-
תקציר
המכללה האקדמית בית ברל מצטרפת לרשת שהקימה מדינת בהוטן במזרח אסיה, המפתחת את לימודי האושר, ותקיים בשנים הקרובות קשרי חילופין וסדנאות עם המוסדות הבולטים בממלכה העוסקים באושר ובמיינדפולנס. זאת, בתקווה שההמשגה החדשה של הערכת איכות החינוך תיקלט גם בישראל – לא רק אצל אנשי החינוך אלא גם בקרב מקבלי ההחלטות, וכתוצאה מכך ישקיעו מאמצים ומשאבים בשיפור הרווחה הכוללת של הלומדים. נשיאת המכללה, פרופ' יולי תמיר, חזרה מביקור לימודי בבהוטן, וחלקה מרשמיה בעיתון "הארץ". לפניכם עיקרי הדברים:
-
תקציר
האתגר האמיתי בהטמעה וביישום של למידה שיתופית טמון בעידוד של מורים לקבל את תפקידם החדשני ולהשתחרר מכבלי התפיסה המסורתית של הוראה מבוססת-מורה אשר מעביר ידע בתדר חד-כיווני. אדרבא, בלמידה שיתופית המורה כותב תסריטים ומביים תרחישים אשר מניעים תלמידים לאחריות קולקטיבית, לתקשורתיות, לבניית מערכות יחסים, לטוויית רשתות עבודה, לקיום דיאלוגים ולנטילת אחריות.
-
סיכום
המחקר שאף לבחון ולהציע פרמטרים נוספים למנגנון הערכה רב-ממדי של מתכשרים ומורים. לשם כך, נבדקה איכות ההוראה של סטודנטים להוראה, הנמצאים בשלב ההתנסות המעשית, ב-32 בתי ספר יסודיים בקליפורניה. בפועל, נבחנה איכותם על פי שבעה עזרים: צפייה בשיעור, בחינת תוצרי השיעור, דיווח עצמי ביומן מקוון, חתירה למטרה והשגת יעדים, צבירת ידע תוכני ופדגוגי, סקרי עמיתים, חונכים ומנחים ומבחן החתך של מדינת קליפורניה.
-
תקציר
קיים שימוש נרחב בסקרים של בוגרי תוכניות להכשרת מורים במטרה להעריך את איכותן. מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבחון את יכולת הניבוי של סקרים אלה. המחקר עשה שימוש בנתונים מסקר בוגרים ארצי שנערך בצפון קרולינה ומולא על ידי 3,937 בוגרים, וכן בנתונים באשר לאיכות ההוראה של בוגרים אלה והתמדתם בתפקיד. ניתוח הנתונים הצביע על קשר בין תפיסות הבוגרים את איכות תוכניות ההכשרה לבין יעילות ההוראה שלהם והתמדתם בתפקיד.
-
לינק
מטרת המחקר המוצג במאמר הייתה לבחון כיצד מקדמים או מעכבים מהלכי מדיניות את הכניסה של חידושים למערכת הכשרת מורים. במקרה זה נבחנה הכנסת כלי ההערכה בדמות תלקיט – *edTPA – שנבנה בניסיון להחליף את המבחנים הקיימים לקבלת רישוי הוראה בארה"ב הנתפסים כבלתי מוצלחים בהבטחת איכות המורים. מבקרים טוענים שציוני המעבר גבוהים מידי, שהצלחה בהם אינה מנבאת תוקף ושהציונים אינם משקפים ידע ממשי על הוראה. עם זאת, בחינות רישוי הן עדיין מאפיין מרכזי במנגנון המשפטי של רישוי הוראה ושל החלטות מדיניות המכוונות לשיפור מערכות החינוך. הקשר המחקר הוא העובדה שמדינות ותוכניות הכשרה רבות בארה"ב כבר עושות שימוש נרחב למדי ב-. edTPA החוקרים ניסו לזהות את השחקנים המרכזיים בתהליך ותפקידם בו, כיצד נוצרה הלגיטימיות של הכלי ומהי הרטוריקה הבאה לידי ביטוי במסמכים ובמחקרים רלוונטיים לנושא.
-
סיכום
המאמר מתייחס לרפורמות בהשכלה הגבוהה במדינות שונות ומשמעותן למערכת החינוך, בדגש על מה שאפשר ללמוד מהשינויים האלה על התהליכים המתהווים בישראל. במאמר מובא תיאור של השינויים במוסדות להשכלה גבוהה – תהליכים לנגישות להשכלה גבוהה, מדיניות ממשלתית, שינוי בדרכי ניהול, קביעתם של מדדי איכות ותהליכי גלובליזציה, כפי שאלו משתקפים במערכת השכלה גבוהה במדינות מערביות דוגמת ארצות הברית, אנגליה, קנדה ואוסטרליה. במאמר נבחנת משמעותם של השינויים למעמדם של מוסדות להשכלה גבוהה. בסופו מציע המאמר כיוונים לחיזוקה האקדמי של מערכת ההשכלה הגבוהה בזירה הבין-לאומית בכלל ובישראל בפרט, הנוגעים לאקרדיטציה, רלוונטיות לשוק העבודה, אימוץ אמנת בולוניה ובנייה של מערך סיוע לסטודנטים מאוכלוסיות חלשות (ניסן לימור, עמי וולנסקי).
-
סיכום
-
לינק
עמי סלנט ליקט וסיכם מחקרים מעודכנים בחינוך ובפסיכולוגיה המוכיחים כי הכתיבה בכתב יד חשובה לאין ערוך להתפתחות קוגניטיבית של ילדים ולומדים מאשר כתיבה דיגיטלית. כתיבה בכתב יד אינה מיומנות מוטורית אלא מיומנות קוגניטיבית. ילדים בביה"ס וסטודנטים הכותבים בכתב יד מעוררים את האזורים הקוגניטיביים במוח המטפחים תכנון וחשיבה והתוצאה היא התפתחות טובה של השפה והחשיבה של הלומדים, אם בביה"ס או באוניברסיטה (עמי סלנט).
-
תקציר
מחקר זה בוחן את השפעת הכתיבה תוך שימוש במחשבים לעומת כתיבה מסורתית בעט ונייר בהתבסס על מדגם של 366 סטודנטים לתואר ראשון בסינגפור. הוא מנתח את תהליכי החשיבה של הסטודנטים, את איכות עבודתם הכתובה, ואת התפיסות שלהם לגבי עבודה עם מחשבים. התוצאות מציינות שהסטודנטים הפגינו עמדה חיובית כלפי עבודה עם מחשבים. יתר על כן, לאופן הכתיבה באמצעות מחשב יש השפעה חיובית על איכות הכתיבה שלהם הן בהיבטים טכניים (תוכן, ארגון, אוצר מלים, שימוש בשפה ומכניקה) והן בהיבטים גלובליים (קביעת מטרה מקרו-רטורית והזמנת מידע להשגת המטרה המאקרו-רטורית). מצד שני, התוצאות מראות שלא נמצא הבדל משמעותי בין אופני הכתיבה בנייר לבין המחשב מבחינת השפעתם במהלך שלב התכנון של כתיבת רפלקציות בכיתה (Cheung, Yin, 2016).
-
תקציר
מאמר זה חוקר דרך אחת שבאמצעותה יכול אדם לחקור את פרקטיקות ההוראה המקוונת שלו באמצעות ביצוע רפלקציה שיטתית לגבי ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (TPCK). המאמר מערב זיהוי וביצוע רפלקציה לגבי דוגמאות שבהן ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי היה בולט בתכנון ובסיוע של סביבת הלמידה המקוונת בקורס מקוון לתואר ראשון. נשקלות דרכים לשיפור ההוראה המקוונת המתבססות על מודעות מטה-קוגניטיבית מוגברת של ידע התוכן הפדגוגי והטכנולוגי (Kennedy, Jolie, 2015).
-
תקציר
בהקשר של דגש הולך וגובר על הבטחת איכות ההוראה, הכרחי ששיטות הערכת ההוראה של סטודנטים יהיו גם אמינות וגם ברות-ביצוע בפועל. המאמר בוחן את ההשפעה של מעבר לשיטה שבה הסטודנטים עונים באופן מקוון על משוב לגבי ההוראה (שיטה של מתן הערכה בכיתה באמצעות משוב בכתב לעומת מתן הערכה מחוץ לכיתה באמצעות משוב מקוון) על התוצאות (Risquez, Anglica; Vaughan, Elaine; Murphy, Maura, 2015).
-
לינק
שאלה ראשונה: מהי פדגוגיה טובה ? מרכיבים של הוראה אפקטיביתהגדרת פדגוגיה טובה היא משימה מורכבת, בין הקשיים: 1. החשיבות שבפיתוח מערכת קריטריונים להערכת הוראה מצוינת ואפקטיבית בצורה ברורה, כך שהם יהיו ניתנים לצפייה ולדרוג ברורים; עם זאת בצד הידיעה שהתמקדות בהתנהגויות עצמן תהייה תמיד מוגבלות, וצריך לחשוב במונחים של פדגוגיה מקצועית שבה שיפוט הוא מרכיב חיוני. עם זאת, הערכת איכות לא תהייה אף פעם ישירה; 2. אי-היכולת להיות ספציפיים די הצורך. אף שבהירות בניסוחי העקרונות שבבסיס פדגוגיה טובה/מצוינת חשובה ((James & Pollard, 2011, יש צורך ליחס אותם למשהו שניתן לצפייה. התיאוריה צריכה להיות ספציפית דיה כך שניתן יהיה לבוחנה אמפירית ולהוביל לפעולות מוגדרות כהלכה.
-
לינק
הגדרת הכותבים: הוראה מצוינת מוגדרת כהוראה המובילה להתקדמות משופרת של תלמידים. זוהי הוראה אפקטיבית המובילה להישגים בעלי השפעה על הצלחת תלמידים בעתיד. הסקירה מתייחסת לשלוש שאלות:שאלה ראשונה: מה הופך הוראה למצוינת? – להוראה מצוינת שישה מרכיבים: • ידע תוכן פדגוגי, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • איכות ההוראה, יש עדויות מבוססות של השפעות על תוצרי תלמידים • אקלים כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים• ניהול כיתה, יש עדויות בינוניות/מתונות של השפעות על תוצרי תלמידים• אמונות מורים, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים• התנהגויות מקצועיות, יש עדויות מסוימות של השפעות על תוצרי תלמידים.
-
לינק
תוכנית שח"ף מבוססת על עקרונות כגון למידה כהשתתפות (לעומת תהליך של רכישה); מערכת מכילה (לעומת סביבה ממיינת); גישה רב-תרבותית והכנה להוראה במאה העשרים ואחת. כל אלה ועקרונות נוספים מרכזיים לסביבת הלמידה בתוכנית. הם מהווים ממדים המבנים גם את אופני ההערכה, אשר יוצרים את המרקם של תהליך הלמידה הייחודי של תוכנית ההכשרה בשח"ף ( סמדר תובל, יהודית ברק, רות מנסור).
-
לינק
מחקר זה העריך את איכותם של יחסי מורה-תלמיד ובחן את תרומתם לרווחתם הרגשית ולתפקודם הלימודי של תלמידי כיתות א' בישראל. מערכות היחסים בין ילדים למבוגרים, הורים ומורים כאחד, מהוות ערוץ מרכזי שדרכו מקבלים הילדים משאבים רגשיים המקדמים את התפתחותם, ומשמשות כמנוע המפעיל צמיחה וגדילה. פיאנטה הציע מודל אקולוגי-התפתחותי מוכלל להסברת מהותם שח יחסי מורה-תלמיד והשפעתם על תפקוד ילדים בבית הספר (PIANTA, 1999 ). בשנים האחרונות זכה המודל של פיאנטה לתמיכה רבה בארצות הברית ( מוטי ג'יני , אבי שגיא-שורץ, צבי מרק, אורה אביעזר ).
-
לינק
המחקר מציג ממצאי הערכה של תוכנית להכשרת מורים מאמנים לעבודה עם מתכשרים להוראה – Program Clinical Faculty (PCF. נמצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בתחושת המסוגלות של המורים המאמנים שהשתתפו בתוכנית בהתייחס לתפקידי המאמן: תצפית אפקטיבית והערכה מסכמת של מתכשרים. לא נמצאו הבדלים ביצירת יחסי אמון וקיום שיחה אפקטיבית. המאמנים שהשתתפו בתוכנית להכשרת מאמנים דירגו את עצמם גבוה בהקשר של תפיסת תפקיד המאמן ויכולת הכשרה של מתכשרים להוראה, ביכולת לקיים תצפית אפקטיבית ובהערכה מסכמת. בספרות המחקרית העוסקת בחונכות ניתן למצוא ביטויים לכך. דגם זה של הכשרה לתפקיד עשוי להוות בסיס אפקטיבי לדרך שבה מכשירים מורי כיתה להיות חונכים למתכשרים. ניתן לחזקו ע"י פיתוח רשתות מורים בתוך ובין בתי ספר ותוך קיום קשר עם שותפים ממוסדות ההכשרה ( Gareis, C.R., Grant, L.W) .
-
לינק
ניתן לסכם ולומר כי למרות שההערכה בחינוך השתנתה והתפתחה עם השנים, השינויים וההתפתחויות הללו אינם תמיד באים לידי ביטוי במוסדות האקדמיים ובכללם במכללות לחינוך. ההערכה בחינוך אינה מתמקדת, כבעבר, בבחינת תפוקות ותוצרים בלבד אלא מתייחסת להיבטים נרחבים של מושא ההערכה, הכוללים גם את בחינת הצרכים, ההקשר, התהליכים, המדיניות, הסביבה החברתית-פוליטית ועוד ( אירית לוי-פלדמן).
-
לינק
התפיסה המונחית ביסודה של שיטת CLASS היא כי קיימים תהליכים אינטראקטיביים בסיסיים הרלוונטיים לאיכות ההוראה בכל גיל, ואלה באים לידי ביטוי בהגדרת התחומים וממדיהם, המשמשים להערכת איכות הסביבה הכיתתית לאורך כל שנות החינוך הפורמלי. אף כי תחומי ההערכה של איכות הסביבה הכיתתית מוגדרים באופן דומה, הממדים המפרטים כל תחום הם ייחודיים לשלבי התפתחות המוגדרים במונחים של קבוצות גיל. במילים אחרות, לפי תפיסה זו התהליכים היוצרים כיתת לימוד איכותית הם אוניברסליים, אך ביטוייהם ההתנהגותיים משתנים עם התפתחות הילדים.ביסודה, תצפית ה-CLASS מעודדת יצירה של שפה קוהרנטית משותפת לתיאור אינטראקציות מיטיבות ואקלים כיתה איכותי התומך בלמידה ובהתפתחות לאורך כל שנות הלימודים הפורמליים ( אורה אביעזר, יאיר זיו) .
-
לינק
המיומנויות שיש להקנות היום לתלמידים הם לא רק איתור מידע , אלא גם ניתוח והערכה של מקורות מידע. הניסיון של המורים בארה"ב מלמד כי התלמידים יודעים לאתר מידע ולהציגו באמצעות נתונים שהובאו מתוך הוויקיפדיה. אבל הדגש צריך להיות היום על הערכת מקורות המידע שנדלו בחיפוש. התלמידים צריכים לשאול את השאלות הנכונות לגבי אתרי האינטרנט בהם הם מבקרים , עד כמה אתרי אינטרנט אלו מעודכנים , מי עומד מאחוריהם, האם המידע מומן ע"י גורמים מסחריים וכדומה. אין זה פשוט ללמד תלמידים בבתי ספר תיכוניים להעריך מקורות מידע , אך במציאות של עודף מידע ושימוש רב ומרובה בהעתקת מידע מהוויקיפדיה , הדבר הכרחי כיום. התלמידים צריכים לדעת להעריך מקורות מידע מפרספקטיבות שונות ויש להקנות להם יכולות של ניתוח מקורות מידע מזוויות מבט שונות. כותבות המאמר מלמדות בחטיבות ביניים בארה"ב ( Jody Passanisi and Shara Peters ) .
-
תקציר
תוצאות חיפוש עבור: הערכת איכות
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין