התחום של הערכת מקורות מידע באתרי אינטרנט הופך להיות מורכב יותר ויותר וההנחיות העקרוניות אותם שיננו בשנים האחרונות שוב אינם תקפות בהכרח למלאכת הערכת האתרים כיום. אחד השינויים המפליגים המשפיעים על התחום הוא עלייתם המהירה של בלוגים אשר משקלם הכולל באינטרנט נכון לאוגוסט 2006 הוא 54 מיליון. בסקירה מוצגות גישות חדשות להערכת איכות המידע בבלוגים באינטרנט וגם גישות קיימות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים . לצידם מוצגים עקרונות וטכניקות להערכת איכות המידע באתרי אינטרנט רגילים תוך התבססות על חידושים של מומיחים כגון Stephen Downes ו-Joe Barker מאוניברסיטת UC Berkely .

מחקר רב-שנתי בארה"ב בדק באופן מעמיק את ההתמודדות של תלמידים בסיכון בכיתות ו' אשר צוידו במחשבים אישיים ניידים ובאינטרנט אלחוטי בסביבות ביה"ס בו למדו. המחקר מצא כי המחשבים הניידים מעצימים את האחריות ללמידה של התלמידים בסיכון, מפתחים אצלם יכולת חקר יחידנית גבוהה יותר בהשוואה לתלמידים בסיכון בבתי ספר בקבוצת הביקורת שלמדו ללא מחשבים ניידים. עם זאת, העמקת הלמידה היחידנית של התלמידים שלמדו עם מחשבים ניידים לא הגיעה למיצוי בסביבת הלמידה בגלל המבנה ההומוגני של ביה"ס ובגלל הלחצים של התקדמות בתכנית הלימודים והתכנים המוכתבת על ידי סטנדרטים של משרד החינוך במדינת וושינגטון שם נערך הניסוי והופעל הפרויקט. ההתנגשות בין דרישות ההערכה הנורמטיבית מבוססת הסטנדרטים ובין הלמידה היחידנית של תלמידים בביה"ס הופכת לרועץ לתלמידים בסיכון גם כאשר הם מגלים עניין וסקרנות בלמידה (Mabry, Linda; Snow, Juna Z.)

המאמר מתאר בקצרה שורה של אפיונים ותכונות נדרשות מסביבות למידה מתוקשבות שבהן אנו רוצים לקיים ולטפח למידה עצמית מכוונת וליצור תנאים של למידה עצמית מתוקשבת. בנוסף מתאר המאמר בקצרה כלי הערכה בשם PRET שפותח באירופה לצורך אבחון הפוטנציאל של למידה עצמית מכוונת בסביבות למידה מתוקשבות. מדובר על אוסף שאלונים שנועדו לסייע למורים ולפרחי הוראה לבדוק מה הפוטנציאל של למידה עצמית מכוונת באותה סביבה מתוקשבת שבחרו. שאלוני ה-PRET פותחו במקור בביה"ס לחינוך באוניברסיטת גנואה באיטליה על ידי היחידה להכשרת מורים לחינוך העל יסודי שם (G. Dettori, T. Giannetti & D. Persico)

רמת הציפיות שנוצרת אצל תלמידים משפיעה על עתידם יותר מאשר הישגים חינוכיים בביה"ס. ציפיות שליליות הניטעות בלבו של הילד פוגעות בסיכויי ההתפתחות שלו בעתיד אך גם בהווה טוענת פרופסור Rhona S. Weinstein מומחית לפסיכולוגיה חינוכית באוניברסיטת ייל בארה"ב. הממצאים של פרופ' התפרסמו בספרה החשוב: REACHING HIGHER: The Power of Expectations in Schooling. לאחרונה, קיבלה פרופסור ויינשטיין כמה פרסי חינוך חשובים מאוניברסיטת הרווארד בעקבות הממצאים המחקריים שהיא מביאה בספרה. פרופסור ויינשטיין אשר עבדה יותר מ-30 שנה כפסיכולוגית חינוכית בבתי ספר בארה"ב מדגימה בספרה כיצד ציפיות נמוכות מצד מורים, הנאמרות לעתים בהערות מקריות בכיתה יש להן השלכות הרסניות על הדימוי העצמי של התלמיד והן מחלחלות לאורך זמן בהערכה העצמית שלו ועלולות להשפיע גם על המשך לימודיו כבוגר בעתיד.

ב-2001 אוניברסיטת MIT השיקה את פרויקט OpenCourseWare שמטרתו להעלות לרשת את הקורסים שנלמדים באוניברסיטה באופן חופשי לכולם ובחינם. לדעת הדוקטורנטית עדי פז ההסבר מאחורי השיתוף ברשת הוא אידיאולוגיה כלכלית-פוליטית שיוצאת נגד אינדיבידואליזם קיצוני ומנסה לבנות קהילה המבוססת על סולידריות חברתית ועל אחריות אישית. פז קושרת את הגישה החדשה של פרויקט MIT לאידיאולוגיה הפתוחה ובודקת כיצד הן משתלבות: לטענתה הקורסים הפתוחים מציעים הגדרה חדשה לידע – ידע הוא תהליך. הקורסים הפתוחים מספקים את תכנים הלימודיים שניתנים ב-MIT, אך אינם שווים ללימודים רגילים במוסד, שכן החלק המהותי בתהליך הלמידה ב-MIT הוא האינטראקציה בין הסטודנטים לבין אנשי הסגל ובין הסטודנטים לבין עצמם.

כיצד להפעיל תלמידים במטלות חקר בסביבה מתוקשבת? במסמך מוצגים מודלים שונים לביצוע שלבי האיתור והערכת המידע. המודל הראשון פותח באתר מוט"ב באוניברסיטה הפתוחה . במהלך איתור וניתוח מידע ישתמש הלומד במיומנויות בשלוש רמות עיקריות: איתור ראשוני של המידע, הערכה ראשונית של המידע וניתוח ראשוני של המידע. רמות אלו כוללות מיומנויות כמו: איתור ראשוני של המידע, קידוד ידע ממקורות מגוונים, זיהוי מקור המידע, ניתוח ראשוני של המידע, זיהוי רעיונות מרכזיים. יכולת לזהות עיקר מטפל. בדיקת התאמה בין נתונים המתוארים בטבלאות, גרפים ותיאורים מילוליים. הבחנה בין עובדות להשערות. . בהמשך מוצגים מודלים חינוכיים לחקר מידע בעולם .

בימים אלו יצא לאור ספרו החדש של החוקר ג'ורג סימנס Knowing Knowledge הזוכה לעניין רב ולהערכה של הקהילה החינוכית בקנדה, ארה"ב ואירופה. הספר סוקר בצורה מעמיקה כיצד התרחבות ערוצי הידע גורמת לשינוי בארגונים ובחברה. השינויים בדינאמיקה של התפשטות הידע אינם בהכרח תבניתיים ואינם זורמים באופן היררכי כמקובל מלמעלה למטה אלא נעים בכמה כיוונים ולעתים רבות מלמעלה למטה. הדינאמיקה של הידע כיום גורמת לארגונים לאמץ שיטות אחרות, במקרים רבות מדובר על אימוץ שיטות בלתי פורמאליות וכל דרגי הארגון והמשתמשים צריכים להסתגל לדפוסי שינוי אלו. במרוצת הזמן שיטות אלו וההיערכות הנדרשת יביאו להתפתחות מבנים ארגוניים חדשים בארגון ומרחבי פעילות בהם תתחולל אינטראקציה אחרת בין אנשים ותכנים. אין ספק כי מערכות החינוך הם בין הארגונים שבהם מתחולל שינוי מהותי זה, אך היא עדיין לא חשה בכך.