
-
תקציר
ג'ימס ספילן (James Spillane) ואיימי פרנץ קולדרן (Amy Franz Coldren) כתבו ספר הפונה אל מנהיגות בית ספרית מנקודת מבט פרגמטית ובעלת תובנה. רבות מההבחנות שלהם מראות שהם מעריכים את ההבדלים הדקים והמתחים שהם חלק מכל בית ספר. ברור שהם מבינים את הקצב והלחץ שהם הנורמה בעת הובלת בית ספר. בפשטות: הם יודעים כיצד בית ספר עובד (Hoerr, T).
-
סיכום
הווארד גרדנר (Howard Gardner), פרופסור לקוגניציה ולחינוך באוניברסיטת הרווארד, הוא אחד מהקולות המוערכים ביותר בתחום הפסיכולוגיה ההתפתחותית. עבודתו על אינטליגנציות מרובות הדהדה באופן עמוק בקרב מחנכים לפני כ-30 שנה וממשיכה להוות השפעה עמוקה על המגזר כיום. בעוד שהוא אולי מוכר ביותר בזכות תיאוריה זו, בשני העשורים האחרונים הוא משמש גם כמנהל שותף של "פרויקט עבודה טובה" החוקר את המאפיין האתי של פעילויותיהם של אנשים צעירים בעולם הדיגיטלי.
-
לינק
מחקר זה בוחן את ההשפעה של קידום הוראה מבוססת חקר, inquiry – based teaching -IBT , דרך שיתוף פעולה בין קורס שיטות מדעיות לבין קורס שיטות מתמטיות, בתוכנית חינוך של מורי יסודי. במשך שיתוף הפעולה, פרחי הוראה של חינוך יסודי, preservice elementary teacher(PST) התנסו בשלוש דרכי מחקר שונות כדרך לטיפוח הבנה של הוראה מבוססת חקר,( Magee P, Flessner R.).
-
לינק
המאמר דן בתכנית הערכה של המורים שנקראה יוזמת "השותפות האינטנסיבית עבור הוראה אפקטיבית" (Intensive Partnerships for Effective Teaching) שפותחה על ידי "קרן ביל ומלינדה גייטס". בלב היוזמה נמצא פיתוח מדידות עשירות של אפקטיביות המורים ושימוש בהן כדי לנהל את ההון האנושי של המורים באופן אפקטיבי יותר. המחברים בוחנים את יישום היוזמה במספר מחוזות של בתי ספר ציבוריים ובתי ספר מסוג charter בארה"ב ובודקים נתונים לגבי השפעתו במהלך שנת הלימודים 2010-2011 (B., Garet, M., Holtzman, D., & Hamilton, L, . ,2012).
-
לינק
המאמר משווה בין מודלים להערכת מורים במדינות שונות כדי להבין כיצד הערכות האחריותיות של המורה מקושרות לשיפור הלמידה ולאפקטיביות של המורה. המחברים מתבוננים בקהילות הלמידה המקצועית של מורים בפינלנד, באחריותיות הארגונית של Carrera Magisterial במקסיקו, מערכת וולונטרית של תשלום למורים המבוססת על ביצוע, כמו גם האחריותיות שהמורים מתמודדים עמה מצד ההורים וקהילות בית הספר ביפן ובדרום קוריאה. בנוסף, נידון הקשר בין אחריותיות חינוכית לבין ההישגים הלימודיים של התלמידים (Williams, J., & Engel, L., 2012).
-
סיכום
דברים שפרופסור דן ענבר נשא ביום העיון "רוח האדם בחינוך "שנערך במכון מופ"ת ב 24- ביוני 2012 , במסגרת השקת הספר: "חינוך – מהות ורוח", בעריכת פרופ' ישעיהו תדמור ועמיר פריימן. עד כה החל התהליך של גיבוש ליבה חינוכית מ"למעלה" – מקובעי המדיניות החינוכית.ייתכן שצריך לפעול בכיוון ההפוך ולהתחיל מ"למטה" – מאנשי החינוך העושים במלאכה בפועל, כאשר לכל מגזר בישראל הזדמנות לנסח מנקודת מבטו את עקרונות הליבה ותכניה, והליבה תתעצב מתוך העקרונות והערכים המשותפים לכול ( דן ענבר) .
-
תקציר
בית הספר הפך למרחב שבו הכול מאוימים: המורה מאוים מהצורך להספיק, הוא מאוים מהתלמידים ומההנהלה. התלמידים אף הם חשים מאוימים – מהמורה, מההישגיות ועוד. במקום של איום, קשה ואולי בלתי-אפשרי להיפתח ולתת לאמפתיה . האמפתיה עלולה להיתפס ככלי ולא כמטרה: למשל, כלי להישגים. סיכון אחר עלול להיות שימוש מניפולטיבי באמפתיה, כמעין מלכודת דבש. סוג אחר של סיכון הוא יחס אמפתי ללא מעשה המשנה את המציאות. אדם הקשוב לכאורה לזולתו, לצרכיו ולרגשותיו חשוב כשלעצמו , אך ללא נקיפת אצבע לשינוי המצב. "הדגשנו את המבט על מתן אמפתיה כגישה החותרת לרווחה רגשית ופיזית וגם כמחויבות לשיפור בפועל של תנאי רווחה אלו" ( רמי אלגרבלי, דינה כהן-אור, היילי רוזנבלום, יצחק שטרנברג ).
-
לינק
האוגדן "מכלול ההכשרה וההתפתחות המקצועית של הפסיכולוג החינוכי" נועד לשמש כלי עזר לפסיכולוג החינוכי בכל שלבי ההכשרה, משלב הפרקטיקום המורחב/ההתמחות ועד לסיום תהליך ההסמכה להדרכה. האוגדן כולל הגדרות לעבודתו המיטבית של הפסיכולוג החינוכי בהיבטים של זהות מקצועית, התחומים הייחודיים לפרופסיה, אופנויות העבודה, תהליכי ההכשרה ועוד. הוא מעין מגדלור המורה את הדרך לפסיכולוג החינוכי בשלבים השונים של הכשרתו ולשירות הפסיכולוגי – החינוכי המכשיר את דור העתיד.
-
לינק
מעבר לידע, לכלים ולמיומנויות, שהם ללא ספק חשובים ובעלי ערך, נמצא המורה כאדם. הוא, ורק הוא , בראש ובראשונה הוא, יקבע את איכות התהליך החינוכי המתרחש בין כותלי הכיתה. המורה הוא זה שמביא לכיתה כל בוקר מחדש את כלי ההוראה העיקרי – את עצמו, את חוזקותיו ואת חולשותיו, את מודעותו ואת המקומות ה"עיוורים" שלו, את התשוקה שלו ללמד או לחלופין -את עייפותו ושחיקתו. הוא גם מביא את תחושת המסוגלות שלו להיות מורה טוב, את ערכיו ומחויבותו ואמונותיו, את כל מה שהוא מכיל כאדם שלם . "אני מאמינה שההשקעה הרבה ביותר בתהליך הכשרת המורים צריכה להיות באישיותו של המורה. בסיוע לו להכיר את עצמו, את רכיבי זהותו, את העמדות שלו כלפי העולם בכלל וכלפי בני אדם ותהליכים חינוכיים בפרט. צריך לאפשר לו שלא לפחד לפגוש ולהתמודד עם “חלקי הצל" שלו וללמוד לשלוט בהם. לבדוק את זהותו כאדם, כמורה" ( אפרת קס ).
-
לינק
המסה הנוכחית מבקשת להציג מאפיינים ייחודיים של הוראה ולמידה, כפי שהם באים לידי ביטוי בבתי המדרש העכשוויים. אלה בתי המדרש שקמו בעשרים השנים האחרונות, המאגדים לומדים חילוניים ודתיים, נשים וגברים ומשלבים את מסורות בית המדרש התנאי עם מסורות מודרניות של הנחיית קבוצות, פרי הפסיכולוגיה הקבוצתית. שיטת הלימוד של בתי המדרש נובעת מאופיים המיוחד של מקורות היהדות – בייחוד התנ"ך וספרות חז"ל. אף על פי שאפשר ליישם חלקית את השיטה בתחומי ידע אחרים, כגון ספרות והיסטוריה, היא צומחת ממקורות היהדות והולמת תחום זה ( משה מאיר) .
-
לינק
מאמר זה מתאר את התהוותו של המקצוע תרבות ישראל, ההולך והופך כיום לאחד ממקצועות הליבה בלימודי החובה במערכת החינוך הממלכתית העל-יסודית והיסודית. הדיון משלב בתוכו הן את המורכבות של תוכנית הלימודים, הן את נקודת מבטם של מי שמתנסים בהוראתו. שאלות מרכזיות בהקשר זה הן: מהו התרגום החינוכי של המורים לתוכנית? כיצד מובנת מטרת התוכנית? כיצד מתפרש מרחב הלמידה הראוי לתחום? מה אופיו של אותו שיעור הנקרא "תרבות ישראל"? המאמר עוסק בשאלות אלו, והן נבחנות כאן בגישת מחקר איכותנית ובאמצעות המתודולוגיה של מחקר נרטיבי, תוך התמקדות בתוכנית הלימודים תרבות ישראל מנקודת מבטם של שלושים מורים בבתי ספר על-יסודיים העוסקים בהוראתה. בקבוצת המחקר עשרה מורים בראשית דרכם ועשרים מורים בעלי ניסיון ( פנינה שור) .
-
סיכום
בתוך השיח הסוער והמתרחב עד מאוד בשני העשורים האחרונים על אודות אופייה של הזהות היהודית עולה גם שאלת עמדתם של הורים כלפי סוגיית החינוך בתחום. ההתחקות אחר הקול ההורי במרחב החילוני מעלה תדר בעל עוצמה נמוכה. השיח ההורי על החינוך היהודי הוא שיח חלקי, מצומצם ואף מנומנם במידה רבה. המאמר הנוכחי מבקש לתאר תמונה של שיח הורים על חינוך יהודי, שהובילה לקביעה האחרונה בדבר מאפייניו של שיח זה ( נורית חמו) .
-
לינק
הפרויקט הוגדר כפרויקט רב-שנתי, שהחל בשנת הלימודים תשס"ו (2006) ביישובים הבדואיים חורה ולקייה. הוא נערך בשיתוף עם המסלול הבדואי לבית הספר היסודי והמרכז להורות ולמשפחה במכללת קיי. במשך כשנתיים הם תכננו את הפרויקט, קבעו את המטרות והיעדים והציגו אותם בפני צוות מיח"ם המורחב. הם קיבלו משוב, חזרו ושדרגו את התכנית, ובסוף התהליך הפעילו אותה בבית ספר אחד שנעתר לבקשתם. הפרויקט הופעל בשלוש כיתות א' עם מספר מצומצם של מחשבים ניידים. במקביל העבירו השתלמות למורים על סביבת למידה מתוקשבת וכיצד להכין חומרי לימוד מתוקשבים. ההשתלמות נערכה בתוך בית הספר ( אלבדור, אברהים ).
-
סיכום
לעומת מודל החונכות המלווה – המהווה חלק מחובות קורס הנלמד במכללה, ומודל פר"ח – שבו החונכים עוסקים בחונכות ללא מעורבות המכללה, החונכות במודל המשלב היא חלק בלתי נפרד מן ההתנסות. המחקר שלפנינו מספר את סיפורה של יוזמה של חונכות פרטנית שהתקיימה במסגרת המודל המשלב. יוזמה זו תרמה לכל השותפים בה וקידמה אותם. החונכות שהופעלה בחטיבת ביניים, החלה בשנת הלימודים תשס"ה והמשיכה בשנת הלימודים תשס"ח. למעשה מדובר בשני פרקים של מערכי חונכות פרטנית שהופעלו בחטיבת הביניים. ( שגיא , חנה) .
-
לינק
מטרת מחקר זה היא לזהות את הנסיון של מרצים וסטודנטים המשתמשים בתוכנת Elluminate Live (תכנון, מתודולוגיה, גישה), עם למידה מקוונת בחינוך הגבוה. מאמר זה מציג גישה איכותית, המתמקדת ברפלקציות של המשתתפים, מרצים וסטודנטים, שנאספו בתקופה של 12 חודשים של כיתות פיילוט בלמידה מקוונת בתוכנה הנ"ל ( Michael, Kathy ) .
תוצאות חיפוש עבור: זהות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין