-
תקציר
מחקר רב-שנתי בארה"ב בדק באופן מעמיק את ההתמודדות של תלמידים בסיכון בכיתות ו' אשר צוידו במחשבים אישיים ניידים ובאינטרנט אלחוטי בסביבות ביה"ס בו למדו. המחקר מצא כי המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון, מפתחים אצלם יכולת חקר יחידנית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת הביקורת שלמדו ללא מחשבים ניידים. עם זאת, העמקת הלמידה היחידנית של התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא הגיעה למיצוי בסביבת הלמידה בגלל המבנה ההומוגני של ביה"ס ובגלל הלחצים של התקדמות בתכנית הלימודים והתכנים המוכתבת על ידי סטנדרטים של משרד החינוך במדינת וושינגטון שם נערך הניסוי והופעל הפרויקט. ההתנגשות בין דרישות ההערכה הנורמטיבית מבוססת הסטנדרטים ובין הלמידה היחידנית של תלמידים בביה"ס הופכת לרועץ לתלמידים בסיכון גם כאשר הם מגלים עניין וסקרנות בלמידה (Mabry, Linda; Snow, Juna Z.)
-
לינק
המאמר מתאר בקצרה שורה של אפיונים ותכונות נדרשות מסביבות למידה מתוקשבות שבהן אנו רוצים לקיים ולטפח למידה עצמית מכוונת וליצור תנאים של למידה עצמית מתוקשבת. בנוסף מתאר המאמר בקצרה כלי הערכה בשם PRET שפותח באירופה לצורך אבחון הפוטנציאל של למידה עצמית מכוונת בסביבות למידה מתוקשבות. מדובר על אוסף שאלונים שנועדו לסייע למורים ולפרחי הוראה לבדוק מה הפוטנציאל של למידה עצמית מכוונת באותה סביבה מתוקשבת שבחרו. שאלוני ה-PRET פותחו במקור בביה"ס לחינוך באוניברסיטת גנואה באיטליה על ידי היחידה להכשרת מורים לחינוך העל יסודי שם (G. Dettori, T. Giannetti & D. Persico)
-
סיכום
תפקידי ההערכה של המורים מתרחבים, ואחריותם כמעריכים גדלה. המורים נדרשים לאסוף נתונים גם ברמת הכיתה וגם ברמה הבית ספרית על תהליכי ניהול והוראה שמשתנים עם מעבר המוסד לאוטונומיה בית ספרית. עליהם לשפוט תהליכים אלה מתוך מודעות לאחריות הציבורית של בית הספר להגדיל את תפוקותיו החינוכיות. המחברת טוענת כי הכשרת המורים חייבת לתת מענה לתהליכי שינוי אלה, ולהציע מסגרות של למידה ושל התנסות התואמות את מגוון תפקידי ההערכה של המורים כיום. מסגרות למידה והתנסות אלו יסייעו למורים להתמודד עם הקשיים המלווים את תהליכי ההערכה. המחברת מציגה ומפרטת במאמר מודל להכשרת מורים בהערכה (אפרת דרורי)
-
סיכום
בחינת האמונות של מתכשרים להוראה על הוראה ולמידה בשלב הכניסה להכשרה, ומעקב אחר ההתפתחות של אמונות אלה לאור התנסויות אקדמיות ומעשיות, חשובה למורי מורים. המחקר בוחן מטאפורות ככלי לחשיפה ולקידום ההתפתחות של אמונות הסטודנטים באמצעות שילוב של פעילויות רפלקטיביות שיש בהן התנסויות משני הסוגים. ספציפית, המחקר בוחן כיצד ייצוגים מטפוריים של סטודנטים לבית הספר היסודי בארה"ב ובאירלנד משתנים, ומהם הגורמים המשפיעים על שינויים אלה. (Leavy, A. M., McSorley, F.A. & Bote, L. A)
-
תקציר
המאמר מציג את שיטת ההערכה המשולבת שהונהגה לפני כמה שנים באוניברסיטת טקסס בארה"ב. מדיניות ההערכה הרציפה של המוסד לוקחת בחשבון את הסטנדרטים הקיימים להכשרת מורים בארה"ב אך מדגישה גם בדיקת ההלימה בין התפתחות הסטודנטים להוראה ובין צרכי בביה"ס. ככל שהסטודנטים להוראה מתקדמים בין שלבי התכנית כך מופעלים כלי הערכה פורמאליים ובלתי פורמאליים על מנת לבדוק את מידת התאמתם להעביר שיעורים, לפתח תוכניות ולהצליח כמורים. במהלך ההערכה המתבצעת בכל שלב נבדקים לא רק היכולות הטכניות ורמות הידע של פרחי ההוראה, אלא גם יכולות של תקשורת בין-אישית, ראייה פדגוגית משולבת. נתוני מרכזי ההערכה נצברים ומשמשים בסיס למעקב רב-שנתי אחרי התפתחות פרחי ההוראה, המודלים המנטאליים שלהם ויכולתם הפדגוגית בכמה וכמה תחומים מעבר לתכני המקצוע עצמו. המאמר מתאר את מדיניות ההערכה הרציפה הנקראת The Fitness to Teach Policy, את מרכיביה העיקריים ודרך הפעלתה באוניברסיטת טקסס (Blanche Desjean-Perrotta)
-
תקציר
רמת הציפיות שנוצרת אצל תלמידים משפיעה על עתידם יותר מאשר הישגים חינוכיים בביה"ס. ציפיות שליליות הניטעות בלבו של הילד פוגעות בסיכויי ההתפתחות שלו בעתיד אך גם בהווה טוענת פרופסור Rhona S. Weinstein מומחית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ייל בארה"ב. הממצאים של פרופ' התפרסמו בספרה החשוב: REACHING HIGHER: The Power of Expectations in Schooling. לאחרונה, קיבלה פרופסור ויינשטיין כמה פרסי חינוך חשובים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות הממצאים המחקריים שהיא מביאה בספרה. פרופסור ויינשטיין אשר עבדה יותר מ-30 שנה כפסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בארה"ב מדגימה בספרה כיצד ציפיות נמוכות מצד מורים, הנאמרות לעתים בהערות מקריות בכיתה יש להן השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של התלמיד והן מחלחלות לאורך זמן בהערכה העצמית שלו ועלולות להשפיע גם על המשך לימודיו כבוגר בעתיד.
-
לינק
מחקר הערכה זה בחן לעומק סוגיות שונות הקשורות לתפקיד המורות והגננות החונכות במערך שותפות ה- PDS בין בתי הספר והגנים בקדימה-צורן לבין המסלולים הבאים במכללה האקדמית בית ברל: הגיל הרך, היסודי, חינוך מיוחד ואנגלית. מקומם המרכזי של החונכות במערך השותפות נמצא בכל אחת מארבע המטרות המקובלות של PDS: שיפור ההכשרה של הסטודנטים להוראה; קידום הלמידה של כל התלמידים בבית הספר; פיתוח מקצועי של כל המעורבים בשותפות; טיפוח חקר ההוראה ושיפורה. נראה כי יש חשיבות רבה להבין מה חושבות ומרגישות החונכות בתפקידן וכיצד ניתן לשפר את תפקודן כחונכות. הבנה זו חשובה לא רק לצרכי ההכשרה של הסטודנטים אלא גם לצרכי קידום ההוראה והלמידה בתוך בתי הספר והגנים. במיוחד חשוב להבין את תפיסת תפקיד החונכת ב- PDS במובחן מהתנסות מסורתית, כיוון שהספרות המחקרית בנושא זה עדיין מעטה (אריאב תמר, היוש טלי ופרייטג אילנה).
-
לינק
התוכנית "פיתוח סביבת גן רב-תרבותית" שמומנה על-ידי קרן ברנרד ואן ליר בהולנד התקיימה בעיר רחובות בשנת הלימודים תשס"ו. מטרתה העיקרית של התוכנית הייתה לערוך השתלמות לגננות על מנת שיוכלו בעקבותיה ליצור או לשפר סביבה סובלנית לשונות, הרואה בה יתרון ומקור ללמידה ולהעשרה. התוכנית שהשתתפו בה 14 גננות, 10 יהודיות ו-3 ערביות התקיימה במהלך 16 מפגשים אינטנסיביים, עיוניים ומעשיים, שהופעלו על-ידי שני מנחים. הערכת התוכנית התבססה על נתונים שנאספו ממקורות שונים: שאלונים למשתתפות, תצפיות במעל למחצית ממפגשי ההשתלמות, תצפיות בשלושה מפגשים ייחודיים, ראיונות בלתי פורמאליים עם מרבית המשתתפות, שלושה ראיונות אישיים חצי מובנים, משוב מהמשתלמות שניתן בסוף מרבית המפגשים, ומסמכים שהוגשו למעריכה על-ידי המפעילים. (טלי היוש)
-
סיכום
מפגש אורח עם ד"ר Bob Koster, מאוניברסיטת אוטרכט שהתקיים במכון מופ"ת. קוסטר מניח שסטנדרטים למכשירי מורים יכולים לתרום רבות להתפתחותם הפרופסיונלית. בהולנד תופסים סטנדרטים כאיכויות. כלומר אלו אלמנטים שמגדירים מה פירוש להיות מורה מורים יעיל וכשיר (competent). ב-1998 החלו לפתח את מערכת הסטנדרטים למורי המורים בהולנד במסגרת VELON, הארגון ההולנדי של מכשירי המורים. הסטנדרטים צריכים להיות משמעותיים למורי המורים, לכן עליהם להיות מעורבים בהבנייתם ולהזדהות עמם. מילת המפתח לפי קוסטר היא הבעלות על הסטנדרטים (ownership). לדעתו הכרחי וקריטי ליצור בעלות של מורי-המורים על הסטנדרטים, כלומר שתהיה להם מעורבות והשפעה על יישומם. (Bob Koster)
-
לינק
הקשר בין גורמי אישיות של סטודנטים להוראה ובין הצלחה בלימודים מעורר עניין רב בארה"ב ובעולם. המטרה של המחקר שנערך באוניברסיטת נברסקה הייתה לבדוק האם היכולות של פרחי הוראה הקשורות לאינטליגנציה רגשית (emotional intelligence) מצביעות על מקדמי הערכה גבוהים יותר במהלך הלימודים. אמנם, לאינטליגנציה רגשית גבוהה יש השלכות חיוביות על יחסים בינאישיים של פרחי ההוראה ועמיתיהם מבחינת שיתוף פעולה ועבודת צוות, אך לא ניתן להצביע על יכולות גבוהות יותר של המוכשרים להוראה. אין מובהקות סטטיסטית המוכיחה תרומה של אינטליגנציה רגשית על יכולות הלמידה של פרחי הוראה (Drew, Todd L)
-
לינק
ד"ר איריס בקשי-ברוש תוהה האם המורה כ"מרכיב" של תכנית לימודים נלקח בחשבון מספיק עמוק במהלך ההערכה של תוכניות לימודים. המורה הוא המוציא לפועל של תכנית לימודים מסוימת והמתווך הישיר שלה לתלמידים. מורים מוכשרים הם מורים מצטיינים בתחום הדעת אותו הם מלמדים ומצטיינים בתורות דידקטיות ופדגוגיות, ולפיכך תכנית לימודים מסוימת לא תהווה עבורם כלי סגור בעבודתם. הם פועלים על-פיה, מכירים את הרציונל או היסוד הרעיוני והערכי לאורו היא נכתבה ומוסיפים לה תכנים ושיטות הלקוחים מהידע המקצועי שלהם כמורים, לפעמים אף חלקים, רעיונות או כלים מתכניות אחרות. מטרתם היא לא האמצעי (התכנית עצמה), אלא התלמידים והישגיהם.
-
תקציר
ב-2001 אוניברסיטת MIT השיקה את פרויקט OpenCourseWare שמטרתו להעלות לרשת את הקורסים שנלמדים באוניברסיטה באופן חופשי לכולם ובחינם. לדעת הדוקטורנטית עדי פז ההסבר מאחורי השיתוף ברשת הוא אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית שיוצאת נגד אינדיבידואליזם קיצוני ומנסה לבנות קהילה המבוססת על סולידריות חברתית ועל אחריות אישית. פז קושרת את הגישה החדשה של פרויקט MIT לאידיאולוגיה הפתוחה ובודקת כיצד הן משתלבות: לטענתה הקורסים הפתוחים מציעים הגדרה חדשה לידע – ידע הוא תהליך. הקורסים הפתוחים מספקים את תכנים הלימודיים שניתנים ב-MIT, אך אינם שווים ללימודים רגילים במוסד, שכן החלק המהותי בתהליך הלמידה ב-MIT הוא האינטראקציה בין הסטודנטים לבין אנשי הסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם.
-
לינק
בעוד מערכות החינוך בישראל מנסות ליצור רפורמה חינוכית שעיקריה שינוי מבני וארגוני, מציגה מערכת החינוך הבריטית חזון חינוכי אחר לשנת 2020 שגובש בשנתיים האחרונות על ידי קבוצת מחקר בשם. 2020 Review Group הממצאים הוגשו לאחרונה לשר החינוך הבריטי. מעצבי המסמך סבורים כי המאמץ החינוכי העיקרי לשנים הבאות במערכת החינוך הבריטית צריך להתבסס יותר על שיטות הוראה איכותיות ולמידה מותאמת ופחות על שינויים ארגוניים. התאמת הלמידה: הכיוון העיקרי צריך להיות יותר בכיוון התאמת הלמידה לצורכי השונות של הלומדים על ידי הוראה איכותית יותר. לשם כך יש לפעול ליצירת תוכניות לימודיות רחבות ומגוונות יותר שיאפשר לתלמידים לפתח את כל טווח המיומנויות, הידע והעמדות הערכיות שלהם. כל בתי הספר באנגליה ידרשו, על כן, לחתור להתאמת ההוראה והלמידה שלהם לשונות של התלמידים ולגבש אסטרטגיות הוראה ודרכי הוראה מתאימות למטרה זאת.
-
לינק
כיצד להפעיל תלמידים במטלות חקר בסביבה מתוקשבת? במסמך מוצגים מודלים שונים לביצוע שלבי האיתור והערכת המידע. המודל הראשון פותח באתר מוט"ב באוניברסיטה הפתוחה . במהלך איתור וניתוח מידע ישתמש הלומד במיומנויות בשלוש רמות עיקריות: איתור ראשוני של המידע, הערכה ראשונית של המידע וניתוח ראשוני של המידע. רמות אלו כוללות מיומנויות כמו: איתור ראשוני של המידע, קידוד ידע ממקורות מגוונים, זיהוי מקור המידע, ניתוח ראשוני של המידע, זיהוי רעיונות מרכזיים. יכולת לזהות עיקר מטפל. בדיקת התאמה בין נתונים המתוארים בטבלאות, גרפים ותיאורים מילוליים. הבחנה בין עובדות להשערות. . בהמשך מוצגים מודלים חינוכיים לחקר מידע בעולם .
-
לינק
המאמר מתאר מערכת ממוחשבת באינטרנט שנועדה ליצור סביבת אימון של סימולציה ממוחשבת לפרחי הוראה בארה"ב. המערכת נועדה לאפשר לפרחי הוראה לבחון את הקשר בין פעולות הוראה שלהם ובין הלומדים המתוקשבים הממלאים את תפקיד תלמידי בית הספר. סביבת הסימולציה הממוחשבת נועדה ליישם תהליך מתודולוגי להכשרת מורים הידוע בשם teacher work sample methodology -TWSM. המאמר מנסה לבחון האם המערכת הממוחשבת להתנסות בהוראה באינטרנט אכן ממלאת את הציפיות ליישום מתודולוגיית ההכשרה באמצעות חשיפה דינאמית למבחר ההתנסויות המייצגות בהוראה וחקר מקרים הנדרש לשם כך להמחשה בפני הסטודנט להוראה. המערכת הממוחשבת נבנתה על פי התפיסה העקרונית של Pedagogy of evidence-based teacher education., כלומר תכנון ושיקולי דעת פדגוגיים על סמך מבחר אירועי למידה הלקוחים מחיי הכיתה ומחיי ביה"ס (Mark Girod, Gerald Girod)
-
לינק
בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של החוקר ג'ורג סימנס Knowing Knowledge הזוכה לעניין רב ולהערכה של הקהילה החינוכית בקנדה, ארה"ב ואירופה. הספר סוקר בצורה מעמיקה כיצד התרחבות ערוצי הידע גורמת לשינוי בארגונים ובחברה. השינויים בדינאמיקה של התפשטות הידע אינם בהכרח תבניתיים ואינם זורמים באופן היררכי כמקובל מלמעלה למטה אלא נעים בכמה כיוונים ולעתים רבות מלמעלה למטה. הדינאמיקה של הידע כיום גורמת לארגונים לאמץ שיטות אחרות, במקרים רבות מדובר על אימוץ שיטות בלתי פורמאליות וכל דרגי הארגון והמשתמשים צריכים להסתגל לדפוסי שינוי אלו. במרוצת הזמן שיטות אלו וההיערכות הנדרשת יביאו להתפתחות מבנים ארגוניים חדשים בארגון ומרחבי פעילות בהם תתחולל אינטראקציה אחרת בין אנשים ותכנים. אין ספק כי מערכות החינוך הם בין הארגונים שבהם מתחולל שינוי מהותי זה, אך היא עדיין לא חשה בכך.
-
סיכום
המאמר מציג מחקר איכותי שנמשך שנה. המחקר בדק כיצד שלוש מורות מתחילות בבית ספר יסודי עירוני התמודדו עם מדיניות, עם תלמידים ועם מחויבויותיהן להתכשרות להוראת כתיבה. הממצאים מראים שהמורות המתחילות למדו להורות כתיבה תוך הישענות על מקורות ידע שונים, נמצא גם שההוראות שהן נתנו הושפעו מהיבטים שונים של הקשרי ההוראה הייחודיים שלהן, ושאלה עמדו בסתירה זה לזה ויצרו בקרבן מתחים רבים. ההתכשרות להוראת כתיבה עוצבה ע"י הדרך בה כל מורה למדה לנהל היבטים קונפליקטואליים שונים בהקשר שלה. מן הממצאים עולות השתמעויות להכשרת מורים ובהן הצורך בהתמקדות בפדגוגיה של הוראת כתיבה, בחירת הקשרי הוראה וקבלת החלטות במסגרות שונות ושימוש בסיפורי מקרה לבחינת הדרך בה מורים מנוסים מצליחים בהוראה בהקשרים מגוונים. (Pardo, L. S)
-
לינק
אתר גנֶ-Net פותח במשותף על-ידי האגף לחינוך קדם יסודי במשרד החינוך ומט"ח. האתר פותח ביוזמתה של ד"ר אילנה זילר, שביקשה להקים "אתר שיהווה סביבה לפיתוח מקצועי לקהילת הגננות בדרך שונה מההשתלמות המסורתית – אתר שיזמן לגננת תכנים אותנטיים בעלי ערך לעבודתה, שמהם ניתן ללמוד באופן בלתי אמצעי".התכנים מוצגים באתר באמצעות אפיזודות משמעותיות מחיי הגן, תיאורי מקרה, סיפורים אישיים של גננות, מידע מקצועי נגיש ועוד. תהליכי הלמידה נעשים באתר באמצעות יחידות לימוד קצרות (מודולות) המאפשרות לכל גננת לבחור את הנושא שבו היא מעוניינת להתמקד. לכל היחידות יש מבנה קבוע, הכולל מדורים קבועים: הצגת הנושא; בתיאוריה; במעדה; הערכה; פורום.
-
סיכום
השימוש בטכניקה של כריית נתונים להערכת תהליכי למידה ממוחשבים בקורסים. תהליכי כריית הנתונים שבוצעו בחקר המקרה המתואר במאמר (צעירים המכינים עצמם לפסיכומטרי בסיוע האינטרנט) מאפשרים להסיק מסקנות על תהליכי הלמידה שלהם מתוך תהליכי כריית הנתונים המודדים כל קליק בתהליך הלמידה. היכולת לזהות באמצעות פרויקט כריית נתונים המתואר במאמר זה, סט של סגנונות למידה המאפיינים לומדים, אפילו כמה עשרות סגנונות הכוללים בתוכם, בין השאר, מרכיבים קוגניטיביים ומרכיבים אפקטיביים – יכול לסייע בהתאמת תוכניות למידה לא רק בעולם המתוקשב. ההערכה המתוארת מבוססת על כלי ה-DATA MINING או ה-WEB MINING, ובעברית: כלים של כריית נתונים או כריית נתוני WEB (גדעון זילר)
-
לינק
המחקר המוצג להלן נועד לבחון את מידת השימוש ואת אופן השימוש שנעשה על ידי הגננות במסמך תכנית המסגרת הנוכחית, ולאתר את הצרכים של הגננת ואת ציפיותיה מתכנית לימודים חדשה לגן. המחקר כלל גם התייחסות לסוגיית תכנון העבודה בגן – היבט שעתיד להיכלל בתכנית החדשה . כלי המחקר המרכזי היה שאלון לגננת אשר הועבר ל 275- גננות מהמגזרים השונים (עשר גננות רואיינו גם באופן אישי בסוגיית תכנון העבודה בגן). בנוסף, נערכו ראיונות בדרג מטה עם קובעי מדיניות במשרד החינוך, עם מפקחות על גני ילדים ועם רכזות הגיל הרך במרכזי פסג"ה. המחקר הוזמן ומומן על-ידי האגף לתכנון ולפיתוח תכניות לימודים במשרד החינוך.
תוצאות חיפוש עבור: הערכה
מיון:
שימו לב!
ניתן לחזור לתוצאות החיפוש האחרון מכל עמוד באתר בלחיצה על
הכפתור בצד ימין