הכותבים בוחנים תוכנית לפיתוח מקצועי של מתכשרים להוראה שעבודתם מעוגנת בקהילה והוראתם נענית למאפייניה התרבותיים. מדובר במורים המסוגלים ומוכנים להשתמש ולמנף את החכמה והמומחיות הקיימים בקהילה לטובת חינוך ילדיה, מתוך הבנת יתרונות הגישה.

הכשרות המורים מכילות כיום מורכבויות רבות והן מעלות שאלות שונות בעלות השלכות על העתיד. כמה מהסוגיות המשפיעות על ההכשרות נוגעות לרמת האחריותיות הנדרשת מהן לצד הסטנדרטיזציה הנכפית עליהן מלמעלה (Sachs, 2016). סוגיות אחרות מתייחסות לכניעתם של מורים לצווי התרבות ההישגית, תוך ביקורת מתמדת על פעולותיהם, המתלווה לירידה באוטונומיה המקצועית שלהם, וכל זאת בסביבה של חשד וחוסר אמון עליה מעידים מורים ברחבי העולם (Sachs and Mockler, 2012). על כל אלה יש להוסיף שינויים של השנים האחרונות שנגרמו בעקבות גלי ההגירה והרב תרבותיות המוסיפים עוד נדבכים לעבודת המורה ומשליכים כמובן גם על מורכבות האתגרים של הכשרות המורים.

מאמר זה מתאר מחקר המתייחס לתוכנית למידה מקצועית של מורים בהולנד, שמטרתה לשפר את הידע הפדגוגי התוכני של מורים חדשים ומורים ותיקים במקצועות שונים. המאמר מבוסס על מחקר איכותני ומאיר ממצאים, שמצביעים על תרומה אפקטיבית של התוכנית לידע זה ולמיומנויות ולתפיסות הקשורות בו.

מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון כיצד מקדמים או מעכבים מהלכי מדיניות את הכניסה של חידושים למערכת הכשרת מורים. במקרה זה נבחנה הכנסת כלי ההערכה בדמות תלקיט – *edTPA – שנבנה בניסיון להחליף את המבחנים הקיימים לקבלת רישוי הוראה בארה"ב הנתפסים כבלתי מוצלחים בהבטחת איכות המורים. מבקרים טוענים שציוני המעבר גבוהים מידי, שהצלחה בהם אינה מנבאת תוקף ושהציונים אינם משקפים ידע ממשי על הוראה. עם זאת, בחינות רישוי הן עדיין מאפיין מרכזי במנגנון המשפטי של רישוי הוראה ושל החלטות מדיניות המכוונות לשיפור מערכות החינוך. הקשר המחקר הוא העובדה שמדינות ותוכניות הכשרה רבות בארה"ב כבר עושות שימוש נרחב למדי ב-. edTPA החוקרים ניסו לזהות את השחקנים המרכזיים בתהליך ותפקידם בו, כיצד נוצרה הלגיטימיות של הכלי ומהי הרטוריקה הבאה לידי ביטוי במסמכים ובמחקרים רלוונטיים לנושא.

המאמר מציג מחקר שבחן את הרעיון לפיו "בני אדם חושבים באמצעות מטאפורות ולומדים באמצעות סיפורים" (Bateson, 1994, 11). במחקר נבחנו המשמעויות של מטאפורות וסיפורים בתחום החינוך, במיוחד בהתייחסות למורים מתחילים, חונכות, דרכי הוראה, קהיליות מורים ורפורמות בית-ספריות.

מאמר זה מתאר מחקר שנערך במכללה להכשרת מורים ושבו השתתפו 52 סטודנטים ערבים שלמדו לקראת תואר שני. המחקר בוחן את שאלת השתלבותם של הסטודנטים הערבים במכללה, שמכוונת בפעילויותיה ובאופן התארגנותה לחינוך לרב-תרבותיות. באמצעות ראיונות עומק עם משתתפי המחקר נלמדות תפיסותיהם של הסטודנטים ועמדותיהם בכל הנוגע לתחושותיהם הכלליות במכללה, ליחסם עם הסטודנטים היהודים והערבים ולחסמים המבניים שקיימים במכללה, אשר מגבילים את תחושת השייכות העצמית למקום. המאמר מעלה גם תובנות חשובות ביחס ליכולתו של החינוך לרב-תרבותיות להעצים את קבוצת המיעוט ולחזק את השתייכותו למוסד.

תחום המחקר המרכזי המטופל במאמר הוא למידה מקצועית של מורי-מורים. המאמר מציג חלק מממצאי מחקר בינלאומי רחב על למידה מקצועית שנערך בפורום בינלאומי של מורי-מורים (Info-TED) שבו השתתפו 1,158 מורי-מורים ממדינות שונות (2017Czerniawski ,). המאמר מתמקד בהתייחסות של מורי מורים בשלוש מדינות – אנגליה, אירלנד וסקוטלנד – לצרכי הלמידה המקצועית שלהם. המונחים "התפתחות מקצועית" ו"למידה מקצועית" מופיעים בספרות המחקרית לעיתים כמונחים נרדפים לתיאור תהליכים פורמליים ובלתי-פורמליים המאפשרים למורי מורים לשפר את עבודתם המקצועית. "מורי מורים" במאמר הוא מונח הכולל את המעורבים מקצועית בתוכניות הכשרת מורים באוניברסיטאות, במכללות ובבתי ספר. המאמר מציג הגדרות שונות הקשורות להתפתחות מקצועית של מורי מורים, ומעגן תהליכים אלה בהקשרים השונים של המשתתפים.