דוח זה מביא שבעה לקחים משמעותיים ממחקר, שנמשך שלוש שנים ושהתמקד ברשתות של בתי ספר, הפועלות לשיפור איכות ההוראה וארגונה בבתי הספר. הדוח מספק דוגמאות מעשיות והנחיות מעשיות למנהלי בתי ספר, מפקחים, ממונים וקובעי מדיניות בנוגע לארגון שירותי החינוך ולקשר שבין בתי הספר.

במחקר זה ביקשו החוקרים להבין את חוויותיהם של עשרה מורים פלסטינים וערביים ישראלים המלמדים תרבות ושפה ערבית בבתי ספר יהודיים בישראל. שתי תמות מרכזיות עולות מן המחקר, הראשונה עוסקת במסר האמביוולנטי הכרוך בהוראת ערבית כשפת האויב וככלי לעידוד ולבניית שלום, ואילו השנייה מבהירה כיצד מורים השייכים למיעוט מנתבים דרכם ומתמודדים עם המתח בין זהותם הלאומית (פלסטינית) לבין זהותם המקצועית באמצעות שימוש במודל נרטיבי. בסיום המאמר החוקרים המתייחסים גם להשלכות הרלוונטיות להוראה ולהכשרת מורים בחברות החיות במצבי קונפליקט.

שרת החינוך לשעבר, פרופ' יולי תמיר, קראה במאמר בעיתון הארץ להקים מועצת חינוך ממלכתית שתגן על הערכים והאינטרסים של ציבור ההורים והתלמידים החילוני – בדומה להגנה לה זוכים תלמידים והורים חרדים ודתיים. אלה נימוקיה:

המחקר הנוכחי חושף, מנתח ומאפיין את השיח הממשלתי הנוגע ליזמות במערכת החינוך באמצעות ראיונות עם חמישים מנכ"לים לשעבר של משרד החינוך. נקודת המוצא שלו היא שיזמות היא תופעה רב-מימדית החוצה גבולות דיסציפלינריים. הוא מבקש להשיב על שתי שאלות מרכזיות: 1) מהם השיח והתפיסות הרווחות בקרב קובעי מדיניות בכירים בתחום החינוך ביחס ליזמות?; 2) כיצד שיח זה מתכתב עם הספרות בנושא יזמות בעולם העסקי, במדיניות איזורית/גלובלית ובמערכות חינוך בעולם?

מודל פדגוגיה מוטת עתיד מאפשר את התאמת מערכת החינוך למציאות המשתנה, כך שתוכל להיות רלוונטית לעולם שאותו יפגשו בוגריה בעתיד. פדגוגיה זו מבוססת על חקר העתיד ומניחה כי החינוך מושפע מהמציאות החיצונית שהוא פועל בה וכי עליו להכין את התלמידים לקראתה. יחידת הפדגוגיה מוטת העתיד במשרד החינוך בנתה מודל שנשען על זיהוי מגמות עתידיות המשפיעות על החינוך, הגדרת אתגרים לחינוך וגיבוש המלצות ופרסמה אותו בספר בן 410 עמודים, הזמין גם ברשת. סיכום זה יציג את מגמות העתיד החזויות, ואת ששת עקרונות הפעולה של מודל הפדגוגיה מוטת העתיד, המייצגים את התחומים שבהם על מערכת החינוך להתמקד כדי לשמור על רלוונטיות במציאות משתנה.