במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.

שרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, קראה במאמר בעיתון הארץ להקים מועצת חינוך ממלכתית שתגן על הערכים והאינטרסים של ציבור ההורים והתלמידים החילוני – בדומה להגנה לה זוכים תלמידים והורים חרדים ודתיים. אלה נימוקיה:

המחקר הנוכחי חושף, מנתח ומאפיין את השיח הממשלתי הנוגע ליזמות במערכת החינוך באמצעות ראיונות עם חמישים מנכ"לים לשעבר של משרד החינוך. נקודת המוצא שלו היא שיזמות היא תופעה רב-מימדית החוצה גבולות דיסציפלינריים. הוא מבקש להשיב על שתי שאלות מרכזיות: 1) מהם השיח והתפיסות הרווחות בקרב קובעי מדיניות בכירים בתחום החינוך ביחס ליזמות?; 2) כיצד שיח זה מתכתב עם הספרות בנושא יזמות בעולם העסקי, במדיניות איזורית/גלובלית ובמערכות חינוך בעולם?

מודל פדגוגיה מוטת עתיד מאפשר את התאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה, כך שתוכל להיות רלוונטית לעולם שאותו יפגשו בוגריה בעתיד. פדגוגיה זו מבוססת על חקר העתיד ומניחה כי החינוך מושפע מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה וכי עליו להכין את התלמידים לקראתה. יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד במשרד החינוך בנתה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות ופרסמה אותו בספר בן 410 עמודים, הזמין גם ברשת. סיכום זה יציג את מגמות העתיד החזויות, ואת ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד, המייצגים את התחומים שבהם על מערכת החינוך להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה.

רשימה קצרה זו סוקרת ספרות חדשה בתחום הפנאי של ילדים ובני הנוער וכוללת קריאה לפיתוח התחום של חינוך לפנאי. היא מציגה ממצאים עיקריים המפנים לפעילויות הפנאי העיקריות של בני נוער וילדים בישראל וסוקרת ספר חדש בנושא זה.

במאמר זה מופיע מיפוי של מגמות מרכזיות בתיאוריה ובפילוסופיה ישראליות של חינוך, בעקבות ראיונות עם תיאורטיקנים ישראלים של חינוך באקדמיה. החוקרות זיהו מגמות בולטות של מחשבה עכשווית במציאות רב-תרבותית, טכנולוגית ופוסט מודרנית ובהן: חינוך לאהבת האחר ולערכים הומניסטיים; מעורבות הורית בחינוך; העצמה של נשים וילדים; פיתוח של אוטונומיה אישית; חיזוק ליברליזם ואוטונומיה בבתי הספר; יצירת תחושה טובה יותר של זהות אישית וקהילתית; סביבות למידה מתקדמות; שילוב טכנולוגיות בחינוך ויצירת אינטראקציות רב תרבותיות.