-
תקציר
כיצד משתמשים מורים למדע ולטכנולוגיה בתקשוב לצרכי הוראה-למידה? כיצד משפיע השימוש בתקשוב על אופי ההוראה והלמידה בכיתה? האם אופן השימוש בתקשוב בין מורים שונה? שאלות אלו עמדו במרכזו של מחקר שבדק חדשנות פדגוגית משולבת אצל מורות מובילות למדע ולטכנולוגיה בביה"ס היסודי. מן הממצאים עולה כי בכל התחומים רוב המורות נמצאו בשלב המעבר ומעלה. התחומים שנמצאו כמושפעים ביותר מהשימוש בתקשוב הם המרחב הווירטואלי, תפקיד התלמיד ושיטת ההערכה. שני התחומים שהושפעו במידה המעטה ביותר הם המרחב הפיזי וזמן ההוראה וכן יחסי מורה-מורים. מכאן ניתן להסיק כי המבנה הארגוני של ביה"ס לא השתנה בעקבות שילוב התקשוב וכן שהתקשוב אינו תורם לשיתוף פעולה בין מורים (גלית בן צדוק, רפי נחמיאס, רחל מינץ)
-
תקציר
מטרת המחקר הנוכחי היתה לבדוק מה צריכים להיות העקרונות של תבנית הערכה להוראה זוטא (Micro-teaching) של סטודנטים להוראה במסלול להכשרת מורים באוניברסיטה בארה"ב. ההוראה זוטא הופעלה במסגרת תכנית ההכשרה בשלב ההדגמה, לאחר שנחשפו פרחי ההוראה למידע הבסיסי החדש, לעקרונות היסוד שלו ולמונחיו, הפנימו אותם ועומדים עתה בפני היישום הדידקטי. עקרונות תבנית ההערכה גובשו בעיקר על יסוד הצעות של הספרות המחקרית הדנה בהוראה זוטא בהכשרת מורים. הנתונים התבססו על משובים ממורי מורים, סטודנטים להוראה וניירות עמדה רפלקטיביים בנושא. ממצאי המחקר מצביעים על חשיבות המסגרת המושגית והאנליטית של המיומניות אותם מבקשים להשיג במסגרת הוראה זוטא לצד התיאוריות הפדגוגיות אותם מבקשים להמחיש (Karthigeyan Subramaniam)
-
סיכום
הכותבים מציעים מספר דרכים שבהן תוכניות הכשרה עשויות לעשות יותר למען הצלחת המורים בשנת עבודתם הראשונה: השמעת קולה של ההכשרה כנגד הביקורת המוטחת בה יחד עם האזנה קשובה לביקורת העשויה לקדם התבוננות ביקורתית בתכני תוכניות ההכשרה. נ בנוסף ובאותו הקשר אין להתעלם מקולותיהם של בוגרי ההכשרה ולמנהלי בתי ספר ומפקחים המשבצים אותם בעבודה. התייחסות לממד הרגשי של הוראה שאינו מהווה חלק מתוכניות ההכשרה. לאור הדרך שבה רגשות "צובעים" את התנסויות השנה הראשונה ראוי שמורי-מורים ישקלו היבט זה בצורה יותר מפורשת. לדעת הכותבים יש לעשת יותר במסגרות ההכשרה כדי להכין את המועמדים בצורה איכותית יותר לשנות העבודה הראשונות. המאמרים בגיליון זה בוחנים נושא חשוב זה בהכשרת מורים ( Liston, D., Whitcomb, J., & Borko, H).
-
לינק
במסגרת פרויקט חינוכי חדשני מחליפים בתי ספר יסודיים בקליפורניה את ספרי הלמידה המסורתיים בסביבות למידה מתוקשבות. היערכות פדגוגית וטכנולוגית זו ניזומה ע"י אחד המו"לים החינוכיים הגדולים (Pearson Scott Foresman) המציע לבתי הספר היסודיים בקליפורניה סביבות למידה מתוקשבות מבוססות מולטימדיה כתחליף לספרי הלימוד בהיסטוריה. מדובר בניסוי פדגוגי משמעותי המאושר ע"י מחלקת החינוך בקליפורניה והנערך ב-7 מחוזות החינוך הגדולים של לוס אנג'לס. הפרויקט משלב בתוכו מלבד תכנים דיגיטאליים גם כלים ממוחשבים לשיתופיות, סטנדרטים מחייבים של עצמי למידה (SCROM), סטנדרטים פדגוגיים מחייבים של מיומנויות קריאה ומדדי הערכה ברורים. הניסוי נערך בקרב תלמידי כיתות ד'-ו' והוא מתוכנן להתרחב לעוד 200 מחוזות חינוך ברחבי קליפורניה. הניסוי הפדגוגי הראשון שנערך במחוז החינוכי של LAMONT בקליפורניה כבר בשנת 2005 הוכתר בהצלחה ואפשר את הרחבת הפרויקט למאות אלפי תלמידים נוספים ברחבי קליפורניה. ההשקעה העיקרית בפיתוח התכנים הדיגיטאליים היא של המו"ל, אך גורמי הפיקוח החינוכיים והמורים בקליפורניה משקיעים לא מעט מאמצים להיערכות דידקטית תואמת שתאפשר הפעלה נכונה של התלמידים במסגרת תכנית הלימודים המתוקשבת בהיסטוריה.
-
תקציר
המאמר מתאר ,מצד אחד, את דרישות ההערכה לפרחי הוראה בארה"ב בהתבסס על סטנדרט מס' 2 להערכת יכולות הוראה שגובש ונקבע רשמית על ידי המועצה הארצית להסמכת מורים בארה"ב. מצד שני מתאר המאמר את ההיערכות של אוניברסיטה אמריקאית ליישום וההטמעה של סטנדרט מס' 2 להערכת מורים בתוכניות הכשרת המורים הנהוגות שם. המשמעות של הכנסת הסטנדרטים החדשים להערכת פרחי הוראה של NCATE היא חיזוק היסודות של הערכה אוטנטית של יכולות המורים המתחילים ופחות הערכה נורמטיבית שהייתה דומיננטית עד כה בהכשרת מורים בארה"ב. על מנת להתאים את ההערכה האוטנטית של יכולות המורים המתחילים היה צורך לשנות הדגשים פדגוגיים של הקורסים הקיימים בהכשרת מורים באוניברסיטה על מנת לשקף את דרישות ההערכה של ה-NCATE ההולכות ותופסות יותר ויותר מקום במוסדות הכשרת מורים בארה"ב. (Pamela A Sandoval, Stanley E Wigle, Chula Vista)
-
סיכום
אף שהספרות העוסקת בקליטת מורים מתחילים (induction) המליצה מאז ומתמיד על הפרדה בין סיוע והדרכה לבין הערכה, הולכת וצומחת ההכרה שהערכה מכוונת לקידום ולחיזוק איכות המורה ולהגברת העניין בגישות לקליטת מורים המשלבות תמיכה, התפתחות, הערכה ואחריותיות. המחקר המוצג במאמר מציג תפיסות של חונכות משתי תוכניות קליטה מוערכות (בארה"ב) המקיימות שילוב זה לקידום איכות ההוראה. התוכניות כוללות הדרכת- עמיתים והערכה. המאמר מדגיש את האפשרויות ואת הקשיים בכל גישה ( Yusko, B., & Feiman-Nemser, S) .
-
תקציר
המחקר מתאר שימוש שנעשה בגישה מטה-קוגניטיבית להערכה עצמית של סטודנטים להוראה. תכנון המחקר התבסס על עקרונות של הערכה עצמית מבוססת רפלקציה של מורים לעתיד. מוצגים 5 חקרי מקרים בתחומי תוכניות שונות להכשרת מורים. בכל אחת מהתוכניות נעשתה הערכה עצמית של הסטודנטים להוראה בשלבים התחלתיים, באמצע התכנית ולקראת סיומה. תת-קבוצות של סטודנטים להוראה ביטאו עמדות באמצעות מפות מושגיות וכן באמצעות ראיונות עומק שסיפקו מידע על שלבי ההערכה העצמית שהופעלה בצורה שיטתית. ניתוח הממצאים מלמד כי הסטודנטים להוראה מצאו את הגישה המטה-קוגניטיבית כשיטה מועילה במיוחד. רמת המודעות שלהם ללמידה במהלך הכשרת המורים נעשתה גבוהה יותר וכך גם הרפלקציה לגבי ההתקדמות וההתנסות שלהם בלימודים. השיטה המטה-קוגניטיבית היא אולי תובענית יותר מבחינתם, אך העניקה להם יותר משוב ורפלקציה משיטות ההערכה הנורמטיביות הרגילות (Magdalena Mo Ching Mok, Ching Leung Lung)
-
סיכום
הרציונל שעמד בבסיס מחקרה של דר' שרה רוזנבלום מהחוג לריפוי בעיסוק באוניברסיטת חיפה היה ששילוב הערכה אנושית סובייקטיבית קיימת של תוצר הכתיבה עם הערכה ממוחשבת אובייקטיבית של תהליך הכתיבה יאפשר אפיון מקיף ומעמיק יותר של תהליך ותוצר הכתיבה של ילדים המתקשים בכתיבה ויהווה נדבך ראשון לפיתוח כלי הערכה עתידי משולב למטרה זו. הערכת תהליך הכתיבה נעשתה בעזרת מערכת ממוחשבת הכוללת מחשב נייד, דיגיטייזר (משטח כתיבה אלקטרוני) ותוכנה שנבנתה לצורך המחקר. השימוש במערכת הממוחשבת איפשר קבלת נתוני זמן מרחב ולחץ של תהליך הכתיבה. השימוש בדיגיטייזר מאפשר לתעד גם מה שקורה מבחינת תנועה וזמן מעל משטח הכתיבה – באוויר. נמצאו מדדי זמן שונים והבדלים משמעותיים בין ילדים מתקשים בכתיבה ובין שאינם מתקשים.
-
סיכום
המחקר בוחן את השפעת מבנה הסביבה הלימודית על אופי המוטיבציה של התלמידים בהתבסס על שלושת המבנים הלימודיים שמזהה איימס (Ames, 1992): פעילות ומשימות לימוד; דרכי הערכה ותגמול; חלוקת הסמכות והאחריות. הקשרים השונים בין מבנה הסביבה הלימודית לבין מטרות ההישג האישיות של התלמידים ודפוסי המוטיבציה שלהם שנמצאו בשתי סביבות ההוראה שנחקרו, מספקים עדות נוספת לחשיבות הסביבה הלימודית כמעודדת דפוסי מוטיבציה מסתגלים וכן לתפקיד של המטרות האישיות של התלמידים בתיווך תהליך זה. (רחל בן-ארי, ליאת אליאסי)
-
סיכום
על אף חילוקי הדעות עם מורים ומחנכים לגבי ערכו של פרויקט המחשבים הניידים בחטיבות הביניים החליט מושל מדינת מיין בארה"ב להמשיך בהתקשרות עם חברת אפל לעוד 4 שנים. במסגרת הפרויקט יצוידו עוד 32 אלף תלמידי בתי הספר במדינת מיין בארה"ב במחשבים ניידים ולצדם עוד 4000 מורים שיצוידו במחשבים ניידים משלהם. נמצא כי תלמידים שהשתמשו במחשבים הניידים היו מעורבים יותר בלמידה שיתופית ולמידה מבוססת פרויקטים. הם הוכיחו יותר כישורי חשיבה ביקורתית ויכולת כתיבה משופרת. נמצאו ממצאים המצביעים חד-משמעית על מוטיבציה גבוהה יותר של תלמידים בחטיבות הביניים אשר צוידו במחשבים ניידים בכיתות (עמי סלנט)
-
לינק
המצגת שהוצגה ע"י ד"ר צופיה יועד ופרופסור תמר לוין עוסקת בנושאים הבאים: המאפיינים של תפיסות אפיסטמולוגיות אישיות, מאפייני חשיבה אפיסטמולוגית של תלמידים בבתי ספר יסודיים, חקר את מאפייני החשיבה האפיסטמולוגית של התלמידים באמצעות שתי מערכות ניתוח: ניתוח פרטני – אנליטי, ניתוח כוללני – גלובאלי, ממצאים: גם לילדים בגיל הצעיר יש חשיבה אפיסטמולוגית ואפילו מורכבת. אין מקום לסברה שזו מתפתחת רק לאחר גיל ההתבגרות. חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.ממצאי המחקר העלו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין דרגות כיתה שונות והבדלים בתוך דרגת הכיתה. הממצא המרכזי שהוצג בהקשר הנוכחי הוא שנמצאו הבדלים מובהקים בממדי החשיבה האפיסטמולוגית וההשקפות האפיסטמולוגיות בין בתי ספר ממצא התומך בתפיסה כי חשיבה אפיסטמולוגית היא הקשרית במובן שהיא מושפעת מאופי הסביבה החינוכית שבה לומדים התלמידים.
-
לינק
המצגת מכסה את הנושאים הבאים: השינויים בתפיסת תפקידו של החינוך הגופני בחברה המודרנית, "מבחני אות החינוך הגופני" המשקפים את מטרות תכנית הלימודים החדשה בחינוך גופני לא נועדו להעריך הצטיינות ספורטיבית אלא לשרת את המורה בתהליך ההערכה של הישגי התלמידים אליהם הם יכולים להגיע.ההערכה מבוססת על מדדים שמשקפים תהליך של אימוץ פעילות גופנית נאותה ושליטה ביכולות גופניות בעלות משמעות לבניית אורך חיים פעיל לטווח ארוך; ההערכה מבוססת על מרכיבים שיש בהם כדי לעודד גישות ועמדות חיוביות לפעילות גופנית, ההערכה מתבססת על רמת שליטה המאפשרת פעילות גופנית מועילה – ולא על נורמות; ההערכה היא מצטברת ולא מתבצעת במתכונת של מבחן חד-פעמי. זכאות לאות החינוך הגופני, דוגמה: התעמלות (ענף ספורט אישי), דוגמה: כדורגל (ענף ספורט קבוצתי) (רוני לידור)
-
לינק
המצגת מכסה את הנושאים הבאים: מהי קהילה מקצועית לומדת? על אילו מאפיינים מושתתת הקהילה? מטרות הקהילה, הרכב הקהילה, מדוע סטנדרטים פנימיים, אלו מאפיינים של קהילה לומדת משתקפים בפעילות הקהילה המשתלמת? כיצד תופסים שותפי הקהילה את תהליך הלמידה, תנאיו ותרומותיו למשתתפים ולבתי הספר? אילו קשיים ובעיות התעוררו במהלך פעילות הקהילה? תנאים בקהילה, היגדים בשאלון, השפעה על העבודה בבית הספר, היגדים בשאלון, מחקר הפעולה בבית הספר כאתגר היגדים בשאלון, סיכום ומשמעויות, קשיים ובעיות, מה המשמעות של הקהילה? (עירית דיאמנט, דליה עמנואל-נוי, כרמלה גינת, אבריאלה עמית, איריס ברקוביץ)
-
לינק
המצגת מכסה את הנושאים הבאים: תהליך בניית קריטריונים להכנת התלקיט (היומן הפדגוגי), קריטריונים להערכה בבית הספר קריטריונים להערכה בקבוצת הסטודנטים, קריטריונים להערכה בכיתה, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית, תהליך בניית קריטריונים להערכת העבודה המעשית – ממצאים, תפקידי המחוון, הערכה מעצבת, הערכה מסכמת, נקודות העוצמה של התהליך המשותף (עדנה גוז, דר' שוש מלאת, רינת אורן)
-
תקציר
בית הספר חייב להרחיב את פעולותיו בתחום החינוך הרגשי והערכי. בני אדם זקוקים לחיבה, לאהבה, לחמלה, לידידות, לחברות, לחום, להגנה, לתמיכה. בית הספר צריך לעסוק באלה באופן מתוכנן ומכוון, לא כעיסוק שולי וכנספח לעיסוק בדעת ובמיומנויות אינטלקטואליות. חלק נרחב במאמר מוקדש לתפקידו של בית הספר: צוותים בבתי ספר צריכים לשוחח ולבנות יחד מערכות ערכים מקובלים וראויים כחלק מתפיסת העולם שבית הספר רוצה לחנך על פיה את הילדים. ה"אני מאמין" הבית-ספרי או כל מצע בית-ספרי אחר צריך לכלול מערכת ערכים בסיסיים, אנושיים, חשובים, שאותם יש להזכיר, לטפח ולהסביר כחלק מהעבודה השגרתית, היום יומית של המוסד החינוכי. (ברכה אלפרט)
-
סיכום
מטרת המאמר להעלות לדיון את מקומה של ההערכה הספרותית בהוראת הספרות ובהכשרת המורים להוראתה, ולהציג מחקר חלוץ הבודק כיצד סטודנטיות להוראה מתייחסות להערכת סיפור ובאילו דרכים הן מערכיות סיפור שפגשו לראשונה. תגובותיהן עברו ניתוח תוכן שבחן אם הן העריכו את היצירה ומהי רמת המפורשות של הערכתן. בשלב הבא תגובותיהן מוינו על סמך שלושה קריטריונים מרכזיים: הקריטריון הפואטי-אסתטי, הקריטריון המוסרי-ערכי והקריטריון האישי. בסוף המאמר מועלות מחשבות על מקומה של ההערכה הספרותית בהכשרת מורים להוראת ספרות והצעות למחקרים נוספים. (יעל פויס, נעמי דה-מלאך)
-
תקציר
הטענה המרכזית במאמר היא שתוכנית ההכשרה האוניברסיטאית של כוח ההוראה מקדמת דמות מורה שתפקידו הקניית ידע והוראת הסדרים בלבד, ואינה מכינה אותו לתפקידו כמחנך ומכאן הצורך בשינויה. לשם קידום אורחות חיים דמוקרטיים, יש לפעול לאימוץ עמדות דמוקרטיות בקרב התלמידים. תהליך זה אינו תהליך רכישה טבעי, אלא חינוכי אקטיבי, הנעשה בידי "מחנך" המחויב לעקרונות הדמוקרטיה ופועל להשפיע על תלמידיו ברוח זו. תוכנית ההכשרה האוניברסיטאית, כמשקפת את הלכי הרוח התרבותיים, אינה מכשירה את המורים להיות מחנכים, אלא מורים מקצועיים. לכן היא גורם מעכב בקידומה של תרבות אזרחית. (אורן כרמלי)
-
תקציר
החוקרים בחינוך רואים כיום במודל המחקר הרפואי את הסטנדרט שיש לשאוף אליו גם בחינוך. המאמר הנוכחי שהתפרסם בכתב העת החינוכי Educational Researcher מנסה להבין מדוע המחקר הרפואי זוכה להערכה רבה יותר בהשוואה למחקר בחינוך. המאמר סוקר את המאפיינים העיקריים והמתודות של המחקר הרפואי ומשווה אותם למתודות של המחקר החינוכי. לדעת, הכותבת, ההבדל העיקרי בין מחקר חינוכי לבין מחקר רפואי לא נובע מהכרח מהניסויים הקליניים המבוקרים אלא בעיקר מרמת המעורבות של הרופאים במחקר שהם מנהלים. השוואה מעניינת בין שתי גישות מחקריות דומות אך בעלות מעמד מדעי שונה (Carolyn Riehl)
-
סיכום
המאמר עוסק בשלבי התפתחותו של מודל הערכה חלופית אינטרדיסציפלינרי במסגרת הוראה משותפת של שתי מורות בקורס במינריוני. המודל כורך יחדיו הערכה בתחום הוראת המתמטיקה והערכה בתחום האוריינות האקדמית בביצוע עבודות חקר בבית הספר היסודי. מטרת ההערכה על פי מודל זה היא לשפר את ההוראה, את הלמידה ואת ביצועי ההבנה של הסטודנטים בעבדות החקר. דגם ההערכה פותח בתהליך תלת-שלבי וכולל תכנון של מחוון. (יוכי וולפנספרגר, דורית פטקין)
-
סיכום
המחקר בודק עמדות מורים כלפי שילובם של תלמידים בעלי סוגים שונים של לקויות, את תפיסת הכישורים ללמד תלמידים אלה ותפיסת מיומנויות כלליות של שילוב. כמו כן נבדקו גורמים המשפיעים על התפיסות וצורכי הכשרתם של המורים. הממצאים גילו היררכיה של העדפות להשמה בכיתות משולבות: קבלה של תלמידים עם צרכים חינוכיים קלים, ודחייה לש תלמידים עיוורים, חרשים ותלמידים בעלי לקויות קוגניטיביות, רגשיות והתנהגויות. נמצא מתאם גבוה בין תפיסת מיומנויות ההוראה לבין תפיסת הנכונות לשלב תלמידים אלה בכיתה. ניסיון, הכשרה ורישוי נמצאו קשורים לעמדות המורים ותפיסותיהם. (איתן כהן, יונה לייזר)
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין